you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
A9R7uvcpk 1vcyiad akk

ההורים שלי סגרו את הרפת

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יעל ברמן – פורסם ברשתות החברתיות –12.1.2019 כפר ביאליק

ההורים שלי סגרו את הרפת.
ההורים שלי, שהכירו דרך הרפתות של הסבים והסבתות שלי, שהמשיכו את בניית הרפת בעצמם, שעבדו לאורך השנים לבד, הם ולא מלאך, הם ולא שרף, הם ולא תאילנדי.

הרפת שנולדנו לתוכה, שלמדנו לשרוך סינרים ולנעול מגפיים בזכותה, שבילינו שעות משחק ועבודה, בה ומסביבה. הרפת שבה קפצתי מגובה בפעם הראשונה, מהחבילות במתבן. הרפת שבזכותה הייתי יוצאת מבית הספר לאיזה שבוע בכל אביב, כי עושים תחמיץ. הרפת שבזכותה הכרנו את עארף, יאסין ופואד מגיל אפס, ואפילו רציתי להיות ‘שופליסטה’ כמותם. הרפת שבנתה לנו לו”ז ארוחות – שונה מרוב המשפחות. הרפת שלימדה אותנו טעמים שונים כמו חלב היישר מהפרה, או תערובת.

ההורים שלי סגרו את הרפת.
הרפת שהיתה מקור גאווה כשבאו לבקר מהגן או מבית הספר וכשחברים או קרובי משפחה ‘עירניקים’ היו מגיעים לראות פרות. הרפת שהייתה מקור לכעסים, כשלא באו לראות אותי בטקס, כי צריך להישאר לחלוב. הרפת שהייתה מקור שמחה והשתאות כשנולדים עגלות או עגלים קטנים. ועצב כשמתים. הרפת שעוררה דאגה רבה בתקופות של גניבות. הרפת, שגידלה אצלי אשמה, על זה שלא למדתי לחלוב, וכשרציתי, כבר הרגשתי שמאוחר מדי לבקש ורק עשיתי עבודות של מסביב. הרפת שעוררה אשמה על כך שבחרתי בחינוך או שלא מצאתי בן זוג רפתן. הרפת, שהייתה נדבך נוסף באידיאולוגיה, במלחמות צדק, בשיחות על דת ו/או מדינה.

אז והיום. דובה ואני טועמות את התערובת לוודא שהיא טעימה לפרות.

 

 

 

 

 

 

 

ההורים שלי סגרו את הרפת.
הרפת שאפשרה לנו רגעים של ביחד, כשסבא וסבתא עוד היו יכולים לחלוב. או כשהיה צריך להעביר עגלות לתא אחר. או כשהיה צריך לנסוע לשדה. הרפת שהוציאה מאיתנו יצירתיות בכל תהלוכת שבועות. הרפת שסיפקה הרבה רגעי עניין, גם כשהצלחנו לטוס ביחד לחו”ל. גם שם, מעבר לים, תמיד היו ביקורים ברפתות, ואפילו לינה באחת.

והרפת זה מה שהם מכירים. הם גדלו לתוכה, המשיכו לטפח אותה, להשקיע בה, לזכות בפרסים על עמלם היומיומי, הקשה. יום-יום שמתחיל מוקדם מאד בבוקר ומסתיים מאוחר. יום-יום. עשרים וארבע שבע, יום-יום שיוצאים אליו באהבה רבה גם כשחולים, גם אם נמאס, גם כשחג. יום-יום שמלווה כבר שנים רבות בגזרות שונות ומשונות מהמדינה.

הגזרות מהמדינה הפכו רבות כל כך. המושב שינה פניו. והקמטים, בפנים ובגוף כבר נותנים את אותותיהם. ההורים שלי סגרו את הרפת.
זה עצוב לי מסיבות רבות אך בעיקר, כי אני מי שאני בזכותם. בזכות אמא ואבא שלי שגידלו אותי “בתוך הרפת” או בפרדס, או בשדה.
קשה לי לדמיין חיים אחרים, עבורי ובטח שעבורם.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי בספרו של רפי נוי, הוא השם, "חי על הגבול", שם מטאפורי, מקום שמפריד בין מסוכן ללא מסוכן, בין מותר ואסור, בין מקובל ולא מקובל, בין קונפורמיות לנון-קונפורמיות, ובין לרַצוֹת את המסגרת לְלֵרַצוֹת אותו,
5 דק' קריאה
פסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון יצר "אגדת חורף" של ממש עם פרשנות מוזיקלית לחנוך לוין, קונצרטים לקהל הבקיא יותר, עיבודים חדשים לשירים מוכרים ומפגש מרתק לילדי פסטיבל קול המוזיקה בגליל החושך והקרירות יורדים ומכסים את הגליל העליון. ערב שלישי, אמצע שבוע, ולמרות
5 דק' קריאה
למרות שלא היה לה מושג בעיצוב ותפירה, היא פתחה עסק: ביגוד לנשים בהריון ולאחר לידה  יפעת לוי (43), חברת קיבוץ עין כרמל, מעצבת בגדים לאימהות, או ליתר דיוק: להריון וטרום אימהות, לנשים לאחר לידה ונשים מניקות,
3 דק' קריאה
83  שנים אחרי אירועי ליל הבדולח, רחוב בגרמניה נקרא של שם היהודייה הראשונה שנרצחה. סופי סליגר, סבתא רבא שלי זה סיפור שמתחיל בבמברג, עיירה ציורית בגרמניה לפני כארבע שנים, עת ורה דיינליין, תלמידת תיכון, כותבת עבודת חקר על
3 דק' קריאה
את הכנס פתח אלי ספרן, חבר קיבוץ סאסא, שהחליף ביוני שנה שעברה את רון פונדק כיו"ר הפורום של ארגוני השלום הישראלי והדיונים התרכזו בשיתופי הפעולה בין ארגוני השלום לשינוי תודעת הציבור וקידום הסכם מדיני בין ישראל ופלסטין.  התובנות
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן