יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 05 29 121400

התרגשות של פתיחת עונת ההדרים 25-26

2 דק' קריאה

שיתוף:

אני מאחל לנו עונה נהדרת, גשמי ברכה, קטיפים ברינה, יורו בשמים והכי חשוב שתעשו אהבה ותפיצו שלום ומעשים טובים

אני מאוד אוהב את הפאוזה הזו של הכתיבה ל"עת הדר". זה מכריח אותך לשבת, לחשוב, לכתוב, ולא סתם "לכתוב" – זה לכתוב על הפרדסנים, הפרדסניות והפרדסים המפוארים של מדינת ישראל.

בימים אלו אני מתחיל להקליט פודקאסט על פאר ענף ההדרים בענף, איך החל הענף בצעדיו הראשונים במאה ה-19, כיצד קמה המועצה לשיווק פרי הדר, ג'אפה, פרדס, תנופורט, יצוא, ואיך כל הפרדסנות הישראלית קשורה בקשר עבות להתיישבות בארץ ישראל.

אני מאמין שכבר אחרי החגים נשחרר את הפרקים הראשונים.

עונת השיווק של ענף ההדרים מתחילה בימים אלו. לימון קיץ של הנגב מתחיל להיגמר ואילו לימון האינטר של מרכז וצפון הארץ נכנס לשווקים. חלקות ראשונות של פומלית, אשכוליות אדומות וסצומה מתחילות להיקטף, התרגשות בשיאה.

המלחמה ממשיכה – יחד עם ההתרגשות והציפיה ישנן חששות מעונת היצוא – זוהי העונה השלישית ברציפות שאין אונייה למזרח הרחוק, שאמורה הייתה להוביל כ-4,500 משטחים של פומלית, אשכולית אדומה ולבנה (בערך 4,200 טון). המלחמה עדין ממשיכה – נתיב השייט המהיר למזרח דרך תעלת סואץ עדיין סגור על ידי הח'ותים, זה אומר שגם העונה מסע השייט למזרח, בעיקר לקוריאה, יארך לפחות 60-75 ימים במקום 30-40 ימים. הפער ענק ועל כן יש המון פחת לפרי, מה שמעמיד בספק את הכדאיות למשלוח הפרי ליעדי המזרח.

חרם באירופה – בעונה האחרונה היצואנים הרגישו את החרם על פרי ישראלי (או על מותג עם זיהוי ישראלי) מצד רשתות ו/או חנויות שונות באירופה. לשמחתי ענף ההדרים השכיל לעשות פעולות שיווק (אומנם לא גדולות אבל הן סנונית ראשונה לפעילות שכזו) עם אחת מרשתות הקמעונאות הגדולות בצרפת. אמנם הנ"ל לא הביא לעליה משמעותית במכירה אבל פעילות הקד"מ הזו גרמה לרשתות נוספות להביע התעניינות ורצון לקחת חלק בשיתופי פעולה דומים. לדעתי זה מבורך, אני מאמין שבימים קשים הדבר הנכון הוא להשקיע יותר בקד"מ על מנת לעודד צריכה. סה"כ יש לנו את זן המנדרינות הכי טוב בעולם והעולם יודע את זה!

למידה מענף המנגו – ענף המנגו סבל השנה מעודפי יבול ובשל מזג האוויר גם הייתה הבשלה אחידה ברוב האזורים והחלקות. בנוסף, הענף חווה חרם קשה מאוד ביעדים האירופאים בעקבות המלחמה ואם זה לא היה מספיק, המכסים של טראמפ על ברזיל הובילו לעודפי פרי באירופה, דבר שבכלל הוציא את המנגו הישראלי מהשווקים באירופה. אני מקווה שהענף שלנו ילמד ויפיק לקחים מהפעילות של המנגו לקראת עונת היצוא 25-26.

לאחרונה פורסם מאמר שמסקר את כמות היבולים הצפויים באגן הים התיכון, ונראה שיש ירידה ביבולים כמעט אצל כל המתחרות של היצואן הישראלי:

  • בטורקיה היה גל קור באפריל אשר גרם לירידה של 20-40% בכלל יבול ההדרים.
  • מצרים – קצת מתחת לממוצע השנתי – מדובר בעיקר על תפוזים.
  • מרוקו – בשנה שעברה היו יבולים גבוהים. יחד עם בצורת מתמשכת צפויה השנה ירידה ביבולים בעיקר בזן נדרקוט (מתחרה באור הישראלי) .
  • יוון ואיטליה – עונת יבולים ממוצעת.
  • ספרד – צפויה ירידה ביבולים בעיקר בזני התפוז והמנדרינה.

ככל שלמתחרים שלנו יותר קשה, ככה אנחנו המגדלים הישראלים נהנים יותר – מתפרנסים מצרות של אחרים.

ביום כתיבה זה אנחנו כבר 696 ימים במלחמה, שהחטופים, האחים שלנו נמצאים אצל חיות האדם בתנאים נוראים של התעללות נוראה. 696 ימים שהלוחמים והלוחמות, אנשי כוחות הביטחון נלחמים יום יום, כדי שאנחנו העורף נישן בשקט (עד כמה שאפשר).

לקראת השנה החדשה אני מאחל לסיום המלחמה, שהחטופים יחזרו לתקומה ולחיבוק של קרוביהם (ושלנו) ושכוחות הביטחון ישובו הביתה בריאים בגופם ובנפשם.

פרדסניות ופרדסנים יקרים, אני מאחל לנו עונה נהדרת, גשמי ברכה, קטיפים ברינה, יורו בשמים והכי חשוב שתעשו אהבה ותפיצו שלום ומעשים טובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום שני 22.12 התקיימה השקה של זן עגבנות חדש מבית זרעים טכנולוגיות  TO_589 ,הזן הוצג בחממה מטופלת להפליא של משק רפי גרוסי במושב מלילותוהראה ביצועים מרשימים במיוחד מבחינת בריאות הצמח,צבע ,גודל ועומס הפרי. העגבניה 
< 1 דק' קריאה
המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה. חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים
2 דק' קריאה
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, התאחדות חקלאי ישראל פנו לוועדה בבקשה לבחון הארכת תוקף אשרת השהייה של עובדים זרים ותיקים בחקלאות, בשנתיים נוספות מעבר למגבלה של 63 חודשים. לדבריה, עובדים זרים שעבדו
3 דק' קריאה
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי,
10 דק' קריאה
רקע קומפוסט הוא מקור חיוני לשיפור מבנה הקרקע, להגברת זמינות חומרי הזנה ולחיזוק הפעילות הביולוגית בקרקע. עם זאת, איכותו משתנה מאוד בהתאם למקור החומר האורגני', תהליך הייצור והבקרה. בישראל קיימות הנחיות ותקנים שונים לקומפוסט,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן