יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 01 30 124040

רושם מלחמה

5 דק' קריאה

שיתוף:

חודש וחצי של לחימה בעזה עוררו באוהד אלברטון (הקיבוץ העירוני תמוז) השראה. את המראות והמצבים הגרוטסקים שִׁרְבֵּט במחברתו בהפוגה בין הקרבות

״בחיים שלי לא ראיתי ויזואליה כזו", מנסה אוהד אלברטון (הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש), להסביר כיצד בלב המלחמה בעזה הוא הרגיש צורך להוציא את מחברת השרבוטים שלו ולצייר את המראות שמסביבו.
אוהד, סטודנט שנה שלישית לתקשורת חזותית בבצלאל, גויס כמו רבים לצו 8, בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. תחילה, כאשר עדיין היה חשש למחבלים בשטח ישראל, הוצב יחד עם גדוד החי"ר בו הוא משרת (7007), בהגנה על שדרות. בהמשך נכנסו אוהד וחבריו לעזה, שם נלחמו באופן רציף עד אמצע דצמבר.
אוהד (26) שנלחם במלחמה הראשונה בחייו (ונקווה שגם האחרונה), היה שותף לאירועים קרביים מאתגרים, וגם חווה מוות של חבר מהגדוד. "באופן כללי אתה מבין שבכל רגע יכול להיפתח לצידך גיהינום בלתי צפוי. השילוב של קרב יריות מול מחבלים, לצד שהות בתוך אוכלוסייה אזרחית, יוצר סיטואציות מורכבות וקשות. באחד הלילות שהינו בדירה שבקרבתה הסתובבו הרבה עזתים. אתה פותח את החלון ורואה אדם מתפלל או ילד על האופניים, ומתקשה לזהות את כל האיומים סביבך. באירוע אחר נכנסנו לשכונת ג'בלייה, וקראנו לכל תושבי האזור לצאת מבתיהם. כאלף גברים, נשים, זקנים וילדים יצאו לכיווננו. את רובם שלחנו למרכז הומניטרי, ואת הגברים בגילאי הלחימה לקחנו כשבויים לחקירה. זה היה לא פשוט להיות שותף למעצר המוני. נאזקו ברחוב 170 גברים, ומאוחר יותר התברר שכ-50 מהם היו חמאסניקים. זה העלה הרבה תחושות ומראות שאני לא מורגל בהם, אבל בעקבות המעצרים הושגו פרטי מודיעין רבים, כך שבסך הכול הייתה אווירה של מילוי משימה בהצלחה".
מעבר להשתתפותו בקרבות, דאג אוהד גם לאחיו הצעיר שאול (23) המשרת עימו באותו גדוד מילואים. "לפני כשנה, כשרק שובצנו יחד למילואים, דווקא נראה היה שזה רעיון נחמד לצאת יחד לאימונים. ברור שלא תיארנו לעצמנו שתגיע מלחמה… בגלל ששאול נלחם בפלוגה אחרת משלי, לא נפגשנו הרבה, למרות שכנראה לא היינו רחוקים זה מזה מבחינה גיאוגרפית. דאגתי לו ופחדתי עליו מאוד, וזה הכניס מתח נוסף לשהות שלי בעזה״.
מראות ומצבים גרוטסקים
איך בתוך כל הלחימה והתותחים הרועמים באה המוזה לצייר?
״מלחמה אינה בנויה מאקשן רציף, ויש זמן רב במהלכו אתה יושב בעמדת הגנה כלשהי, או שסיימת כרגע את כל משימותיך הצבאיות. בהפוגות הללו יש מי שקורא, ישן או משוחח עם חברים, אני נהגתי לשלוף סקץ' בוק ולקשקש בדפיו את הרשמים שלי מהמלחמה".
אוהד מעיד שכבר מגיל צעיר נטה לערוך "ניסויים טיפוגרפיים" במחברת. הוא בחר להתמקצע בעולם העיצוב הגרפי, המאגד בתוכו תחומים מגוונים רבים, כמו איור, עיצוב טקסטואלי, עיצוב משחקי וידאו ועוד נישות מעניינות. "אני מרגיש קשור לעולם היצירה, וזוכה להיות שייך ללימודים שבהם נמצאים בעשייה ובהתפתחות מתמדת".
אוהד הבין כי גם בזמן הלחימה יש לו יכולת לבטא את עצמו. "ראיתי שיש לי אפשרות לבנות לעצמי חיי פנאי בזמן המלחמה, ורציתי להתייחס לגירויים הוויזואליים סביבי. רוב חיי אני מסתובב עם מחברת בשלוף, וכשיצאתי בפעם הראשונה הביתה גם הצטיידתי בעוד עפרונות ועטים, שיוכלו לשמש אותי כשמתאפשר".
אוהד מספר שחודש וחצי רציפים בלחימה דווקא עוררו אצלו יצר השראה יוצא דופן ולא השתיקו את המוזות. הוא החל להפנות את מבטו לזוויות שונות ומשונות במלחמה, להעלות את רגשותיו על הכתב ולבטא בציור את המראות והמצבים הגרוטסקים בעיניו. "ציירתי בניינים שחרבו ונהרסו בתצורות מעניינות. עם הזמן אתה לומד לזהות את מקור ההרס – פגיעה של טנק, פעולה של חיל ההנדסה או חיל האוויר ומתבונן בתופעה הוויזואלית של 'סוגי הרס'. ראיתי למשל רב קומות שבקריסתו נראה כמו נר שנמס, והרגשתי שאני חייב לצייר את זה. אני גם אוהב לצייר אותיות, אז יצרתי שילובי משפטים על הדף בקומפוזיציות שונות, תוך התייחסות לגרפיטי שחיילים כתבו על קירות או לציטוטים משירים.
אחת הסיטואציות המוזרות שתיעדתי בציור היה הנושא של עשיית הצרכים שלנו בזמן הלחימה.
מכיוון שאין מים זורמים ואין תנאי הגיינה בסיסיים, חירבנו לתוך שקיות שאותן זרקנו למצבורי אשפה. התמונה של חייל מחרבן לתוך שקית נראתה לי משעשעת ודורשת תיעוד, ולכן החלטתי לצייר זאת. במקרים רבים סימלתי את הרגשות שלי בעזרת הרישום. ציירתי חייל עם ידיים גדולות שנראה אבוד ומסורבל, ובמידה מסויימת מציג את תחושתי במהלך המלחמה. פעולה אומנותית מבטאה מבחינתי חיבור וניתוק גם יחד. אתה גם מביע רגשות, אבל גם מתרחק כדי להסתכל עליהן במבט על ולהוציא אותן באופן ראוי. מצד אחד אתה ב'פאקינג' סכנת חיים מצד שני זה מעניק לי אסקפיזם".

Screenshot 2024 01 30 123705
"ציירתי בניינים שחרבו ונהרסו". ציור: אוהד אלברטון


חבריי ללחימה רגישים לא
פחות ממני אוהד ממליץ לכולם להסתובב עם מחברת כיס כדי שיוכלו לכתוב ולצייר בכל רגע נתון. הוא מדגיש כי לא חייבים להיות אומנים בשביל זה. "הרבה אנשים התחילו לכתוב יומנים בתקופה הזאת, ומעבר ליתרון האישי יש לכך משמעות תיעודית. זה מאוורר את הנפש ומאפשר לך להבין גם עבור עצמך וגם עבור הסביבה מה אתה עובר". אם כבר מדברים על רגשות, לדעתו של אוהד, נפש של אומן אינה בהכרח רגישה יותר משל כל אדם אחר. "אומנים נותנים ביטוי למציאות באמצעים ויזואלים ואחרים, אבל אני בטוח שחבריי ללחימה רגישים לא פחות ממני. זו הזדמנות עבורי לציין שהיו איתי בפלוגה אנשים מדהימים, וזה אינו ביטוי סתמי, אלא מתאר מצב אמיתי. לכל אחד מאיתנו הייתה אחריות נרחבת על עצמו ועל מי שלידו. סליחה על הקלישאות, אבל כך נראית אחוות לוחמים. כולנו היינו מוכנים לעשות מה שיידרש למען המשימה החשובה שעמדה לפנינו, וחלק ממשמעות המילה 'רעות' זה לדעת שבאחריותך לדאוג שחברך יצא משם בחיים. תחושות הפחד שחוויתי היו מהולות בתחושת שליחות עצומה. התחנכתי בבית ציוני שמאמין בזכותנו לחיות כאן, ומודע למחירים שאנו עלולים לשלם עבור הזכות הזו. הבית הזה שלח אותי לשירות קרבי ותמך בי לאורך כל הדרך. גם אם יש חילוקי דעות ביני לבין הוריי, כולנו מבינים שלצד האמונה שכל אדם הוא עולם ומלואו, יש צורך בהקרבה לטובת מלחמת הקיום של מדינת ישראל. יצאתי למלחמה על אף הביקורת שיש לי על הממשלה. זו השבועה שנשבעתי בטירונות ואני מתכוון לעמוד בה".

Screenshot 2024 01 30 123624
"אתה גם מביע רגשות, אבל גם מתרחק כדי להסתכל עליהן". ציור: אוהד אלברטון

ביקום מקביל
אוהד שוחרר מהלחימה וחזר לשגרה, תוך שהוא מתחיל שנת לימודים נוספת באוניברסיטה.
בהתבוננות ראשונית הוא נוטה להעריך שמצבו סביר יחסית. "יצאתי מהמלחמה ואני לא סוחב איתי קשיים משמעותיים באופן אישי, היא מלווה אותי כמו את רבים מעם ישראל. עם זאת, לחזור לשגרת לימודים זה קשה גם אחרי חופשה רגילה, לא כל שכן אחרי לחימה. בהתחלה היה לי קשה להתניע, והרגשתי כאילו אני חי ביקום מקביל. יש פערים רגשיים בינך לבין האנשים שסביבך שלא השתתפו בקרבות, ובעייתי לגשר על כך. כמו כן, יש משהו מתסכל להיות פה, בזמן שהלחימה עדיין לא הושלמה, ואני חש כאילו לא סיימתי לתרום את חלקי. במקביל, אני יודע באופן מושכל, שהחזרה ללימודים באוניברסיטה והמשך החיים האזרחיים הם בעלי חשיבות עליונה, כי זו בדיוק מטרת הלחימה, המשך חיי שגרה תקינים כל האפשר. אני בטוח שגם חבריי שממשיכים להילחם, לא היו רוצים שאשב בבית ואבכה או אוכל את עצמי״.
לפני כחודש, הקימו מספר סטודנטים ממחלקת העיצוב הגרפי ב"בצלאל" תערוכה שנקראה "אומנות בצל המלחמה". חוברת הציורים של אוהד עוררה עניין והתרגשות. "הצלחנו ליצור תערוכה יפה ומגוונת, המציגה איך כל אדם, גם אם לא היה בשדה הקרב, חווה את ההשפעה של האירוע. העומס הרגשי שהמלחמה עוררה, בא לידי ביטוי מנקודות מבט שונות וזה יצר חוויה אומנותית מיוחדת. באופן אישי חששתי שאנשים יראו את הציורים שלי ויכניסו אותם תחת הקטגוריה של "יורים ובוכים, יורים ומציירים", ויפרשו זאת כאילו אני מתנגד לשותפות שלי בלחימה. ובכן, למרות שאני מקווה שהסיטואציה הקשה הזו לא תחזור לעולם, חשוב לי להדגיש שרציתי לקחת חלק במאמץ המלחמתי. אני עומד מאחורי המעשים שלי, ויש להם חשיבות לאומית ואישית״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תקראו לזה "חילופי מהלומות" או מלחמה, את הלילה העבירה אביבית במקלט תת קרקעי השבוע הייתה פריצת מים ליד הברז שלי. בהתחלה חשבתי שיש טפטוף מהצינור, רק אחר כך הבנתי, אבל קיוויתי שלא. יש לנו
2 דק' קריאה
נדב לוי בן קיבוץ מעגן, אלוף ישראל ואלוף אירופה בענף הבוצ'ה, צפוי לייצג את המדינה במשחקים הפראלימפיים בפריז תמונה ראשית: אלוף הארץ ואלוף אירופה נדב לוי. ייבא את ענף הבוצ'ה לארץ. צילום: לילך וייס
3 דק' קריאה
למה כוח המשיכה כל כך חשוב, איך הגוף מנקה את עצמו ומהי תרומתו של הדי בן עמר להתפתחות המדע. טור למאמינים אנשים שלא הצליחו להתחמק מלפגוש אותי לאחרונה, שמו לב שעל פרק כף היד
4 דק' קריאה
האחיות מיכל מגן ויעל רז לחייני נולדו בנחל עוז, התגוררו זו לצד זו עם משפחותיהן בשכונה החדשה של הקיבוץ ויחד חוו פחד מוות בשבת של 7 באוקטובר. עתה הן חלק מצוות המוביל את קהילתן
8 דק' קריאה
המוזיקאית שנולדה במשק גשר נסחפה אל החיים הציבוריים, נשאה בתפקידים מרכזייםבתנועה הקיבוצית והפכה לחברת כנסת, הלכה לעולמה בגיל 94 יממה לאחר שהלכה לעולמה בגיל 94 התבשרה תמי, אחותה של עדנה סולודר, מפי שר החינוך
3 דק' קריאה
צעדה בסימן "יציאת מצרים" נערכה במועצה האזורית אשכול במחאה על ש-133 חטופות וחטופים יציינו את חג החירות בשבי חמאס. בניר עוז ערכו "שולחן סדר פסח" בחדר האוכל הנטוש צעדה בסימן "יציאת מצרים" נערכה בשבוע
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן