מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, ממשיך לסייר בקיבוצי גבול הצפון יחד עם צוותי הביטחון, ונפגש עם ממלאי התפקידים וכיתות הכוננות
*תמונה ראשית: מתוך סיור בקיבוץ מנרה. צילום: דוברות ותקשורת, התנועה הקיבוצית
״בצפון זמן ההתראה הוא אפס״, אמר שמחה בראיון ללוסי אהריש בערוץ 13, ״לעיתים שומעים את הבום עוד לפני האזעקה. ולמרות הכל, ואולי אף על פי כן, אנחנו רואים יכולת עמידה מעוררת השראה".
בשיחה עם יניר קוזין ואמיר בר שלום בגלי צה״ל, הסביר שמחה מדוע העמידה של הקיבוצים בגבול הצפון מרשימה כל כך, וכמה כוחות נדרשים לכך אחרי מלחמה של שנתיים שפגעה בקיבוצים.
"אלו ימים לא פשוטים שעוברים עלינו בתנועה הקיבוצית״, אמר שמחה, ״כשאנחנו מדברים על חוויות של חלב במקום חוויות של נפט, ונאלצים להגן על הקיבוצים מפני רפורמות של האוצר במקום לחזק את יישובי קו הגבול, צריך להבין מה קורה בקיבוצי הצפון.
״אנשי הצפון מפגינים חוסן יוצא דופן, אבל חוסר הוודאות הוא האתגר המרכזי שמלווה אותם יום-יום. בצפון יש פערי מיגון משמעותיים, בעוד שזמן ההתראה הוא אפס.
״יש החלטות ממשלה שכבר התקבלו בנושא המיגון. עכשיו נדרש מיקוד ביישום ובהאצת הביצוע בשטח. הצפון הוא לא רק תיירות. נדרש כאן מענה ממשלתי רחב, נוכחות בשטח ולקיחת אחריות כוללת.
״חייבים לייצר תכנית עומק שתדאג לתושבי הצפון עשרות שנים קדימה. הצענו לממשלה פתרונות אפשריים למיגון תושבי הצפון, אבל שום פתרון לא התקבל.
״אומרים לאנשים ׳יהיה בסדר׳, אבל שוב הגענו לא מוכנים למלחמה בצפון. אנשים שהיו מפונים מהבית שלהם במשך חצי שנה, חזרו עכשיו בלי מיגון. זה בלתי נתפס״.
״יחד עם זאת, בפרספקטיבה היסטורית, יש במלחמה הזו הזדמנות לייצר מזרח תיכון חדש. הקיבוצים מבינים שהיכולת שלהם לעמוד חזק על הגבולות, היא זו שתייצר את השינוי הזה.
״בזמן שבקיבוצי העוטף שקט יחסית כרגע, אנחנו רואים תמיכה גדולה שלהם ושל קיבוצי המרכז בקיבוצי הצפון. קיבוצים מזמינים חברים להתאווררות בסופי שבוע, שולחים אלפי עוגות וחלות לשבת, הערבות ההדדית הזו בזמן מלחמה היא משהו מדהים שחשוב להזכיר. זה הכוח שלנו בשעות הקשות האלה״.
