יבול שיא
הרפת והחלב

השפעות האקלים על החקלאות בישראל – סקר מקיף בקרב חקלאים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ד"ר עדי שריד הציג בכנס שינוי האקלים ממצאים חשובים מסקר מקיף שבחן את השפעות שינויי האקלים על החקלאות בישראל. הסקר, שהופץ בקרב חקלאים, מגדלים וחוקרים מתחומים ואזורים גיאוגרפיים שונים ברחבי הארץ, נועד להעריך את היקף הפגיעה, את האתגרים העומדים בפני החקלאים ואת הפתרונות האפשריים.  

הסקר הופץ באופן מקוון באמצעות משרד החקלאות ושותפים נוספים, ונתוניו נאספו במהלך חודשים דצמבר 2023 – פברואר 2024. בסך הכל השתתפו בסקר כ-1500 איש, ומתוכם 733 משיבים התייחסו באופן קונקרטי להשפעות האקלימיות על גידולים ספציפיים.

כדי להציג את תוצאות הסקר בצורה נגישה ויעילה, פותח דשבורד ייעודי המאפשר להציג ולייצא את הנתונים בפילוחים שונים. הדשבורד, הזמין בקישור, מאפשר למשתמשים להבין את התמונה המלאה של השפעות האקלים על החקלאות בישראל.  

השאלון כלל שאלות מפורטות על רקע המשיבים, כולל תחום עיסוקם, שיוך מוסדי, סוגי הגידולים והאזורים הגיאוגרפיים בהם הם פועלים. המשיבים התבקשו לדרג את השפעות אירועי האקלים השונים על סולם פגיעה, החל מ"פגיעה רבה מאוד" ועד "להיפך זו הזדמנות". האירועים האקלימיים שנבחנו כללו, בין היתר, גלי חום/חמסין, טמפרטורות גבוהות בתקופת החנטה, חורפים חמים, מיעוט גשמים וגלי קור חריגים.  

ממצאי הסקר מצביעים על כך שחקלאים רבים מדווחים על פגיעה משמעותית בגידולים שלהם כתוצאה משינויי האקלים.   

הסקר בחן גם את הפתרונות הקיימים להתמודדות עם שינויי האקלים ואת החסמים ליישומם. החסם המרכזי ליישום טכנולוגיות התמודדות הוא העלות הכלכלית הגבוהה של הפתרונות המוצעים (57% מהמשיבים ציינו זאת). חסמים נוספים כוללים היעדר פתרון מתאים (27%), מענה חלקי לבעיה (27%) וחוסר היכרות עם פתרונות קיימים (22%).

בנוסף, הסקר בחן את החסמים לביצוע מחקר חקלאי בנושא שינויי אקלים. גם כאן, החסם המרכזי הוא עלות כלכלית גבוהה של הפתרון (37%), ואחריו מימון (36%). חסמים נוספים כוללים היעדר פתרונות (21%) ופתרונות חלקיים (21%).

הסקר בחן גם את המיקוד של המחקרים הקיימים בנושא שינויי אקלים. עיקר המחקרים המדווחים עוסקים בהתאמה/הסתגלות לשינויי אקלים (48%), ולאחר מכן הטמעה ויישום פתרונות (34%). רק חלק קטן מהמחקרים עוסק במניעה (מיטיגציה) של פליטת גזי חממה או בחיזוי אקלימי של השלכות אקלימיות על החקלאות.

למרבית המחקרים יש תוצרים יישומיים, בין אם בטווח הארוך (40%) או בטווח הקצר (34%).  

ממצאי הסקר מדגישים את האתגרים המשמעותיים העומדים בפני החקלאות הישראלית כתוצאה משינויי האקלים. הם מצביעים על הצורך הדחוף בפיתוח פתרונות חדשניים, בהשקעה במחקר חקלאי ובשיתוף פעולה הדוק בין חוקרים, חקלאים וגורמים רלוונטיים נוספים. הסקר גם מדגיש את הפוטנציאל של ישראל להוות מודל עולמי להתמודדות עם אתגרי האקלים בחקלאות, לאור התנאים האקלימיים הייחודיים וההתחממות המהירה יחסית המתרחשת בה.

לפרטים נוספים:

https://www.sarid-ins.co.il

ד"ר עדי שריד  [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במסמך שהוגש ע"י מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מתוארת הארכת חוק הותמ"ל כ: "מהלך דורסני, מיותר ומסוכן לחקלאות ולביטחון המזון"  תנועת המושבים בישראל והתנועה הקיבוצית הגישו למשרד האוצר התנגדות רשמית לסעיפים בתכנית הכלכלית המבקשים להאריך את תוקף חוק הותמ״ל עד אוגוסט 2028. במסמך שהוגש על ידי מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה נכתב כי התנועות "מתנגדות נחרצות" להצעה ומבהירות כי: "משבר הדיור אינו משבר תכנוני ואין הצדקה להמשך ואף להרחבת פעילות הותמ״ל."  עוד צוין כי כבר היום "קיים מלאי תכנוני של למעלה מ־1.2 מיליון יחידות דיור בתכניות מפורטות מאושרות, המספיק ליותר מ־15–17 שנות בנייה וכי תרומת הותמ״ל לתכנון זה היא מזערית כ-4.5%."  התנועות מדגישות כי "משבר הדיור בישראל הוא משבר ביצוע ושיווק ולא בתכנון."  בנוגע להשפעות על המרחב הכפרי, מצוין כי פעילות הותמ״ל הביאה "לפגיעה מצטברת של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית ושטחים פתוחים” וכי מתקיימת “פגיעה כלכלית משמעותית ללא שימוע או תיאום, תוך שלילת זכות הטיעון של החקלאים."  עוד נכתב כי הותמ״ל "פוגע פגיעה אנושה בקרקע החקלאית ובכושר הייצור החקלאי, מסכן את המשך קיומה של ההתיישבות החקלאית והחקלאות המקומית ומהווה איום על עצמאותה של המדינה לייצר מזון מגוון, טרי וזמין עבור תושביה."  בנוגע למערכת התכנון, אומרים ראשי ההתיישבות הכפרית כי הותמ״ל "עוקף את מוסדות התכנון המחוזיים והמקומיים, פועל בהרכב המורכב ברובו מנציגי ממשלה ודוחה את מרבית ההתנגדויות ופוגעת בדמוקרטיה התכנונית."  לסיום מבקשים יפרח ושמחה: "תנועות ההתיישבות אשר על כל אלה, מתנגדות נחרצות להארכת החוק, ובוודאי להארכה החורגת מהמנגנון שנקבע בו כ'הוראת שעה' ובלי 'תחנות' בקרה ופיקוח. נבקשך לפעול להסרת מחטף במסגרת הליך חוק ההסדרים (אשר מטרתו המרכזית היא לקבוע את המדיניות הפיסקאלית של תקציב המדינה), ולא לפגוע בעתיד הדורות הבאים באמצעות מהלכים דורסניים קצרי טווח." 
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ההצפה במושב בית השקמה. צילום: דוברות כיבוי והצלה  הסופה "ביירון" גרמה להצפות קשות באחד מרחובות מושב בית שקמה אשר במועצה חוף אשקלון. צוותי מד"א הקימו במושב נקודת טיפול, וטיפלו באותם תושבים שסבלו מפגיעות קור. שבעה מהם פונו
< 1 דק' קריאה
"נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות"  לאחר אישור "הרפורמה" שמשרד האוצר רוצה להעביר בענף החלב, בישיבת הממשלה שדנה בתקציב 2026, הודיעו יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן בתגובה: “החלטת הממשלה לאשר את רפורמת החלב היא גזר דין מוות למאות רפתות ישראליות ובעיקר לאלה שבקו הגבול בצפון ובעוטף עזה. בעוד החקלאים מספקים ביטחון מזון תחת אש ותוך כדי שמירה על גבולות המדינה, הממשלה בוחרת לפרק את החוסן הלאומי מבפנים.  "זהו מהלך חסר אחריות, שמסכן את ביטחון המזון של ישראל ומפקיר משפחות שחיות שנים על האדמה ומייצרות את החלב הטרי והבטוח ביותר בישראל. מי שחושב שייבוא הוא תחליף לחקלאות ישראלית לא מבין את המציאות, או פשוט ויתר על ההתיישבות ועל הפריפריה."  יפרח ודורמן אומרים: "הרפורמה הזו לא תעבור. נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות עד שנעצור את המחדל הזה. אנו מודים לשר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר שהתנגד ושעמד כחומה בצורה למען החקלאים ולשרי מפלגת עוצמה יהודית בן גביר, אליהו ווסרלהאוף אשר נמנעו ומבינים את חשיבות החקלאות למען ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל."  
< 1 דק' קריאה
זעק הרפתן אורן קמה ממושב אביגדור, בהפגנה שהתקיימה בעת דיון מפלגת הציונות הדתית בבית מאיר, על נושא חוק הגיוס * הזעקה של קמה באה לאחר שעשה 500 ימי מילואים ביחידה מיוחדת, במהלך השנתיים האחרונות ברצועת עזה
7 דק' קריאה
ממתקים ברוטאליים, תחפושות ואדרנלין גבוה. איך התמקם חג ההלוואין (גם) בקיבוצי ארצנו? דיווח מצמרר מקיבוץ דביר  *תמונה ראשית: רוחות רפאים במרפסת. תקציב של 100 שקל למשפחה. צילום: המשפחות המארחות  כאילו הלב לא מאיץ במהירות 200 קמ"ש
4 דק' קריאה
אחרי שירות קרבי ארוך ותובעני שבמהלכו מעולם לא נשאל מה שלומו, למד ליאור חיון מקיבוץ דביר לדבר על רגשות. עכשיו הוא מתעל את היכולת שרכש לעבודה עם חיילים ומילואימניקים. "אחת המטרות היא שאנשים יבינו
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן