יבול שיא
הרפת והחלב
השופט עוזי פוגלמן אתר בית המשפט

אישור מודל של קיבוץ שיזורי

2 דק' קריאה

שיתוף:

העליון: אין צורך בהסכמה פה אחד לאישור מודל של "קיבוץ שיזורי" וגם קצת היסטוריה על התהוותם של תקדימים קיבוציים

הנדבכים המשפטיים של מהלכי השינויים בקיבוצים נוצקו בערכאות המשפטיות הנמוכות. ככל שהחברים, שהתנגדו לשינויים, לא השלימו עם פסקי הדין שהתקבלו, הם המשיכו לאתגר את התוצאה בערכאה גבוהה יותר,
ב"מחוזי" וגם ב"עליון" בו נוצרים התקדימים המחייבים. כך הגיעו לעולם ההלכות היסודיות לגבי שינויי תקנון ואורחות חיים בקיבוץ המתחדש, שיוך אמצעי יצור, שיוך דירות, יחסי העבודה בקיבוצים, יחסי יורשים וקיבוץ ועוד.

בתחילת שנות האלפיים בהן עוצבו הנורמות המשפטיות של הקיבוץ המתחדש, שימשה הלכה משנת 1991, המוכרת בשם "פרי העמק", סלע מחלוקת פרשנית בשאלות הנוגעות ל"רוב הדרוש" לשינוי תקנון לעת שינוי אורחות חיים.

"פרי העמק" הייתה אגודה מרכזית בה היו חברים קיבוצים ומושבים שיתופיים. האגודה החליטה לתקן את תקנונה כדי שתוכל להטיל על חבריה אחריות ישירה לתשלום חובות האגודה (בניגוד לעקרון הבסיסי לפיו יש לחבר ערבות מוגבלת לחובות האגודה), ולחייב בכך גם את המיעוט שהצביע נגד ההחלטה הזו. בית המשפט העליון פסק שם כי "לשינוי בסיסי, המשנה את יסוד ההבנה שבין הצדדים לתקנון, נדרשת הסכמת החברים כולם".

הלכת "פרי העמק" הייתה חוד החנית לטיעוני מתנגדי השינויים בבתי המשפט. אך הפסיקה סייגה הלכה זו רק למקרים בהם נפגעת זכות הקניין של החברים. בתי המשפט לא החילו אותה במקרים בהם מבוצעים שינויים באורחות החיים, כמו מעבר משוויון בשכר לשכר דיפרנציאלי.

הנימוק היה שאין אלה החלטות קנייניות אלא החלטות שמשנות דפוסי חיים בקיבוץ. החלתה של הלכת פרי העמק על תהליכים ארגוניים-חברתיים העוברים על הקיבוץ עלולה לגרום לשיתוק מוחלט של הקיבוץ,
אמרו בתי המשפט, ודחו את הטענה שכל שינוי מהותי באורחות חיי הקיבוץ טעון הסכמת כלל החברים עד האחרון שבהם, גם מהחשש שזה יוליך ל'עושק הרוב' (המסכים) בידי המיעוט (המתנגד) – במחיר כלכלי כבד לחברים, פירוק בשל חדלות פירעון, עזיבת חברים בעלי כושר השתכרות גבוה או שיתוק חברתי.

חבר שדה בוקר, ציון חבשוש, לא השלים עם החלטת אסיפת החברים בקיבוצו (עליה כבר סיפרנו בהרחבה במדור זה) לשינוי תקנון קיבוצו ויצירת מודל "קיבוץ שיזורי". מתכונת המאפשרת שני מסלולי חברויות עם רמות שונות של ערבות הדדית.
הראשון, "המסורתי" (חברות שיתופית, בעלות הכלל בקניין וערבות הדדית מלאה); והשני, "חברות חדשה" (שיתוף הכלל בקניין, שכר דיפרנציאלי, ושמירה על עקרונות בסיסיים של שיתוף וערבות הדדית). משאישר רשם האגודות את שינוי התקנון ודחה את ערעורו של חבשוש על השינוי, ערער חבשוש לבית המשפט (המחוזי) לעניינים מנהליים בירושלים.

התיקון מהווה שינוי יסודי באורח החיים של הקיבוץ ולכן טעון הסכמה פה אחד של חבריו, טען חבשוש. בית המשפט המחוזי ליטש פעם נוספת את הלכת "פרי העמק", דחה את הערעור וקבע שאין להחיל הלכה זו במקרה זה, שכן שינוי התקנון בשדה בוקר עדיין מאפשר לחברים הוותיקים להמשיך ליהנות מערבות הדדית מלאה, מתשלומים בלתי דיפרנציאליים ולא יוצר פגיעה קניינית בהם.

חבשוש המשיך ופנה לבית המשפט העליון וביקש לקבל רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. לשיטתו, באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד, מדובר בשינוי המהותי ביותר בחיי קהילה שיתופית ש"מבטל את עקרון השוויון בין החברים", משנה את בסיס ההסכמה להיות חבר, ולכן מחייב את הסכמת כלל חברי הקיבוץ. שדה בוקר יוצג בידי עו"ד אסתר קויפמן.

בית המשפט המחוזי נדרש בהרחבה לשאלת הרוב הנחוץ לשינוי התקנון, וקבע כי לא היה צורך באישור פה אחד של התיקון, אמר שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן. הוא דחה את בקשת חבשוש לערער על הפסיקה, ובכך אישר אותה, הלכה למעשה.

"מובן שהסוגיות שמעלה החבר קרובות לליבו", הוסיף השופט, אך לא די בכך כדי לקבל "רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות".
אישור מודל קיבוץ שיזורי : תמונה: אתר בית המשפט

על קוורום, החלטות ונושאי משרה באסיפת החברים בקיבוץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מורן חג'בי, תושבת מושב יכיני וחברת הנהלת המועצה האזורית שער הנגב, מתארת את היכרותה עם ראש המועצה אופיר ליבשטיין, שיצא מביתו בכפר עזה עם נשק ונהרג בקרב מול המחבלים, בו נרצח גם בנו עידן
4 דק' קריאה
שר החקלאות, חה"כ אבי דיכטר, נפגש עם שר העבודה התאילנדי לצורך העמקת שיתופי פעולה בתחום החקלאות * השר דיכטר: "אחרי מאמצים בינלאומיים רבים אנחנו מקדמים היום בשורה נוספת לחקלאות הישראלית ולציבור החקלאים – עובדים
2 דק' קריאה
אמר מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח השתתף בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה,
2 דק' קריאה
כלים חקלאיים? אומנות מקומית? הרדיו הראשון? בכנס הארכיונאים דנו בשאלה מה חשוב להשאיר לדורות הבאים *תמונה ראשית: "מפת שבילי הזיכרון היישובי" תוביל את המבקר בין אובייקט אחד למשנהו. צילום: יובל דניאלי  לאחרונה הרצאתי בכנס
3 דק' קריאה
פירות הקיץ המתוקים מתחילים להיקטף תחת האיום מלבנון. על אף הרצון העז של החקלאים לקטוף את פרי עמלם, חלק מהתוצרת יירקב על העצים בשל המצב הביטחוני *תמונה ראשית: מטע דובדבנים בצפון רמת הגולן. ככל
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן