יבול שיא
הרפת והחלב
עין חמד חגי אגמון שניר

טיול בואכה ירושלים ומלון יהודה 

5 דק' קריאה

שיתוף:

טיול לירושלים של פינוק בדרום העיר ולא במרכז המתוייר כל כך * אירוח מפנק בספא Y ובסוויטה של מלון יהודה ביום שמש חורפי, עם טבע בלב עיר הקודש כולל את עמק הצבאים מחד ואת אקווריום ישראל מאידך * סיום טיול ירושלמי בעין חמד ועין ראפה עם טעימות וטבע של מעיינות האזור * חלק ב' 

בוקר טוב יהודה 

לאחר ההשכמה המאוחרת, לשמש המחממת את מרפסת השמש שלנו, ירדנו לחדר האוכל השופע כל טוב. בפינה הכין טבח מצוות המלון, את הביצה שכל אחד אוהב על פי דרכו. בר סלטים עשיר מכל טוב כמו במיטב המלונות בישראל, היה פצצת אנרגיה להתחיל את היום החדש שלפנינו. 

בתום ארוחת הבוקר התארגנו ליציאה ועזבנו את מלון יהודה המפנק, לאתר ביקור נוסף שנמצא רק מעבר לפינה של המלון – אקווריום ישראל הסמוך לגן החיות התנכי. 

מלון יהודה, דרך חיים ע. קוליץ, ירושלים. פרטים והזמנות באתר ובטל': 02-6322777. 

ארוחת בוקר במלון יהודה
ארוחת בוקר במלון יהודה. צילום: דני בר 

אקווריום ישראל 

הביקור הראשון הבוקר הוא באקווריום ישראל, שעוסק בשימור בתי הגידול והסביבה הימית בישראל, נושא המהווה את האתגר העכשווי של שמירת הטבע בישראל. האקווריום שנפתח לפני כ-5 שנים צמוד לגן החיות התנכ"י ועל פני שטח של 6.5 דונם, מציג את בעלי החיים הימיים תוך שימת דגש על בתי הגידול הימיים בישראל – הים התיכון, ים סוף, הכינרת וים המלח. במקום שמים דגש על הצורך הדחוף והמיידי בשימור הסביבה הימית בישראל, כי בתי הגידול, הדגים, אלמוגים ושאר יצורי הים נתונים לאיומים אקולוגיים רבים ללא הרף ויום יום כמו החשש מזיהום הים והחוף, דייג יתר, תיירים ונופשים מזהמים, שטחי מסחר, מתקני התפלה וגם קידוחי גז ונפט. 

1920px האקווריום המרכזי באקווריום ישראל
האקווריום המרכזי באקווריום ישראל. צילום: התו השמיני 

מסע ימי בירושלים 

בכניסה לאולם התצוגה פנינו לתערוכה העוסקת בזיהום הסביבה הימית ע"י בני האנוש. המיצב ארץ פואטיקה Earth Poetica של האמנית הירושלמית בברלי ברקת, עשוי פסולת ימית של פלסטיק, אותה אספה האמנית ברחבי תבל: בקבוקי פלסטיק, רשתות דיג, שקיות ניילון, מארזי אוכל מפלסטיק ושאר הפסולת הפלסטית המזהמת. זה הוא חומר הגלם ממנו יצקה ברקת את פיסות הפלסטיק הצבעוני והשקוף שיצרו את כדור הארץ שלה, שקוטרו 4 מטרים. 

המיצג הייחודי והצבעוני הזה, מוצב לעוד זמן מועט, בטרם יועבר לניו יורק ויוצב במרכז הסחר העולמי World Trade Center וישקיף על הגראונד זירו. 

באולם הכניסה מוצב אקווריום ענק המדגים את תכונת ההתלהקות (Schooling) של דגים. כאן מאות דגים שוחים לכיוון ימין ומסמנים לנו את כיוון תחילת המסלול. בהמשך עוברים לגלריית ארבעת הימים שמוקדשת לארבעת הימים של ישראל: 

  • * תצוגת ים הכנרת עם המושט הוא אמנון הירדן ובינית ארוכת ראש. 
  • * תצוגת הים התיכון בה נמצאים שני כרישי גלדן כלבי ודגי ספרוס צהוב. תצוגת חוף הים התיכון מציגה את חוף הים הישראלי עם חוף הים הסלעי וחוף הים החולי, מעל ומתחת לפני הים. 
  • * תצוגת הים האדום העגולה בה שוחים עשרות דגי זהרון הדור וזהרון מקרין שאופייניים לים האדום. 
  • * תצוגת ים המלח נותנת לנו להציץ וללמוד על ים המלח הייחודי ועל הבעיות הנובעות מהתייבשות הים. 
  • ויש עוד תצוגת קבוצות של סוסוני ים ואחרות. 
  • תצוגת הים התיכון היא אקווריום ענק המכיל 1.5 מיליון ליטר מי ים, ובו שוחים עשרות דגים, צבי ים וכרישים שמגיעים מהים התיכון. לאקווריום יש שתי נקודות תצפית; מנהרה תת-מימית מדהימה ובהמשך אולם עם חלון באורך 17 מטרים ובגובה של חמישה מטרים. בחיבור שבין תצוגת הים התיכון לתצוגת הים האדום ניתן לצפות בסרט שאורכו כארבע דקות המסביר על בניית תעלת סואץ ועל ההשפעות הסביבתיות שלה. 
  • גלריית הים האדום מציגה מאות דגים ממינים שונים. כמו כן, גלריה זו מחולקת למספר תצוגות עם דגים, אלמוגים ועוד. בנוסף, מוצגים לאורך מסלול הביקור, מדוזות, ארנבות ים, קיפודי ים, כוכבי ים, תמנונים, לובסטרים, מורנו ועוד. 
  •  

בית הפרפרים 

ביציאה שמנו פעמינו ל​בית הפרפרים ואולם שלט, שבישר לנו על מיעוט פרפרים בתקופה זו, גרם לנו להסתובב ולסיים כאן את הביקור. סופר לנו שזה אולם המדמה יער טרופי, ובו מוצגים כ-15 מיני פרפרים טרופיים, כאשר במרכז התצוגה שני ארונות הגחה ייעודיים בהם ניתן לצפות בתהליך הגחת הפרפרים מהגלמים ושיחוררם אל החלל סביבם. 

אקווריום ישראל, דרך אהרון שולוב, מלחה, ירושלים. פרטים באתר ובטל': 073-3399000  

עין חמד או אקווה בלה 

על כביש מס' 1 ביציאה מירושלים עוברים לרוב על פני מחלף חמד מבלי להכיר או לדעת על פינות חמד שאינן חומוס באבו-גוש… ירדנו מכביש 1 לכיוון דרום ומיד בכיכר פונים לגן הלאומי עין חמד שזוכה לתהילה באינסטגרם בכל סתיו, עם עלי השלכת הכתומים זהובים שמרפדים את כל מדשאות הפארק. 

המקום זכה לתשומת לב תודות למיקומו ממש לפני העליה האחרונה לירושלים, שם יכלו לאזור כוח עולי הרגל הצלבנים ובכלל, במעיין הנובע כל ימות השנה ולכן המקום זכה לשמו אקווה בלה, כלומר בלטינית: מים יפים. זו היתה חווה חקלאית צלבנית שהשתמרה יפה ומספרת את סיפורו של המקום. בימי הכיבוש המוסלמי השם השתבש והפך לאיקבלה Iqbalā

במורד הזרם שבגן הלאומי, נמצא מבנה חצר צלבנית גדול מאמצע המאה ה- 12, שהקיר הדרומי שלו מתנשא לגובה של 12 מטר. לבניין שני שערים ושני אולמות מקושתים. המצודה מתוארכת לזמן בו פעלה המצודה בצובה, עליה נספר בהמשך. 

ברחבי הגן הלאומי עין חמד, יש הרבה שולחנות פיקניק, שביום ביקורינו במקום, רובם ככולם היו תפוסים ע"י משפחות וזוגות שעשו את היום שמש חורפי, ליום פיקניק.  

פרטים והזמנת מקום (חובה להזמין את יום הביקור שלכם באתר). 

עין ראפהعين رافا 

יצאנו מעין חמד ונסיעה קצרה בהמשך הכביש הביאה אותנו לכפר עין ראפה, אבל בעיקר נסענו לפגוש את יסמין ומוסא ברהום, וליהנות מהאירוח שלהם, שנקרא "החיים בלבנט". שם פגשנו שני זוגות מושבניקים שהתארחו לסיור וארוחת צהרים עם מקלובה וסלטים, בחצר אירוח של המקום.  

בינתיים מוסא מספר קצת על תולדות הישוב והשם של הכפר – קבוצת נזירים שפקדו את המקום וביניהם כומר שקראו לו ראפה. הכומר אמר לתושבי הכפר, שניזונו עד אז ממי מעיין קטן שנקרא עין למור Ein L'amour, כלומר מעיין האהבה (היום נקרא עין לימון), שאם יחפרו בנקודה שעליה הצביע, ימצאו שם נביעת מים חיים. תושבי הכפר עשו כדבריו ואמנם מצאו מי מעין זורמים וקראו למעיין על שם הנזיר – עין ראפה

הכפר הקטן עין ראפה, מאוכלס כולו בבני משפחת ברהום, כ-1,300 תושבים ומסגד אחד. משפחת ברהום ירדה להתיישב בעמק בו היו להם אדמות מימים ימימה, אחרי שנטשו את סֿוּבָּא صوبا, הכפר שבו גרו סביב מצודת בלמונט עליה סיפרנו בעבר ונמצאת במעלה ההר ע"י קיבוץ צובה.   

צילום מסך 2023 01 17 152205
יסמין ומוסא ברהום. אלבום פרטי 

"החיים בלבנט" 

מוסא ערך לנו סיור באחוזה המשפחתית ואחרי עצי הפרי בנה דיר הכבשים ולול התרנגולות שמעליהם מרפסת מוצלת הצופה על הכפר והעמק לכיוון מערב, ובקיץ מארחים בה קבוצות גדולות שבאות להכיר ולטעות את הלבנט. 

לשולחן שלנו הגישו הזוג ברהום סלטים מקומיים, פיתה וחליטת פרחי היביסקוס מרווה ושווה. יסמין הצטרפה לשולחן ושמענו את סיפור האהבה חוצת הגבולות והדתות (אבל לא נעשה לכם ספולר – תגיעו ותשמעו את הסיפור המרתק בעצמכם). לבקשתנו יצאנו לטיול רגלי קצר, לנקודת תצפית על כל הכפר, העמק ועד אבו גוש ומעלה החמישה.  

יסמין ומוסא הורים ל-4 ילדים שאחד מהם לומד בנווה שלום. יסמין שולטת בשפה הערבית ובמהלך השנים למדה את סודות המטבח הערבי מחמותה, ונשות כפר אחרות כי הרי כולם בני משפחת ברהום. האירוח של הזוג ברהום מותאם למטיילים אותם הם מארחים, כאשר בין ההצעות תוכלו לקבל בנוסף לסיור, גם ביקור ושיחה במסגד, ארוחה ערבית עם מגוון סלטים טריים, מקלובה של עוף (או כבש), ולקינוח קפה וממתק. לשאלתי מה דף הפייסבוק או אתר האינטרנט שלהם, התשובה הכנה היתה שאין להם….בינתיים. 

החיים בלבנט – מגשרים על תפישות עולם ותרבויותLiving in the levant  – Bridging narratives and cultures.  

בוויז: החיים בלבנט – יסמין ומוסא. לתיאום ביקור בטל': יסמין 052-8283710 או מוסא 052-2878951. 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן