יבול שיא
הרפת והחלב
1 7

זיוה סיים פרק מזהיר בהובלת הרפת ביטבתה בערבה

8 דק' קריאה

שיתוף:

זיוה, המנהל המיתולוגי של רפת יטבתה, החליט שזהו, הוא מסיים את פרק הרפת בחייו. הוא עשה את הפרידה בהדרגה בהתאם למצבו הבריאותי וכאן רוצים כלנו לומר לו תודה חמה ואוהבת עם איחולים לעוד שנים של בריאות ושמחה

מסיבת הפרידה הייתה מרגשת מאוד – מספר לבקו החבר: התכנסנו בחצר הצינון של הפרות, צוות של 3 חברים אירגן את המקום, שולחן עם כל טוב וכמובן, על האש – פרגיות וסטייקים לרוב.

המברכים עלו וסיפרו על הקשר שלהם לזיוה – זאב צומברג ועל העשייה שלו בתחומים רבים ברפת ובאזור.

אלי דיין, מנהל הרפת כיום, לבקו: ברכות חמות לזיוה על היכרות של 65 שנים, הגרעין המייסד של יטבתה – הסוכנות והגורם ההתיישבותי פרקו את היאחזות עברונה, מעברונה הועברו להיאחזות  נחלאים ג – עין רדיאן – שלוש פרות. ומכאן הכול התחיל.

קרלוס מקיבוץ סמר, השכן מדרום – ברכות לזיוה שגידל את כל הרפתות ובעיקר, הסביר וחינך כל רפתן בחבל אילות.

אמנון גרינברג – ברכות ותזכורת על מעורבות המו"פ בכל הקשור בגידולי המזון לרפת.  ועוד חברים…

בימים עצובים אלה, גם של סגירת שתי רפתות בערבה, זו הזדמנות להביא את הסיפור של זיוה כי זה חלק מההיסטוריה על עם ישראל בארצו ושל הענף הרפת המדהים, שהתפתח בערבה הדרומית

3 6
לבקו חבר ב"צוות ההקמה", נושא דברים אוהבים לפרידה מזיוה

אמרת רפת יטבתה, אמרת זיוה

זיוה האיש המזוהה ביותר עם הרפת בקיבוץ שבערבה הדרומית ויש לו תרומה חשובה ביותר להקמת הענף במקום המרוחק בישראל, בתנאים כמעט בלתי אפשריים לגידול פרות.

בכלל, יש צורך פנימי להביע הערכה גדולה לאנשים, שבחרו להגיע למדבר ולבנות בו יש מאיין, בסביבה קשה ותובענית, וגם להצליח.

ואכן, קיבוץ יטבתה מצליח מאוד בעשייה שלו ומהווה מרכז חשוב גם לקיבוצים נוספים, שנוסדו עם השנים, בסביבה המדברית.

יישר כוח לכולם על הנחישות, הדבקות במטרה והציונות במיטבה..

2 6
מכינים שולחן בחצר הצינון הגדולה של הרפת המשותפת ושולחן "על האש"

ספר איך הגעת לרפת מיישוב עירוני לגמרי…

נולדתי בבית החולים העמק בעפולה בשנת 1938, כאשר היו רק צריפים לשיכון חולים. ההורים עברו לחולון ואחרי כיתה ח', שלחו אותי לחברת הנוער בקיבוץ חולדה במרכז. שם עשיתי היכרות והתחלתי לעבוד ברפת.

שאלו אותי אם אני רוצה לעבוד קבוע וזה היה כבוד גדול. אחרי שבוע לימדו אותי לחלוב בידיים, כי חלבו אז במכונה ניידת וזה היה ב-1952. האיש הזה גם אימץ אותי אליו הביתה ואשתי עירית, היא בתו, שהייתה גם "אחותי"  ואני מכיר אותה עוד כשהייתה בגיל 7.

בצבא התגייסתי לגרעין "מגל וחרב" של הנח"ל.

עשינו טירונות, באמצע פרצה מלחמת קדש, אחרי חצי שנה הורידו אותנו לעין רדיאן להחליף את הגרעין הקודם. במקום אימון מתקדם, השאירו אותנו ואזרחנו בשל"ת את הקיבוץ. היינו 69 חברים באזרוח וזה היה ב-12.1957.

התחתנתי עם עירית כיום – יש לנו 5 ילדים, הבת הגדולה שלנו כבר סבתא ויש לנו שפע נכדים ונינים.

4 5
פרס קפלן ועוד הרבה אותות והוקרה, שזיוה קיבל

הניסוי בעדר בשר במרעה..

ההגדה מספרת, שעם הקמת ההיאחזות היו פרה אחת ועגלה, ב-56 כל השטח, מהאזור שלנו ועד קיבוץ סמר וגם מעבר לעצים, היה גידול שנקרא חילף החולות והיו ניסיונות להאביס בו את בעלי החיים. זה צמח דגני, כמו שיבולת וכשאנחנו הגענו למקום, היה משק במגוון בעלי חיים – לול, דיר ו-23 פרות, שהיו ערביות בלאדי ופר אחד ברהמה יפהפה. היינו הולכים במרעה, קמים בשתיים לפנות בוקר ועד תשע בערב היינו רועים. מקו המים שירד לאילת היו לוקחים מים – בנו שקתות גדולות והעדר היה מגיע לשם לשתות. בשעה שלוש אח"צ, הוצאנו מהגדייה וחזרנו הביתה. פעם בחודש שקלנו את הפרות וראה זה פלא, הן לא עלו במשקל מהזנה במרעה…

גרנו במרעה חודש ימים ובסופו, עלינו הביתה. למרבה ההפתעה, הפרות עלו במשקל והחלטנו ללכת על עדר בשר של 120 אימהות. היינו עם עדר בשר והחלטנו לגור באותם תנאים 5-4 חדשים במרעה. כעבור שנתיים הסתבר שצמח החילף לא מתחדש, אולי בהעדר מי תהום, או מסיבה אחרת. במקום שאכלנו צמחה "הגה" – עשב שהפרות לא אכלו אותו.

התברר שלגדל עגלים אולי כדאי, אבל עם הפרות אין מה לעשות – תוספת הזנה בבית להשלמת המרעה, לא הייתה כדאית, וזה היה סופו של הניסוי בעדר בשר.

5 4
הרבה ניסויים בהזנה, לרבות חלוקת ירק ישירה לאבוס

הרפת התפתחה בהדרגה

בנובמבר בא אליי מרכז המשק ואמר לי – סע לתל אביב, מחכה שם מישהו ותיקחו שתי פרות מבית יצחק ומקיבוץ שובל. הבאנו אותן לכאן והן היו הראשונות.

בנימין לב הידוע, העמיס לי פרה וירדנו ליטבתה, הגענו בחמש בבוקר, חלבתי אותה ביד ובאתי עם דלי חלב טרי לחדר האוכל והייתה שמחה רבה. 10 ימים אחרי כן, הגיעו עוד שתי מבכירות מהולנד וזו הייתה תחילתו של עדר החלב ביטבתה.

הפרה המליטה מיד כשירדה ונקראה "רחלי" – ראשונה לתת חלב ליטבתה.

הרפת הראשונה נבנתה ב-62 והתחילה בסככה ליד המחלבה וכיום היא חצי סככה עם גג אסבסט. בנו אותה אנשי הסוכנות, יחד עם מכון חליבה מסוג טנדם, 3 עמדות מכל צד. שנה אחרי, קיבוץ גבע בעמק היו המאמצים של הרפת ודנדי היה המסגר. בשנת השירות שלו, יחד עם אשתו בקיבוץ, בנה את הסככה השנייה.

בכל אותם ימים חלבתי פרות והיה איתי גם טוביה נאור, שבא מקיבוץ מסדה. ב-63 כבר היה מכון חליבה, מכון טנדם, אחר כך שדרת דג של אלפא-לוואל ובהמשך ציוד אלקטרוני של צח"מ אפיקים – כך 20 שנה, עד שעברנו למכון הנוכחי עם חברת אס.סי.אר.

הזרעה – ב-1958, עם 4 פרות, התחלתי לנדנד ל"השירות" שצריך הזרעה מלאכותית. נסעתי לשבועיים בחולדה ולמדתי הזרעה עם ספקולום. הייתי, בטלפון השבור, מודיע על בקשת זרמה והיא הייתה זרמה טרייה. ככה התחלנו את ההזרעה המלאכותית, 3 הזרעות לפרה ואם לא מתעברת מכניסים פר.

מי השתייה – היום, נותנים לפרות לשתות מים מותפלים או מעורבים. בזכות עבודת מחקר ביטבתה – השווינו וקיבלנו תוספת של 2 ליטר חלב, במים מותפלים. בכל משק יש מתפיל מים שמוציא מלחים מהמים. בכל בית יש שני ברזים – מים רגילים ומים מותפלים והם מיועדים לשתייה. ברפת מוצב מיכל של מים מותפלים לשתיית הפרות.

6 4
הזמנה של שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר, לטקס חנוכת המחלבה ביטבתה בשנת 1962

ואז צץ רעיון המחלבה בערבה הדרומית

מישהו הגה את רעיון המחלבה – עקרת הבית באילת משלמת אותו מחיר לחלב, כי הוא היה מפוקח ואת ההובלה של תנובה לאילת, שילמה הממשלה. שר התעשייה והמסחר היה פנחס ספיר ואמרו לו, שאם תתנו לנו את דמי ההובלה, נבנה מכון פיסטור וכך, במרץ 62, יצא החלב הראשון לאילת וגדלנו ל-80 פרות, שמהן, 40 הובאו ישירות מהולנד.

משה הס מחולדה בא מטעם התנועה והוא היה האיש שהעלה את רעיון אספקת חלב לאילת. הלך לפנחס ספיר ודאג לתקציב – הוא היה משה בעל החלומות.

אורי חורזו היה מטעמנו, הלך ללמוד חלב בבית דגן ועסק בבניית המחלבה ובניהולה. לצערנו, בתפקידו כמרכז משק, נסע צפונה ב-1966, התהפך ונהרג והוא בן 28 בלבד…

המחלבה עברה ממכון פיסטור למחלבה מגוונת. התחילה עם חלב, לבן, אשל ושמנת בבקבוקי זכוכית ובארגזי עץ ואחר כך עם פריגורטים. חלק מהמוצרים הפסקנו לייצר, לאחר האיחוד עם חברת שטראוס, שבו נקבע שהמחלבה המקומית לא תעשה מוצרים כמו שטראוס וכך, הפסקנו עם המעדנים והתמקדנו במשקאות חלב -בתוצאה הסופית אין לנו על מה להתלונן…

בעשור האחרון, המחלבה היא הענף המרכזי בקיבוץ ורבים אומרים בחיוך, שכשהם מתעוררים, הם מסתכלים בחלון ואם רואים עשן יוצא מהארובה, אז הם שקטים ואף יכולים להמשיך לישון…

7 3
מחלבת יטבתה נכנסה לשותפות עם מחלבת שטראוס והתפתחה מאוד

איחוד רפתות עם אילות הדרומית

הרפת גדלה וגדלה וברפורמה הגדולה, ב-2003 איחדנו את הרפת עם אילות ומאז היא נקראת רפת חלב ערבה. דובי הלמן היה בן גבת ומרכז משק של אילות, ביקש ממני להגיע לאילות ולראות. 11 שנים שקלתי חלב ביטבתה ובאילות, בהמשך, הייתי שותף להקמת רפתות חדשות בגרופית ובקטורה. ב-81 בא אליי מנהל הלשכה בבאר שבע וביקש שאתגייס לחצי משרה בשה"מ וכך נכנסתי כמדריך רפת בערבה – מפארן ודרומה. שנה וחצי אחרי, הוסיפו לי את טללים ומשאבי שדה בנגב. בכל השנים הייתי מרכז רפת וגם מדריך אזורי בחצי משרה.

הייתי מתחיל את היום ברפת, נוסע לאחד היישובים וחוזר להשלים ברפת וכך ביצעתי את שתי המשימות. עשינו הרבה תצפיות וניסויים עם חברי המחלקה.

באותן שנים גם הקמתי את התארגנות הרפת האזורית ופעלנו במשותף.

8 3
ממיה, גמלאי ברפת ועושה הרבה עבודות אומנות שמרחיבות את הלב

יתרונות ייצור חלב בערבה

בייצור החלב בערבה כמעט ואין יתרונות – מזג האוויר יותר טוב מזה של עמק בית שאן, כי יש פחות לחות. בשנים האחרונות הלחות גדלה, בגין הצמחייה הגדולה שהתפתחה באזור וזה קשור – כשיש יותר צמחייה יותר מזיעים.

החסרונות לייצור בערבה, ברורים ומוכרים – מרחק גדול ממרכז הארץ, מחירי הובלה גבוהים ויקרים, מזון רחוק ויקר ולעיתים גם פחות איכותי.

שנים ייצרנו מזון לבד וגידלנו ירק וזה די מסובך – יורדים לשדה עם טרקטור ועגלה, קוצרים ומביאים לחלוקה 3 פעמים ביום, 4-3 עגלות ירק ליום וזו עבודה של אדם ליום שלם. ההובלה כ-3 ק"מ הלוך וחזור. זה היה קשה ולא כדאי והפסקנו.

עשינו הרבה ניסיונות עם ד"ר רן סולומון וד"ר גבי עדין (שליוו אותנו באהבה רבה), השווינו מתן חציר אל מול מנה עם תחמיץ וירק והסתבר שוב ושוב, שהחציר לא נופל מהירק ולא כדאי לגדל.

איך הייתה ההעברה הבין דורית בניהול הרפת?

חי, הבן שלי, נכנס לרפת כילד בכיתה ח' וקיבל את ריכוז הרפת ב-2007. העברת השרביט הייתה חלקה וזורמת. הגעתי למסקנה שאני רוצה לפרוש מניהול בגיל 60 לערך. ברפת היה צוות גדול וטוב של חברים, חי היה שנה במכללת רופין וכאשר סיים, הוא נכנס לתפקיד בהסכמה של רוב החברים.

אני המשכתי לחלוב ועבדתי ברפת כרגיל, הייתי פנסיונר של שה"מ וליוויתי את הצוות, היינו מתלבטים ביחד בכל הנושאים ויש כאלה ברפת הרבה. רן סולומון מגיע מעת לעת ויושבים ביחד.

איך אתה משתלב ברפת עם שינויי העיתים?

ההצגה שלי נגמרה, העברתי את הפיקוד לדור ההמשך ואני בקהל… הגעתי בבוקר למכון ועשיתי מה שאני יכול, מחשב והזרעות. לא רץ אחרי פרות ולא מלווה את הרופאה. עברתי כמה ניתוחים ברגליים ושומרים עליי – יצאתי מהרפת עם קלנועית, מתי שבא לי – הכנתי העברות, דרישות ומכון. הפסקתי לתת הוראות לאנשים ועשיתי מה שאני יכול, במסגרת היכולת הפיזית.

אנחנו כמובן, נפגשים גם בבית והרפת מככבת בשיח..

9 2
גם לבקו שומר על רוח נעורים ומגיע עם רתכת, לביצוע עבודות ברפת

לאן הולכת הרפת, ביטבתה ובערבה?

ביטבתה יש לרפת עתיד טוב, כי יש לנו מחלבה צמודה שהחלב עובר אליה בצינור עילי. גם אם יבטלו את התכנון, יישמר הקשר בין הרפת למחלבה. היא צריכה את החלב קרוב לבית וגם בעתיד יצטרכו וירצו לשתות חלב.

העובדים המרכזיים כיום ברפתות הם העובדים הזרים והם מחזיקים את הפעילויות הפיזיות, כמו חליבות. בקיבוץ יש מעט ענפים ובעלי החיים הם ענף מייצב. כיום יש בו 8 עובדים חברים, שמהם 2 פנסיונרים, שנותנים הרבה לב ונשמה (לבקו וממיה). חלק גדול מהוותיקים בקיבוץ עובדים בענפים שונים ורואים ברכה. יש למה לקום בבוקר, לא רצתי לכל ההמלטה וגם לא עליתי על טרקטור, אבל יש מספיק עבודות שהיה כדאי לקום בבוקר בשבילן ואפילו מוקדם. לבקו וממיה עושים מה שיכולים בעבודות מסגרות, בקניות כל-בו ובמשימות מגוונות.

בקשה למערכת ההדרכה – חשוב שהנהלת האזור והמוסדות המקצועיים, יקיימו כנסים וימי עיון ויפעלו בנושא. אני מכיר את מערך ההדרכה ויודע שזה אפשרי.

10 1
זיוה וחי דור ההמשך אחריו וגם הוא פינה את המקום לאלי דיין הצעיר

הגיעה עת פרידה

והנה הגיע היום שבו זיוה "תולה את הנעליים" והחליט לסיים ולהיות בבית בלי הרפת…

נודה לזיוה, בחום ובאהבה, על עשרות שנים של תרומה ועשייה לקידום הרפת בחבל ארץ מורכב וקשה.

נאחל לזיוה עוד שנים רבות של בריאות ושמחה עם הילדים, הנכדים והנינים הרבים, שצבר במהלך השנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

50 בוגרי המגמה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע, הגנו באחרונה, בהצלחה ראויה לציון, על פרויקטי הגמר שלהם מול בוחנים של מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע). סקירה של עשרות פרויקטי הגמר
2 דק' קריאה
ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
על השקעה של 8 מיליון ש"ח בשיקום ופיתוח אטרקציות תיירותיות ומרכזי מבקרים בחבל, התמיכה תחזק מוקדי פרנסה בחבל, שיהוו מנוע צמיחה לשיקום האזור מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "חבל תקומה הוא 'אסם התבואה והירקות'
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן