"עושקים אותנו"

טוענת קבוצה ממייסדי קיבוץ רבדים שמדללים את מניותיה לטובת קליטת משפחות צעירות לחברות, ולטובת "שכבה בורגנית" חדשה. רבדים: "הוותיקים בראש מעיינינו"

מאבק מר בגיל 90 

ב-23 לספטמבר יציין רבדים 75 לייסודו. יחיאל פרנקל, מראשוני הקיבוץ, עוד מעט בן 90, לא יהיה בין החוגגים. הוא בנופש שתוכנן מראש. "הייתי משנה מועד, אבל לא איכפת לי להפסיד את החג הפעם", הוא אומר, צרוב ופגוע ממאבק שהוא מנהל מול ההנהלה, נגד דילול רכוש הוותיקים לטובת חברים פחות ותיקים וחברים בעצמאות כלכלית, במסגרת "איחוד סטטוסים". מאבק מר.    

יחיאל פרנקל, שמילא שורה של תפקידים מרכזיים בקיבוץ, מרכז משק, גזבר, מזכיר, וגם היום חבר במוסדותיו, עשה את כל הדרך ברכבת מקרית מלאכי לנהריה, משם הסעתי אותו לקיבוצי, כדי להסביר לי את עמדתו בריאיון פנים אל פנים. הוא סבר שבטלפון לא אבין את המורכבות. נראה שצדק. חשתי טובע בים המסמכים וההתכתבויות שהציג.    

הוא הגיע לרבדים ב-1951 לאחר שנת הכשרה בעמיר יחד עם 44 מחבריו לגרעין "במבחן" של תנועת השומר הצעיר בפולין, וחי בו כיום עם בת זוגו ובתם גליה, (נשואה + 4), היחידה מבין ארבעת ילדיהם שנשארה בקיבוץ. גליה מנהלת את "בית הדר" המשמש מרכז פעילויות של הוותיקים בקיבוץ. תפקידה זה ישמש עילה למחלוקת עם ההנהלה, כיוון שבית הדר היה מוקד להתארגנות הוותיקים, שמחו נגד דילול מניותיהם, שחילק הקיבוץ לחברים לפני 16 שנים.   

פרנקל מאמין לחלוטין בצדקתו. הוא חד, ערני ובקיא בנתונים. אולי בגלל זה ניצב בחזית המאבק. יתרה מכך, הוא רואה בו "מלחמת מעמדות בין הוותיקים" הנעשקים, לבין בורגנות קיבוצית חדשה – המנהלים המכהנים לדבריו יותר מ-22 שנים, וקבוצות של נקלטים חדשים, מבוססים בדרך כלל.

מחלקים מניות 

בתחילת המילניום עבר רבדים תהליך הפרטה והפך ל"קיבוץ מתחדש". מקץ חמש שנים, בשנת 2006, התקבלה החלטה ברוב של 92 אחוזים על חלוקת מניות בהתאם לוותק: 74 אחוזים מהמניות חולקו לחברים, 26 אחוזים נשארו בידי הקהילה לצרכים שוטפים. לוותיקים נתנו מניות לפי תקרה של 47 שנות ותק, שמסמנות את בעלותם היחסית על רכוש המשק. השינוי כלל גם שיוך בתים, אך עניין הבעלות על הקרקע תקוע כבר זמן רב ברשויות. בינתיים, כמו בעוד אזורי ביקוש, ערך הקרקע עולה ואין לדעת מה ילד יום. 

בעת ההיא עוד לא היו פנסיות צבורות ורוב הכסף שניתן הלך לביטחון סוציאלי. לדברי יחיאל פרנקל, טרם פסיקת הרשם בשנת 2011 על קביעת פנסיית מינימום שהיא כיום כ-4200 ₪, הקיבוץ הקציב לכל פנסיונר 1500 ₪ כשחלק ניכר מהסכום (1200 ₪) מוסה לצרכי הקהילה. 

מהלך לאיחוד סטטוסים 

לפני ארבע שנים החל הקיבוץ לדון על איחוד סטטוסים של חברים בעצמאות כלכלית עם יתר חברי השותפות (החברים שהיו ביום חלוקת המניות ב-2006). בקיבוץ, שאין בו הרחבה, יש כ-230 חברים בעצמאות כלכלית למול כ-130 חברים השייכים לשותפות. פרופורציה בעייתית לדעת רבים. הדיון על איחוד סטטוסים נמשך זמן רב עקב התנגדויות ולווה על ידי משרד עו"ד שלמה, כהן שקידם את המהלך. ביולי 2022, ההחלטה עברה בקלפי ברוב של יותר מ-75 אחוזים, כנדרש בתקנון.  

בדף ההנהלה נכתב: "המהלך נועד לחזק את האחיזה ואת המעמד של החברים המתגוררים בקיבוץ ובנכסיו לטובת צמיחה קהילתית וכלכלית", כשאחד הכלים לחיזוק האחיזה הוא מתן מניות לחברים החדשים. מודל ניוד המניות נקרא "מעבר ממודל סטאטי למודל דינמי". היעד נראה ראוי, אלא שלדעת הוותיקים מימושו לא צריך לבוא על חשבונם ועל חשבון יורשיהם.  

"שוחד על חשבון המייסדים" 

פרנקל: "המובילים ניתאי קרן, מנהל השותפות זה יותר מעשרים שנה, וגיורא מרקר, מנהל העסקים של רבדים, קידמו החלטה שלצד איחוד הסטטוסים ידולל ערך המניות של החברים הוותיקים. התקרה של 47 שנות ותק, תישאר, רק שערך המניה יפחת. מדובר בחלוקת מניות לחברים החדשים על חשבון הוותיקים. מטרתם המוצהרת הייתה להכניס את החברים בעצמאות כלכלית, בהם גם בני קיבוץ 'לחברה אחת'. לדעתי, חלוקת מניות בחינם על חשבון הוותיקים נועדה לפתות החברים בעצמאות כלכלית להצטרף לשותפות ולהיות במעמד של החברים משנת 2006. בעיני זהו שוחד על חשבון מייסדי ובוני הקיבוץ שאין בכוחם להתנגד. ההחלטה עברה ברוב של 78 אחוזים. זה מצריך אישור של הרשם שבינתיים עוד לא ניתן."  

על מה תלין, ההחלטה זכתה לרוב ברור? 

"קשה להתייחס כאן לעניין של רוב ומיעוט. מדובר ברכוש אישי שכבר שייך לחברים. זה כמו להחליט לדלל את חשבון הבנק שלי. שום רוב לא יכול להחליט על כך. בעיקרון עבורי ועבור ותיקים אחרים השאלה היא למה נוגסים ברכוש שלנו וכמה נוכל להוריש לבנינו".  

לוותיקים לא היה מה לומר? 

"רבים מהוותיקים התנגדו, אבל לא הייתה אחידות. חלק לא הצביעו, לחלק יש ילדים בקיבוץ שאמורים ליהנות מדילול המניות של המייסדים, וגם כך מספר הוותיקים איננו כזה שבכוחו להשפיע מול בעלי האינטרס בדילול. בשעתו 22 מהחברים הוותיקים חתמו על עצומה נגד המהלך, אך מנעו ממני לפרסם אותה בעלון הקיבוץ. פרסמתי זאת ברשת, אך רוב המייסדים והחברים הרלוונטיים לא פעילים ברשתות".  

הוותיקים מוחים 

את המכתב עליו מדבר פרנקל, פרסמה ב-25.5.22, קבוצה של 22 ותיקים. כך חתמה אותו:  "חברים יקרים, איך הייתם מגיבים אם את פרי עבודתכם רבת השנים היו מונעים מכם להוריש לילדיכם. אל תתנו יד לגזל של ותיקי הקיבוץ. אנו כבר זקנים וחלקנו חולים. אל תתנו שיגררו אתכם למעשים שאינם מתיישבים עם מושגים של צדק הגינות ויושר". נראה כי מכתב זה מתייחס בעיקר לפסקה במכתב ההנהלה, המסביר כי "אחת ממטרות השינוי היא להעדיף חלוקת רווחים לחברים החיים בקיבוץ על חשבון חלוקתם ליורשים החיים מחוץ לו". חברים ותיקים שבניהם חיים מחוץ לקיבוץ חשו נפגעים. מדוע מי שהגיע לקיבוץ לאחרונה ייהנה מפרי עבודתם רבת השנים והם ובניהם, יורשיהם – לא ייהנו?  

יחיאל פרנקל מספר שהיה בשעתו בין הבודדים שמסרו את כל כספי השילומים מגרמניה לקיבוץ כדי שיבנו בהם בריכה שהיום מוכרת מינויים ומהווה עסק טוב. לדבריו, היו חברים שהעדיפו לעזוב ולא למסור את כספי השילומים. והיום במקום שיוריש את מניותיו לבניו הן מדוללות לטובת נקלטים החדשים וחברי רבדים שנמצאים בגיל עבודה.      

