כיצד קרה שבני הזוג המלכותיים, הנסיך הארי ורעייתו מייגן, החליטו להתנער מהמוסד המונרכי ולהפוך רחמנא לצלן, לאנשים עצמאיים? בדומה לארמון, במקרים רבים של מחלוקות משפחתיות, אני מגלה את העדר הנוכחות ההורית בסיפור * מארמון המלוכה ועד למשק במושב
זה קורה במשפחות הכי טובות: הידיעה, שטלטלה את כל מחוזות אנגליה, והגיעה עד למחוזותינו בפריפריה בישראל, הייתה הודעתם של בני הזוג המלכותיים – הנסיך הארי ורעייתו מייגן, על כך שהם עוזבים את המחויבות המלכותית, במטרה לפתוח בחיים עצמאיים.
מדובר כמובן במהלך שיש לו משמעות כבדה בארמון המלוכה, והתרחש רק פעם אחת בשנת 1936, כאשר המלך אדוארד ויתר על המלוכה, לטובת נישואיו עם וואליס סימפסן, שהייתה גרושה פעמיים. מי שעוקב אחרי עלילות הארמון, לא ממש הופתע מהמהלך של הארי ומייגן. ההפתעה הגיעה דווקא מכיוון אחר, כאשר התברר שהמלכה אליזבת וכל יושבי הארמון לא ידעו על כוונתם של השניים, והתבשרו על כך בזמן שההודעה יצאה לתקשורת.
העיתונות הצהובה ברחבי העולם חגגה את הרכילות העסיסית והשתעשעה בעובדה, שהציבור זכה להתעדכן במידע פנימי מהארמון, במקביל לזמן שהוא נמסר למלכה אליזבת בעצמה. אני, לעומת זאת, מצאתי זמן להתרחק מהעליצות התקשורתית, וניסיתי להבין איך התגלגלה המשפחה המלכותית למצב שכזה. התובנה שלי הייתה שמצב הביש עשוי להתגלגל לפתחן של המשפחות הכי טובות, ואין כאן רמיזה למשפחה המלכותית, אלא למשפחות נהדרות מהמושבים, שנקלעות לתסריט שהולך ותופס תאוצה.
המרוץ למשבר המשפחתי
נקודת המוצא ב"מרוץ למשבר המשפחתי" מתחילה בכלה אחת ובמספר דעות קדומות. מייגן מרקל הצליחה לכבוש את ליבו של הנסיך הארי לפני כשלוש שנים, אולם קסמה לא עבד על יושבי הארמון המלכותי, ומהר מאוד הם פסלו את הקשר בין השניים. הסיבה לכך הייתה שובל של סטראוטיפים ודעות קדומות, שהשתרכו אחרי המיועדת החדשה לארמון. בין היתר, מייגן היא אמריקאית, אמה ממוצא אפרו־אמריקאי, שחקנית לשעבר – והסטטוס המכביד ביותר היה העובדה שהייתה גרושה.
ההתנגדות המשפחתית לקבל בזרועות פתוחות כלה מתרחשת לא רק במוסד המיושן והנוקשה של ארמון המלוכה הבריטי. גם משפחות מושבניקיות, שמתיימרות להגדיר את עצמן כרחוקות מרחק שנות אור ממסורות עתיקות, ואף מגדירות עצמן כפלורליסטיות – נשאבות לדעות קדומות, כאשר כלה בלתי קונבנציונלית (מתרבות או עדה אחרת למשל) נשענת על זרועו של אחד מהבנים. מכאן מתחיל להתגלגל כדור השלג, שצובר עוד ועוד עלבונות ומכפיל את ממדיו לאורך השנים
זה קורה במשפחות הכי טובות: המטאפורה על הכביסה המלוכלכת, בהקשר של היחסים המשפחתיים, אומנם גידלה כבר זקן ארוך, אך אני מוצאת שבהרבה מובנים היא נכונה גם בימינו. יש משהו מכבד ומועיל בכיבוס היחסים "המלוכלכים" בתוככי הבית, בצורה כנה ופתוחה
על גל המשבר מתגלעות מחלוקות גם בין האחים
אם לא די בכך שהכלה ממודרת מהקשר המשפחתי, מתגנבת בנוסף רוח צוננת ליחסים שבין האחים. גם בעניין הזה, הרוח הקרה אינה נושבת רק בבית המלוכה הבריטי, אלא חוצה יבשות, ומצליחה לצנן מערכות יחסים גם אצלנו, בצידו החם של הגלובוס.
מאבקים משפחתיים צומחים על מדגרת מערכות היחסים הצוננות בין האחים. אחד פגוע מכיוון שלא קיבלו את רעייתו, "השנויה במחלוקת" – והשני רואה בבחירה של אחיו מעשה מרדני, שמאיים על התא המשפחתי. במקרים שכאלה אני מנסה להאיר את עיניהם אל מעבר לתחושות הגאווה והפגיעה, ולהזכיר להם את הזיכרונות שאספו תחת אותה קורת גג במשך שנים.
האחריות ההורית היא גם לדאוג לתקשורת טובה בין האחים
בדומה לארמון, במקרים רבים של מחלוקות משפחתיות, אני מגלה את העדר הנוכחות ההורית בסיפור. כלומר, במובן מסוים הם אכן נמצאים בסביבה, אלא שמשמעותם כמעט ואינה מורגשת. במקרה של הנסיכים חוסר הנוכחות של האם, הנסיכה דיאנה, היא עובדה מצערת. אבל לחוסר הנוכחות של אביהם, הנסיך צ'ארלס, כפי שעולה מאמצעי התקשורת, אין הסבר שמתקבל על הדעת. נראה שהוא אומנם נמצא בסביבה, אלא שתרומתו על מנת לפשר בין השניים מועטה.
גם במחלוקות המשפחתיות במושבים עולה תסמין של הורים נעדרים, שנמצאים פיזית במפגשים במשרדי, אך מעדיפים להימנע מלהתערב במריבה שבין ילדיהם. מעולם לא שאלתי לסיבת נסיגתם, אך סביר להניח שהם מניחים שההורות שלהם הסתיימה בכך שדאגו לצורכיהם הבסיסיים, כמו: קורת גג, מחיה וחינוך והם מתעלמים מחובתם להעניק לילדיהם כלים, או הוראות שיאפשרו להם לתקשר האחד עם השני גם בבגרותם ובעיקר בעת מחלוקות.
ניפוץ האשליה ההורית, וההורה שמתנכר
נישואיו של הארי למייגן התפרשו בארמון כמעשה של בגידה, במיוחד מצידה של המלכה. אפשר לקורא לזה ניפוץ האשליה ההורית ובמקרה זה של סבתו המלכה. נראה שמיום חתונתם לא הצליחה המלכה להתאושש מאכזבתה העמוקה, ולאט לאט החלו לחלחל למעשיה פעולות התנכרות, שהגיעו לשיאן בחג המולד האחרון. באותו מעמד שנתי בירכה המלכה את תושבי אנגליה בברכת חג רשמית, ומאחוריה כדרך שגורה ניצבו תמונותיהם של כל בני המשפחה, מלבד תמונתם של מייגן והארי. האקט הזה לא היה במקרה, ואולי היה הקש ששבר את גב הגמל. מספר ימים לאחר מכן יצאו הארי ומייגן בהודעה המטלטלת לתקשורת.
הגב של הגמל נשבר לא פעם גם אצל אחד מבני המשפחות שבמושבים, כאשר ניפוץ האשליה ההורית מוביל אותם להתנכר לילדיהם ולכלותיהם. מקרה דומה התרחש במושב בעמק חפר, שבו האב והבן עבדו במשך שנים בשותפות בשיווק חומרי הדברה. אלא שלאחר מספר שנים ביקש הבן לפרוש כנפיים, ולהקים עסק דומה שיהיה בבעלותו עם ספק מתחרה. האב ראה בכך בגידה של ממש, והתנכר לבן ולמעשיו בכל דרך אפשרית. ההתנכרות הזו הלכה והחריפה, ולבסוף הובילה לנתק גדול במשפחה – כך שהבן השיב לניכורו של האב, והעתיק את מגוריו ואת העסק שלו לערבה, מרחק של שעות נסיעה מבית הוריו. מזכיר לכם את המרחק בין צפון אמריקה לאנגליה?
כביסה מלוכלכת מכבסים קודם כול בבית
המטאפורה על הכביסה המלוכלכת, בהקשר של היחסים המשפחתיים, אומנם גידלה כבר זקן ארוך, אך אני מוצאת שבהרבה מובנים היא נכונה גם בימינו. יש משהו מכבד ומועיל בכיבוס היחסים "המלוכלכים" בתוככי הבית, בצורה כנה ופתוחה.
הבחירה של הארי ומייגן ליחצן את החלטתם לתקשורת, עוד לפני שהודיעו על כך לאיש מאנשי הארמון, הייתה צעד פוגעני במיוחד, בין אם הייתה כוונתם מכוון ובין אם לאו. אף אחד לא רוצה להתבזות בכך שבשר מבשרו נקט במעשה כלשהו, והם האחרונים לגלות זאת. לשולחן המשא ומתן המשפחתי אני מנסה להכניס ערוץ של תקשורת ישירה, כיוון שהיא אינה מותירה מקום לספקולציות, אינה פותחת פתח להפוך עכבר לפיל, ובעיקר מפתחת בסיס לתקשורת איכותית.
לעיתים אין דרך חזרה. מילים שנזרקו לאוויר, מטביעות את חותמן על מערכות יחסים ארוכות שנים, ומדרדרות אותן במדרון הניכור. אלא שלא רק בזה מסתכם העניין. החלטתם של בני הזוג עתידה להשפיע גם על הדורות הבאים. במקרים שכאלה אני מציעה להם לשקול את המהלך, לא רק כפי שהוא יבוא לידי ביטוי בשלב זה של החיים, אלא לשקול גם את ההשלכות שינבעו מהחלטתם, ויחולו על הדורות הבאים. לחשוב האם הניתוק המשפחתי יתקבל בברכה על־ידי ילדיהם ונכדיהם בעתיד.
אז אם בארמון בקינגהם נפלה שלהבת, מה יגידו המושבניקים כי זה קורה במשפחות הכי טובות…
צילום: שאטרסטוק
