מנהלי תנובה ובראשם מנכ"ל תנובה יורדים לשטח ועולים לעמק הירדן והגולן

מנהלי תנובה יורדים לשטח: ענף החלב צריך להיות מתוכנן גם בעתיד! אייל מליס מקרין מחויבות גדולה לייצור חלב מקומי, מחומרי גלם ישראליים. זה בא לביטוי בהשקעות גדולות של החברה במפעלי החלב, לפיתוח דור המוצרים העתידיים – מפגש שטח, חם וידידותי, בין שתי חוליות מרכזיות בענף החלב

מנהלי תנובה ובראשם אייל מליס, מנכ"ל תנובה, חידש מסורת שהייתה בעבר, לרדת לשטח ולהיפגש עם רפתנים יצרני תנובה. הפעם הוא עלה צפונה לעמק הירדן ולרמת הגולן, יחד עם צוות האגף לחלב גולמי בחברה, בהובלתו של אפרי רייקין. המפגש אורגן בשיתוף התארגנות הרפת בעמק המעיינות, עמק הירדן ורמת הגולן, בראשותם של יהודה שילה ורמי פיש, אזורים שרוב מכריע של הרפתות משווקות לתנובה. מזג האוויר סגרירי ותחושה של גשם בכל רגע ואיתו, מצב רוח טוב ותחושת שותפות גורל, בענף הכי מרכזי בהתיישבות. אייל אוהב את האזור, שבו בילה הרבה, כמג"ד שיריון שמכיר כל פינה במרחב.

רפת שניידמן במושבה כנרת

היום התחיל מוקדם יחסית וכבר לעת בוקר, נפגשנו ברפת שניידמן במושבה כנרת. מושבה פסטורלית, עם הרבה אתרים היסטוריים ותחושה של סיור תיירותי מרגש. רפת יפה ומצליחה של שלושה שותפים, עם פחות מ-700 אלף ליטר מכסה לכל אחד. זו הרפת היחידה במושבה מזה 40 שנה וממוקמת בצד השני של מבני המגורים במושבה.

אילן מלווה את הסיור ומספר על הרפת שבגלל מגבלות שטח, הפסיקו לגדל עגלות לתחלופה וקונים ישר לחליבה – פרות בהמלטה ראשונה, משלוש רפתות קיבוציות טובות ויש שביעות רצון רבה מהשיטה. 200 חולבות עם תנובה שמגיעה בימים אלה ל-37 ליטר לנחלבת, 4.06 שומן ו-3.50 חלבון. בנוסף, המשק החקלאי מחזיק גם עשרות דונמים של מטעי מנגו, אבוקדו ופירות נוספים. במרחב הרפת יש גם חנות יפהפייה לשירות מטיילים ותיירים – "תמר בכפר" ועל הכול, פרוסה מערכת סולארית מרשימה שמניבה יפה לבעלים.

רפת קיבוץ כנרת

רפת גדולה, נמצאת בעשור האחרון בתהליך שדרוג מרשים, שכולל בנייה של סככות חדשות ויפות – הרבה צל לפרות וגם חצר צינון כפולה. בימים אלה נמצאים בבנייה של מכון חליבה חדש  – מכון מסתובב עם 40 עמדות חליבה. בעוד כחצי שנה ישלימו את הבנייה ונגיע לברך ולהביא את הסיפור המלא של הרפת, בהובלתו של רון כינרתי וחברים נוספים מהקיבוץ.

מפגש רפתנים במועדון בקיבוץ כפר חרוב

מעמק הירדן עולים כולם למועדון לחבר בקיבוץ כפר חרוב, שביום יפה, יש בו תצפית מדהימה על העמק והכנרת. כיבוד עשיר ומפגש מעגלי לשיחה בגובה העיניים, עם אייל מליס מנכ"ל תנובה ושאר מנהלי תנובה, כולל שאלות שמציקות לחברים.

להלן כמה נקודות מעניינות בסקירה של מנכ"ל תנובה אייל מליס

תנובה כחברה ישראלית

• בשנים האחרונות, תנובה נמצאת בתהליך צמיחה – מחזור ההכנסות שלה כ-6.7 מיליארד ש"ח, מרביתו מחלב. כ-80% מהמוצרים של תנובה מקורם בענף החקלאות הישראלי המקומי. אין אף חברה כזו.
• בחברה יש כ-6,000 עובדים שמהם 4,700 בפריפריה שקרובה מאוד לליבנו. לסנפרוסט בלבד, יש כ-20,000 דונם גידולים חקלאיים.
• תנובה עוברת הרבה מאוד שינויים בעשור האחרון והיא הקטר של הכלכלה הישראלית – 14% משוק המזון (11.5% חלב והשאר מזונות אחרים).
• במסגרת השינויים מתמודדים עם ענף שהרגולציה בו כיום, מאוד כבדה, ועברנו תקופה לא קלה. זו שנה שלישית ברציפות שיש עלייה במכירות וברווחיות, צמיחה מרשימה, עובדים מאוד קשה בתהליך ההתייעלות – הופכים כל אבן לשדרג את תנובה לבריאה יותר.
• השקעות – ברייטפוד הסינית וגם הקיבוצים שהם בעלי תנובה, משקיעים הרבה יותר ממה שהיה בעבר, כדי לחזק את החברה והתשתיות שלה. זוהי הבעת אמון משמעותית
• אווירת שותפות ופיתוח מתמיד – מעבר להתייעלות, עם שת"פ פורה של ועד העובדים וההנהלה, במחויבות מדהימה שמשנה את החברה וברור לנו, שצריכים להציע מוצרים של מה שהצרכנים רוצים – עתירי חלבון, תחליפי חלב, תחליפי בשר ועוד.
• לדאוג ולספק את מה שצרכן רוצה – משקיעים המון בפיתוח בתחום החלב. למרות שיש בקרב צעירים רצון לתחליפים, עדיין רוצים וקונים חלב. הקטגוריה גבוהה מירקות ופירות וגם מבשר. בכל בית בישראל פותחים את הבוקר עם מוצרי חלב.
  צריכים להמשיך ולפתח כי יש צרכים חדשים, טעם משתנה ולא רק חלב משקית ומקרטון.
• משיקים 100-80 מוצרים חדשים לשנה, מתוך 500 מוצרים וזה אומר, שבכל 5 שנים משנים את מבנה המוצרים, בצד המוצרים הבסיסיים והכול במטרה, שנמשיך להיות רלוונטיים.
• ב-4 השנים האחרונות התמודדנו עם רגולציה כבדה ואף נאלצנו להגיש בג"צ נגד הממשלה ומשרד האוצר– פשוט לא שילמו את מה שמגיע לנו על פי חוק.

הענף בקו פרשת המים

האם ימשיך להיות מתוכנן, האם נדע לפתח את הענף מעבר ל-1.5 מיליארד ליטר, נתמודד עם יבוא חופשי כמו בענף הדגים, ששם נפרץ לגמרי. גם תחום הבשר פתוח כמעט לחלוטין – הבשר המיובא מקבל עדיפות על הייצור המקומי ותנובה שחקנית במגרש הזה. רואים ומרגישים, איך לאט לאט, ענפי החקלאות המסורתיים שדואגים לכלכלה הבסיסית, נפתחים ליבוא מתחרה.

איך מתמודדים עם האיומים על ענף החלב?

זה מטריד אותנו מאוד. אנחנו רצים ומשקיעים הון עתק במפעלי המחלבות, לשדרוג הציוד ולפיתוח חדשני, כדי שהתוצרת המקומית תהיה מועדפת. משקיעים יותר בשיווק.
מתווה לוקר פתח עוד 6,500 טון בגבינות קשות וכיום זה כ-9,000 טון יבוא. 6 שנים אחרי לוקר, המותג "עמק" מוכר הרבה יותר ממה שמכר קודם, נתח שוק גבוה. השקענו כ-400 מיליון ש"ח במחלבה מודרנית בתל יוסף,  שהיא מהמובילות באיכות ובטכנולוגיה של התעשייה העולמית.

כשמשקיעים יותר זו הדרך להתמודד ולבנות את ביטחון העתיד – לנו בתנובה ולכם כספקים מרכזיים של חומר גלם בסיסי. אני מנהל ושאר מנהלי תנובה את בעלי העניין בפריזמה של הבעלים, העובדים, הספקים והצרכנים. התפקיד שלי לנהל את כל האינטרסים של בעלי העניין, לדאוג לכולם וגם ללקוחות, לסביבה ולקהילה.

שאלות חברים

עד כמה הסינים משפיעים על קבלת ההחלטות בתנובה, האם זה מסוכן?

תנובה נשארת תנובה והיקף ההשקעות בעידן ברייטפוד, הרבה יותר גבוה ממה שהיה קודם וזו תעודת כבוד, לתת לכולם להרגיש נוח. זו חברה עסקית ולא משנה היכן נמצאים הבעלים, השקיעו המון והם רוצים שהיא תתפתח ותצמח וברוך השם… זה הכיוון.. ככל שמתקדמים, הבעלים משקיעים יותר – הכלכלה הגלובלית היא עיר אחת גדולה ולמזלנו, תנובה היא חברת המזון של אחת החברות המובילות בעולם, אין מה להיות מוטרדים, נהפוך הוא..

הייתה מחשבה בעבר, שהסינים קנו את תנובה גם כדי לייצא גבינות ישראליות לסין והנה זה לא קורה, מדוע?

עבדנו אני ושאר מנהלי תנובה 3.5 שנים להשיג אישור לפתיחה וטרינרית עם סין. הרשויות בסין אישרו יצוא חלבון חלב. השגנו את האישורים בשנה האחרונה עם פרמטרים והגבלות.לייצר פלטפורמת יצוא זה עסק מורכב  עובדים על זה – טעם מתאים של מוצרים, הארכת חיי מדף – כי בסין צריך 12-9 חודשי מדף. זה יקרה, אבל מורכב מאוד. הרבה פרמטרים – טעם, תוקף ומחיר. אחרי הכול, החוסן של הרפת ושל תנובה נמצא בשוק המקומי.

האם תנובה תהיה יבואנית מובילה בשוק העתידי שלאחר ביטול התכנון, האם עלולה להיות סכנה מול הסינים

עוד לא פתחו את השוק לגבינות, אבל אין ספק שהמדינה תעשה בנושא ורואים את זה כל הזמן. בתנובה כמעט 100% מוצרי בית. מייבאים מעט מאוד מוצרים, בהיקף קטן, שלא מיוצרים בארץ. ברור לי שהשוק ייפתח לייבוא וצריך לבנות את החברה לעידן הזה – לבסס את קו החלב על מוצרים מקומיים.

יהיו מוצרים שכדאי לייבא כי השוק קטן מדי, השלמות של מוצרי פרמיום  והתמודדות עם מוצרי חו"ל וטעם צרכנים משתנה – נעשה התאמות. הכרזתי על הקמת פעילות יבוא בתנובה, לשפר את ההתמודדות עם קשיים בייצור מקומי. אני מעריך שחלק קטן ממוצרים בעתיד יהיה על בסיס יבוא, אבל המסה הגדולה תהיה בייצור מקומי כמובן.

עברנו ברפת, שנה עם רווחיות נמוכה וחוסר ודאות גדול לעתיד – איך תנובה רואה את העתיד?

היום יותר מתמיד, צריך לצופף את השורות – רפתנים ותנובה, בגלל כוונות הממשלה. שוק החלב צריך להיות המתוכנן גם בעתיד!

להשקיע 400 מיליון ש"ח במחלבה זה משדר שהתכנון נכון, חשוב שלרפתן תהיה ודאות, כי ההשקעות ברפת גדולות מאוד. אם רוצים רפת חלב גם בעתיד חשוב שהענף יהיה מתוכנן. בהעדר תכנון, נמצא את הפתרונות יחד אתכם ויש לא מעט עבודה להגדלת היעילות. עושים יותר בפחות וגם באגף החלב, מובילים תהליכי מצוינות תפעולית כדי לשפר ביצועים ליום שאחרי, עם יבוא עתידי. צרכנים לא מוכנים לשלם יותר, יוקר המחיה ימשיך ללוות אותנו בכל התחומים ותנובה תמשיך להתייעל. חברה מסורתית שהופכת להיות גם חדשנית וטכנולוגית וזו התשובה לתחרות שתיפתח ותגדל.

איך אפשר בלי לשאול על משבר החמאה ותרומת תנובה לנושא

צריכת החלב עלתה בשנים האחרונות ב-1.5% ואילו הדרישה לשומן עלתה ב-5%-4% לשנה. הסיבות לכך רבות, זה קורה בעולם וגם בישראל. הביקוש לשומן גדול יותר מהביקוש לחלב, אבל אחוז השומן בחלב נשאר די דומה – כ-3.8%. אי אפשר לייצר חלב רק לתוספת שומן כי הררי אבקת החלב יהיו מלאים וזה מה שקרה בסוף 2018. היה לנו ים אבקה לפינוי, בגלל תאריך תוקף, וזה רוקן את הקרנות במועצת החלב.

2,000 טון חמאה מייבוא לא הגיעו, כי ליבואנים לא היה כדאי – יקר וקשה להשיג גם בכשרויות המתאימות, מחיר השומן טיפס ל-7,000 דולר לטון.

ב-2018 ייצרנו 28% יותר חמאה, כדי לפצות על המחסור. נגמרו מאגרי השומן. כל השומן הולך למוצרים – חלק גדול הולך למוצרים מפוקחים (85%) שהם שמנת מתוקה, שמנת חמוצה וחמאה. ההחלטה קשה – מה לא לייצר? שמנת אי אפשר לייבא והמוצר הכי סחיר הוא חמאה. הסיפור הוא ספין יפה במטרה להצדיק פתיחת השוק לחמאה ובדרך, נוטעים ברפתנים, שהם בעלי ברית של תנובה, לומר כבדהו וחשדהו. קיבלנו החלטה ולחצנו על המשרדים לפתוח יבוא – לא ליבואנים קטנים אלא בכמויות גדולות

עידוד השומן – יצאנו במיזם להעלות את אחוז השומן בחלב הגולמי, בלי להעלות את החלבון. למדנו שאפשר להגיע לתוצאות יותר טובות עם שינויים במנות המזון וזה יעלה את אחוז השומן, שיפתור את הבעיה. מוכנים לתגמל את הרפתנים בתוספת של מעל % 0.1 שומן וזה יעצים את הקשר רפתנים-תנובה. תנובה, כחברה מובילה, לוקחת אחריות ומעודדת רפתנים להעלות את השומן ולקבל תוספת הכנסה והכי משמעותי, נפתור את בעיית השומן במשק.

המפגש היה מעניין וחשוב, השרה תחושה טובה לקשר בין המחלבה הגדולה לבין הרפתנים, ספקי החלב הגולמי והרגשה שאנחנו ביחד, גם בימים המורכבים של חוסר הוודאות בענף.

תודה למנכ"ל תנובה אייל מליס ולכל מנהלי תנובה ולרכזי ההתארגנות על המפגש המעניין והחשוב מנכ"ל המחלבה הגדולה יורד לשטח – להקשיב ולשתף!