יבול שיא
הרפת והחלב
Box of fruit shutterstock 348532334

חיזוק התוצרת החקלאית המקומית

2 דק' קריאה

שיתוף:

זו כותרת המכתב בו פנתה התאחדות חקלאי ישראל אל אורן לביא מנכ"ל משרד החקלאות

להלן נוסח המכתב:

התאחדות חקלאי ישראל היא הארגון היציג של החקלאים בישראל ומתוקף כך הייתה מעורבת ב"רפורמה לחקלאות" שאושרה על ידי הממשלה בשנת 2022, למרות שלא הייתה הסכמה עם הארגון היציג של החקלאים על רפורמה זו. הלקח העיקרי מ"הרפורמה בחקלאות" משנת 2022 היא שהגישה של הורדת מכס ומתן תמיכות ישירות במטרה להוריד את "יוקר המחיה" לא עמדה במבחן המציאות, לא השיגה את המטרות העיקריות שלה (ירידת המחירים לצרכן) ובנוסף הורדת המכס באופן אגרסיבי בלי לקיים את הצד המשלים – מתן תמיכות ישירות (בניגוד להבטחות) – ובלי בחינה של ההשפעה הכלכלית של צעד זה, אף גרמה לקריסה של ענפי צומח מסוימים ולמשבר עמוק בענפי צומח אחרים, והנה כי כן, לאחר כשנתיים ניתן לסכם ולומר שהרפורמה בחקלאות נחלה כישלון חרוץ בכל היבט.

1. ירידת המכס לא תורגמה לירידת המחירים לצרכן (הפער נשאר בכיסי היבואנים ורשתות השיווק).

2. הממשלה לא יישמה את מנגנון התמיכה הישירה לחקלאים שנקבע ברפורמה ושנועד לאפשר להם להתחרות ביבוא המוזל, ובכך פוגעת בוודאות הכלכלית לטווח ארוך ובמוטיבציה שלהם להשקיע משאבים בחקלאות.

3. הממשלה לא ביצעה השקעות במו"פ בהיקפים שסוכמו לשם קידום החקלאות הישראלית מול החקלאות במדינות התחרות.

4. לא יושמו צעדים חיוניים שנכללו ברפורמה כגון הפחתת עלויות העסקת עובדים זרים והורדה קבועה של מחיר המים.

לכן המדיניות הנוכחית של התאחדות חקלאי ישראל כארגון היציג של חקלאי ישראל, שוללת את המנגנון של הורדת מכסים ויבוא חופשי כאמצעי להתמודד עם יוקר המחיה. ההתאחדות מברכת על ביטול הרפורמה בחקלאות (המשך מתווה הורדת המכס על הצומח) ותתנגד בהמשך לכל ניסיון לנסות ולהחזיר מנגנון זה. אנו גם ממליצים להחזיר את המצב למה שהיה לפני מרץ 2022 מבחינת המכסים.

לאור האמור, המדיניות הנדרשת בעתיד במטרה לייצב את ענף החקלאות, להוריד את יוקר המחיה, ולהבטחת ביטחון המזון של ישראל בטווח הארוך, כוללת כמה מרכיבים חיוניים:

א. יצירת תמהיל מיטבי של ייצור מקומי ויבוא על בסיס ניהול סיכונים מחושב.

ב. תכנית השקעות ממשלתית במו"פ ובאמצעי ייצור לטווח ארוך (לפחות עשר שנים).

ג. הקלות רגולטוריות וכלכליות בהעסקת עובדים זרים, בהוזלת תעריפי המים ובשיפור הביטוח של נזקי טבע.

תמהיל זה יבטיח את המשך הייצור המקומי של תוצרת חקלאית טרייה באיכות ייצוא ובהיקפים שמתאימים לגידול באוכלוסייה.

אנחנו מבקשים לשתף אותנו בדיונים בעניין התכניות העתידיות להבטחת ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל והתוכניות לצמיחה של החקלאות. הניסיון מלמד שתוכניות שנעשו בשיתוף פעולה ובהסכמה של המגדלים – סיכויי הצלחתן גדולים.

מודה על שיתוף הפעולה ועל הגישה החיובית.

על החתום: אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

העתקים של המכתב נשלחו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אבי דיכטר, לסמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות יעקב פולג, למזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, ליושב ראש התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח, ליושב ראש הארגונים הכלכליים של הקיבוצים יעקב בכר ולסמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החקלאות אורי צוק-בר. כמו כן הועבר המכתב אל יושבי ראש ומנכ"לי מועצות הייצור, מנהלי ארגוני המגדלים ומנהלי ועדות המשק התנועתיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: ד"ר אודי פרישמן, מומחה לביטוחי בריאות ויו"ר חברת הייעוץ "פרש קונספט"  מערכת הבריאות בישראל ניצבת כיום בפני אתגר מורכב  — משבר תרופות שאינן כלולות בסל. מדובר במשבר שצומח לאט אך בעקביות, וצפוי לפגוע
לרשות הציבור הוותיק בישראל עומד סל זכויות ושירותים הכולל בין היתר עזרים רפואיים, מוצרי שיקום וניידות – אשר יכולים להקל על חיי היום־יום, לשמור על הבריאות ולספק תחושת ביטחון. בפועל, רבים אינם מודעים לזכויות
3 דק' קריאה
מיליונים בעולם סובלים ממיגרנה שמכבידה על השגרה ופוגעת בתפקוד. עם טיפולים חדשניים, זיהוי הטריגרים ושגרה מותאמת, המיגרנה תפסיק לנהל את חיינו.  מאת: ד"ר מרינה יגורוב מנהלת יחידת נוירולוגיה במרכז רפואי לין וד"ר סיון בלוך,
הזיקנה היא שלב בחיים המלווה לא אחת בשינויים פיזיים,קוגנטיביים, רגשיים וכלכליים.  מדינת ישראל מציעה לאזרחים הוותיקים מגוון רחב של זכויות והטבות שנועדו לתמוך בהם ולשפר את איכות חייהם. למרות הזכויות הרבות הקיימות לאזרחים ותיקים,
3 דק' קריאה
מאת עו"ד גד שטילמן ועו"ד אריאל רוט בעולם הכפרי ובייחוד במושבים, שאלת ההורשה אינה עוסקת רק בחלוקת נכסים טכנית – היא נוגעת בשורש הזהות המשפחתית, ההמשכיות הבין-דורית, ולעיתים אף בקיום הכלכלי של הדור הבא.
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן