יבול שיא
הרפת והחלב
איש סתם אברהם שרון

איש סתם 

3 דק' קריאה

שיתוף:

"מעורר השראה" נכתב בתמציתיות על מצבתו של חזקי 

שתי מילים היו כתובות בשורה הראשונה על מצבתו של חזקי- "אדם תם". בניגוד לתיאור התמציתי, המזוקק, של אישיותו ואפיונה, חד וחלק, את השורה הבאה, השנייה והאחרונה, ייחדו מוקיריו לתחושות שהוא עורר בהם ולהשפעתו עליהם, ואף זאת בתכלית התמצית: "מעורר השראה".  

חזקי היה אדם חם, לפעמים חם מדי, להוט להתלהט חיש קל, ולא אחת התערב בדברים שבהם לא נדרשה ולא התבקשה כלל מעורבותו. בלשון פחות מעודנת אפשר לכתוב שהוא הרבה לתחוב את האף שלו לעניינים לא לו. אבל לא מתוך רשעות ואף לא בשל מציצנות עשה זאת חזקי, אלא משום תודעת צדק חריפה ביותר. היה לו חשוב לברר מי צודק במחלוקת שהתגלעה, בסכסוך שניטש, בריב הקולני והמר שפרץ פה ושם. הוא התערב תכופות ולפעמים אף בחש בתום לב, כאילו הצדק עצמו העניק לו מנדט והסמיך אותו לייצג אותו ולדבר בשמו. 

הוא נחשב "פקק" בקיבוץ, כזה שאפשר לסתום אתו כל חור בסידור העבודה. הוא לא התמיד בעבודות, ולא השאיר אפילו רישום קל אף לא באחת הענפים שבהם עבד, אבל מעולם לא כינה אותו איש- בטלן.  מודע להעדר הצורך הממשי בו נהג להגיד בכל מקום משפט שקרא פעם אבל לא זכר מי יצר אותו- "גם המיותרים נחוצים תמיד". 

חזקי סימל את ההבדל העמוק שבין תם לתמים. לכאורה, הבדל של מה בכך, למעשה- הבדל של שמים וארץ. קוטב והיפוכו. מי שטעה לחשוב שאיש תמים הוא, קיבל, לא אחת, הוכחה מוחשית לאי היותו כזה כלל ועיקר. לפעמים, כהד שעלה משיח שנערך במדרכות, רעם קולו וסער והגיע עד לשכונה החדשה, על יד הרפת. לא זה בלבד שהדוגמאות לא החמיאו, אלא שדי היה באחדות מהן כדי להביכו ואף לביישו ולבזותו. דוגמאות לא חסרו. 

כבוד למתים 

בוקר אחד ביקרו ילדי אחת הכיתות הגבוהות בבית הספר היסודי בבית הקברות, כדי לשמוע את סיפורי החיים של האנשים הקבורים מתחת למצבות. כשראתה את המלים "איש תם" על מצבתו של חזקי הפרה צעקתה את השקט. "מה את צועקת", צעקה המורה. מירי חשה אש קרה שורפת ומקפיאה אותה. תם? חזקי? המלה תם הלמה בה כהלמות פטישי רעש הדופקים באתר בנייה. טם. טם. טם. לרגע סערו בה רקיעות רגלי המשתתפים מעגל מתופפים אקראי שזימנו אוזני רוחה אל חורשת המוות ומכות המקלות שלהם על עורות התופים החרידו אותה כקורנסים. היא נתקפה בחילה, ונסוגה מדבוקת הקברים אל שער בית העלמין, שם שטפה את פניה במי הברז הפושרים והרטיבה את עיניה שהיו לחות מדמעות.  

תם? העוול של ייחוס תכונת התום ל"איש הזה", כפי שקראה לו, זועק לא רק לשמים, עכשיו הוא זועק גם לאדמה ומתוכה. לא היה לה עם מי לחלוק את הגורם לבחילתה. היא התקרבה אל הברושים, והקיאה. 

היא שמעה את דיבורם הרם והקולני של ילדי הכיתה ואת הצחוק של חלק מהם. "אם לא תתנו כבוד למתים אנחנו נחזור מיד לכיתה", גערה המורה. 

שבועות אחדים לאחר ביקור כיתתה של מירי בבית הקברות, לפנות אחד הערבים, כשבדמדומים נמהלים אפור וכתום, היא רכבה על אופניה ובסל הקשור אל כידונם מלפנים נחו שפופרת צבע ומכחול. כשהגיעה לשער, היא השעינה את אופניה על הגדר הרפויה, לקחה את השפופרת והמכחול, והלכה אל קברו של חזקי. תם? היא הביטה לכל הכיוונים, כמי שמבקשת לוודא שאין איש רואה אותה בעודה מתכוננת לבצע את זממה. עכשיו אני אחלל את קבר האיש הזה, שכולם חשבו שהוא תם אבל אני יודעת שהוא סוטה. לילה אחד, כשההורים לא היו, הוא נכנס, השכן הרע, לבקש חלב כאילו, ורצה לראות לי את הפיפי. 

היא המתינה, עד שהדמדומים הפכו כהים וסמיכים יותר, כדי לצמצם את הסיכון שאי מי יראה אותה, בנקמתה. סירנה של אמבולנס קרעה את הדממה כשהיא שפכה רצועה דקה וארוכה של צבע לפני המלה תם, לקחה את המכחול והוסיפה את האות ס. לא איש תם הוא חזקי אלא איש  סתם. הסוד שלו ירד עמו לקבר. הסוד שלה נותר מעל פני האדמה. 

מירי זכרה את היום בו הודיע לה אביה על מותו של חזקי, השכן, והיא, ילדה בת שש, שאלה אותו האם כשמתים יורד דם. הוא אמר לה שדם יורד רק מאנשים צעירים שנהרגים במלחמות. "חבל", מלמלה לעצמה. 

כסוכנת חשאית מאומנת ומיומנת היא מיהרה לצאת ורכבה על אופניה, מקדימה בקצת את עלטת הערב הרכה, חשה שלא חיללה את קודש המת אלא קידשה, במה שעלול להיראות כחילולו, את האמת. חזקי לא היה איש תם הוא היה איש סתם.  

ולרגע, נבעתת, הרגישה את ידו המגוידת, נוגעת בה שוב. כמו אז. 

מירי רצתה לזעוק לשמים, אבל בשמים ניצתו כבר כוכבים. אורם הקדוש הניא אותה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן