רועי, חבר כיתת הכוננות, נפגע מרסיס בחזה כשכתב"ם התפוצץ במרכז הקיבוץ
רועי אטלי (32), בן קיבוץ חניתה, חבר כיתת הכוננות של הקיבוץ, נפצע ביום שבת בצהריים באורח קשה מפגיעת כטב"ם נפץ ששוגר משטח לבנון למרכז הקיבוץ. רועי הועבר בשבת לבית החולים הגליל המערבי בנהריה
כשהוא מורדם ומונשם. בהמשך מצבו השתפר והוא עבר מטיפול נמרץ למחלקה הכירורגית.
״ביום שבת נפלו שני כטב"מים בחניתה, אחד במרכז הקיבוץ והשני רחוק יותר", מספרת מירי מרנין, אימו של רועי, הנמצאת עם שאר בני המשפחה ליד מיטתו. "הכטב"ם שנפל במרכז הקיבוץ התפוצץ ליד רועי ועוד כמה חברים מכיתת הכוננות, שלא הספיקו להיכנס למרחב מוגן. רועי נפגע בצד הימני העליון של החזה, ובנס הרסיס רק נכנס לחזה ובמזל לא פגע בלב. הרסיס עדיין נמצא בגופו. ביום ראשון בצהריים העירו אותו, ומאז מצבו הולך ומשתפר״.
מתגעגעים הביתה
בתחילת המלחמה הייתה פגיעה של טיל נ"ט באחד מבתי קיבוץ חניתה ופה ושם היו פגיעות נוספות שגרמו להתנפצות של חלונות מרסיסים. חברי הקיבוץ פונו ומפוזרים בחמישה מוקדי פינוי מרכזיים.
בכיתת הכוננות של הקיבוץ משרתים כ-15 חברים, שגויסו כלוחמי מילואים. הכיתה מורכבת מחברי קיבוץ, בני קיבוץ שבאו להתנדב ומתנדבים שאינם מהקיבוץ. "רועי לא היה בהתחלה בכיתת הכוננות אבל הצטרף אליה די מהר", מציינת אימו מירי שחשה גאווה גדולה עם הצטרפותו של רועי לכיתת הכוננות.
היו גם חששות?
״לא. בני הקיבוץ גדלו עם ירי קטיושות ועם חשדות לחדירת מחבלים, וגם הילדים שלי ממש לא חוששים מהמצב הזה. לא דאגתי לרועי כשהצטרף לכיתת הכוננות. האמנתי שהוא יהיה בסדר״.
אחת לכמה שבועות נפגשים יחד החברים המפונים. "לפני שבועיים וחצי היה לנו מפגש בקיבוץ רמת השופט, ובו הקדשנו מחשבה לשאלת היום שאחרי. זה היה מרגש מאוד. אנחנו אוהבים להיפגש. מתרגשים לראות אחד את השני, מתגעגעים אחד לשני. יש לנו קבוצת ווטסאפ של הקיבוץ, ובשבת כשרועי נפגע קיבלתי עשרות הודעות של דאגה, תמיכה ואכפתיות. אני רוצה שנחזור הביתה. אנחנו מתגעגעים למקום היפה שלנו. כולנו מתגעגעים הביתה, ואני בטוחה שהרגע הזה יגיע״.
