השימור של אויבים טבעיים של המזיק הפולש "גדודנית פולשת" באמצעות ממשק הדברה משולבת

ד"ר רמי הורביץ – מו"פ עוטף עזה (קטיף) דוא"ל  [email protected]

ד"ר דגנית שדה –  בית אלפא

ד"ר לילי מונדקה – מו"פ עוטף עזה ומכללת ספיר

ד"ר שלמה שריג – מו"פ עוטף עזה

קרולינה גוזמן – מו"פ עוטף עזה

ד"ר גדעון פיזנטי –  מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר וולף קוסליצקי –  מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב

תקציר

הגדודנית הפולשת (Spodoptera frugiperda) להלן גד"פ, הנו מזיק רב פונדקאי, הנפוץ באזורים טרופיים וסובטרופיים.  בשנת  2020 התגלה הגד"פ לראשונה בישראל, כאשר ככל הנראה הוא חדר לארץ דרך מצרים. מטרת המחקר לאסוף מידע על המינים השונים של האויבים הטבעיים (בעיקר צרעות טפיליות), התוקפים את הגד"פ (או מזיק חשוב אחר) בשדות התירס לסוגיו בארץ ולהעריך את עצמת הטפילות שלהם ע"ג הגד"פ. בסה"כ הוגדרו בעזרת המומחים של מוזיאון הטבע (על שם שטיינהרדט, ליד אוניברסיטת תל אביב), שישה מיני צרעות טפיליות  שהגיחו מתוך זחלים של גדודנית פולשת וגדודנית לפיגמה (S. exigua), שנאספו משדות התירס בקיץ 2025. הצרעות היו משתי משפחות, ברקוניים (Braconidae) וצרעתניים (Ichneumonidae).  באיסופי הזחלים של גד"פ, שנעשו בשנת 2025 בשדות תירס מתוק באזור הנגב המערבי ובעמק המעיינות ניתן לראות שאחוזי הטפילות הכללית היו גבוהים מאוד. הטפיל העיקרי שנמצא בשדות היה מין שלChelonus   (ברקוניים). אנו מעריכים שממצאי המחקר מראים שיש פוטנציאל רציני לשילוב אויבים טבעיים בממשק ההדברה בשדות התירס ומומלץ להתחשב באוכלוסיות הטפילים הנוכחות בשדות. כלומר, להפחית את השימוש בתכשירי הדברה, וכך גם לעזור בצמצום סכנת התפתחות העמידות.

מבוא

הגדודנית הפולשת (Spodoptera frugiperda) להלן גד"פ, הנו מזיק רב פונדקאי, הנפוץ באזורים טרופיים וסובטרופיים.  בשנת  2020 התגלה הגד"פ לראשונה בישראל, כאשר ככל הנראה הוא חדר לארץ דרך מצרים. לזן שנמצא בארץ יש העדפה לדגניים, בעיקר לתירס מתוק; נזקיו קריטיים בשלב הווגטטיבי בתירס לסוגיו, ואף עלולים להביא לעצירת הצימוח. גם בשלב היווצרות הקלחים הנזק שנצפה ממזיק זה הוא עצום וכדי להפחית את פגיעתו לגידול, החקלאים מרססים כנגד המזיק, לעיתים כל חמישה ימים, כשבמהלך השנים, בשדות אחדים נגרם נזק ניכר על אף הטיפולים. היקף כזה של שימוש בתכשירי הדברה יוצר בעיות רציניות בגידול התירס. מחוץ לבעיות האקולוגיות וזיהום הסביבה, קיימת בעיה של תנגודת לתכשירי ההדברה, עקב סלקציה רציפה ולחץ הריסוסים. מפרסומים בעולם ידוע כי גד"פ פיתחה עמידות להרבה מאוד תכשירי הדברה, ביניהם התכשירים המומלצים בארץ להדברתו. גם אנחנו, העוקבים אחר עמידות הגד"פ בשדות התירס בישראל, מצאנו ירידה משמעותית ביעילות תכשירים רבים. לפיכך, אנחנו חושבים שיש צורך לנקוט בממשק הדברה משולבת, שבה יצומצם השימוש בחומרי ההדברה. אחד האמצעים החשובים ביותר בממשק זה הוא עידוד התפוצה והפעילות של אויבים טבעיים, הנפגעת בשל הריסוסים התכופים.

פערי הידע הקיימים

כללית, אין כמעט מידע על האויבים הטבעיים של הגד"פ בארץ, למרות שיש פרסומים על הנושא מארצות רבות (למשל, Meagher et al. 2016). כמו כן, אין נתונים אודות רמת אוכלוסיית הטפילים והטורפים של המזיק בשדה ותרומתם לשיפור ממשק הדברת הגד"פ.

מטרת המחקר 

לאסוף מידע על המינים השונים של האויבים הטבעיים (בעיקר צרעות טפיליות), התוקפים את הגד"פ (או מזיק חשוב אחר) בשדות התירס לסוגיו בארץ ולהעריך את עצמת הטפילות שלהם  בגד"פ.

שיטות וחומרים

החל מחודש מאי ועד אמצע אוגוסט 2025 נאספו בשדות תירס מתוק מאות זחלים של גדודנית פולשת (Spodoptera frugiperda) וגדודנית לפיגמה (S. exigua), אשרנכחו באופן משמעותי בעלי התירס. זחלי הגד"פ והלפיגמה הובאו למעבדה, והוכנסו למגשי גידול פרטניים, עם מזון מלאכותי בחדר גידול (תמונה 1). במהלך  גידול הזחלים עד להתגלמות ואף לגיחת הבוגרים, נאספו גלמי טפילים במידה שהתפתחו. הגלמים נספרו, ומאוחר יותר נלקחו לבדיקת מדגם מהצרעות הטפיליות, שהגיחו ונשלחו להגדרת מומחים במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב (ד"ר וולף קוסליצקי וד"ר גדעון פיזנטי). עם תום התפתחותה של כל אוכלוסיות זחלי גד"פ ולפיגמה שנאספו בשדה, חושבו אחוזי הטפילות הכללית בכל שדה וחושבה ההתפלגות של הטפילות בשני המזיקים.

תוצאות ודיון

בסה"כ הוגדרו בעזרת המומחים של המוזיאון לטבע, שישה מיני צרעות טפיליות של גד"פ ושל לפיגמה, שהגיחו מתוך הזחלים שנאספו משדות התירס בקיץ 2025. הצרעות היו משתי משפחות, ברקוניים (Braconidae) וצרעתניים (Ichneumonidae). להלן רשימת הצרעות שהוגדרו:

משפחת הברקוניים

1. Chelonus sp.  (תמונה 2, 2a) היה הטפיל הנפוץ ביותר בשדות, שהגיח בעיקר מגד"פ. הטפיל עדיין לא הוגדר לרמת המין וממתין לבדיקת סמנים מולקולריים.
2. Meteorus pendulus (Müller) – נמצאו פרטים בודדיםשהגיחו מגד"פ (הוא איננו ספציפי לגד"פ ואף מטפיל זחלי מזיקים אחרים).

משפחת הצרעתניים

(תמונה 3) (כל הצרעות הגיחו מגד"פ חוץ ממספר 4, שהגיחה גם מגד"פ וגם מלפיגמה).

1. Sinophorus xanthostomus (Grav.)
2. Temelucha decorata (Grav.)         
3. Barylypa rufa (Hölmgren)          
4. Hyposoter didymator (Thunb.)     

הטפיל  B. rufa התגלה גם במצרים על גד"פ, בפעם הראשונה בשנת 2022 (Rashed et al.2024); הטפיל איננו ייחודי לגד"פ ותוקף ככלל את הסוג Spodoptera, גםלפיגמה וגם פרודניה S. littoralis)). בסקר שנעשה בארץ אודות צרעות טפיליות, התוקפות פרודניה בשדות כותנה (Gerling 1971), נמצאו שלושה מיני טפילים ממשפחת הברקוניים:  Microplitis rufiventris Kokuev,Bracon hebetor Say  ו- Chelonus inanitus (L.), ברמת הטפלה מועטה של שלושתם, כשידוע כי  הם לא ספציפיים לפרודניה.

בטבלה 1 מוצגים אחוזי הטפילות הכללית (בעיקר מצרעת (Chelonus, מכל איסופי הזחלים של גד"פ, שנעשו בשנת 2025 בשדות תירס מתוק באזור הנגב המערבי ובעמק המעיינות. בטבלה זו ניתן לראות שאחוזי הטפילות הכללית היו גבוהים מאוד, בעיקר באיסוף הזחלים שנעשה ב-16 ליולי בשדה בנגבה. חשוב לציין כי ערך טפילות של 94 אחוז נחשב יוצא דופן ברמת ההטפלה, וגם טפילות של 60%-70 נחשבת רמה גבוהה ביותר, לעומת רמת טפילות נמוכה, של אחוזים בודדים, שמצא Gerling  (1971) על זחלי פרודניה בשדות כותנה בארץ. מין אחר של צרעת ה- (C. insularis Cresson) Chelonus, התוקפת גד"פ בארה"ב, ובמרכז ובדרום אמריקה, נחשב החשוב והנפוץ ביותר באזורים הללו, עם רמת הטפלה ממוצעת הנעה בין 20 ל-40% (Kenis, 2023); אותו חוקר מעריך שיש אפשרות ליזום הדברה ביולוגית עם מין זה, לאחר בדיקה ומחקר.

בטבלה 2 מוצגת ההתפלגות של הטפילים, לפי שני המזיקים שנמצאו בשדות, הגד"פ והלפיגמה.

ראוי לציין שמחלק ניכר מתוך גלמי הצרעות הטפיליות לא הגיחו צרעות חיות (בין 27 – ל-53%). סביר להניח, כי הגיחה המוגבלת ותמותת הצרעות נבעו בשל הריסוסים הרבים, שנעשו בשדות התירס. לדוגמה, בטבלה 3, המראה את משטר הריסוסים בשדה נגבה, שבו נמצאו אחוזי הטפלה גבוהים, כולל גלמי צרעות טפיליות שמתו.  

טבלה 1. אחוזי הטפלה כללית של צרעות טפיליות, שקטלו את זחלי הגד"פ והלפיגמה בשדות תירס בנגב המערבי ובעמק המעיינות.

טבלה 2. התפלגות הטפילות בשני המזיקים העיקריים, שנמצאו בשדות התירס, גד"פ ולפיגמה

*בסוגריים מספר הזחלים שנאספו מכל מזיק

מסקנות והמלצות

במחקר שביצענו מצאנו מספר מינים של צרעות טפיליות, התוקפות את הגדודנית הפולשת וגם את הלפיגמה בשדות התירס לסוגיו בארץ. הטפיל העיקרי שנמצא בשדות היה מין שלChelonus   (ברקוניד). נמצאו אחוזי טפילות גבוהים מאוד בשדות שנדגמו, למרות משטר הריסוסים המסיבי, הקיים בשדות התירס המתוק בקיץ. חלק ניכר מהטפילים דוכאו על ידי תכשירי ההדברה וזה התבטא בתמותה של גלמי הצרעות, שלא הצליחו להגיח, מה שהביא לפחיתה של אוכלוסיית הטפילים. אנו מעריכים שממצאי המחקר מראים שיש פוטנציאל רציני לשילוב אויבים טבעיים בממשק ההדברה בשדות התירס ומומלץ להתחשב באוכלוסיות הטפילים הנוכחות בשדות. כלומר, להפחית את השימוש בתכשירי הדברה, היכול גם לעזור בצמצום סכנת התפתחות העמידות, ואם אין ברירה, אז לטפל בתכשירים שפוגעים פחות באויבים טבעיים (ראה טבלה 3). להמשך המחקר  אנו מתכוננים לבחון את השפעת תכשירי ההדברה המומלצים להדברת הגד"פ על הטפיל הנ"ל. בדרך זו נוכל לדעת, באילו תכשירי הדברה כדאי לטפל בשדות התירס, ובאיזה תכשירים כדאי להימנע משימוש. בשלב הבא צריך לבחון טפיל ספציפי להדברת המזיק, שיוכל לווסת את אוכלוסיות הגדודנית הפולשת בישראל .(Kenis, 2023)

טבלה 3. טיפולי ההדברה שניתנו בשדה התירס בנגבה כנגד גד"פ ומזיקי תירס אחרים בשנת  2025 (הטיפולים להלן הם אופייניים למשטר הדברה כנגד גד"פ בשדות התירס לסוגיו בארץ)

*ההערכה מבוססת על Mata et al. 2024; אבל המידע הוא כללי ולא ספציפי לצרעות הטפיליות שדגמנו בשדה

הבעת תודה

אנחנו מודים לפקחים ולמגדלי התירס שסייעו במחקר זה, במיוחד לאיה רפאל כהן מקבוץ נגבה, נחמיה מרקוביץ הפקח של אור הנר, עידן ריצ'קר הפקח של מושבי הנגב ודור ברנע מסעד.

המחקר מומן מקרן יק"א בישראל.

ספרות

Gerling, D. (1971). Occurrence, abundance, and efficiency of some local parasitoids attacking Spodoptera littoralis (Lepidoptera: Noctuidae) in selected cotton fields in Israel. Ann. Entomol. Soc. Ame. 64:492–499.

Mata, L., Knapp, R. A., McDougall, R., Overton, K., Hoffmann, A. A. , Umina, P. A. (2024). Acute toxicity effects of pesticides on beneficial organisms – Dispelling myths for a more sustainable use of chemicals in agricultural environments. Sci. Total Environ. 930: 172521.

Meagher, R. L., Nuessly, G. S., Nagoshi, R. N., Hay-Roe, M. M. (2016). Parasitoids attacking fall Armyworm (Lepidoptera: Noctuidae) in sweet corn habitats. Biol Control. 95:66–72.

Rashed, H. S., Abd El-Salam, M. R., El-Ghabawy, I. A. E. (2024). First record of Barylypa rufa (Hölmgren 1857) as parasitoid on Spodoptera frugiperda (Smith) from the Egyptian fauna. Alex. J. Agric. Sci. 69: 537-543.