במפעל UBQ Materials הממוקם בקיבוץ צאלים, מופעלת טכנולוגיה ייחודית שהופכת את כל סוגי הפסולת לחומר גלם ידידותי, המשמש ליצור מוצרים רבים ושונים, ממגשים וצינורות, עד חלקי חילוף למכוניות. ג'ק (טאטו) ביכיו, מנכ"ל החברה, מאמין שעולם הפלסטיק יחבק את יו בי קיו והחברה תקים מפעלים בכל העולם
נסו לדמיין – אתם בחדר אוכל לוקחים אוכל על מגש פלסטיק שיוצר מהשאריות של האוכל שאתם אוכלים? או – דמיינו שהפח אליו זרקתם את שאריות הפירה והעוף (יחד עם המפית, העיתון, עטיפת המסטיק שהייתה לכם בכיס והשקית ששמתם על מושב האופניים שלא יירטב) – עשוי בעצמו מכל החומרים האלו שזרקתם. וכל מי שכבר אין חדר אוכל בקיבוצו וכבר מזמן שכח לרכוב על אופניים – מה דעתכם לנסוע על מרצדס שחלקי החילוף שלה מיוצרות מהזבל שלכם? נשמע מדע בדיוני? אז זהו שלא. הטכנולוגיה למחזור פסולת והחזרתה ל"מעגל החיים" ממש כבר פה, ואפילו אצלנו בחברת UBQ Materials , שקבעה את מפעלה בקיבוץ צאלים.
ג'ק (טאטו) ביכיו, 54, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, נולד בלימה, פרו, בן למשפחה בקהילה היהודית "קהילה קטנה אבל תוססת ומאוד ציונית". כנער היה מדריך בתנועת הנוער הציונית, וכשהגיע לגיל 18 החליט לעלות לישראל. באוניברסיטה העברית בירושלים הוא למד כלכלה למנהלי עסקים ובמקביל למד את השפה העברית, והמשיך ללימודי תואר שני בכלכלה ומימון, אותו סיים בהצטיינות. "אז כבר הבנתי את מה שנאמר בשיעורים" הוא אומר בחיוך. מאז הפכה ישראל לביתו ולמוקד החיים, הוא נשוי ויש לו 4 ילדים.
ב-11 ביולי 2012 הוקמה UBQ Materials . ביכיו מסביר, ששם החברה לקוח מהצליל של המילה ubiquitous שפירושה – בעל יכולת להימצא בכל מקום בו זמנית. שזו הבעיה שלנו עם האשפה – היא נמצאת בכל מקום. בכל מקום שבו יש אנשים יש אשפה, והאנושות צריכה למצוא פתרונות כיצד היא הופכת את האשפה מדבר מזהם, הפוגע בסביבה ובחיינו על כדור הארץ, לדבר שניתן להשתמש בו. יו בי קיו יודעת לעשות את זה בטכנולוגיה שהופכת את שקית האשפה הביתית, ללא הפרדה ומיון, כולל הנייר, הקרטון, הפלסטיק ושאריות האוכל לחומר חדש שחוזר לשימוש שוב ושוב.
אין טכנולוגיה כזו בעולם
כיום, רוב האשפה הביתית בארץ מגיעה למטמנות, שרובן נמצאות בדרום. הרים של זבל שלא באמת נעלם וגורם לזיהום כדור הארץ כתוצאה מזבל שמתפזר עם הרוחות, חלחול חומציות האשפה לאדמה וזיהום מי התהום וזיהום הנהרות והימים מהמטמנות, שהרבה פעמים מוקמות לידם.
טכנולוגית המיחזור החדשה מנתבת את משאיות האשפה שהיו אמורות להגיע למטמנה בדודאים (למשל) למפעל בצאלים, "עם כל הג'יפה שהן נושאות. ג'יפה? הרי רק לפני רגע השתמשנו בדברים האלה".
בצאלים מוציאים מהאשפה מתכות ומינרלים (אבנים, מתכות, זכוכיות-שיש להן ערך מחזור גבוה) וכל יתרת הפסולת, כפי שהיא וללא הפרדה, עוברת למחזור. שאריות מזון, טיטולים, ניירות, קרטונים, פלסטיק ובדים. הכול נדחס יחד והופך לחומר גלם."אין טכנולוגיה כזו בעולם – כל האשפה הופכת לחומר חדש ושימושי".
משאבי הטבע בהם אנו משתמשים (נפט, עץ וכדומה) מוגבלים. יו בי קיו לוקחת חומר שנלקח מהטבע וכבר הושקעה בו אנרגיה כדי להתאים אותו לשימוש האדם. למשל: שולחן עץ. העץ נכרת במקום מסוים, עובד, הוסע על גבי משאיות וספינות ברחבי העולם, עוצב לרהיט, וכשנמאס לנו ממנו – נזרק לאשפה. או שקית ניילון שעשויה מנפט שעובד בתהליך כימי ולאחר השימוש בה מצאה עצמה בפח ומשם עברה למטמנה.
"לקחנו את מה שהלך 'לבית הקברות' והחזרנו אותו לחיים. בנינו חומר חדש, בעל ערך גבוה, חומר טרמופלסטי בר קיימא שעשוי מזבל ויודע להתמחזר עוד ועוד פעמים. "הפתרון של UBQ Materials תומך בכלכלה מעגלית. הוא חוזר לכלכלה כחומר חדש, ובעצמו יכול להתמחזר. זה החלום של העולם היום. חומרים שעולים פחות, מזהמים פחות, יותר ירוקים ויודעים לתמוך בכלכלה מעגלית."
פרט לשימוש החוזר שנעשה במקורות הטבע, היתרון במחזור האשפה הביתית הוא צמצום המטמנות, על תופעות הלוואי שלהן שהוזכרו ועל מה שלא ניתן לראות, והוא למעשה הזיהום החמור ביותר, גז המתאן, שנפלט כאשר חומר אורגני מתפרק במטמנה. "יש הבדל", מסביר ביכיו " בין קליפת בננה שזרקת במטע, שמתפרקת והופכת לזבל אורגני, לבין קליפת בננה שנדחסת בין קרטונים, פלסטיק וזבל אחר. בתוך השכבות, כאשר אין לה חמצן להתפרק, הבקטריות יאכלו אותה, ומפירוק זה נוצר גז המתאן, שהוא 85 פעמים יותר רעיל מפחמן דו-חמצני.
בעולם שבו אנחנו רוצים לנטרל השפעה של זיהום סביבתי, אנחנו צריכים לצמצם מזהמים סביבתיים ולמנוע ממתאן מלהגיע לאוויר. ברגע שמונעים את ההטמנה- מונעים פליטת גז."
בעולם שסביבנו גדלה המודעות לשימוש בחומרים שהם פחות מזהמים, פחות מזהמים בייצור שלהם ופחות מזהמים כשהם נזרקים. להשפעה הסביבתית של כל מוצר יש ציון – לייף סירקל אססמנט, ובתרגום חופשי: הערך שלו במעגל החיים. זהו ציון המעיד על כמה החומר טוב או לא לסביבה. כל דבר שאנחנו מייצרים לקוח ממקור בטבע, וגם השתמשנו באנרגיה, כמו חשמל, על מנת להפוך אותו שימושי לאדם. כמה נזק גרמנו לכדור הארץ תוך כדי? הציון הזה עונה על השאלה. למשל, אכלתם במבה? כיום כבר יש מודעות ואנחנו קוראים מה הרכיבים ומודעים לכמה הם טובים או מזיקים לגוף. ומה עם השקית שהבמבה בתוכה? איך היא משפיעה על האוויר שאנחנו נושמים ועל המים שאנחנו שותים?
ביכיו מסביר, שניתן למדוד חומרים בכמה עלה לסביבה לייצר אותם. בעוד שכל טון פולימר (פלסטיק, חומר הגלם השולט בעולם), עולה לסביבה 2.4 טון של פליטות פחמן דו-חמצני, יו בי קיו עולה 11.7 מינוס (!). איך מינוס? "אמנם משתמשים באנרגיה בתהליך הפיכת החומר מאשפה, אבל החיסכון בפליטת גז המתאן הוא כל כך גדול, עד שכמות האנרגיה שחסכנו היא אדירה.
בתהליך הפיכת האשפה בחומר אין שימוש במים, כיוון שהאשפה רטובה, אין פליטות חומרים, פרט לאדים ויש שימוש ל 100% חומרים ולא נותרות שאריות. הטמפרטורה המשמשת להפקת החומר היא כחמישית-שישית מזו הנדרשת להפקת פלסטיק. חסכנו פליטות חמצן דו-פחמני, חסכנו חומרים, חסכנו הטמנה. יש חסכון בכריתת עצים ונפט, חסכון פליטת מטמנות. חומר שניתן למחזר ועוזר להכיל את הביקוש העולמי למוצרים שרק גדל, בלי להרוס את משאבי הטבע."
בסופו של יום יו בי קיו הם עסק, שגם אם הוא ידידותי לסביבה הוא צריך להחזיק את עצמו. ביכיו מבאר, שהאנרגיה ליצור חומר הגלם היא כשמינית מזו שלוקח לייצר פלסטיק ולכן הם יכולים להיות תחרותיים. כרגע המוצרים בהם משולב החומר עולים כמו המוצר העשוי פלסטיק, "ויש אנשים שמוכנים לשלם גם יותר כדי לדעת שהמוצר שהם קונים פחות מזהם. אנחנו עושים עסקים וגם משהו טוב עבור העולם".
הקשר לצאלים
לצאלים הגיעו ב-2013. היה שם מבנה של מפעל שנסגר כמה שנים קודם לכן, בנין ישן ועזוב וקילומטר משם מטמנה אזורית שנוהלה על ידי הקיבוץ. החברה ביקשה גישה למטמנה ואת המבנה בכדי ל"שחק" עם החומר, לבנות קונספט חדש ולפתח טכנולוגיה פורצת דרך. הנהלת הקיבוץ ראתה את הפוטנציאל, זיהתה את החזון "וחיבקו אותנו בצורה שאי אפשר לתאר. הם היו שותפים אמיתיים, עזרו לנו להתמקם וחתמנו על ההסכם." אמנם הסטארטאפ אינו שייך לקיבוץ, אך החברה משתמשת בשירותים של הקיבוץ, ושמו של הקיבוץ "צאלים" מופיע על עיתונים ברחבי העולם כפורצי דרך בתחום ונותן גם לקיבוץ גאווה.
מה טומן העתיד?
יש תכנונים ומגעים לפתוח מפעל בהולנד וביכיו סבור שאם עולם הפלסטיק יחבק את UBQ Materials כאלטרנטיבה לפלסטיק "ואני מאמין שהעולם הולך לשם", יוקמו מפעלים בכל רחבי העולם. כרגע המכונות של רוב מוצרי הפלסטיק בנויות מבחינת תבניות, לחץ, חום לחומר הפלסטי, והניסיון הוא להחדיר יו בי קיו באחוזים מסוימים למוצר, מבלי לפגוע בתכונותיו, "גם אם שמת רק 20% יו בי קיו במקום פלסטיק – אתה "מאפס" את האימפקט הסביבתי".
חברות כמו מרצדס-בנץ עובדות עם החומר הזה ליצור חלקי חילוף למכוניות; מקדונלד'ס מייצרת אתו מגשי הגשה וסניף חדש עתיד להיבנות כולו מהחומר (שולחנות כיסאות, דלפקים) ואפילו לתעשיית האופנה, שיש לה תרומה לזיהום הסביבתי, יכנסו קולבים עשויים יו בי קיו, ובכך תזהם קצת פחות. יו בי קיו מתגאים בחמש זכיות במקום ראשון בתחרויות שונות באירופה ובארצות הברית. ובדירקטוריון המייעץ שלה תמצאו שמות עולמיים בנושא הכימיה והקיימות.
ואיך הקורונה השפיעה?
"יש יותר זבל כי אנשים מבלים יותר זמן בבית ומהבחינה העסקית יש האטה, כמו מה שקורה ברוב העולם. אבל יחד עם זאת הקורונה העירה את המודעות של האנושות – יש תופעות שצריך לתקוף יחד."
