יבול שיא
הרפת והחלב
איציק אבוטבול עם השר אלי כהן שהגיע לעודד חקלאים

חקלאי מאז ילדותו

2 דק' קריאה

שיתוף:

איציק אבוטבול ממושב תדהר הוא דור שלישי למגדלי ירקות. עתה הוא מנסה להתגבר על המשבר שנוצר עם תחילת המלחמה

*תמונה ראשית: איציק אבוטבול עם השר אלי כהן שהגיע לעודד. צילום: אלבום פרטי

מושב תדהר נמצא בצפון-מערב הנגב. הוא אחד משלושת מושבי "יחדיו" – ברוש, תדהר ותאשור – אשר הוקמו בשנת 1953 על ידי תנועת המושבים, והם שייכים למועצה האזורית "בני שמעון". שמות המושבים הם על פי הפסוק מספר ישעיהו: ”אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו” (ישעיהו מא' 19). ואכן הנבואה האופטימית של ישעיהו החלה להתגשם בראשית שנות החמישים, כאשר המתיישבים במושבים אלו החלו לעסוק בעבודת האדמה והפרחת השממה.

מספר איציק אבוטבול ממושב תדהר: "אני דור שלישי במושב. סבי וסבתי עלו ממרוקו בשנת 1952. כשהגיעו למושב הם קיבלו מהסוכנות היהודית משק ופרה אחת. הם גידלו סלק סוכר וירקות שונים".

אביו של איציק היה בן ממשיך במשפחה, כאשר שירת בגולני הוא הכיר ונשא לאישה את רעייתו, אימו של איציק, שמשפחתה עלתה ממרוקו והתיישבה בראש פינה ואחר כך בקריית גת. "גם הוריי עסקו במשק בגידולי שדה, וגידלו בעיקר תפוחי אדמה, בצל וסלק סוכר", הוא מספר ומוסיף: "פעם היו כל תושבי המושב חקלאים, והיום רק חמישה אחוזים מן התושבים עוסקים בחקלאות".

איציק קשור לחקלאות מילדות ממש. "כבר בגיל 14 התחלתי לעבוד עם מריצה…", הוא מספר, "מהר מאוד הפכתי לעובד עצמאי בחקלאות. בתור נער עבדתי במשק של הוריי, כי אבי יצא לעבוד מחוץ למושב כדי להתפרנס".

איציק שירת בצבא. בתחילה היה בגולני ואחר כך בגדוד קשר בפיקוד דרום. מיד לאחר השחרור, בשנת 1986, הוא רכש משק במושב תדהר, המושב בו נולד וגדל. הוא נשא לאישה את בתיה, שהגיעה מנתיבות, והיא עובדת איתו במשק עד היום.

לאיציק יש שני שותפים. השלושה הקימו חברה בשם "אחו – גידולי שדה". החברה הגדולה עובדת באזורים שונים בדרום, גם בעוטף עזה. "אנחנו מגדלים תפוחי-אדמה, בצל, כרוב, שומר ועוד", הוא מספר. "יש לנו מתקני אחסון ושיווק. אנחנו מייצאים ירקות לחו"ל וגם משווקים לשוק המקומי. החברה שלנו עובדת על פי התקנים של 'גלובל גאפ'  GLOBAL G.A.P))".

שדה תפוחי אדמה של איציק
שדה תפוחי אדמה של אבוטבול. צילום: אלבום פרטי

במלחמה

"עקב המלחמה יש לנו נזקים אדירים", אומר איציק. "לפני המלחמה היו לנו פועלים רבים, חלקם תאילנדים וחלקם מעזה. עם פרוץ המלחמה כל הפועלים התאילנדים עזבו, ומובן שגם העזתים לא הגיעו. גם שטחי הגידול הצטמצמו – היום אנחנו עובדים עד מרחק של 19 קילומטר מהגבול".

"היה לנו משבר גדול מאוד" מספר איציק, "אבל פועלים תאילנדים החלו לחזור, ואנחנו לאט לאט מתמודדים ומתקדמים".

לגבי התייחסות המדינה הוא מציין: "יש נכונות מצד המדינה לפצות את החקלאים. אפילו קיבלנו מעט מקדמות. אבל הבעיה היא שיש רק שני עובדים של מס רכוש. הם באמת עובדים ככל יכולתם. יש להם נכונות רבה, אך הם לא מספיקים לעשות את עבודת השמאות במהירות בכל הארץ, ולכן הפיצויים מתעכבים".

ונסיים בתקווה, שהימים הקשים במדינה יחלפו, והחקלאים המעטים שנשארו ימשיכו להפריח את הנגב ואת המדינה כולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר "אי שקט בקרב קוני פירות הדר במקור ומחירים גבוהים" אומר מיגל אגוסטין, מנהל מסחרי של נוסטרה פרויטה בספרד* "חברות שיווק משלמות מחירים גבוהים מאוד עבור פירות שייקטפו בעוד שלושה חודשים
4 דק' קריאה
Development of a biosensor for real-time and continuous monitoring of the False Codling Moth presence in mandarins שותפים למחקר:ד"ר עדי שדה, חוקרת הגנת הצומח, המכון להדברה ביולוגית, מועצת הצמחיםד"ר יבגני ילצוב, המחלקה לחקר תוצרת
9 דק' קריאה
הדפון הוכן על ידי מדריכי ההדרים:יוסי גרינברג , יעקב הרצנו, שוקי קנוניץ', דניאל קלוסקי, יחזקאל הראש, עמירם לוי שקד, נוה הרצנו-גל, שחם מגידיש , שלום שמואלי  וניצן רוטמן   שירות ההדרכה והמקצוע, תחום הדרים
21 דק' קריאה
אני מאחל לנו עונה נהדרת, גשמי ברכה, קטיפים ברינה, יורו בשמים והכי חשוב שתעשו אהבה ותפיצו שלום ומעשים טובים אני מאוד אוהב את הפאוזה הזו של הכתיבה ל"עת הדר". זה מכריח אותך לשבת, לחשוב,
2 דק' קריאה
דוד סילברמן, רוני אמיר, ניר ברהולץ, דובי צהר, מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) יצחק אסקירה, טכנולוגיה בבתי צמיחה, יועץ מיקור חוץ מרק פרל, מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה, חטיבה למשאבי סביבה משרד החקלאות וביטחון המזון *תמונה
9 דק' קריאה
נופית וקנין1, שמעון פיבוניה1, עדי סויסה2, מילי זנבר1, יובל ברזילי1, מוטי אושרוביץ1, מייק וקנין1, סבטלנה גוגיו1, דוד סילברמן2, אהבה ברשקו1, רז יפהר1, רועי קרני1 1מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר,2שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אריאל קיטרון,
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן