יבול שיא
הרפת והחלב
דיווח מחלות ברפתות

מחלות ברפתות – בסתיו 2021

2 דק' קריאה

שיתוף:

אמצע נובמבר, הרפת נמצאת בימים חמים מאוד וגם הרבה תחלואה במספר תחומים והעיקרית שבהם היא הקדחת הקיקיונית – רשמים וחוויות מסקירות של מומחי החקלאית ובהמשך גם ביקור ברפת שנפגעה

מחלות ברפתות

באמצע נובמבר התקיים באזור גרנות, יום עיון של החקלאית שעסק במחלות ברפתות ומה נכון לעשות בטיפול ובמניעה.

המחלה המרכזית שפוקדת בימים אלו את הרפת היא הקדחת הקיקיונית, שנקראת גם קדחת שלושת הימים.

הרופא הראשי, ד"ר גבי קניגסוולד, פירט את התפשטות המחלה הקיקיונית:

  • האירוע החמור ביותר ב-20 השנים האחרונות.
  • האבחון הראשון היה בתחילת אוגוסט השנה, לאחר חשדות שלא אומתו בחודש יולי.
  • חדירת הנגיף התבצעה מאזור מישור החוף הדרומי, ניצנים וגברעם, והתפשטה בתוך חודשיים למרבית אזורי הארץ.
  • קרוב ל-150 משקי "החקלאית" מאובחנים ועוד מספר דומה עם מאפיינים קליניים.
  • נעשה סקר תחלואה בקרב החברים (90 משקים כ-35,000 ראש) ובו נמצא:

התחלואה ברפתות מעל ל-10%, היא פוקדת בעיקר עגלות ומבכירות, יש כ-1,100 רובצות ו-500 פרות ועגלות נפטרו…

מאפייני המחלה

  • מחלה נגיפית שמועברת על ידי יתושים ויבחושים, אולי שת"פ עם נגיפים אחרים.
  • כבר ב-1930 דיווחו על המחלה באזור הכנרת.
  • פגיעות שריר, בנשימה ובתנועה.
  • תחלואה גבוהה וקטלניות נמוכה יחסית.
  • נזקים עקיפים – ירידה לא קשה בחלב, שימוש בתרופות, עבודה רבה.
  • המחלה חייבת בדיווח, היא לא זואונותית אבל קשה.
  • שונות גדולה באזורי הארץ.
  • כשיהיה קר, המקרים יצטמצמו, המצב ישתפר והמחלה תעלם .

ההתמודדות עם המחלה

עומדת על שלוש רגליים – ממשק, טיפול וחיסון

בתחום הממשק יש להקטין את כמות החרקים המעופפים שברפת ובקרבת הפרות, על ידי חומרים דוחים, אוורור והחשכה. היבחושים פעילים בזריחה ובשקיעה ולכן שעות חשיכה מקטינות את הסיכון לתחלואה. ייבוש המרבץ.

בתחום הטיפולי, מעקב צמוד אחר פרות שירדו בתנובת החלב והזרקה בנוגדי דלקת של החשודות כחולות. כדאי להקדים ולמדוד חום לצורך אימות החשד. נמצא כי הזרקה מוקדמת של נוגדי הדלקת והמשך הטיפול, במידת הצורך, משנים את עוצמת התחלואה.

חיסון באזורי הסיכון הגבוה, גם הוא יכול להקל על התפרצויות מבחינת כמות החולות ועוצמת התחלואה. יש לשקול שימוש בו בהתייעצות עם רופא המשק ועל סמך התועלת הצפויה ממנו. החיסון אינו מוגדר ב"החקלאית" כחיסון חיוני, אלא כחיסון רשות.

נותן הגנה של כ-50%. מועד החיסון משפיע ויש גורמים רבים בתמונה. זהו חיסון חי שמבוסס על ורסיה אוסטרלית של המחלה. יש בעיות רבות בהשגת החיסון, הוא מיוצר פעם בשנה בבלגיה ורובו נשלח לאוסטרליה. המחלה מתחילה בקיץ ורצוי לתת את החיסון קרוב ככל האפשר לאירוע ויש יתרון לרציפות חיסונית.

מחלות נוספות ברפת

ברוצלוזיס – שלושה מוקדים חדשים במושבים אחיהוד ואליעד. נמשכת התחלואה בציפורי ובהרדוף. סיום התחלואה בבית העמק ובית הלל והפלות גם בעגלות מחוסנות

שחפת – מקרה יחיד ברפת מירב, חשדות בסקר טוברקולין בעמק הירדן.

דלקת פרקים בעגלות – בשלבי שונים של אבחנה בדיקות וטיפול.

בטיחות ביולוגית

הרצאה שנייה הייתה של ד"ר עמית תומר על נושא כבד וגדול שנקרא בטיחות ביולוגית.

הנושא שזור בכל תחום ברפת ועיקרו אימוץ פעולות ומדיניות תומכת בטיחות ביולוגית, מוביל לניהול סיכונים מושכל ומביא לצמצצום נזקים ואף למניעתם.

ההמלצות העיקריות: גדר היקפית מסביב לרפת עם שער נעול ומבוקר (מודל רביבים), גדר מסביב ליונקייה, משק סגור – לא קונים בעלי חיים מבחוץ, מערכות מניעה וחיטוי בכל מערכות הרפת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן