יבול שיא
הרפת והחלב
עקרונות חקלאות מחדשת

חקלאות מחדשת – רוחני, הוליסטי או בין חקלאות, טבע ואקולוגיה

6 דק' קריאה

שיתוף:

"תפקידנו בתור הבמאים של המופע החקלאי הוא לתכנן ולבנות את המערכת בצורה מחושבת ולתפעל אותה על ידי דימוי עקרונות הטבע" ● "מערכות המזון אמורות להזין אותנו והמערכת שבורה. חקלאות ומזון זו זכות יסוד ולא ידוע אם יהיה אוכל עוד חמש שנים" ● "ענפי הפירות והירקות בישראל עוברים התעללות והתעמרות של המדינה. מתעלמים לחלוטין מחקלאות – שהקדוש ברוך הוא ידאג לכל"

מתחם הכנסים החדש, המרשים, במועצה האזורית דרום השרון, סמוך למושב נווה ירק, המה אדם ביום ג' שישה בחודש הזה, דצמבר. מאות בני אדם עשו דרכם לשם ולרגע נדמה היה שהאולם רחב הידיים לא יהיה בכוחו להכיל את כולם.

ומה משך את ההמונים ביום חול לדרום השרון? הכנס הישראלי הראשון ל"חקלאות מחדשת". תשאלו מה זו חקלאות מחדשת. גם אנחנו שאלנו. ערכנו סקר בקרב מי שהמתין בתור לקבלת אישור כניסה לאולם ואף לא אחד מהבאים לא ידע לתת תשובה ברורה לשאלתנו.

במהלך דיוני הכנס נשמעה התשובה לשאלה, אולם אנו פתרנו את הסוגייה, כאשר קראנו שוב את דבריה של מארגנת-מייסדת הכנס ומאז מנכ"לית העמותה, סהר שמעון, בת מושב נווה ירק. סהר הייתה אורחת המדור "נשים בחקלאות" בחודש נובמבר 2021 ושם כתבה: "השאיפה היא לייצר מערכת אקולוגית חקלאית. הרעיון הוא למצוא את קו התפר בין החקלאות הקונבנציונאלית לבין טבע ואקולוגיה. אנו משלבים עצים, שיחים ועשבוניים יחד עם גידולי שדה או מרעה ואיפה שאפשר – משלבים בעלי חיים. כאשר המערכת החקלאית מתפקדת כמערכת אקולוגית שלמה, רוב צרכיה מסופקים מתוך המערכת עצמה. התהליכים פועלים במעגלים סגורים בהם התנועה היא רציפה ולכל בעיה קיים גם הפתרון. על ידי כך נוכל להפחית ובסוף להוציא לגמרי את השימוש בחומרי דישון והדברה סינתטיים. תפקידנו בתור הבמאים של המופע החקלאי הוא לתכנן ולבנות את המערכת בצורה מחושבת ולתפעל אותה על ידי דימוי עקרונות הטבע. השיטה יכולה לפעול בכל קנה מידה ומותאמת להקשר הספציפי של בעל השטח".

סהר שמעון
סהר שמעון

אתם הבנתם את זה? אגב, בשפה זרה החקלאות הזו נקראת אגרופורסטרי.

מסתבר שהמגזר החקלאי צמא לחידושים וזה אולי מסביר את ההשתתפות ההמונית בכנס הראשון של חקלאות מחדשת. המארגנים מסרו שנרשמו מראש 700 בני אדם מכל רחבי הארץ וגם אורחים שהוזמנו מחוץ לישראל. בשלב מסוים נעצר הרישום כי היה ברור שלא יהיה מקום לכל המבקשים לבוא. באולם נכחו 500 גברים ונשים. מה שעניין מאד היה לדעת כמה חקלאים התייצבו וכמה מהם ייענו לאתגר לפעול בחקלאות מחדשת.

סהר מסרה לי שתשעים מן הבאים נרשמו כחקלאים ולעניות דעתי זה לא הרבה. שאר הנוכחים באו מהמגזר העסקי, ממשרד החקלאות ונציגים של גופים מוסדיים שונים, שביקשו ככל הנראה לבחון יעד עסקי חדש, אולי גם לרווח ראוי.

סהר שמעון, בת 30, הזניקה את הכנס באומרה: "כולכם שחקנים חשובים להנעת המהלך לקידום החקלאות המחדשת בישראל, בשלב הכל כך התחלתי שלה. אני מזמינה אתכם להפנות את הראש ימינה ושמאלה, לראות ולחייך, לכל האנשים הנמצאים כאן. אלה השותפים שלך, שלנו. המכנה המשותף לכולנו היא ההכרה והמודעות לכך שמשהו בדרך בה אנו מתקיימים כאנושות אינו מתנהל טוב. כל מי שכאן מעוניין לשנות את הנורמה, לפרוץ גבולות ולהיות חלק משינוי. זהו רגע היסטורי"!

והיא הוסיפה: "הרימו ידיים אם אתם מאמינים שמערכות המזון, מתוקף היותן אחראיות על המשך קיומנו, צריכות לקחת בחשבון את הסביבה, לאורך כל שרשרת האספקה, מהחקלאים דרך המתווכים ועד לצרכנים. השאירו את הידיים באוויר! צרפו את היד השנייה אם אתם מוכנים לא רק להאמין בזה אלא גם לפעול למען מטרה זו". האולם רעם ממחיאות כפיים.

סהר התרגשה עד מאד והמשיכה: "אנו חיים בתקופה מבלבלת בה התרחקנו מהחיבור שלנו לטבע. זה קרה בעקבות תהליכים גדולים ומורכבים. ההובלה תמיד הייתה של האדם, בשילוב עם הובלה של הטבע. כל פעם שקצת הגזמנו, הטבע דאג להבהיר לנו זאת. היום, כמו בכל יום, הטבע מדבר בצורה כל כך ברורה והוא חזק ויעיל. עלינו רק להקשיב לו ולפעול בהתאם. לא לשים עצמנו תחתיו ולא מעליו, אלא פשוט לצידו. באנו לחדש את התפיסה שלנו לגבי הפתרונות, על ידי למידה ורתימה של כוחות הטבע".

סהר שמעון דיברה עוד הרבה, אבל הנקודה הובהרה. לעמותה שהיא חברה בה, יש יושב ראש, עורך הדין אלון בדיחי שהדגיש כי העמותה קמה במטרה לקדם חקלאות מחדשת לשיטות חקלאיות לחקור ולפתח וציין כי המנכ"לית סהר שמעון ראתה שנים מה שאנו רואים היום להפוך את ישראל למקום טוב יותר.

ראשת המועצה האזורית אושרת גני-גונן, הייתה נרגשת מאד לראות את האולם מלא עד גדותיו וכך בירכה: "גאווה שיש לנו נושא כזה במועצה. לא פשוט להיות היום חקלאי במדינה וגם במרכז הארץ. בתחום המועצה 34 אלף תושבים, 94 אלף דונם. בשנים האחרונות נלקחו אלפי דונם מחקלאים מניבים לטובת פיתוח אורבני שלא קרה. אנחנו במלחמת הישרדות לשמירה על ריאות ירוקות. בזכות החקלאות יש ריאות ומסדרונות אקולוגיים. יש כאן תהליך נוגס בשטחים החקלאיים. יש התייחסות מזלזלת בחקלאים ובחקלאות ישראל".

והדגישה: "הייתה שנה קשה שלא יודעת מהי חקלאות. זה ביטחון לאומי וביטחון המזון. האדמה שלנו היא המשאב הכי יקר שלנו. גם בירושלים וגם בבית דגן נשארו אנשים שמכירים בחקלאות. היום הגיל הממוצע של חקלאי הוא 65 ואני רואה כאן קהל מגוון, צעיר שיפעל לקידום חקלאות בישראל. לעומת זאת יש מדיניות דורסת ופוגעת. וגם צריך להתמודד עם משבר האקלים".

ראשת המועצה גילתה בהזדמנות חגיגית זו כי בחרה לאחרונה בסהר שמעון למצטיינת קהילה סביבתית פורצת דרך.

הדוברת הבאה הייתה המדענית הראשית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ד"ר מיכל לוי: "אחד מנושאי הליבה שאותם מקדם משרד החקלאות הוא אימוץ ושילוב חדשנות וטכנולוגיה. יחד עם תחומים אלה אנו נדרשים לפתח פרקטיקות לחקלאות מקיימת שלוקחת בחשבון את השפעתה על הסביבה. השילוב בין השניים הינו משמעותי. הטענה היא שאנו נמצאים בתוך המהפכה הרביעית החקלאית שהיא המהפכה הטכנולוגית – כניסת הטכנולוגיות של בינה מלאכותית, עיבוד תמונה,IOT , רובוטיקה ועוד לתוך החקלאות. את המהפכה הזו אפשר כבר לחלק לשלושה דורות: הראשון נקרא חקלאות מדייקת, הדור השני הינו החווה הדיגיטלית, סנסורים ומערכות איסוף מידע מהחלקה החקלאית, והדור השלישי שאנחנו עדיין בתוכו ומתחבר לאירוע היום, הינו דור שמשלב קיימות בתהליכי הגידול. אנחנו מבינים כי על מנת להמשיך לייצר תוצרת חקלאית בכמות ובאיכות הנדרשות על ידי אוכלוסיית העולם, תוך הקטנת הבעיות הסביבתיות, אנו נדרשים להכניס עקרונות אקולוגיים למערכות החקלאיות, כדי להביא לחקלאות בת קיימא. חקלאות המתחשבת בשילוב שבין החקלאות, טבע ואדם וכן להשפעות הגומלין המורכבות ביניהם".

המדענית הראשית במשרד החקלאות גילתה שב"קול הקורא" האחרון שפרסמה לשכתה, אחת מוועדות השיפוט הייתה "חקלאות מחדשת". "בוועדה זו ביקשנו הצעות מחקר בתחומים המשלבים בין ארבעת המאפיינים של המערכות החקלאיות: ייצור, יציבות, קיימות והגינות. קיבלנו הצעות מחקר מרשימות לוועדה זו. את ההצעות הנבחרות נתקצב בסכום כולל של כמעט 5 מיליון שקלים. בנוסף פרסמנו את הקול הקורא של "שימור הקרקע וניהול הנגר" שבו נתקצב את המחקרים בסכום כולל של כמעט 3 מיליון שקלים. נמשיך להקצות לתחום הזה משאבים וכמובן נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם כל הגורמים המעוניינים לקדם תחום זה בישראל. אני מאחלת לכולנו שנצעיד את חקלאות ישראל להישגים בתחום זה לביסוס חקלאות מקיימת, איכותית ובעלת יכולת להזין את העולם".

על עקרונות החקלאות המחדשת הרחיב דברים האגרונום אבירם ג'ונסון, מנהל תחום חקלאות תומכת סביבה בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות.

"התחום הזה הוא יצרנות מחדש. החקלאות המחדשת מציעה ונותנת לחקלאות פתרונות. האוכלוסייה בעולם גדלה. ישראל שיאנית בגידול. בשנת 2030, עוד שמונה שנים, נהיה בישראל 11 מיליון תושבים. צריך להאכיל אותם, צריך לייצר מזון. החקלאות אחראית על 65 אחוזים מפליטות גזי חממה. היום יותר קשה להיות חקלאי קטן. חקלאות מחדשת היא הגברת פוריות הקרקע והמגוון הביולוגי הכללי במשק וייצור מוצרי חקלאות. עלינו לדאוג לחקלאי ולקהילה שלו. לדאוג לקרקע בריאה, ייצור מזון וקיבוע פחמן".

תחת כותרת חקלאות מחדשת כאמצעי ליצירת פחמן להתמודדות עם שינוי האקלים דיבר איל ביגר, יזם חברתי ומייסד "יוזמת האנרגיה הטובה". הוא ציין את המיזם החברתי שהוא קשור אליו מאז שנת 2006 והחקלאות המחדשת היא אמצעי לאצירת פחמן. "אנחנו יוזמים פרויקטים ופעולות מעשיות להפחתת פליטות גזי חממה או לקיבועם מהאוויר, תוך השגת רווח מלא". והרחיב על הפעולות שנעשו: "טיפלנו בפסולת, ביצענו נטיעת עצים בערים ומחוצה להם. חקלאות בישראל היא לא רק דישון והדברה. היא מוקפת בחמישה עשר אלף טונות פלסטיק. פתרונות של החקלאות המחדשת: אי פליחת קרקע, צמחיית כיסוי מונעת סחיפת קרקע, העשרה מיקרוביולוגית של הקרקע, תוספת חומר אורגני (קומפוסט) לקרקע עם דישון כימי מדייק פחות ורעיית בקר מחדשת. צריך להפוך לקומפוסט פסולת חקלאית, גזם עירוני, גזם קק"ל, פסולת רטובה ובוצות שפכים. איגום כל החומרים האורגניים הזמינים, לחיזוק תעשיית הקומפוסט".

בפאנל מומחים שייחד דברים לתועלות פוטנציאליות ואתגרים במעבר לחקלאות מחדשת, ציין ד"ר ינאי פַרחַה, חקלאי לשעבר והיום כלכלן חקלאות וסביבה במכללת תל חי ש"יש כשלי שוק שהמערכת יוצרת. התקווה היא שיתרונות פוטנציאליים יסייעו לרווח גדול יותר לחקלאים. צפויה ירידה בעלויות התשומות וקרקע בריאה מעלה את המגוון הביולוגי".

ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ציינה כי אין עדיין הרבה מחקרים על חקלאות מחדשת. "מערכות המזון אמורות להזין אותנו והמערכת שבורה. חקלאות ומזון זו זכות יסוד ולא ידוע אם יהיה אוכל עוד חמש שנים".

פאנל מומחים. מימין
פאנל מומחים. מימין: ד"ר אורן שלף, מנחה; ד"ר דורית אדלר; פרופ' אבי פרובולוצקי; ד"ר ינאי פרחה

היא הוסיפה כי "שמונה מדינות בעולם הן יצרניות דגנים. חקלאי ישראל הם גיבורי המזון שלנו (לקול תשואות). החקלאות המחדשת היא מנוף לבניית מערכת מזון בריאה, ובעיקר כאשר ההרכב התזונתי מידרדר. בריאות האדם תלויה בבריאות האדמה. נכון להיום – 10-20 שנה, נצליח לצלוח את משבר האקלים; יש לנו אתגרים גדולים. התחושה היא שיש כאן התחלה של משהו מרגש, חובה שיוקצו תקציבים דרמטיים לבריאות ולתזונה".

פרופסור אמריטוס אבי פרובולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במינהל המחקר החקלאי, שהציג עצמו גם כהיסטוריון ואקולוג, ציין כי בארץ ניכר מאמץ באי פליחה. "מהפכות כאלה לא קורות במדע, אלא אצל חקלאים בודדים".

במהלך פאנל המומחים ניגש רני בר-נס, איש הפירות הבכיר במועצת הפרחים אל המיקרופון שהועמד לרשות הקהל לשאלות, וכהרגלו תרם לנו כותרת: "ענפי הפירות והירקות בישראל עוברים התעללות והתעמרות של המדינה. מתעלמים לחלוטין מחקלאות – שהקדוש ברוך הוא ידאג לכל".

בפאנל אחר שכותרתו יישום פרקטיקות חקלאות מחדשת בישראל, שהנחה אלון מאור, מנהל תחום שימור קרקע וחקלאות משמרת באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות – הוא ציין כי 25 אחוז מהמטעים בישראל הם חקלאות משמרת-מחדשת.

ים גורן, מנהל המרעה של קיבוץ מבוא חמה ברמת הגולן, סיפר כי לקיבוצו 24 אלף דונם מרעה ש"נתנו לנו כדי לשמר את השטח. אשתי, שירה, ואנוכי הקמנו מרכז יידע והתייחסות לקרקע".

מאור לוי, מנהל המטעים של גד"ש שקמה, סיפר כי יש להם 2800 דונם אבוקדו וחוחובה אורגנית. "חלקות מודל, שמהן נלמד את התהליכים ולאילו מטרות נסמן V. רב הנסתר על הגלוי".

בהפסקות שבין הדיבורים למיניהם הוגשה לקהל ארוחה טבעונית עם קציצת אצה, ובסיום הכנס נהנו הנוכחים באירוע מקרטיב בצבע ירקרק שהוכן מספירולינה (סוג של אצה); היה מהנה וקריר, גם בשעה שגשם ירד באזור.

סהר שמעון ציינה בסיפוק רב שבשטח החקלאי שלה 20 דונם ובחמישה דונם מתוכם היא מגדלת זיתים, גפנים, הדרים, פקאן וירקות – לגיוון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה
למה כשמישהו מת אנחנו הופכים חלקות קרקע טובות למדבר צחיח של אבן מעובדת ומתה במקום לטעת עץ פרי על כל נפטר? הדי בן עמר מעדיף את הדרך האורגנית היינו לפני שבוע, חניה זוגתי-לחיים-ארוכים ואני,
4 דק' קריאה
מבית הקברות בבארי רואים את השדות מערבה ובימים צלולים גם קו כחול רחוק של ים. עמדנו בלי צפירה, בלי שקראו לנו לעמוד. עמדנו בשקט וזכרנו את כולם על הגגיום ראשון. זאת אומרת, לא יום
3 דק' קריאה
תושבי קיבוץ כפר עזה יעברו בקרוב ליישוב זמני בקיבוץ רוחמה תושבי קהילת כפר עזה יקלטו בחודש הקרוב בשכונת כפר עזה שנבנתה עבורם בקיבוץ רוחמה.במסגרת המעבר נבנו 179 מבני דיור וכן 12 מבני ציבור ובהם
< 1 דק' קריאה
הוא אומר שהמטרה של התנועה היא להחזיר את אנשי הקיבוצים הביתה, לצד הטיפול גם במי שבחרו לעזוב, וחושב שהיה הכרחי להוביל את החיבור של מרצ והעבודה למרות הביקורת על זיהוי התנועה עם השמאל בלבד.
7 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן