יבול שיא
הרפת והחלב
שחפת הבקר הדרכה

שחפת הבקר: מחלה זואונוטית (מועברת מבקר לאדם) הנגרמת על ידי חיידק המועבר

2 דק' קריאה

שיתוף:

שחפת הבקר, מחלה זואונוטית (מועברת מבקר לאדם) הנגרמת על ידי חיידק המועבר, בעיקר ממערכת הנשימה של בעל חיים חולה. הפצתו העיקרית בתרסיסים ממערכת הנשימה

שחפת הבקר – מחלה עם תוצאות קשות

על מחלה זו כתבתי לפני כמעט שנה, בשיאה של התפרצות ברפת בצפון הארץ. המחלה הופיעה במשק זה, לאחר שלא אובחנה בארץ במשך כ-30 שנה.

בתום קרוב לשנה וחצי של בדיקות לתגובה עורית (לאחר הזרקת חלבוני השחפת אל עור הפרות) והוצאת פרות נגועות, החליט מנהל השירותים הווטרינריים על השמדת העדר.

ההחלטה התבססה על תוצאות הבדיקה העורית, ממצאים מבתי המטבחיים ובדיקה נוספת המבוססת על זיהוי פעילות מיוחדת במערכת החיסון. העדר נמצא בתהליכי התחדשות והחל לייצר חלב.

מאז, בחודשים האחרונים, נתגלו עוד שני עדרי חלב בצפון הארץ חיוביים למחלה. במשקים הנגועים מתקיים תהליך של בדיקה והוצאה ונקווה, שיסתיים מהר ללא השמדת העדרים.

הגופים העוסקים בבריאות בעלי החיים והאדם, שכוללים את השירותים הווטרינריים, משרד הבריאות וגם החקלאית, פועלים להבנת המקרים ובירור היקפי הנגיעות הארצית.

הערכת המצב הארצי, בנוגע לשחפת, התבססה על מעקב ופיקוח בבית המטבחיים, בשחיטת פרות חלב בוגרות.
בדרך זו זוהו שלושת המשקים המאובחנים עד כה. בנוסף עליהם, עולה חשד לנגיעות מעת לעת, שאותו בודקים במעבדות המכון הווטרינרי ומשרד הבריאות. השירותים הווטרינריים יקבעו בקרוב תוכנית להגברת ניטור המחלה. ייתכן ובעתיד ייערכו בדיקות לזיהוי נגיעות עדרים בשחפת הבקר.

מחלת השחפת

זו מחלה זואונוטית (מועברת מבקר לאדם) הנגרמת על ידי חיידק המועבר, בעיקר ממערכת הנשימה של בעל חיים חולה. הפצתו העיקרית בתרסיסים ממערכת הנשימה.

דרך העברת השחפת אל רפתות החלב בהתפרצות האחרונה, אינה מוסברת עדיין. לרוב, מאגר החיידק הוא בפרות (במרעה או במבני משק), שאינן מאובחנות.

במספר ארצות נתגלה מאגר המחלה בחיות בר, כמו גיריות באנגליה ואיילים בארצות הברית.
בארץ לא התקיים סקר נגיעות בחיות הבר וייתכן שהן מקורות ההדבקה.

אפשרות נוספת היא העברת המחלה מאדם נגוע וחולה. שחפת הבקר באדם היא לרוב נדירה אם כי בארצות מסוימות, שבהן אין פסטור חלב ואין הקפדה על היגיינת מזון, המחלה שכיחה בבני אדם.

כיצד להימנע?

בכדי להקטין סיכויי הדבקות העדר במחלה זו, חשוב לשמור על כללי הבטיחות הביולוגית, בעיקר בהקטנת החשיפה של הפרות לחיות הבר.
גם תנועת משאיות של סוחרי בקר בשטח הרפת, יכולה להוות מקור הדבקה ויש לצמצמה.

העובדים המגיעים מארצות שבהן המחלה נוכחת (אנדמיות), צריכים להיבדק במבחן עורי ולעבור הערכת רופא. על עצמנו נשמור מהמחלה, בעזרת לבישת כפפות בעיסוק בחלב במשק (חליבה, יונקייה).

עטיית מסכה במקרים של טיפול דרך הפה בפרה עם מחלה נשימתית והימנעות משחיטה ומטיפול בבשר בשטח המשק.
במקרי נתיחה לאחר המוות, על הנוכחים המלווים את הרופא, להתמגן גם הם. רחיצה וחיטוי ידיים לאחר עבודה עם הפרות, חיונית גם היא למניעת הדבקה. שמרו על בריאותכם, בריאות העובדים והמקנה

כותב המאמר: ד"ר גבי קניגסוולד – רופא ראשי החקלאית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן