יבול שיא
הרפת והחלב
אסדת לוויתן 1

אסדת לוויתן: האם נגרם נזק לתושבי נחשולים?

4 דק' קריאה

שיתוף:

בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש חבר הקיבוץ בה טען כי אסדה הגז שמול חופי נחשולים מזהמת את הסביבה נידונה בבית המשפט

בחודש פברואר השנה דחה בית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לאישור תביעה ייצוגית אותה הגיש תומר הגלילי, חבר קיבוץ נחשולים, כנגד ״שברון (Chevron) מדיטרניאן למיטיד״ בטענה כי אסדת הטיפול בגז טבעי המצויה מול חופי ישראל בחוף דור אותה מפעילה ״שברון״, גרמה לזיהום האוויר, הים והסביבה החופית. ״שברון״ היא חברת אנרגיה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק ומחזיקה ב-39.66 אחוזים מהזכויות להפקת הגז הטבעי במאגר הגז ״לוויתן״. ״לוויתן״ הוא מאגר הגז הטבעי הגדול ביותר שהתגלה במימיה הכלכליים של מדינת ישראל. בארות הגז נמצאות במרחק של כ-120 ק״מ צפון מערבית לאסדה (מערבית לחיפה), בעומק מי ים של 1.65 ק״מ. הגז הטבעי מוזרם באמצעות צנרת למתקן ימי הידוע בשם ״אסדת ההפקה לוויתן״, שהוקם במרחק של כעשרה ק״מ מקו חוף דור בעומק מי ים של 86 מטר.
תומר הגלילי הוא חבר קיבוץ נחשולים ופעיל סביבתי (״שמרבה לגלוש במי הים הסמוך למקום מגוריו״). הוא הגיש את התביעה הייצוגית הזו בדצמבר 2020, בעקבות החלטת המשרד להגנת הסביבה להטיל עיצומים כספיים על מפעילת האסדה בסכום של כשבעה מיליוני שקלים בתחילת פעילותה המסחרית בגין הפרה של תנאי ההיתרים שעל פיהם פועלת האסדה. אלה היתרים שמסדירים את פליטת החומרים המזהמים לאוויר והזרמת השפכים מהאסדה לים.

״נפגעה מהזיהום שגרמה האסדה״
התובע ביקש לאשר את התביעה כייצוגית וטען כי הקבוצה המיוצגת ״נפגעה מהזיהום שגרמה האסדה, ונגרם לה נזק בדמות פגיעה באוטונומיה״. הוא תבע להטיל על החברה אחריות לנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה בשל הפגיעה באוטונומיה שלהם כתוצאה מהרגשות השליליים שנוצרו אצלם לנוכח ״החשש שהפרות תנאי היתר ההזרמה והיתר הפליטה תגרום לפגיעה בבריאות״ ו״באורחות החיים של מי שמתגורר בסביבה״.

מנגד, טענה החברה-הנתבעת כי אין לאשר את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ואמרה שלא התרשלה ולא הפרה כל הוראה חוקית. לטענתה, ״נתונים פומביים בדבר איכות הסביבה מלמדים כי לא חל שינוי לרעה באיכות האוויר והים באזור האסדה מתחילת פעילותה. אין די בחששות כלליים להיווצרות סיכון ולנזק אפשרי בדבר פגיעה באוטונומיה, ואף לא הוכח כי יש יסוד לפגיעה שכזו.
נחשפו לזיהום האוויר או הים?
השופט מוחמד עלי, אמר ש״תחולת הפיצוי בשל פגיעה באוטונומיה הורחבה על ידי בתי המשפט מעבר לגבולות המישור הנזיקי והצרכני לתחומים משפטיים נוספים כדוגמת תביעות בעילת אפליה בכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים או תביעות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. השופט הסביר שרק ״פגיעה בליבה של זכות הבחירה בגרעין הקשה של זכות האדם המקדשת את האוטונומיה ובעניין מהותי תזכה את התובע בפיצוי משמעותי״.

התובע, קבע השופט, לא הניח תשתית ראייתית לכך כי תושבי החוף נחשפו לזיהום האוויר או לזיהום הים, על כן לא ניתן להצביע על נזק סובייקטיבי שנגרם לתובע ולתושבי קיבוץ נחשולים. משכך, הוא דחה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

מכשיר לקידום אינטרסים ציבוריים וחברתיים 

מה הדרך לתובענה ייצוגית ומתי משתמשים בה? 

התובענה הייצוגית היא "מכשיר דיוני" שנועד לקדם אינטרסים ציבוריים וחברתיים באמצעות איחודן של תביעות רבות לכדי תביעה אחת. באמצעותה יכול האדם הבודד ("התובע המייצג") להגיש תביעה בעניינים מסוימים (צרכנות, איכות סביבה, בנקאות, ביטוח ועוד) בשם "קבוצה גדולה" של נפגעים, שהוא אחד מהם, גם מבלי שכל יחידי הקבוצה מינו אותו מלכתחילה לתבוע בשמם. אלה מקרים בהם הנזק שנגרם לכלל הנפגעים ("הקבוצה המיוצגת") הוא גדול, אך לכל אחד מהנפגעים הוא נזק קטן השולל כדאיות של הגשת תביעה אישית. במקרה זה, מבקש "התובע המייצג" להגיש תובענה קבוצתית כדי לתקן את המצב שנוצר במקרה של פגיעה ממפגע סביבתי. 

הדרך להגשת תביעה ייצוגית אינה פשוטה. תחילה יש להגיש כתב תביעה שמפרט את התביעה. בנוסף, יש להגיש לבית המשפט בקשה לאשר את התביעה כייצוגית. בית המשפט נדרש לאשר תחילה את הגשת התובענה הייצוגית ואת היותו של מגיש התביעה "תובע ייצוגי" עבור כל הקבוצה המיוצגת. 

הקופה הראשית של כברי לא שומעת

הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד הקיבוץ, שנתבע להתקין עמדות שירות נגישות לאנשים עם מוגבלות שמיעה

בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה, כנגד קיבוץ כברי. מגיש הבקשה (התובע בתביעה הייצוגית), באמצעות עו״ד מוחמד ספורי, סיפר כי במהלך פברואר השנה ובמועדים מאוחרים, הוא ביקר בקיבוץ כברי במסגרת עבודתו כשליח, נכנס למרכולית ״הכיכר״ שבקיבוץ ורכש מוצרים לצרכיו. בעת שביקש לברר מחירים, הוא נתקל בקושי בשמיעה ובהבנה, עקב מוגבלותו בשמיעה, שעה שלא מצא מכשיר שמיעה בקופה הראשית או במקום אחר במרכולית. לדבריו הוא שאל אם קיים מכשיר עזר לשמיעה, ונענה בשלילה.

חובת נגישות, גם למוגבלות בשמיעה
התובע טוען שהקיבוץ הפר כלפיו את ״חובת הנגישות״ ״בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות״, באשר לטענתו הקיבוץ מפעיל מרכולית ש״מציעה ומספקת שירות ציבורי במקום ציבורי״ ואין בה ״עמדות שירות נגישות״ לאנשים עם מוגבלות בשמיעה.
לטענתו, לפי ״תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)״ – חלק מעמדות השירות (בקופות) במקום ציבורי (כדוגמת מרכול, מכולת, מקום למכירת מזון ועוד), צריכות להיות נגישות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. ״לפחות בעמדת שירות אחת מכל סוג של שירות ובכל מקום בו ניתן השירות הציבורי (שירות שמיועד לכלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו), תופעל מערכת עזר לשמיעה״.
בעמדה נגישה שכזו, נטען בתביעה, יש להתקין מערכת עזר לשמיעה, שמגבירה את קול הדובר ומשדרת אותו ישירות לאוזני האדם עם מוגבלות שמיעה. זו מערכת שכוללת משדר קול ומיקרופון שמעביר את דברי נציג השירות ללקוח, באמצעות ״לולאת השראה״ (שמפחיתה רעשי רקע והדהוד גלי קול) ואוזנייה. עמדה נגישה זו צריכה להיות מסומנת בסמל, שימוקם כך שיהיה אפשר להבחין בו בקלות מכל כיוון שממנו מגיעים לעמדה״, ״ועליה לפעול ברציפות כל זמן שניתן שירות במקום״.
התובע סיפר כי ״חש בתסכול, חוסר נוחות וכעס לאור הקושי והמאמץ להבין את נציגי השירות, וחווה תחושת הפליה ועוגמת נפש, שכן לא יכול היה לתקשר עם הנציגים ולקבל מידע לגבי מוצרים במרכולית. הוא הוסיף וטען כי במקומות אחרים הוא כן ״מצליח לתקשר עם נציגי השירות דרך מערכת העזר לשמיעה״.
לא לציבור הרחב
לדבריו, הוא פנה לקיבוץ, באמצעות פרקליטו, כדי לתקן את המחדל ולהציב מערכות עזר לשמיעה בעמדות השירות (התשלום) במרכולית, וכן לפצות אותו ואת חברי הקבוצה שנפגעו או היו עלולים להיפגע מהתנהלות זו.
הקיבוץ, באמצעות עורכי הדין יצחק פינק ונעם עברי (נשיץ, ברנדס אמיר ושות’), דחה את טענותיו והשיב לו כי המרכולית אינה מיועדת לשרת את הציבור הרחב, אלא רק את חברי הקיבוץ, עובדיו או בעלי זיקה לו. הקיבוץ הוסיף ״שהמרכולית לא תסגור את שעריה בפני אורח מזדמן, אך אין בכך כדי לשנות את ייעודה האמור של המרכולית״. עוד רשם הקיבוץ בתשובתו לעו״ד ספורי, ״כי העובדה שמרשך נוקט הליכים כנגד גופים רבים מלמדת כי מדובר בניסיון פסול לקבל כספים שלא מגיעים לו״. לטענת התובע, בכך הקיבוץ ״מפלה באופן גלוי בין חברי הקיבוץ לבין המבקרים שלטענתו אין להם כל זיקה לו״.
מאחר שלטענת התובע ״מרכולית הכיכר״ משרתת את הציבור הרחב, הוא טוען לאפליה, כלפי אנשים עם מוגבלות, פגיעה בזכותה של ״הקבוצה המיוצגת״ לשוויון ואי קיום תקנות הנגישות כלפיהם. הוא טוען לנזק שנגרם כתוצאה מפגיעה בכבודם ובאוטונומיה שלהם לקבל שירות נגיש. ה״קבוצה המיוצגת״, בתביעה זו היא ״כל האנשים עם מוגבלות בשמיעה, שהגיעו למרכולית ״הכיכר״ בקיבוץ כברי״, ונפגעו מכך שאין במרכולית מערכת עזר לשמיעה.
לפי המתואר בתביעה: סקר שערכה הלמ״ס מלמד שבארץ כדי 55.7 אלף אנשים עם לקויות שמיעה. לשיטת התביעה, 8 אחוזים מהם ביקרו במרכולית בקיבוץ (4,456 איש), מכאן נתבע הקיבוץ לשלם 200 שקלים פיצוי אישי לכל אחד מהם, ובסה״כ 891,200 שקלים פיצוי קבוצתי (על דרך האומדנה). עוד מבוקש לחייב את הקיבוץ להתקין ולהפעיל במרכולית מערכת עזר לשמיעה בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג.
טרם הגיע המועד בו על הקיבוץ להגיש את כתב תשובתו לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. המשך יבוא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן