יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 26 121453

שולף את רומחו

3 דק' קריאה

שיתוף:

אורי פינסטרבוש מרמות מנשה מתחרה בסיף בסגנון רומח. בסוף אפריל תהיה לו הזדמנות אחרונה להשיג כרטיס לאולימפיאדת פריז

*תמונה ראשית: אורי פינסטרבוש מרמות מנשה, אלוף ישראל בסגנון רומח. "אהבתי פיראטים". צילום: עודד קרני, באדיבות הוועד האולימפי

הסייפים הישראליים יחזרו השנה למשחקים האולימפיים לראשונה מאז 2008. עד כה רק יובל פרייליך הבטיח את מקומו, אבל לאחר התחרות המכריעה שתיערך בלוקסמבורג בסוף אפריל עשויים להצטרף אליו ליאור דרוק (יקום) ואורי פינסטרבוש (רמות מנשה).
פינסטרבוש (21) נולד בהרצליה ומשפחתו הגיעה לקיבוץ רמות מנשה לפני כ-15 שנה. אביו גדל במעלה החמישה ועובד בתחום הבנקאות ואימו מרחובות, מטפלת בשיטת NLP. הוא התחיל לסייף כבר בגיל חמש וכיום הוא אלוף ישראל בסגנון רומח. "אהבתי פירטאים בתור ילד והתלהבתי כשנפתח קורס סיוף בקיבוץ. ארגן אותו נתן אביטן, וכבר מגיל צעיר מאוד התרגלתי לקרבות מול ילדים גדולים", הוא משחזר. "כבר בגיל 14 היה ברור לי שהמטרה היא אולימפיאדה ולכן תכננתי מסלול יותר קל בלימודים בתיכון מגידו, כדי שיהיה לי מספיק זמן לאימונים ולטיסות לחו"ל". בימים אלה הוא נמצא במחנה אימונים בארה"ב וישן אצל הדודה בניו יורק.
מה גרם לך לבחור בסגנון רומח?
״האמת שלא הייתה לי ברירה. אביטן אימן אותנו רק ברומח (סגנונות אחרים הם דקר וחרב – י"ו). נשאבתי לזה. ומאז אני שם״.
מתכנן לטווח ארוך
פינסטרבוש התפרסם באזור בגיל 14 כאשר זכה באליפות ישראל עד גיל 15, כעבור שנה הוא שחזר את ההישג ומאז זכה בתארי גילאים רבים, וכאמור גם בתואר אלוף ישראל אשתקד, אחרי ניצחון בגמר על רז גורן. כתוצאה מכך הוא ייצג את המדינה באליפויות בינלאומיות לנוער וב-2023 טס לתשע תחרויות בחו"ל, כשהישגו הטוב ביותר היה מקום שמיני מתוך כמאה משתתפים בתחרות סבב "הגביע העולמי" שנערכה באיטליה בינואר. תחרויות סיוף נערכות בשיטת בתים (שורת קרבות שנקבעו מראש) ונוקאאוט, ולכן תוצאות ההגרלה קריטיות.
הוא מדורג השבוע במקום ה-122 בעולם, רחוק מהצמרת אבל הוא מבקש לשמור על פרופורציות, "בדרוג יש מעל 400 סייפים וביחס לגילי זהו מיקום מכובד. כדאי להבין שבענף הזה הפריצה מגיעה בדרך כלל בגיל מבוגר יחסית, 25 ומעלה, בניגוד למשל לשחייה או התעמלות אמנותית. יש גם סייפים בכירים, מדליסטים בתחרויות גדולות, בגילאי 30 פלוס. אני עובד לפי תוכנית לטווח ארוך״.
משפחת חטואל מעכו הייתה ידועה בעבר בזכות אלופי הרומח, היה לך קשר איתם?
״כן. מאור חטואל (39), ארבע פעמים אלוף הארץ ברומח בעשור הקודם, עדיין פעיל והתחריתי לצידו בשנה שעברה במשחקים האירופאיים שנערכו בפולין. סיימנו בתחרות הקבוצתית במקום התשיעי המכובד, בחלק העליון, אחרי הפסד לגרמניה, שזכתה בארד וניצחונות על גאורגיה, דנמרק וקרואטיה. אירופה יבשת חזקה מאוד בסיוף. צרפת אלופה אולימפית מטוקיו וזכתה בכסף בפולין. ולכן אני אומר שצריך להעריך את ההישג".

סיף 3
"לחשוב מהר ולהחליט מה המהלך הבא שלך מול היריב". צילום: עודד קרני, באדיבות הוועד האולימפי

כמו שחמט בתנועה
מאחוריו עמדו כאמור ההורים, הילה ואמיר, שסייעו במימון האימונים והטיסות וגם הקימו, יחד עם חבריהם, את מועדון הפועל סייפי מגידו. "נתן (המאמן) החליט לעזוב אחרי כמה שנים ולכן הייתי צריך לנסוע אליו למושב בחבל התענ"כים מדי יום 40 דקות לכל כיוון. ההורים שלי רצו להימנע מהנסיעות הארוכות, ארגנו קבוצה של תושבים מהאזור וכך הוקמה הפועל מגידו, בסיוע המועצה האזורית, ראש המועצה ומנהל מחלקת הספורט וזה מועדון שאביטן מנהל ומונה היום 40 סייפים וגם ממשיך לגדול".
במה אתה מתרכז באימונים?
״סיוף זה כמו שחמט בתנועה. צריך לחשוב מהר ולהחליט מה המהלך הבא שלך מול היריב. אני חייב להביא לידי ביטוי יכולות פיזיות כמו כוח מתפרץ וקואורדינציה במרחב. זה לא ענף מדיד עם שעון תוצאות ולכן כל סייף חייב להתאים לעצמו את הדרך הנכונה ולשנות את האימונים כדי להשתפר ככל האפשר".
המלחמה השפיעה על ההכנות שלך לקראת התחרות בלוקסמבורג?
״הייתי רגע לפני יציאה למחנה אימונים נוסף בהונגריה, מדינה שאני מבקר בה הרבה וגם גרתי בה שנה כשהייתי בן 17, ואפילו עשיתי בחינות בגרות דרך המחשב בזמן הקורונה. מחנה האימונים בוטל כמובן, והוראות גורמי הביטחון הביאו לביטול נסיעות של הנבחרת לטורקיה וליפן. מבחינת העשייה האישית שלי, בניתי בקיבוץ גינת הנצחה וגייסתי תרומות מקק"ל, וגם סייעתי למפוני הדרום שהגיעו למשמר העמק. פרט לכך, אחותי משרתת כלוחמת בתותחנים בגבול הצפון״.
מה הסיכויים שלך בלוקמסבורג?
״זו תחרות ההזדמנות האחרונה ובכל מקצוע מתחרה סייף אחד מכל מדינה, מבין אלה שלא השיגו כרטיס בדרך הישירה. כלומר, המדינות החזקות ביבשת, כמו צרפת הונגריה ואיטליה, אינן שולחות נציגים. יש רק כרטיס אחד פנוי ואני מתחרה עליו. אני בא בראש פתוח, עם מעטפת גדולה של מאמנים ואנשי מקצוע מהיחידה לספורט הישגי בוינגייט, ויודע שאני אנדרדוג. אין לי מה להפסיד״.
יש לך תוכניות ליום שאחרי התחרות?
״כאמור, הפריצה בסיוף מגיעה בדרך כלל סביב גיל 25 ולכן אני חושב גם על לוס אנג'לס 2028 והלאה. לוח התחרויות שלי כבר כולל תחרות בשנחאי במאי ואליפות אירופה בשווייץ, שתי תחרויות חשובות אבל ללא השפעה על הכרטיס לפריז. מבחינת גיל אני יכול להתחרות גם בקטגוריית עד גיל 23 אבל היצע התחרויות מוגבל ולכן אני מתרכז בבוגרים״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן