"אנחנו יצרנים של מיצוי נוזלי של קומפוסט שמכיל כמות ומגוון עצומים של חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים שהפעילות שלהם היא קריטית לפוריות הקרקע"
מכירים את המושג חקלאות מחדשת? שמעתם היכן שהוא על הנושא הזה? אם לא אז כדאי לכם להתעמק בדקות הבאות במה שייכתב להלן. בדירה בבנימינה פגשתי בשני צברים חדורי רצון כביר לשדרג את החקלאות הישראלית ולסייע לחקלאי הישראלי להפחית עלויות ולהגדיל הכנסות מעבודתו בשטחי הגידול שלו.
"מה זה חקלאות מחדשת?" שאלתי את ד"ר עידו אביאני יליד תל-אביב, בן 46, שסיים את הדוקטורט שלו בפקולטה לחקלאות במגמה של פוריות קרקע, דישון ומיקרוביולוגיה של הקרקע וגם את איתי בן ארי, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של חברת "אביאני", גם הוא בן 46, יליד שער העמקים, שלמד דווקא במגמת קולנוע במכללת תל-חי.
השניים הופתעו לדעת שאני לא יודע במה דברים אמורים, ומכאן החלה הרצאה, שעיקרה – "אנא ממך, תתחיל להכיר את מה שעתיד לשנות את פניה של חקלאות ישראל".
"חקלאות מחדשת" החל הדוקטור לחקלאות בדבריו: "זו גישה המחדשת את משאבי המערכת החקלאית, ומשפרת את פוריות הקרקע, כמות היבולים ואיכותם בזמן קצר יחסית. כל החקלאים רוצים קרקע פורייה. שאלת מיליון הדולר היא איך מגיעים לשם, ואיך עושים את זה כלכלי ומהר. ההבנה היא שרק אם נפעל במסגרת החקלאות הקונבנציונלית ונספק פתרונות רווחיים נוכל לצרף יותר ויותר חקלאים בקנה מידה רחב".
לתוצאה הזו נגיע רק אם נפעל יחד עם כוחות ומשאבים מהטבע ונפסיק לפעול נגדם, ובראש וראשונה, אם נשכיל לרתום את הביולוגיה של הקרקע לטובת החקלאים. עד לא מזמן הייתה התעלמות כמעט מוחלטת מהביולוגיה וההתייחסות לפוריות בחקלאות מסחרית הייתה רק דרך נקודת מבט כימית. אנחנו חושבים שההתעלמות הזו היא טעות שעולה לחקלאים הרבה כסף".
בשלב הזה מתערב איתי ומסביר: "הפעילות המיקרוביאלית בקרקע משפיעה על כל ההיבטים של פוריות קרקע – זמינות חומרי הזנה, מבנה פיזיקלי של הקרקע, עמידות למחלות ומזיקים, וכולי".
ד"ר עידו אביאני: "אנחנו יצרנים של מיצוי נוזלי של קומפוסט שמכיל כמות ומגוון עצומים של חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים שהפעילות שלהם היא קריטית לפוריות הקרקע, ובמקביל אנחנו מלווים את החקלאים ביצירת ממשק חקלאי שתומך בשגשוג האוכלוסייה המיקרוביאלית. את תוצאות הממשק הזה אנחנו מודדים ומשווים מול ביקורת משקית – מערכת מול מערכת. בצורה זו החקלאי יכול למדוד את ההיבט הכלכלי של המהלך".
איתי בן ארי משתלב בדבריו של הבוס הגדול ומוסיף: "למיצוי שלנו יש אישור אורגני אבל כמעט כל הלקוחות שלנו הם חקלאים מסחריים קונבנציונליים. לאחרונה שינינו את תהליך המיצוי והפכנו אותו ליותר תעשייתי ויעיל; אם פעם היינו ממצים את החומר בשדה אצל החקלאי, היום אנחנו מיצרים אותו במתקן נייח ומנוטר ומספקים אותו לחקלאים כשהוא מוכן ליישום. זה מאפשר לנו לעבוד בשטחים גדולים ובנפח פעילות נרחב".
"מיצוי הקומפוסט הוא מוצר נהדר, אבל עם הזמן הבנו שעל מנת לקבל שיפור עקבי ומהיר בפוריות הקרקע וברווחיות החקלאי נדרשות פעולות נוספות, והתחלנו ליישם גישה מערכתית לגידול" מדגיש ד"ר אביאני ומוסיף: "אנו מבצעים בדיקות עלים מסוג חדש – "מוהל העלה"(סאפ) שחוללו מהפכה בעולם הדישון. הכלי הזה מאפשר לנטר/למדוד את המצב התזונתי של הצמח תוך כדי עונת הגידול ואז לדשן לפי המדידה. עד היום החקלאי התבסס קצת על המלצות דישון של חברות הדשנים, קצת על המלצות של משרד החקלאות מהמאה שעברה, והרבה על ניסיון. הנושא של דישון וניטור המצב התזונתי של הצמח התפתח מעט מאוד לעומת תחומים אחרים בגידול החקלאי. שיטת הסאפ פותחה בהולנד ועובדת לפי עיקרון דומה לבדיקות דם בבעלי חיים. אנחנו מקבלים תוצאות מהירות ומדויקות שמאפשרות לנו מצד אחד להימנע ממחסורים, ומצד שני להימנע מדישון יתר שגורם נזק לחקלאי, לצמח, לקרקע, לאוכלוסייה הביולוגית של הקרקע, ויוצר זיהום סביבתי".
הצברים הנמרצים שלפניי קובעים ללא היסוס: "המטרה שלנו לעבוד בחקלאות מסחרית בקנה מידה רחב. לעבוד עם חקלאים מסחריים מן השורה, "רגילים", כאלה שמגדלים גד"ש ומטעים בשטחים נרחבים כדי להשפיע בגדול על העולם סביבנו". והם כבר עובדים עם חקלאים "רגילים" למשל: גד"ש שקמה בבית קמה ומשמר הנגב, גד"ש מגידו, ענבי טלי וגזר בגלבוע".
השניים מגלים לי ש"קהילת בית אל, יוצאי גרמניה, שהתמקמה לפני שנים בזיכרון יעקב, היא שמייצרת עבורנו את הקומפוסט". בקיבוץ מעיין צבי מחזיקים החבר'ה האלה מפעל יצרני. למי שלא יודע, הקהילה הגרמנית פעילה בנושאים רבים ומגוונים ובין השאר מייצרת מסכות אב"כ למשרד הביטחון ומכיוון אחר לחלוטין אופה לחם מיוחד ולא שיגרתי.
ד"ר אביאני: "החקלאות הקונבנציונאלית עסוקה בלהוסיף עוד דשן, עוד ריסוס, עוד תשומות, וההשפעה שלהן הולכת ופוחתת – מה שמייקר את עלות הגידול. בנוסף, הגישה הזו יוצרת מגמה של ירידה הדרגתית בפוריות הקרקע וברווחיות הגידול עבור החקלאי. אנחנו פועלים להפוך את המגמה הזו על ידי דיוק התשומות והפחתת העומס הכימי על הקרקע במידת האפשר, ואפשר הרבה, כל עוד משלבים את ההפחתה בחידוש המשאבים של הקרקע החקלאית".
עידו ואיתי קובעים בצוותא ש "כאן נכנסת האוכלוסייה הביולוגית של הקרקע אשר מהווה עמוד תווך מרכזי בגישה המערכתית ומאפשרת הגעה לתוצאות כלכליות בטווח זמן קצר".
אחרי שהציגו בפניי את החדשנות החקלאית, התעניינתי לדעת איך נולד הרעיון להקים חברה לתועלת החקלאות.
המנכ"ל ד"ר עידו אביאני, חש גאווה ורצון להסביר: "לפני 20 שנה, בארצות הברית, למדתי לגדל ענבים אורגניים ליין. זה היה בקליפורניה, אחרי שסיימתי תואר ראשון, אגרונום, בפקולטה לחקלאות. שם ראיתי לראשונה חקלאים עושים שימוש במיצוי קומפוסט כחלק מהשגרה החקלאית. הרעיון דיבר אלי וחשבתי להתחיל לייצר בישראל. כשחזרתי לארץ הייתי כורם ביקב ססלוב. בן 27 בסך הכל. עבדתי עשר שנים ביקב ולאורך התקופה הזאת עשיתי את המאסטר ואת הדוקטורט. הכרם היה בקדיתא – ליד צפת ומירון. בשנת 2001 הפכתי את הכרם לאורגני והגענו לענבים באיכות מעולה. באותה עת היו מעט כרמים אורגניים – כרם באודם, כרם בנאות סמדר, הכרם שלנו וזהו פחות או יותר".
וכאן מתחיל פרק ההיכרות של עידו ואיתי. "נפגשנו בקטיף תפוחים במנרה. עבודה קיצית לסטודנטים" מספר עידו ואיתי מחייך מאוזן לאוזן.
"לפני כמה שנים פנו אלי מחברת יבוא והתעניינו במיצוי קומפוסט", דברי עידו אביאני, "אז פניתי לחוקרת אמריקנית מאד ידועה – ד"ר איליין אינגהאם שמובילה את התחום בעולם ופיתחה שיטה סדורה לייצור וניטור. בשנה הראשונה איליין הנחתה אותי בצורה צמודה, ממש לקחה אותי יד ביד לאורך כל שלבי הייצור. כל השיטה מבוססת על עבודה עם מיקרוסקופ שמאפשר למדוד את כמות ומגוון המיקרואורניזמים במיצוי".
מדגיש: " החברה שהתעניינה בנושא ירדה מהעניין אבל אני הסתקרנתי והתקדמתי בעצמי. עשיתי שנה של פיילוטים – קניתי מיכל של 100 ליטר ביצעתי תצפיות וניסויי שדה במספר גידולים: תות אצל אודי נחשון במושב גאולים, תפוחי אדמה בקיבוץ נירים, כרישה אורגנית בקיבוץ הרדוף, זרעים מציון במשתלה בכרם מהר"ל ובמשתלת "חישתיל" בעגבניות. ולתדהמתי, הפיילוטים הצליחו.
אחרי שנת פיילוט עברנו לפעילות חצי מסחרית בחלקות של 20 ו-50 דונם ומשם המשכנו לחלקות מסחריות בהיקף של מאות ואף אלפי דונמים. היום אנחנו עובדים עם עשרות חקלאים בכל הארץ במגוון רחב של גידולים: עגבניות, אבוקדו, בננות, תותים, חוחובה, פרחים, ענבי מאכל, ענבי יין, תפוחים ועוד, ובעצם פועלים יחד עם החקלאים והמדריכים כדי לשכלל ולהתאים את השיטה לגידול ולחקלאי".
החברה "אביאני חקלאות מחדשת" הוקמה לפני חמש שנים ופעילים בה רק שלושה. ד"ר עידו, איתי, ומיטל הוכברג – מנהלת קשרי לקוחות.
אכן, חדשנות מעניינת בחקלאות המאה העשרים ואחת.
