בסוף אוקטובר הלכה לעולמה בקיבוץ נען סבתה של רעייתי הדס, החברה מרים גוטמן (2022-1916), שבדצמבר הייתה חוגגת 106. בין חפציה נמצאה מגילה כתובה בכתב יד שכנראה הוקראה בחגיגת החתונה שנערכה בקבוצה בשיך אבריך ב-1937 (זהות המחבר אינה ידועה)
לקרוא את המגילה ולהתרגש. להבין שהיה פה דור שידע והכיר "נוער עובד" חלוצים ומהפכנים. נוער משכיל שהיה מחובר לעברו וכשהתנתק ויצר אדם חדש ידע לשלב תרבות עבר וליצור תכנים ולעצב חגים וחגיגות – טקסים בקבוצה. אריה ומרים היו חלק מקבוצת נערים ונערות חניכי הנוער העובד אשר גרו בקרית חרושת למרגלות שיך אבריך לבקשתו של השומר אלכסנדר זייד. הם היו רועים, עבדו בעבודות בניין, בנטיעות, במחצבות ובהנחת קווי חשמל וקווי מים והיו ממקימי קבוצת אלונים.
אריה גוטמן (2006-1917) כותב בזיכרונותיו על הקבוצה בתקופת שייח' אַבְּרֵיק:
"באוגוסט שנת 1935 היו כבר במקום 13 חברים. באותה עת שהיתי בקבוצה במגדל והייתה לי חופשה קצרה. באותה עת היה דוד כפרי רכז ההכשרות של הנוער העובד כשכלי התחבורה שלו היה אופנוע. הצטרפתי אליו ברכיבה על גבי האופנוע, הוא ביקר בסניפים שונים ואני עימו.
בחודש דצמבר 1935 הצטרפתי לקבוצה כשאני החבר ה-25 והנער הישראלי האחרון שהצטרף לקבוצה לפני בוא חברת הנוער (קבוצה ראשונה שהגיעה מגרמניה ועברה הכשרה בעין חרוד).
כמה שבועות לאחר הצטרפות חברת הנוער הצטרפה אלינו חברתי מרים שהייתה עד אז במגדל (גינוסר). אופייני לרוח התקופה, שני ימי העבודה הראשונים שמרים עבדה בקבוצה היו בבניין כשהיא ממלאת סלים עם חומר, חול זיפזיף וחצץ עבור מכונת הבטון.
כשמרים ואני הודענו על רצוננו בחדר משפחה, קיבלנו אוהל. היה זה אוהל משולש שבמרכזו עמוד, מסביב לעמוד כמה לוחות עץ ששימשו שולחן. כארון שימשה תיבת תפוחי זהב.
כשנכנסנו לאוהל המשותף החברים ערכו לנו מסיבת חתונה בחדר האכילה. בלי רב. הייתה זו החתונה הראשונה בקבוצה, אם כי היו בקבוצה כבר כמה זוגות שגרו מגורים משותפים.
כמה שבועות לאחר מכן נסענו להורים של מרים לתל אביב וערכנו חופה בוועד הקהילה וההורים ערכו לנו מסיבה למשפחתם הרחבה, בחצר ביתם. היה זה בחג השבועות תרצ"ז – 1937".
קח לך אישה
מחבר המגילה (כנראה נער מהקבוצה) לקח את הסיפור המופיע בפרשת "חיי שרה" על אליעזר עבד אברהם, זקן ביתו המושל בכול, שהולך למצוא אישה ליצחק כשהציווי שקיבל מאדונו אברהם הוא לא לקחת אישה מבנות הכנעני אלא ללכת לארץ מולדתו של אברהם.
במגילה שלפנינו החבר כַּפְרִי, השדכן עם המוטוסייקל (אותו דוד כפרי רכז ההכשרות עם האופנוע מזיכרונותיו של אריה) הולך במצוות הקבוצה למגדל (גינוסר), עיר מולדתו של אריה, כדי למצוא אישה למזכיר הפנים של הקבוצה אריה ולא לקחת אישה מקרבנו, מהיֶקִים, חברי חברת הנוער הראשונה אשר הגיעה מגרמניה והתאחדה עם הנוער העובד.
לקרוא להנות ולהתענג. היה זה דור שידע ליצור ולעצב מועדים, תרבות וטקסי משפחה. הוא נשען על מסורת העבר אך לא ציטט פסוקים או מדרשים אלא חידש ויצר טקסים לרוב כמו הגדות של פסח, מועדים וחגים ושזר בהם את ההווי וחיי הקבוצה. השפה היפה, הלשון והחיבור למורשת ולתרבות. היכולת להשתמש בסיפורי התנ"ך ולהכיר את פרשת השבוע. אני נוטה לשער שזו הייתה הפרשה בעת החגיגה בקבוצה לכבוד קבלת האוהל המשפחתי של אריה ומרים.
נשאר לנו לקוות שגם בשנת 2022 נערים ונערות ירגישו נוח לקחת את פרשת השבוע ולהשתעשע איתה. שידעו למצוא את הספר ולזהות אותו, לקרוא את המילים ולהבין אותם. בעיקר, לא לפחד מהם ואף להשתעשע ולהצליח לֶפַסֶל מחדש ולהתאים לתקופה.
המגילה: חַיֵי שרה, בראשית כד'
וַתאֹמָר הקבוצה אֶל שַדְכַנָה כַּפְרִי, זְקַן בֵיתָה המֹשֵל בְכָל- אַשֶר לה: שים-נָא יָדְךָ תַחַת יְרֵכִי – וְאַשְבִיעַךָ ביהוָֹה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תִקַח אִשָה לחברנו מבנות הַיֶקִי אשר אנכי יושבת בקרבו. כי אל ארצו ואל מולדתו מגדל תלך ולקחתָ אשה לחברנו אריה.
ויאמר אליה השדכן: אולי לא תֹאבֶה האשה ללכת אחרי אל-הארץ הזאת הַהָשֵב אָשיב את חברכם אל הארץ אשר יצא משם? ותאמר אליו הקבוצה השָמֶר לך פן-תשיב את חברנו שמה. יהוה אלהי שמים אשר לְקָחַנוּ מבית אביו ומארץ מולדתו ואשר דִבֵר לו ואשר נִשְבַע לו לֵאמֹר: לְזַרְעַךָ אתן את-הארץ הזאת. הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לחברנו משם. ואִם לא תֹאבֶה האשה ללכת אַחֲרֶיךָ ונִקִיתָ מִשְבֻעָתִי זאת רק את חברנו לא תָשִב שָמָה. וַיָשָֹם השדכן את ידו תחת יֶרֶך הקבוצה וישָבַע לה על הדבר הזה. ויקח השדכן את המוטוסַיִקְל וַיָקָם וַיֵלֶך הגלילָה אֶל העִיר מִגְדַל. וַיִתְּפַנְצֵ'ר המוטוסַיִקְל מחוץ לָעִיר בשַדֶה לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַמְטַילוֹת. ויאֹמַר: יהוָֹה אלהי הַקְבוּצָה הַקְרֵה-נא לְפָנַי היום וַעַשֵה-חסד עִם החבר אריה. הנה אנכי נִצָב עַל-עֵין המים ובנות הקבוצה יצאות לטיל.
והָיָה הַנַעֲרָ אשר אֹמר אֵלֶיהָ: הַרְאִי נָא הדרך וְאָמְרָה גַם הדֶרֶך אַרְאֶה וגם גרז' לְתִיקוּן המוֹטוֹסַיִקל אֹתָה הֹכַחְתָ לְעַבְדְךָ לאַריה וּבָה אֵדַע כי עָשִיתָ חֶסֶד עִם – הקבוצה. וַיהי-הוא טרם כִּלָה לדבר והנה מרים יצאת לטיל אשר יֻלדה למשפחת וקסלר. והַנַעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מאד. וַיָרָץ הַשַדְכַן לִקְרָאתָה ויאמֶר הַרְאִינִי הדרך.
וַתֹאמֶר: בא אדנִי ואַרְאֶךָ הדרך וגם גרז' לתקון המוטוסַיקל והאיש משתָאֵה לָה מַחַרִיש לָדַעַת ההצליח יהוה דרכּו אם – לא. ויהי כאשר הראתהוּ הגרז' ויקח האיש נֶזם זהב בֶקַע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם. ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בבית -אביך מקום לִי לָלִין.
ותאמר אליו בת וקסלר אנכי גם בנזין וגם מקום לָלין לנו שאל-נא אדני את פי ועדת הדירות.
וַיִקֹד האיש וַיִשְתַּחו ליהוה. ויאמר ברוך יהוה אלהי הקבוצה אשר לא עזב חסדו וַאַמִתוֹ מעם הקבוצה אנכי בדרך נָחַני יהוה מולדת אריה. ויבא השדכן הביתה וַיעַמִיד המוטוסַיקל וַיִנַקֵהוּ ויתנו לו בנזין למוטוסַיקל ומים לרחוץ רגליו. וַישָם לפניו לֶאֶכֹל ויאמר לא אֹכַל עד אם דברתי דְבָרַי. ויאמר דַבֵר. ויאמר שדכן קבוצת שיך אבריך אנכי ויהוה בֵרֵך את הקבוצה מאד ותִגְדָל ויתן לה רועים ועגלונים טרקטוריסטים ונהגים רבים ומזכיר פנים לקבוצה ושמו אריה ותשביעני הקבוצה לאמר: לֹא תקח אשה לחברנו מבנות היקים אשר אנכי יושבת ביניהם. אם לא אל בית אביו תלך אל משפחתו ולקחת אשה לחברנו.
ויאמרו נקרא לַנַעֲרָ וְנִשְאלָה את פִיהָ ויקראו למרים ויאמרו אליה התֵלְכִי עם האיש הזה? ותאמר: אֵלֵך!
וישלחו את מרים חַבֵרְתָם עם השדכן עם המוטוסַיִקְל. וַיְבָרְכוּ את מרים ויאמרו לה חברתנו את הַיִי לאַלְפֵי רְבָבָה וַיִרַש זַרְעֵך את שַעַר שֹנְאָיו. וַתָּקָם מרים וַתֵלֵך אחרי השדכן.
וַיֵצֵא אריה לַשוּחַ בשדה לפנות ערב וישא עיניו וַיַרְא והנה מוטוסיקל בא. ותשא מרים את עיניה וַתֵרֶא את אריה וַתִפֹל מֵעַל המוטוסיקל ותאמר אל השדכן מי האיש הַלָזֶה ההולך בשדה לִקְרָאתֵנוּ? ויאמר השדכן: הוא החבר אריה ותקח הַצָעִיף וַתִּתְכָּס.
ויספר השדכן לאריה את כל הדברים אשר עשה. וַיְבִיאֶהָ הָ אֹ ה לָ ה.
הניקוד במקור, מגולגל במגילה בעלת שישה טורים
