יבול שיא
הרפת והחלב
מוצרים ברי קיימא

חפצים ברי קיימא? הזבלנים באים!

3 דק' קריאה

שיתוף:

קבוצת וואטאפ במושב גבעת יערים מספקת מידע פנימי על חפצים ברי קיימא שהושלכו מחצרות ובתים – וכעת משמשים תושבים עבור מגוון מטרות. קבלו את "זבלני גבעת יערים"

כמעט כל מי שגר במושב (וגם בעיר הגדולה) מכיר את זה: אנחנו חוזרים הבייתה אחרי יום מתיש, נוסעים עם המכונית בשבילי המושב המוכרים, חולפים ליד בתים ורחובות ואז מגלים איזה 'אוצר' שימושי. זאת יכולה להיות שידה שהוצבה כפסולת ליד השער, או שולחן עתיק שחסרה לו פלטה, כיסא ישן שחמדתם או אולי אוסף ספרים שרובם 'רומן רומנטי'.

 

ספסל הנדנדה ששופץ לפני ואחרי
ספסל הנדנדה ששופץ לפני ואחרי – חפצים ברי קיימא 

 

בכל מקרה, מסתבר שלכל חפץ שהושלך יש בית ויש מי שירצה אותו, בעיקר בקבוצת 'הזבלנים' שבמושב גבעת יערים, שבמועצה האזורית מטה יהודה, שם החליטו התושבים לקחת את העניינים ואת הזב'אלה בידיים – ולהפוך את החפצים הקיימים השימושיים וזמינים עבור האחרים. בכך, מי שנפטר מחפץ ישן יכול לפרסם בקבוצת הוואטסאפ את התמונה של החפץ ומיד יגיע תושב אחר שיקבל אותו בברכה. בכך תחושת הקיימות המחזור והערבות ההדדית – מקבלת מקום.

 


בגבעת יערים החליטה קבוצת תושבים לקחת את העניינים ואת הזב'אלה בידיים – ולהפוך את החפצים הקיימים השימושיים וזמינים עבור האחרים. בכך, מי שנפטר מחפץ ישן יכול לפרסם בקבוצת הוואטסאפ את התמונה של החפץ ומיד יגיע תושב אחר שיקבל אותו בברכה. בכך תחושת הקיימות המחזור והערבות ההדדית – מקבלת מקום


 

כל הסיפור החל לפני יותר משנה, כאשר תושבת המקום העבירה הודעה במייל השכונתי, אודות רצונה לפתוח קבוצת וואטסאפ קבוצתית שתספק מידע על פסולת, חפצים, ביגוד, ספרים ושאר פריטים שתושבים משליכים מביתם. ההצעה התקבלה באהבה רבה ומיד נפתחה קבוצה בשם 'זבלני גבעת יערים'. מאז ועד היום מקבלים חברי הקבוצה הודעות בזמן אמת אודות פריטים כאלה ואחרים, תוך תיאום ואיסוף כל פריט נחשק. בקבוצה שנפתחה די מהר לאחר הצעת התושבת ומכילה 40 חברים, אפשר בין היתר לבקש לשאול או לקבל מוצר ספציפי, במידה ולחבר אחר אין צורך בפריט. כך אפשר לחסוך תקציב של רכישת חפצים וליהנות מחפצים ברי קיימא, שחוסכים כסף תהליכי ייצור, משאבים, כסף, זיהום של הסביבה וכיו"ב. תושבי גבעת יערים, שהם חלק מהקבוצה, מספרים שהם מרוצים מאד מהיוזמה וכי חלקם הגדול עושה שימוש בחפצים שפורסמו בקבוצה, ואף פועל כדי להשמיש ולחדש פריטים שנחשדו כזבל אבל הפכו לפנינות עיצוב אמיתיות!"

על היוזמה מספרת כינרת טלר חמדי, מנהלת הקבוצה: "פתחתי את הקבוצה כי ראיתי שיש הרבה רהיטים וחפצים שאנשים מהמושב זורקים לרחוב, במספר רב של מקרים מדובר בחפצים במצב סביר ומעלה. בתקופה שאני גרה פה במושב הייתי צריכה כל מיני דברים לכל מיני פרויקטים. כך עלה הרעיון לפתוח קבוצה של אנשים שמתעניינים בגרוטאות, ככה שכל פעם שמישהו רואה משהו שנזרק החוצה במושב, שיצלם ויגיד איפה זה נמצא. מאז הקבוצה עדיין מתפקדת ככה, אבל אנשים גם מפרסמים דברים שיש להם למסירה – וחלקם מבקשים דברים שהם צריכים (אבל הקבוצה לא מיועדת לבקשות… רק לפרסום פריטים למסירה)."

יש איזה חפץ שלקחתם וחידשתם שתרצי לספר לי עליו? או פריט שממש עזר לך שמישהו השאיל לך?

"מצאתי מלונה גדולה מעץ ופח זרוקה ברחוב, בצומת של מרבד הקסמים וכנפי נשרים, באמצע הלילה אני וחברה סחבנו אותה אל הגינה שלי. שיפצתי אותה והפכתי אותה לחלק מהלול תרנגולות שלי. בנוסף, חברה שלי גננת בגן יער – והיא כל הזמן מוצאת דברים ברחוב עבור חצר הגן שלה… אמבטיות לתינוקות, גיגיות גדולות וכל מיני דברים דומים שמשמשים את הילדים בחצר בפעילויות יצירה."

חברה אחרת בקבוצה מספרת שחידשה ספסל נדנדה שהתפרסמה למסירה בקבוצה: "ספסל הנדנדה פורסם בקבוצה ומיד קפצתי על המציאה. בדיעבד היה יותר קשה לקחת אותו משחשבתי, אבל בעזרת תושייתו של חבר הצלחנו. לקח לי קצת זמן להבין איך אני משפצת את הפריט, כי הכיסאות נראו סבבה, עד שהתיישבתי עליהם – והם פשוט נקרעו. בגלל הקורונה אי אפשר היה לקנות משהו לתיקון וזה הוביל אותי לתיקון בעזרת רפסודה ישנה, שהייתה זרוקה במשק. היו שני חלקים שהייתי צריכה לנסר ושוב – פרסום בקבוצה עזר לי למצוא מי שינסר את הקרשים. את הכריות הכנתי מספוג שמישהו אחר זרק ליד הפח – ומסדינים ישנים שגם מישהו אחר מסר. הצבע הכחול שבו צבעתי את הנדנדה היה בביתי, ולדעתי השיפוץ יצא טוב. זו הנדנדה הכי נוחה ובעיקר הכי כיפית – כי כלום לא נקנה לכבודה."

דיווח על נזקי עצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן