זרעי מורשת בתרגום נוסף – :Heirloom Seeds זנים עתיקים, מיוצבים (טהורים) מבחינה גנטית שהפריה חופשית של שני פרטים מאותו הזן תוליד צאצאים בעלי תכונות דומות "אני מגדל זרעי מורשת בכפר הס בצורה טבעית-מקיימת בכמה מנהרות גידול וגם בשטח פתוח במגוון ענק של ירקות. האבקת הצמחים גם היא טבעית באמצעות דבורים"
הראל וייס נולד ברעננה, ילד עירוני לאם זמרת מוכרת ומוכשרת – שולי נתן, ולאב הייטקיסט, אמריקאי במקור – מתיו וייס. בית מגוון, מעניין אך רחוק ממסלול החיים שבחר לו הראל בהמשך הדרך.
הראל גדל במרחב העירוני אך בבית גידלו ירקות בגינה ועשו קומפוסט משאריות מזון, עוד הרבה לפני שזה הפך לטרנד כך שהזרעים נזרעו שם ומוקדם, אך הדרך מהעיר אל השדה לא הייתה סלולה או פשוטה.
זרעי מורשת Nativity Seeds
הראל התחיל כשף קונדיטור והמשיך כשף במטבחים שונים ברחבי הארץ. במהלך לימודיו לתואר ראשון, נחשף לנושא זרעי המורשת ומגוון הזנים השונים מה ששבה את דמיונו וליבו. הראל גילה עולם רחב וענק של ירקות מגוונים וזה השתלב ברצון שלו להשפיע ולתרום לקיימות במערכות ייצור המזון החקלאיות ובסביבה.
ספר לי איך הגעת לתחום החקלאי?
"הגעתי לתחום דרך לימודי תואר ראשון במכללת תל חי. עשיתי שם תואר ראשון במדעי הסביבה וגם השתלבתי, ובהמשך ריכזתי את פעילות תנועת "מגמה ירוקה" בקמפוס.
הייתי למעשה פעיל סביבה ועשינו פעילויות שונות למען הקהילה והסביבה, אבל מהר מאוד הבנתי שאני רוצה ל"הכניס את הידיים" שלי יותר לאדמה כדי לעשות שינוי אמיתי".
מה עניין אותך במיוחד בחקלאות?
"מטיוליי בעולם ובלימודיי ראיתי שבמקומות רבים עושים חקלאות אינטנסיבית שאינה בת- קיימא. רציתי להשפיע על הבסיס/ נקודת ההתחלה- הזרעים! מיד עם סיום לימודיי יצרתי קשר עם ארגון אמריקאי בשם "Seed Saver Exchange" בנק זרעים קהילתי ענק, אחד הגדולים בעולם המשמר ואוצר זרעים מכל רחבי צפון אמריקה.
לבנק הזה יש מעל 30,000 זנים בקולקציה וזכיתי ללמוד מהם מה זה בנק זרעים, איך הוא מתפקד על היבטיו השונים: שימור זרעים, ריבוי ותפעול. הייתי שם בערך שנה וסבבתי בין המחלקות השונות, לומד כל מה שאפשר ללמוד. זו הייתה חוויה מאוד מאוד מיוחדת! למדתי שם המון".
מה עשית כשחזרת לארץ?
"רציתי להשפיע בתחום אבל לבא מהעיר ולהיות חקלאי זה לא פשוט; השתמשתי ברקע המדעי שלי ובשאיפה לקיימות ולרצון לעשות ולהשפיע בחקלאות בת קיימא/ אורגנית.
חלמתי לעשות עם זה משהו ולהקים בנק זרעי מורשת בארץ. במקביל התחלתי גם תואר שני בבנק הגנים הלאומי, האמון על איסוף ושימור זרעים אבל לא ממש טיפל אז בזרעי מורשת. היום בנק הגנים עושה עבודה מצוינת אך כשנסעתי ללמוד לא היה עניין מיוחד בזרעי מורשת".
מה היה נושא עבודת המחקר במסגרת התואר השני שלך?
"את עבודת המחקר שלי עשיתי בהנחיית ד"ר עוז ברזני – בוטנאי, חוקר ומנהל המעבדה בבנק הגנים הלאומי. עבדתי על בן חרדל מצוי ובחינת השפעת ההתחממות הגלובלית על הפריחה שלו.
במהלך העבודה, לקחתי זרעים שנאספו משנים רבות ושונות וגידלתי את כולם יחד, בחנתי את ההבדלים בפרמטרים שונים שקשורים לפריחה כמו: עיתוי פריחה, יכולת ייצור זרעים ועוד. במקביל, עבדתי על קולקציות הזרעים בבנק הלאומי, עבדתי הרבה עם הקולקציות הישנות, לריבוי ושימור הזרעים האלו".
בעברך היית שף, איך זה תרם לגיבוש החלום להקמת בנק זרעי מורשת בארץ?
"כשלמדתי במכללת תל חי, נחשפתי לפרמקלצ'ר דרך אלכס קצ'אן. אלכס הכיר לי את העולם הזה של הזרעים והזנים האלה – ונדהמתי! לא האמנתי שקיים כזה עושר. אנחנו רגילים לעגבנייה הסטנדרטית ולמלפפון הרגיל ופתאום גיליתי עולם ענק".
אז העבר הקולינרי שלך, בעצם הוביל אותך לשם? "כן, וגם כל נושא הקיימות עניין אותי. טיילתי במזרח – בהודו, ובאירופה וראיתי שהאנושות לא חיה בצורה מקיימת.
בהודו לדוגמא חיו חיים פשוטים מאוד במשך אלפי שנים – הם השליכו את שאריות המזון, הפרש שלהם ושל חיות הבית ואת הזבל לערמה ועשו קומפוסט, אותו היו מצניעים באדמה ומגדלים גידולים להם ולבע"ח שלהם.
הם חיו בצורה מאוד טבעית ומקיימת. פתאום הופיע הפלסטיק והם כבר לא יכלו לחיות בצורה טבעית-מקיימת, הם היו רגילים להשליך את הזבל שלהם והזבל מתקמפסט אבל הפלסטיק כבר לא התקמפסט.
נוצרה להם בעיה והתוצאה היא שבמקומות מהיפים בעולם – הכל פלסטיק! בנהרות ובפנינות טבע, הכל מלא בפלסטיק. זו דוגמא אחת אבל גם הצורה בה אנחנו עושים חקלאות היא מאוד לא מקיימת.".
אם כך, למה לא להיות חקלאי ולעשות חקלאות בת-קיימא? מה גרם לך להתמקד בייצור זרעים?
"לא יודע, אולי כי לבא מהעיר ולהיות חקלאי זה לא כל כך פשוט וגם כיוון שבאתי מהצד המדעי, ראיתי חשיבות רבה מאוד לזרעים האלה, בייחוד בזנים הישראלים.
רבים מהזנים האלו נכחדים, והם חשובים מאוד לחקלאות בת- קיימא/אורגנית. בעולם הרחב בחקלאות הקונבנציונאלית יש זנים מסוימים ובחקלאות האורגנית זנים אחרים שהם בדרך כלל זני מורשת.
זני המורשת הם זנים שגדלים מאות ואלפי שנים בתנאים טבעיים, עם קומפוסט, לעומת הזנים המודרניים שטופחו והושבחו לתכונות רצויות בחקלאות הקונבנציונאלית- אינטנסיבית.
זנים אלה גם טופחו שיגיבו טוב לתשומות גבוהות של דשנים סינטטיים, חומרים כימיים ומים והם פחות מתאימים לתנאים טבעיים. הרבה פעמים כשחקלאי אורגני עובד בתנאים טבעיים יותר, הזנים הקונבנציונאליים לא מתאימים לו, וצריך להתאים לו את הזנים".
אז בעצם העניין בקיימות הוביל אותך לחקלאות בת-קיימא ואורגנית והרקע הקולינרי שלך לגידול זני מורשת?
"מתוך הרקע הקולינרי שלי אני גם מבחין בהבדל בין עגבנייה שגדלה בתנאים טבעיים לזו שגדלה במשטר "כימי", וגם מעניינים אותי מאוד המגוון והשונות של הזנים".
אילו זנים/ זרעים עניינו אותך במיוחד?
"עניינה אותי במיוחד הקולקציה של ד"ר יעקב מתתיה. מתתיה היה בוטנאי וחוקר בבנק הגנים הלאומי. בין שנות ה-60 לשנות ה-80 של המאה הקודמת הוא הבין שחקלאים נוטשים את הזנים העתיקים ועוברים לזנים מודרניים של חקלאות אינטנסיבית – זני מכלוא.
גם המתיישבים היהודים שהגיעו לארץ בשנים האלו, ראו בזנים העתיקים זנים פרימיטיביים וזנחו אותם. מתתיה הבין את חשיבות הזנים האלה ובשנות ה-80 איתר, מיין ואסף את הזרעים.
לזנים האלה יש פוטנציאל מטורף! רבים מהם ידעו לגדול על מעט מאוד מים והיו למעשי זני בעל! "מתתיה הסתובב בכל הארץ וגם בחו"ל; הוא הביא זנים מסוריה, סיני וממדינות נוספות.
הקולקציה הזו מאוד מעניינת ויש בה כמעט הכל – דגניים, צמחי תבלין, מצליבים, סולניים מאוד מיוחדים. מתתיה עסק גם בהוראה ובחינוך והיה המחנך
זרעי מורשת Nativity Seeds | צילום: יח"צ
