*תמונה ראשית: אלינור ארבל: “יש כאן חקלאים, מדריכי גידול, אנשי מחקר ואנשי הגנת הסביבה”. צילום: מקסים גולובנוב
כ-100 משתתפים, בהם חקלאים, מדריכי שה”ם, אנשי משרד החקלאות ונציגי חברות, נכחו בכנס חקלאות מחדשת שנערך ב-31 ביולי במרכז היזמות מרכז נטר, השוכן בין המבנים ההיסטוריים של מקווה ישראל.
הכנס אורגן ע"י "העמותה לחקלאות מחדשת ואגרופורסטרי בישראל", הכנס נפתח ב”תרגיל 7 דורות” שערכה היועצת הארגונית אלינור ארבל, במהלכו, נעשתה סימולציה לבחינת ההשלכות על הקרקע ועל איכות הסביבה בעוד שבעה דורות, בשתי אפשרויות: חקלאות קונבנציונלית מול חקלאות מחדשת.
“איך להחזיק את הקרקע בריאה?”, שאלה ארבל את המשתתפים. “יש כאן חקלאים, מדריכי גידול, אנשי מחקר ואנשי הגנת הסביבה. הגענו לכאן למרכז נטר היפה כדי להבין כיצד נוכל למנף את הידע על הקיימות, להרחיב אותו, ולמצוא פתרונות ביחד”.
ארבל הדגישה כי המטרה אינה רק לדבר, אלא לפעול: “לא רק לדבר על, אלא ליזום. איך הכי נכון לפעול בעת הזו? אנחנו מבקשים לבנות שותפות, שכל מי שחשוב לו עתיד הקרקע, ייקח בה חלק”.
מהי חקלאות מחדשת?
חקלאות מחדשת (Regenerative Agriculture) היא גישה חקלאית ששמה דגש על שיפור בריאות הקרקע והמערכת האקולוגית כולה. מטרתה היא לשקם את הקרקע ולהחזיר לה את פוריותה הטבעית, בניגוד לחקלאות קונבנציונלית שעלולה לגרום לשחיקה ודילול. גישה זו מתבססת על עקרונות כמו הפחתת עיבוד קרקע אגרסיבי, שימוש בגידולי כיסוי, הגברת המגוון הביולוגי והימנעות מחומרים כימיים מזיקים.
תמונת מצב של החקלאות המחדשת
סהר שמעון, מנכ”לית העמותה לחקלאות מחדשת ואגרופורסטרי בישראל, הציגה בהרצאתה תמונת מצב של החקלאות המחדשת בארץ ובעולם. היא פתחה בהתייחסות לצורך בגישה זו, על רקע אתגרים גלובליים ומקומיים:
• הידלדלות קרקע וסחף: כ-60% מהקרקעות החקלאיות בישראל נמצאות בסכנת סחף.
• נזקי שינויי אקלים: אירועי קיצון גורמים לנזקים כלכליים כבדים.
• אובדן מגוון ביולוגי: כ-70% ממגוון המינים בעולם אבד בשל חקלאות אינטנסיבית.
• עלויות ייצור גבוהות: מחירי דשנים וחומרי הדברה מרקיעים שחקים.
• ירידה בערך התזונתי: ערך המזון יורד בעוד שהצורך בו גדל.
סהר הגדירה את החקלאות המחדשת כגישה הוליסטית המבוססת על עקרונות ויישומים לחידוש והבראת המערכת החקלאית, ופירטה את העקרונות: קונטקסט ייחודי, הפחתת הפרעה לקרקע, הוספת מגוון, שמירה על קרקע מכוסה, שמירה על שורש חי ושילוב בעלי חיים.
היא המשיכה והציגה תוצאות ממחקר אירופי מקיף, שנערך ב-78 חוות:
• תפוקה גבוהה יותר ב-32% בממוצע.
• הפחתה של 61% בשימוש בחנקן סינתטי ו76% בחומרי הדברה.
• יתרונות אקולוגיים: עלייה בפוטוסינתזה ובכיסוי הקרקע.
כדי להמחיש את היתרונות הכלכליים, היא הביאה דוגמה מחוותו של מיכאל אורה בארה”ב, שהצליח להפחית ב-50% את השימוש בדשנים וב-75% בחומרי הדברה, תוך הגדלת היבול. סהר ציינה כי על אף ירידה זמנית ברווחיות של עד 60% בשלב המעבר, בטווח הארוך צפויה עלייה של 70% עד 120% ברווח. היא הדגישה את המניעים העיקריים של חקלאים לאמץ את הגישה: בריאות הקרקע, מודעות סביבתית ואיכות היבול.
כדי לסייע לחקלאים במעבר, סהר הדגישה את הצורך בידע נגיש, ליווי והדרכה, תמיכה בפיילוטים, תמיכה כלכלית והעלאת מודעות צרכנית.
רשת חקלאים – יוזמה מהשטח
דנה ברנע, מגדלת ענבי מאכל ממושב לכיש, סיפרה על רשת חקלאים בגישה מחדשת שהוקמה ביזמתם של החקלאים עצמם. לדבריה, הם החלו לבצע חקלאות מחדשת “רק מתחושת בטן ובלי לתת לזה שם”. הרשת, שהתחילה בקבוצת ווטסאפ, מהווה כיום פלטפורמה לשיתוף ידע, התייעצויות וסיורים ברחבי הארץ.
מהפאנל אל השטח: סיכום הכנס והמסקנות העיקריות
לאחר ההרצאות, נערך פאנל חקלאים שעסק בהיבטים המעשיים של יישום חקלאות מחדשת. הפאנל, אותו הנחה מאור צ’רנה, מגדל מטעים נשירים וירקות, קיבוץ יפתח, כלל את: גיא יוגב – מגדל זיתים – משק יוגב, יואב גירש מרכז מטע האבוקדו- כפר מסריק, רועי רבן מנהל גד”ש העמק. כל אחד מהם שיתף את הקהל בניסיונו האישי בתחום החקלאות המחדשת.
בסיום הפאנל, המשתתפים התחלקו לשלוש קבוצות עבודה, במטרה לקדם את הטמעת החקלאות המחדשת בישראל. הקבוצות התמקדו בנושאים הבאים:
1. ניטור ודרכי מדידה : בהובלת דנה ברנע – מגדלת ענבי מאכל בלכיש, ואריק בן מאיר – מוביל תחום אגרוולטאי וחקלאות מחדשת, מיגל.
2. יישום והטמעה: בהובלת אלינור ארבל ואבירם ג’ונסון – מנהל תחום מגוון ביולוגי וקיימות בשה”מ.
3. צמצום פערי ידע: בהובלת אסף צור – מנהל מטע צרעה, ופרופ’ איתמר גלזר סגן מנהל מכון וולקני לשעבר.
בסיכום הכנס, הגישה כל קבוצה את מסקנותיה ותובנותיה, כשעיקר הדגשים היו:
• צמצום פערי ידע: צורך בהעברת ידע רלוונטי ונגיש לכלל החקלאים.
• תמיכה כלכלית וממשלתית: הכרח בתמיכה ממשלתית ודאגה לרווחיות החקלאים.
• שיתוף פעולה רחב: מעורבות של חקלאים, חוקרים וכלכלנים.
• מחקר יישומי: קריאה למדען הראשי לביצוע מחקרים בשיתוף כל הגורמים.
• תמריצים ותוצרת ייחודית: מתן תמריצים ומוצר עם תו איכות של חקלאות מחדשת.
• חינוך ומודעות: השקעה בחינוך הדורות הבאים.
אין ספק שהכנס היה מוצלח מאוד, וניכרו בו העבודה הרבה וההשקעה המרובה שנעשו בהכנתו. האירוע סיפק לחקלאים ולגורמים המקצועיים כלים, ידע ותקווה, והניח את התשתית לשיתוף פעולה עתידי. כולם יצאו עם תחושה של שליחות ומוטיבציה גבוהה לפעול יחד למען חקלאות תומכת סביבה, שתבטיח עולם נקי ובריא יותר בעתיד.
