יבול שיא
הרפת והחלב
אודיה בן סעדיה

להיות או לחדול

3 דק' קריאה

שיתוף:

"שייקספיר בחווה הסינית" הצגתו של אודי בן סעדיה בן אשדות יעקב מאוחד, קומדיה עצובה העוסקת בכאב הלוחמים

יודקה פלס הוא שחקן שייקספירי מפורסם שנאלץ לשבת בביתו שנה בשל המגפה. בתו פזית עושה ככל שביכולתה בכדי למצוא לו במה עליה יוכל להופיע. כאשר כל התיאטראות בארץ סגורים היא מגיעה למקום היחיד שפתוח, מועדון לנפגעי הלם קרב ממלחמת יום כיפור. 

"שייקספיר בחווה הסינית" היא הצגה שכתב וביים אודי בן סעדיה (67) בן אשדות יעקב מאוחד, העוסקת באירועי מלחמת יום כיפור. קומדיה טראגית, כהגדרת מחברה, שלא מתיימרת להכריע או לשפוט, מה היה צודק ומה נכון. "המחזה נכתב לפני כשנתיים, מספר אודי "עמוק בתוך הקורונה, כשהכל סביב היה סגור כולל התיאטראות. עלה לי לראש רעיון של שחקן שייקספירי מבוגר, אחד כזה ששיא הקריירה שלו מזמן מאחוריו, הסגור בביתו כשהמקום היחיד שנותן לו במה להופיע הוא ממועדון לנפגעי הלם קרב ממלחמת יום כיפור". הרעיון הלך והתפתח לכדי מחזה כשאודי נמנע בתחילה מלעשות תחקירים מעמיקים על מה היה ומה לא היה, "מהחשש שיהוו משקולת על כנפי הדמיון".

אודי בן סעדיה 1
אודי בן סעדיה. "כל מי שגדל פה ספוג באווירת המלחמה". צילום: יוכי בלושטיין

 בגלל המלחמה ההיא 

הוא נולד בקיבוץ, סיים תיכון "בית ירח" ב-1972 והתנדב לשנת שירות "לכן התגייסתי חודש לאחר המלחמה", אבל חש היטב סביבו את האווירה "בן כיתה שלי מחוקוק נהרג ובן קיבוץ שהתעוור, כל מי שגדל פה ספוג באווירת המלחמה". 

על אף שהמחזה אינו מתיימר להיות דוקומנטרי ולספר את שאירע, השתמש אודי בחלק מעדותו של חזי דחבש, אז סגן צעיר בן 20, מפקד מחלקה בצנחנים שנקלע למארב של המצרים בציר טרטור סמוך לחווה הסינית. פקודת נסיגה לא ניתנה למרות אש האויב ולעדותו של חזי ניסה לתפוס שוב ושוב בקשר את המג"ד איציק מרדכי, שעל פי עדויות שונות לא תפקד. "יש עדויות על מפקדים רבים שלא תפקדו באותם הימים, כשהתבוסה הייתה נראית וודאית." אומר אודי "הייתה פאשלה גדולה של המודיעין על פריצת המלחמה ובנוסף העדר של מודיעין לחיילים בשטח, מה גודל הכוחות איתם הם מתמודדים והיכן ממוקמים. לקחו ח'ברה צעירים והכניסו לתוך גהינום, 41 חיילים מהגדוד נהרגו בלילה אחד, זה היה פשוט טבח, המצרים חיכו להם והרגו אותם".  

בהצגה משחקים ארבעה שחקנים, כאמור יודקה השחקן וביתו, ומנהל המועדון ואחד השוהים בו שלא ברור האם זהו ביתם ומה הייתה אחריותו של כל אחד מהם במלחמה. 

מה הביא אותך לכתב מחזה שנוגע למלחמת יום כיפור? 

"מה שפתח את העניין זו סדרת הטלוויזיה 'שעת נעילה'. ראיתי כמה הנושא חי וסוער ברמה הרגשית. אני חושבת שעבר מספיק זמן, עד עכשיו האנשים היו עסוקים במלחמת הקיום שלהם, כיום הם בפנסיה ויש זמן לעבד את הדברים. זה יקרה גם לגבי מלחמת לבנון. אני ואשתי היינו כותבים ביוגרפיות של ניצולי שואה, כשעובר מספיק זמן אנשים רוצים לדבר את זה, להוציא את זה. יום כיפור השאיר צלקת איומה בנפש של האנשים. יש לי הרגשה שלגבי הדור שלנו אתה רק נוגע במתג והוא נדלק". 

איך הקהל מגיב להצגה? 

"המון פעמים הצגה או יצירה תלויה במפגש עם המטען של הצופה, בגירוי העצבי שנוצר. בהצגה זו יש הענות רגשית מאד עמוקה להצגה, תופס אנשים ברמה הרגשית בצורה שלא הכרתי מהצגות אחרות. היא יושבת על מטען שכל אחד סוחב איתו, למרות שהיא לא באה להכריע, ולמרות שיש בה הרבה מהדמיון והיא קומית בחלקה. זו קומדיה עצובה דרכה יכולים להבין את עומק השריטה ועוצמת החוויה של מי שהיה במלחמה. אנשים סוחבים איתה חוויה עצומה מהמלחמה וההצגה מהווה גירוי עצבי. היא מתחילה באירועים שקרו בליווי מוזיקה שכתב רון קליין בן קיבוץ שריד וזה מכניס את הצופים מהשנייה הראשונה לתדר הנכון ממקום של חמלה. כל מה שצריך כיוצר זה רק לא לקלקל, לא להעמיס, בנגיעות. כתבתי 15 הצגות וזו באמת הצגה שמפעילה משהו, מביאה את הכאב של הלוחמים".  

לאחר השירות צבאי למד אודי בימוי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. "זה לא היה פשוט באותה תקופה. בקיבוץ רצו שאהיה מורה והייתי צריך לעשות שרירים". הוא עבר לגור בתל אביב ושם פגש את רעייתו "עשיתי הצגות בקיבוץ כדי 'להחזיר את החוב'". מאז הוא עוסק בבימוי אירועים קהילתיים גדולים וגם בתיאטרון מקצועי כמו צוותא, תמונע ופסטיבל עכו. ב-16 השנים האחרונות עיקר עיסוקו הוא כתיבה ובימוי, לו ולאשתו יש הוצאת ספרים קטנה בשם "מידן" בה מוצאות לאור בעיקר ביוגרפיות. 

"שייקספיר בחווה הסינית" תוצג ב- 14/10 בשעה 20:00 בתיאטרון תמונע 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן