יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 07 25 090526

הסכם הוא הסכם

3 דק' קריאה

שיתוף:

למה בחר בית המשפט בהליך לא שגרתי של "צו עשה" נגד קיבוץ שעיכב אישור היתר בנייה לבת הקיבוץ עם צרכים ייחודיים?

השופטת רים נאדף מבית משפט השלום בנצרת הוציאה "צו עשה" המורה לקיבוץ לחתום על "גרמושקה" ועל כל מסמך שנדרש בקשר עם הרחבה ושיפוץ של בית בקיבוץ בו מחזיקה בת קיבוץ, עם צרכים מיוחדים, הסובלת מנכות שמוכרת בידי המוסד לביטוח לאומי (גרמושקה היא תוכנית הגשה המתארת את פעולת הבנייה המתוכננת ומוגשת לוועדה המקומית לקבלת אישורה להיתר בנייה). 

באמצעות עו"ד הראל טיקטין, טענה התובעת (בת-הקיבוץ) כי הוכרה עוד לפני שנים כ"תלוייה בחבר", כמשמעות המונח ב"תקנות האגודות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)", ובחוברת השינוי לאורחות החיים בקיבוץ. תקנות אלה מגדירות כ"תלויים בחבר" את ילדיהם הבגירים של החברים שמוסדות המדינה המטפלים בכך או הקיבוץ הכירו בהם כבעלי צרכים ייחודיים. 

מכבסת מילים 

התובעת סיפרה כי לפני שנים חתם הקיבוץ עם הוריה הסכם הקרוי "הסכם אהדה", המעגן את זכויות הוריה וגם שלה במערכת היחסים עם הקיבוץ. בהסכם זה, היא אמרה, עוגנה זכותה להתגורר בבית לגביו היא הגישה בקשה להרחבה ושיפוץ. 

התובעת תארה כי עוד לפני שנתיים היא פנתה לקיבוץ עם בן זוגה (כעת בעלה ואב בתה), וביקשה לבצע הרחבה ושיפוץ של הבית (ששטחו 40 מ"מ וכולל חדר שינה אחד קטן). התובעת שהייתה אז בהיריון ביקשה להרחיב את הבית ולהתאימו להרכב המשפחתי החדש, הכול על חשבונה. הקיבוץ, כך אמרה, נעתר לבקשתה. לצורך כך, נחתם חוזה נוסף עם הקיבוץ בו התחייב הקיבוץ ל"שתף פעולה לצורך השגת ההיתרים", ובהמשך גם חתם על בקשתה להיתר בניה. הבקשה אושרה במוסדות התכנון בכפוף להשלמת תנאים מסויימים, שלאחריהם נדרשו "חתימת הקיבוץ על הגרמושקה ואישור אחראי התשתיות בקיבוץ". בשלב זה, טענה התובעת שהקיבוץ "נמנע לחתום על הגרמושקה בנימוק כי היה שינוי מהותי בנסיבותיה האישיות". לטענתה, הקיבוץ הסביר לה "במכבסת מילים ובלוליינות מקוממת", כי השינוי בעמדתו נבע מכך שלאחר שהתחתנה והביאה בת לעולם, היא אינה עוד "תלויה" ואינה זכאית עוד לשפץ את הבית ולהרחיבו.  

הקיבוץ, כך אמרה, הציע לה בית אחר או שהיא ובעלה יתקבלו "כחברי קיבוץ ויתמודדו במכרז דירות בקיבוץ". 

התובעת הגישה תביעה לפיצויים כנגד הקיבוץ בסך 150 אלף שקלים בגין הפרת ההסכם הנוסף. וכן עתרה לבית המשפט שיורה לקיבוץ לחתום על הגרמושקה והבקשה להיתר כאמור (באשר הוא הבעלים של הקרקע). 

הקיבוץ, באמצעות עו"ד יוסף משיח, סיפר שהתובעת גרה תקופה מחוץ לקיבוץ, עבדה, ניהלה משק בית עצמאי, נישאה והביאה לעולם בת, וכעת כאשר שבה אל הקיבוץ היא סרבה לחלופות מגורים שמתאימות לחיי משפחה. הקיבוץ אמר שהתובעת "מבקשת לאחוז בקרני המזבח ולכפות על הקיבוץ לבצע מהפך בבית שמיועד לבנים עם צרכים מיוחדים, ולהפוך אותו לבית רגיל". הקיבוץ הסביר שהבית אינו בבעלות התובעת, והיא בת-רשות בו בלבד.  

סעד לא שגרתי 

הייחוד בהליך הדיוני שנקט עו"ד הראל טיקטין, פרקליט התובעת, הוא בכך שביקש מבית המשפט, עוד קודם שהתבררה התביעה לגופה, סעד זמני מסוג "צו עשה". אין זה הסעד "השגרתי" בו מבקש תובע צו מניעה זמני שמטרתו להורות לנתבע שלא לעשות מעשה שיכול לשנות את המצב הקיים, אלא כאן התבקש סעד שנועד להורות לנתבע כן לעשות מעשה כבר בשלב המוקדם של בירור התביעה.  

השופטת רים נאדף, הסבירה כי "כאשר בית המשפט דן בבקשה לסעד זמני, עליו לשקול אם הראתה התובעת שיש לה זכות לכאורה המצדיקה את התערבות בית המשפט בשלב כה מקדמי, טרם בירור כל המסכת העובדתית והמשפטית". ברור, המשיכה השופטת, שיש בידי התובעת "זכות לכאורה העולה מהחוזה השני שנחתם עם הקיבוץ, לפיו התחייב הקיבוץ לשתף פעולה עם התובעת לשם קבלת ההיתרים הנדרשים לביצוע העבודות".  

על הצדדים להסכם, אמרה השופטת "לקיים את החוזה ביניהם בתום לב. אם סבר הקיבוץ כי חל שינוי מהותי בנסיבות האישיות של התובעת שמצדיק את ביטול החוזה, או שעל התובעת לבקש להצטרף כחברת קיבוץ ולהיכלל ברשימת המועמדים למכרז דירות – היה עליו לקבל החלטה ברורה  וליידע את התובעת בכך, כדי שתדע כיצד לכלכל את צעדיה". 

התובעת, הסבירה השופטת, עדיין מצוייה בהליך קבלת היתר בנייה, כך שאינה יכולה ממילא להתחיל מייד בעבודות הבניה. לקיבוץ, אם כך, יש די זמן לקבל החלטה בנוגע לתוקפו של החוזה, ואם ירצה, גם לנקוט הליכים בעניין זה. הקיבוץ אינו יכול "להשאיר את התובעת בערפל משך חודשים רבים", ללא אמירה מפורשת. "על הקיבוץ לפעול בשקיפות ובהגינות, ובכל מקרה אינו רשאי לנקוט גישה פסיבית כגון הימנעות משיתוף פעולה או מחתימה על הגרמושקה שמשמעותה טרפוד החוזה".  

"הליך של סעד זמני מיועד במהותו לשמור על מצב קיים, הסבירה השופטת, ורק במקרים חריגים ייעתר בית המשפט לבקשה לצו עשה", אך "זהו המקרה המיוחד בו על בית המשפט לתת צו עשה, במסגרת סעד זמני, שאחרת תינתן "לגיטימציה למצב אבסורדי בו הקיבוץ שחתם על חוזה מחייב מול התובעת, אינו מקיים את התחייבותו לפי החוזה, ללא סיבה הנראית לעין. לכך בית המשפט לא יתן יד". ברור שייגרם נזק כבד לתובעת אם "לא תיחתם הגרמושקה על ידי הקיבוץ ואם הקיבוץ לא יקיים את מלוא דרישות הוועדה המקומית לתכנון ובניה, כדי שתוכל התובעת לקבל היתר בנייה".  

משכך, פסקה השופטת כאמור שעל הקיבוץ לחתום באופן מיידי על המסמכים הנדרשים להיתר הבנייה. היא חייבה את הקיבוץ לשלם הוצאות משפט בסך 7,000 שקלים, אך גם הורתה על עיכוב ביצוע הצו כדי שהקיבוץ יוכל לשקול להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתה זו (שכן אין זו פסיקה שגרתית). הקיבוץ מיהר לעשות כן, ובקשתו לערער על ההחלטה תידון בקרוב בבית המשפט המחוזי בנצרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן