לפני חודשים אחדים ראה אור הספר "ויהי מה" – מסה ביוגרפית מקיפה ועדכנית, אודות חייו ופועלו של מאיר הר-ציון ז"ל, מאת ההיסטוריון הצבאי משה גבעתי. הספר יצא לאור בהוצאת העמותה להנצחת מאיר הר-ציון, בשיתוף בית ספר שדה כפר עציון ובסיועה של הוצאת כנרת זמורה דביר.
יו"ר העמותה להנצחת מאיר הר-ציון, אל"מ (מיל) משה פלד (בית השיטה), שחרף גילו (שבעים פלוס) ממשיך עד היום להתנדב למילואים כמוביל טנקים, נזכר שלאחר הלווייתו של מאיר (הוא נטמן באחוזת הקבר המשפחתית שבכוכב הירדן), ובעוד אלפים גודשים את אוהל השבעה, הוא לחש באוזני בנו של הר-ציון, משה: "תראה מה קורה פה, אבא שלך הוא לא רק שלך, הוא נכס לאומי, צריך לעשות עם זה משהו". בתום השלושים פנתה המשפחה אל פלד לעמוד בראש העמותה וזה השיב בחיוב אך העמיד תנאי אחד: שהעמותה לא תעסוק בבניית מונומנטים אלא בחינוך, עם דגש על נוער לקראת גיוס, מכינות קדם-צבאיות וכאלה שכבר משרתים, שהם יהיו קהל היעד שלה."מי שלומד וקורא את מורשתו האזרחית של מאיר", מדגיש פלד, "מגלה שהיא ציונית, אקטיביסטית והתיישבותית וזו בדיוק מורשתה של התנועה הקיבוצית-מושבית, שלצערי עם חלוף השנים סטתה ממנה מרחק ניכר, ואני מרגיש מחויבות להמשיך במורשת זו, לקחת ממנה את 'הצימוקים' ולעשות בהם ערכים חינוכיים". "אבא תמך בהתיישבות ביו"ש ואהד את גוש אמונים", אומר בנו, משה הר ציון, "אולם העמותה שהוקמה לפני ארבע שנים החליטה שאינה מתעסקת בפוליטיקה".
לדעת רבים הטביע הר-ציון את חותמו הן על יחידות העילית בצה"ל והן בחייו האזרחים. עד כמה מייצג הספר את דמותו של הר-ציון שאתה הכרת?
פלד: "'ויהי מה' מייצג בצורה נאמנה ומדויקת את דמותו של מאיר, כולל נקודה אחת מאוד בעייתית שהוא אירוע הנקמה על רצח אחותו שושנה, (שנרצחה על יד בדואים משבט אל ראשירה במהלך טיול טרום צבא עם בן זוגה עודד וגמייסטר מדגניה ב' באזור נחל ערוגות). אנחנו לא בורחים ולא מסתתרים מן האמת המרה, ההפך הוא הנכון, אבל צריך להבין שבמידה מסוימת זו הייתה רוח התקופה. במונחים של היום אירוע כזה לא היה עובר לסדר היום, בשום אופן ופנים".
לשאלה האם ההיסטוריה סלחה להר-ציון, משיב פלד שלא ההיסטוריה סלחה לו ולחבריו על מעשה הנקמה האכזרי בו הוצאו להורג ארבעה נערים בדואים על לא עוול בכפם, אלא מנהיגי התקופה ובראשם ראש בן גוריון והרמטכ"ל משה דיין, שידעו את האמת לאמיתה אך העדיפו להתעלם. היחיד שניסה להתמודד עם המצב ואף דרש לסלק את הר-ציון מהצבא, אומר פלד, היה ראש הממשלה באותם ימים משה שרת. אלא שבן שגוריון לא איפשר זאת, כאשר הסיבה הרשמית היא 'חוסר ראיות'.
"מאיר היה חייל מצטיין, סייר מצטיין ומפקד מצטיין", אומר פלד, "ועל כך אין מחלוקת. עד כדי כך הצטיין שמפקדיו ויתרו לו על קורס קצינים מתוך הכרה שהשתתפותו בפעולות תגמול עדיפה על שהותו בבית ספר לקצינים, ובכך נקבע תקדים בצה"ל. הר-ציון קיבל דרגות קצונה ללא קורס וקודם עד דרגת רב סרן.
הספר בנוי על עבודת מחקר יסודית ומקיפה
משה הר-ציון (53), השלישי מארבעת ילדיהם של רותי תבל"א ומאיר ז"ל, הוא בעליה של חברת טיולים. משה ממשיך להתגורר ב'חוות שושנה' כמו גם אחיו הבכור סלע האחראי על עדר הבקר שירש מאביו. שתי הבנות, שגית ואיילה, אינן מתגוררות בחווה.
"הכוונה הייתה להביא דברים כהווייתם", אומר משה בהתייחסו לביוגרפיה של אביו, "לא במקרה בחרנו למשימה היסטוריון צבאי בדמותו של משה גבעתי, שעשה עבודת מחקר יסודית ומקיפה במהלכה סרק אלפי קטעי ארכיון ויומנים והגיע לתוצאה מאד מכובדת מרגע שאבא נפטר, נפתח בפנינו עניין המורשת שלו שהיה חסום שנים רבות, כי הוא לא נתן לזה לקרות, ובעקבותיו יצא הספר".
"לא הכרתי את אבא לפני שנפצע", מעיד משה, "אבל החשיפה ליומניו המפורטים (עד לפציעתו הקשה), מבליטה את יכולת הכתיבה המופלאה שלו, והתיאורים הכל כך מדויקים הפתיעו רבים. בדרך למבצעים הכי מורכבים ומסובכים, הקפיד אבא לדייק את הפרטים ולתאר באופן מופלא את אשר חווה. הפציעה הקשה של אבא גזלה ממנו את יכולת הכתיבה, אבל הנחישות ובהירות המחשבה שלו לא נפגמו כהוא זה, ועל אף נכותו לא ויתר לעצמו בכלום. אבא ידע מהו פחד, אבל פיתח תת -מודע כיצד להתגבר עליו, וההתגברות הזו הפכה אצלו אתגר של ממש".
בהתייחסו לאירוע הנקמה על רצח אחותו שושנה, אומר משה הר ציון: "צריך לזכור שמדובר באחותו שושנה, אליה היה קשור בנימי נפשו ומכאן המניע. הנקמה הייתה פועל יוצא של אישיותו של אבא, שנהג לעשות את מה שהוא חושב באותו רגע, למרות שלא היה חייב, ומבלי לתת דעתו על ההשלכות. דווקא משה שרת, שבאותם ימים היה ראש ממשלה וחשש מתקדים, הוא היחיד שדרש את מיצוי הדין עמו. כאבא הוא לא איש חם במיוחד, כאשר עדר הבקר עמד בראש מעיניו, וגם כאן יישם עקרונות שרכש ב-101 של איסוף מודיעין ולימוד לקחים כדי להבא לעשות את הדברים טוב יותר, וזאת באמצעות רישומים מאד מדויקים ומעקב מתמשך".
לגבי תכניות העמותה לשנים הקרובות מפרט משה פלד: "מתכוונים לסיים את 'מעלה הר-ציון' – שביל אתגר שיוביל מנחל יששכר עד 'אחוזת שושנה' ויכלול שילוט ואבני דרך. לקראת ט"ו בשבט הבא תינטע חורשת ה-101 שתשתרע בין אחוזת הקבר של המשפחה בכוכב הירדן לאחוזת שושנה. האירוע המרכזי של העמותה יהיה 'יום הר־ציון', שיתקיים במרס 2020, הוא יום השנה השישי לפטירתו. במסגרת יום זה יתקיימו מעגלי שיח בגן הלאומי כוכב הירדן בהשתתפות חיילים מגדודי סיור, תלמידי י"ב ובני מכינות, אשר ידונו על ערכים צבאיים והתיישבותיים. למחרת תתקיים תחרות ניווט במרחב של רמת כוכב, בין נחל יששכר ונחל תבור, כאשר המסלול יעבור דרך קברו ויגיע לאחוזת שושנה".
נקודת ציון נוספת למזדמנים לאזור החווה, הוא "מצפה יוס ודוד" מעל קיבוץ בית השיטה הקרוי על שמם של שני חברי בית השיטה יוס פלד (אביו של משה) ודוד שושני (אביו של דובי שלנו) זכרם לברכה, שפיתחו בעמק ובארץ כולה חקלאות מודרנית ומיכון חקלאי לאורך עשרות שנים. באזור המצפה, שמשקיף על עמק יזרעאל התבור והרי הגלבוע ניטעו בשנים האחרונות מאות דונמים של בננות (יוזמה ברוכה של 'בננות החוף' בניהולו של חברנו שמוליק מידלר) שחוסמים את הנוף המרהיב. והפתרון שהגה משה פלד ומיושם הלכה למעשה, היא מרפסת על עמודים בגובה ארבעה מטרים אשר פותחת את הנוף מחדש. את הרעיון שאב פלד מ'מצפור האלף' בנוה דניאל שבגוש עציון. לחברים שמגיעים לאזור מומלץ לבקר ולהתרשם .
