במוצאי שבת נפרדו במושב ציפורי מאברהם (אברום) מיכאלי, ששימש במשך 44 שנה כמזכיר המושב. מיכאלי מונה כשהחקלאות עוד הייתה בשיא תהילתה, עבר את שנות ה-80' ואת משבר חובות המושבים, דאג להרחיב את ציפורי ועוד. סיכום תקופה במושב ציפורי
במוצאי שבת האחרון ערכו במושב ציפורי מסיבת פרידה לאברהם (אברום) מיכאלי, שכיהן כמזכיר המושב במשך כמעט 45 שנה. אברום עלה נרגש לבמה ובין היתר אמר: "אני מודה ליוזמים, למארגנים ולכל המשתתפים באירוע המרגש. תודה על הברכות והתודות. סיימתי 44 שנות עבודה כמזכיר היישוב. אני שמח שהייתה לי הזכות להוביל יחד עם חברי הוועדים לדורותיהם, המוסדות המיישבים והמועצה האזורית את תהליך פיתוח היישוב.
"אני מאחל הצלחה למזכיר החדש יעקב אשר ולחברי הוועד בהמשך הפעילות, למען המשך הפרויקטים ופיתוח המושב. תודה לכל מי שעזר, תמך וסייע לי לאורך השנים. אמשיך לסייע ולתמוך, שיהיה בהצלחה בהמשך. אברהם מיכאלי," אמר אברום בהתרגשות.
אברום (69) נשוי לפנינה ואב לשתי בנות – חן (39) ופז (34), שתיהן חברות ציפורי וסבא לשלושה נכדים. לישראל עלה אברום מרומניה בשנת 1951, ביחד עם הוריו והוא פעוט בן חצי שנה. המשפחה התגוררה במעברה בזכרון יעקב וכעבור שנתיים החליטה משפחת מיכאלי לעבור למושב ציפורי, שבה התרכזו משפחות עולים רבות מרומניה ומאז אברום בציפורי.
"אברום גדל בגן הילדים של ציפורי, למד בביה"ס היסודי שפעל במושב ציפורי עד כיתה ה'. אז בוטל ביה"ס וילדי המושב הועברו לבי"ס בנצרת עילית. בגיל תיכון למד בביה"ס החקלאי הכפר הירוק, ביחד עם עוד שני ילדים מציפורי.
את שירותו הצבאי שירת בחיל שריון ועם שחרורו למד אברום בפקולטה לחקלאות ברחובות במשך שלוש שנים. כשסיים את לימודיו חזר למושב ובדיוק אז יצא המזכיר של ציפורי דאז לפנסיה. המושב הציע לאברום את משרת המזכיר והוא הסכים. את תפקידו כמזכיר מושב ציפורי החל בשנת 1974 ובדצמבר 2019 הודיע על סיום התפקיד, לאחר 44 שנה.
"ב-75, כשרק התחלתי בתפקיד, הייתי בחפיפה בת שנתיים, כך זה היה נהוג אז. באותה שנה מנה המושב 40 משפחות שהיו בעלי נחלות ובסך הכל פחות מ-200 איש. היה לי ברור שצריך לצעוד קדימה ולמרות החששות וההיסוסים להיכנס לפרויקטים חדשים.
"אני טיפוס שברגע שאני נכנס למשהו אני ממשיך לטפל בו עד הסוף. בגלל זה המשכתי עד היום ואת עיקר זמני הקדשתי לציפורי"
"באותה תקופה, המייסדים חששו לקחת הלוואות ולכן פיתוח המושב היה די תקוע. באותה תקופה יצא משרד החקלאות בתוכנית חדשה, שנקראה אז 'אשראי מרוכז', שלמעשה הייתה תכנית למימון פיתוח הרפתות והמשקים במושבים ובקיבוצים. אז החליט הוועד להיכנס בהדרגה לתהליך פיתוח המשקים במסגרת אותה תכנית של משרד החקלאות. כך, בערך ב-1978, נוספו למושב 30 נחלות, בהם נקלטו בני מושב ותושבי חוץ. גם אני נקלטתי במושב באותה הרחבה וכך הגענו ל-70 נחלות, שזה המצב עד היום.
"בשנות ה-80' חל משבר המושבים וקריסה של ארגוני הקניות ולאחר מכן תהליך הסדר החובות והעברת מרכז הכובד למועצה האזורית ופיתוח הנושאים הקהילתיים. נכנסנו לתהליך של הסדר חובות, במסגרת חוק גל והגענו להסדרים נוחים. טיפלתי בכל נושא סדרי החובות של האגודה ושל החברים באגודה לנושים, כאשר הנושה הגדול שלנו היה בנק הפועלים – והסדרנו את כל החובות שלנו כמו שצריך."
אברום אתה מצטנע. שמעתי שבארגון הקניות מצאת שבכלל אתם לא חייבים…
"באותם ימים היה אז ארגון קניות 'הצפון' אליו היינו שייכים – והיינו חייבים לו כסף. באמצעות רואה חשבון אבי עמר ביצענו בדיקה מקיפה של החוב – ולאחר הבדיקה התברר שאנחנו בזכות, כלומר אין חוב וחייבים לנו כסף.
"אבל מעבר לזאת, היינו כמו מושבים אחרים בארץ – בחובות! בכלל, במסגרת הסדר החובות מחקו לנו חלק מהחובות. במהלך השנים חברי האגודה חויבו לשלם את גירעונות האגודה. עשיתי עבודה יסודית, הוצאתי את כל הסכומים שהחברים שילמו לכיסוי הגירעונות. העברנו את החשבונות למנהלה להסדרים ומחקו לנו את כל תשלומי הגירעונות מהחובות. החברים הסדירו את החובות דרך המושב והאגודה הסדירה את חובה לנושים. עשינו משא ומתן עם הבנק ועם יתר הנושים. כל נושה מחק לנו חלק מהחוב ונושא החובות הוסדר."
ומה קרה בהמשך?
"אחרי ההרחבה הראשונה, בשנות ה-90' נכנסנו להרחבה קטנה, הרחבת מגרשים שנועדו לבעלי מקצוע. היו לנו 22 מגרשים כאלה והקצנו אותם לתושבים בני המושב ולתושבי חוץ. עשינו גם כמה פיצולים.
"עם סיום משבר ארגוני הקניות והחובות עבר מרכז הכובד למועצה האזורית, שביחד איתה טיפלנו בנושאים קהילתיים ביישוב ובמועצה וכך נותר המצב עד היום. אנחנו עובדים כתף מול כתף עם המועצה האזורית עמק יזרעאל ומודים לה על התמיכה הגדולה שהיא מעניקה למושב.
"בשנת 91' הוחלט באסיפה הכללית של המושב להיכנס להרחבה מסיבית של ציפורי, כי היינו מעט משפחות, מה שהקשה לקיים את המושב מבחינה קהילתית, עלה צורך להצעיר את היישוב, לקלוט את הבנים החוזרים וכן משפחות צעירות. פרויקט ההרחבה הגדול החל בשנת 2000, קלטנו 121 משפחות, בני מושב ותושבי חוץ, בשילוב עם שינוי מבנה ארגוני ופיתוח הישוב. כיום יש לנו 246 משפחות (נחלות והרחבה) ובציפורי מתגוררים כ-1000 נפש.
"במסגרת ההרחבה שינינו את המבנה הארגוני על ידי שינוי תקנון האגודה. למעשה קיבלנו את כל תושבי ההרחבה כחברים באגודה החקלאית, במעמד של חברי מושב. הגדרנו אז בתקנון את זכויות החברים החקלאיים ואת זכויות החברים התושבים, שקיבלו סמכויות בנכסים ובנושאים קהילתיים.
"עד היום הנהלת מושב ציפורי מורכבת משמונה חברים, ארבעה מתוכם הם חברי מושב תושבים וארבעה הם חברי מושב חקלאים – וכולם יחד מנהלים את המושב מבחינה קהילתית. במקביל התקיימה בציפורי זהות ועדים, כלומר ועד ההנהלה הוא גם הוועד החקלאי, או הוועדה לפעילות חקלאית ועסקית. בציפורי תמיד היה רק מזכיר אחד שהוא מזכיר של כל המערכת."
וחברי האגודה קיבלו בשלווה את המהלך של זהות וועדים?
"היו ויכוחים רבים ודיונים בין אלה שתמכו ובין חברים שהתנגדו. מי שייצג אותנו בנושא הזה היה משרד עוה"ד אטיאס-פרוכטר. המתנגדים שהיו מיעוט, טענו שכדאי שתהיה הפרדה בין החקלאות לבין שאר הפעילות. בסופו של דבר הוכרע שתהיה זהות ועדים. היום אני מסתכל על מושבים אחרים שאין להם את המבנה הארגוני שלנו, יש שם ויכוחים בין האגודות והוועדים… אנחנו בסך הכל מסתדרים מצוין.
"במסגרת ההרחבה הצלחנו לפתח למושב תשתיות ציבוריות – בנינו בריכת שחיה, שיפצנו את בית העם., יש לנו מועדון וותיקים גדול. בקיץ אנחנו מפעילים בית קפה קהילתי, 'חברותה', מעין מפגש שבועי שבו משתתפים כל התושבים."
הייתם מושב חקלאי לחלוטין. מה המצב היום?
"כיום 30% מהחקלאים עדיין פעילים וכמובן רבים מהם עברו לעסוק בפל"ח – צימרים, סוסי רכיבה, ציפורים ותוכים, יש לנו בית בד אקולוגי, אחת החברות הקימה גראז' סייל ויש עוד שלל פעילויות. השינוי היה מחוייב המציאות, הפרנסה מחקלאות בנחלה לא הספיקה והחברים חיפשו פרנסה חלופית. נושא הפל"ח נכנס בנחלות. ב-2012 אישרנו תוכנית שמאפשרת הקמת פל"ח בחלקה א' של הנחלות, במסגרת 2.5 דונם. אזור המגורים עמד על 1.5 דונם והגדלנו אותו ל-2.5 כדי לאפשר פל"ח.
"כמובן, שמבחינת בעלי הנחלות זה אומר שצריך להגיש תכנית מסודרת לוועדה המקומית ולרמ"י, לשלם דמי היוון ולהסדיר את הפעילות. במושבים אחרים לא הסדירו את זה. לדעתי, אצלנו רוב החברים הסדירו את הנושא מול המנהל.
"התקן שלנו לנחלות עומד על 100 ואנחנו כיום על 70. התקבלה החלטה לאייש 15 נחלות נוספות ולהמירן למגרשי הרחבה, 3 מגרשים בכל נחלה. התחלנו כבר בתהליך תכנוני מול משרד השיכון והמועצה והתהליך די תקוע ולא מתקדם, בגלל בעיות של עתיקות בבנייה הציבורית וכיוון שמנהל התכנון לא מסכים שנתקדם לגבעה הדרומית, שלא נמצאו בה ממש עתיקות. זה מעכב אותנו. המנהל רוצה שנמצא שטחים בתחום היישוב הקיים וזה בלתי אפשרי כי אין שטחים פנויים. אלה שפנויים הם בוואדיות ובשטחים שלא מתאימים למגרשים."
ב-1992 נפתח גן לאומי ציפורי בעקבות התגליות באתר. אתם מרוויחים מהאתר?
"לא מרוויחים מהאתר. הדבר היחידי שיש לנו מהאתר זה לפעמים לינות בצימרים וכניסה חינם לאתר, שגם את זה ניסו לבטל לנו. בגלל העתיקות, כל בנייה במושב מתעכבת במיוחד הבנייה הציבורית. למשל, בשל ריבוי הילדים קיבלנו אישור להקים גן חדש, שבנייתו מתעכבת בגלל חפירות הצלה שמנהלת רשות העתיקות. בכל בנייה ציבורית הרשות דורשת לערוך חתכי בדיקה. בבניה הפרטית הם שולחים פקח ואם מתגלה משהו עוצרים את הבניה ועורכים חפירות הצלה."
למה המשכת להיות מזכיר כל כך הרבה זמן?
"אני טיפוס שברגע שאני נכנס למשהו אני ממשיך לטפל בו עד הסוף. בגלל זה המשכתי עד היום ואת עיקר זמני הקדשתי לציפורי." בינתיים ערך אברום חפיפה למזכיר המושב החדש, יעקב אשר. אברום ממשיך להגיע למזכירות המושב פעם בשבוע ומסייע בכל נושא. "אני כבר בגיל 69, גם העבודה התחילה להיות קצת יותר קשה ומעייפת. בדרך יש לנו עוד הרחבה חדשה. אז הרגשתי שבאמת מספיק, אני יוצא לדרך חדשה וישנם צעירים ממני שיכולים להחליף אותי," מוסיף אברום בחיוך.
עוד במושב ציפורי: בית המשפט המחוזי בנצרת דחה עתירה של חקלאי ממושב ציפורי