"יש שכבה שלמה של משפחות שאין להן מקסימום מניות", מספר פרנקל, "שבשבילן מדללים את מניות הוותיקים. המשפחות הללו מרוויחות מכך שלא בצדק. זאת עריצות של הרוב. למה רכושי נתון להחלטה של אנשים אחרים? לפי חשבוני זהו דילול ענק שיגיע ל-80 אחוזים מערך המניות שלנו. לזוגתי ולי יש 94 מניות שערכן ילך ויפחת ככל שיחולקו יותר מניות לחברים החדשים ולחברי רבדים שבגיל העבודה. היום מניה שווה יותר מ-11 אלף ₪ לפי ההון העצמי של הקיבוץ. בסוף הדילול היא תהיה שווה, להערכתי, 20 אחוזים מן הערך הזה, בתוספת עליית שווי נכסי הקיבוץ. את כספי השילומים נתתי בשעתו לקיבוץ עד לגרוש האחרון. כעת ילדיי ונכדיי לא יוכלו ליהנות מפירות השקעתי".   

*** 

יצוין כי הקיבוץ מציע פיצוי למי שמוכן לדלל את מניותיו ואף אפשרות להישאר במצב הקיים. "זה לא עונה על שחיקת ערך המניה" אומר יחיאל פרנקל, "במצב זה אחרי מותנו האחוז שלנו ברכוש יחזור  ל-47 מניות כפי שהיה, אך ערך המניה יישחק בכ-80 אחוזים בגלל הדילול. אם רכושי שווה חצי מיליון, ייוותרו ממנו 100 אלף להורשה. אם אקבל את ה-35 אלף שמציעים לי כפיצוי, פרוסים לארבע שנים, כל מניותיי תהיינה שוות 135 אלף. היורשים לא יפוצו בכל מקרה על הדילול. ואם התוספת נפרסת על ארבע שנים, בני לא יראו אותה אם אלך לעולמי קודם. האידיאולוגיה היא לתת על חשבוננו מניות לאלה שזה עתה באו כדי ליצור אצלם אינטרסים לשייכות. למשל, המשפחות של ניתאי קרן וגיורא מרקר שמובילים את המהלך, נמצאות כולן בקיבוץ, כך שהם ירוויחו מזה בגדול, כי כולם יקבלו מניות חינם.  

"קול הוותיקים לא נשמע" 

לביקורת של פרנקל מצטרפת חברה נוספת מקבוצת הוותיקים שביקשה להישאר בעילום שם.  

לדבריה "להנהלה אסור לגעת במניות של הוותיקים ולחלקן למי שלא עבדו בשבילן. זה לא הוגן ולא צודק לתת את זה למי שרק עכשיו בא לקיבוץ. קול הוותיקים לא נשמע. כמה מהם הלכו לאחרונה לעולמם. נותרנו מעטים ולא מאזינים לנו. יחיאל נלחם הרבה זמן ולא מקשיבים לו. שיתנו לנו את המניות כפי שמגיע לכל אחד. אני אחליט למי לחלקן".  

יש את האפשרות לא להצטרף לדילול 

"לדעתי זה לא ריאלי. הפיצול הוא בעייתי. את זה הם אמרו רק עכשיו. לא יודעת איך להתייחס להצעה הזאת. עוד לא דנו בה, כי נלחמנו על הליכה ביחד. אלה מניות שצברנו בעבודתנו ומדללים אותן לכבוד אנשים שרק הגיעו לקיבוץ. זה לא מגיע להם". 

מה את רוצה שיקרה? 

"אנחנו נגד שיגעו לנו במניות. ליחיאל קשה עם זה וגם לנו קשה. הוא נלחם את המלחמה שלנו נגד חבורה חזקה". 

"שוד של זכויות" 

ויחיאל ממשיך להילחם. "הייתי חבר בוועדת המניות, אבל סתמו לי שם את הפה ולא אפשרו לי להגיש הצעה חלופית. אני חבר בהנהלה הכלכלית בדירקטוריון 'רבדים 2000', שזאת ועדת משק פעילה. לא עם כל ההחלטות של הוועדה אני חי בשלום. לדוגמא, כשלוקחים כסף מרווחי רבדים לטובת השקעה בתשתיות, חבר שלו יש 47 מניות משלם פי 9.4 מאשר חבר שלו יש חמש מניות. כך, על כל שקל שיוצא מכיסו של חבר בעל חמש מניות משלם המייסד 9.4 שקלים. זאת עוד דרך לגזול את מייסדי ובוני הקיבוץ. על מנת ליצור שוויון במיסוי – יש לחלק את הרווחים לבעלי המניות על פי מפתח המניות ולמסות באופן שוויוני את כלל החברים בקהילה. 

יש רצון להחליש את הקופה של הזקנים. זו שכבת חברים שנחלשה ולכן קל לשדוד אותם. זה לא דמוקרטי ולא חוקי. עושים עוול לכל הוותיקים שבנו את הקיבוץ. ההצעה שהתקבלה היא שוד של זכויות. אם מדללים, שיפצו בצורה מתאימה ונאותה ולא יקבעו באופן חד צדדי את הפיצוי. גודל הפיצוי צריך להיות כגודל הדילול. מדללים מניות בשביל לגזול ולחלק למי שלא עבדו בשביל הרכוש הזה אפילו שעה. המנהלים הם אנשים שיושבים ליד הפטמה של הקיבוץ כבר יותר מעשרים שנה. אסור שאנשים יהיו כל כך הרבה שנים בתפקיד. נעשים נזקים גדולים. יש שכבה של 20 בעלי עניין שיושבים וסוגרים עניין". 

נעשית אויב העם? 

"אני אויב העם רק בעניין המניות. כתבו נגדי מכתבים, בעיקר חברים שנועדו להרוויח מהסידור".   

חזרנו למלחמת מעמדות? 

"זאת בהחלט מלחמת מעמדות בין הבורגנות הקיבוצית החדשה לבין הוותיקים והמייסדים. אני קורא לחברי קיבוצים שהם במצב דומה: תתאגדו, תקימו קול צעקה. אני פונה גם אל ראשי ופעילי התנועה הקיבוצית: כנסו לעובי הקורה, תתערבו נגד הגזל של זקנים וחולים, שמלווה בסתימת פיות. פוגעים כאן בשמה הטוב ובערכיה של התנועה הקיבוצית. אני פונה גם לרשמת האגודות שתתערב ותמנע גזל של המייסדים והוותיקים ורמיסה של זכויות הפרט".  

רבדים: "ההצעה זכתה לתמיכה סוחפת" 

מקיבוץ רבדים נמסר:  

"בשני העשורים האחרונים זוכה קיבוץ רבדים לפריחה קהילתית בזכות מהפך חברתי, כלכלי וניהולי שעבר. במסגרת השינוי זכינו לשובם של בנים ובנות, ונקלטים חדשים בעצמאות כלכלית ומספרם של כל אלו כפול מחברי הקיבוץ "הוותיקים". רבים מהנקלטים הללו הפכו לעמודי יסוד בקהילה, אך נותרו ללא זיקה לעסקי הקיבוץ, כשלצידם נקלטו חברים שקנו מכספם מניות אך אינם חברים בחברות מלאה. בשנתיים האחרונות התקיים בקיבוץ תהליך קהילתי יוצא דופן בו הוחלט לעדכן עיוות זה, ולאפשר לחברים בעצמאות כלכלית להפוך לחברים בעצמאות מלאה מבחירה. המהלך דרש עדכון של מודל חלוקת הרווחים מעסקי הקיבוץ.  

צוות נרחב הוקם ובו נציגים מגוונים, החל ממייסדי הקיבוץ, שכבת הביניים, בנים, ונציגים של שלל הקליטות השונות. בראש מעייניו עמדה הדאגה לחברים הוותיקים, כפי שנהוג אצלנו מאז ומעולם, לצד חיבוק החברים החדשים. הצוות למד את הנושא לעומק, קיים מעל 15 מפגשים, נועץ באנשי מקצוע, בחן מקרים בקיבוצים אחרים, קיים מעל עשרה שיתופי ציבור וקבוצות מיקוד קטנות, תוך פרסום פרוטוקולים ובשקיפות מלאה. שאלות, בקשות והצעות שעלו מהמפגשים עם החברים בגילאים ובמעמדות השונים לאורך התהליך עדכנו ושיפרו את ההצעה הסופית.  

מטבע הדברים, בכל תהליך דמוקרטי בקיבוץ יש מתנגדים, אך רוב גדול של החברים תמך בתהליך, מברך עליו ומבין שהוא מייצר סולידאריות ומבטיח את קיום המרקם העדין של הקהילה ברבדים. ההצעה הסופית מאפשרת לחברים הוותיקים לבחור אם להישאר במעמדם ללא שינוי או פגיעה בחלוקת הרווחים כלל, או לקבל פיצוי כספי מידי במזומן המקדים רווחים עתידיים של כעשור. 

ההצעה זכתה לתמיכה סוחפת, ראשית בהצבעה בקרב החברים הוותיקים ולאחר מכן בקרב כלל המצביעים. אנו מצרים על השפה והסגנון שאינם מאפיינים את השיח הקהילתי שלנו".