בשבוע שעבר תיארנו את הטיול בין תחנות הרכבת ההיסטוריות בצמח ובנהרים. השבוע נמשיך לחלקו השני של הטיול – בין קיבוץ גשר ועד כוכב הרוחות או בשמו החדש כוכב הירדן
בעמק הירדן נמצאת גשר ההיסטורית וגם תחנות נוספות של הרכבת החיג'זית היא רכבת העמק. מתחם גשר והגשרים השחור והלבן, הם רק פתיח לעלייה למבצר כוכב הרוחות או בשמו החדש כוכב הירדן, עם תצפית מדהימה על הנהר ועל עבר הירדן, ממעוף הציפור.
גֶּשֶׁר הישנה
יצאנו מנהריים וכעבור זמן קצר הגענו לתחנה הראשונה שלנו היא גשר הישנה. אדמות האזור נרכשו בתחילת המאה ה-20 מידי משפחת סורסוק ובשנת 1920 עלתה למקום קבוצה של חלוצים שהורכבה ממשוחררי הגדודים העבריים ומאנשי גדוד העבודה שקראו למקום גשר נחלים (נחל הירמוך / נחל תבור / נחל הירדן). קבוצה זו סבלה מתנאי החיים במקום והחזיקה מעמד רק שלוש שנים. קבוצה ירושלמית הגיע בשנת 1924 והחליפה את התושבים המותשים ושינתה השם למשק גשר. קבוצה זו התייאשה אף היא ועזבה את המקום למקום חדש צפונית לגשר והקימה את אשדות יעקב. המשטרה הנטושה שנמצאת במקום הוקמה ע"י המנדט הבריטי מתוך דאגה לשליטה על המקום האסטרטגי ובניין המשטרה שימש כמשטרת גבול ומכס.
בניין המשטרה נעזב ע"י הבריטים בסוף אפריל 1948, עוד לפני ההכרזה על קום המדינה – ובני הקיבוץ ומגיני המשק מיהרו להשתלט על המבנה. בתוך זמן קצר פתח הלגיון הירדני, בסיוע כפריים בדואים מהסביבה, בהתקפה חזקה על הקיבוץ ועל בניין המשטרה הסמוך לו, בניסיון להשתלט ולכבוש אותם. זה נחשב לקרב הראשון במלחמת השחרור מול צבא סדיר של מדינה ערבית, עוד לפני הפלישה הגדולה שהחלה ב-15 במאי 1948. תוך כדי המצור על גשר, שלחו העיראקים פלוגה לתפוס את משלט כוכב הרוחות כאוכב אל האווה, החולש על עמק הירדן, אבל כוח של חטיבת גולני הקדים אותם, והעיראקים הופתעו במכת אש מטווח קצר ונסוגו חיש מהר.
נהריים בגשר
נסענו לפגוש את נירית, מנהלת האתר ההיסטורי שמספר את סיפורה של גשר ותחנת הכוח נהריים, ממש על גדות נהר הירדן. האתר נמצא כ-200 מטר דרומית לשפך נהר הירמוך המתמזג עם זרימת נהר הירדן דרומה. המיקום האסטרטגי של המקום הוא תודות לגשר בזלת עתיק וגדול ג'אסר אל מאג'מיJisr el-Majami جسر المجامع, שאורכו 70 מטרים עם קשת ראשית אחת שדרכה זורמים מי הירדן.
הגשר נבנה עם 6 קשתות קטנות יותר, גבוהות יותר בשורה שנייה, ככל הנראה כדי לעזור לזרימה במהלך שיטפון הנהר. בסמוך לגשר השחור והמרכזי, יש עוד גשר עם קרונות רכבת שהיה חלק מרכבת העמק (בית שאן-צמח) ונהרס וגשר קטן אחר מתקופה מאוחרת יותר. הגשר המקורי ככול הנראה נבנה עוד בתקופת הכיבוש הרומי. בסמוך לו, בשל חשיבותו, נבנה גם חאן רחב ידיים ששרידיו נגלים לעין. מפה שנותרה מתקופת צבא נפוליאון שביקר במחוזותינו (משנת 1799) מראה את הגשר שנקרא פונט דה מגמה Pont de magma, ואת החאן הסמוך שמסומן קרוואנ-סראי Caravanserai. הגשר היה בשטח הזיכיון של רוטנברג להקמת תחנת הכוח נהריים.
תחנת גשר היא באלט אל-מאחטה הינה תחנת רכבת בדרך לצמח, וזו היתה תחנת הרכבת הנמוכה בעולם – 246 מטרים מתחת לפני הים התיכון. כחצי ק"מ צפונית לה הוקמה תחנת הסגר מוואג'י-אל-קוסה לבעלי חיים – בעיקר בקר וצאן שיובא מסוריה לפלשתינה ושם שהו לבדיקת בריאותם לפני הכניסה למחוזותינו (אגב, המקום נהרס בשנות ה-70 של המאה שעברה מחשש שישמש מסתור למחבלים ומסתננים).
על מנת לעבור לגשר ולשרידי החאן הבנויים אבני בזלת שחורות, יש צורך לעבור את שער גדר המערכת הצבאית בתיאום עם צה"ל, וכך עשינו על מנת להיכנס למתחם העתיק ומטופח.
בגשר הישנה צפינו בחוויית נהריים – מיצג אורקולי יוצא דופן המשלב סכרים, מים, צלילים וצבע להמחשת פעילותה של תחנת הכוח ואת סיפורו של רוטנברג והפקת החשמל בנהריים. ביציאה מהמיצג ניתן היה להתרשם גם מבית הילדים המשוחזר – ומשלל מוצגים של לפני קום המדינה המתארים את המאבק הבטחוני והקיומי של תושבי גשר והסביבה – לא לוותר.
הגשר הלבן על נחל תבור
לקראת תום הביקור הציע לנו נירית, לקחת אותנו לגשר הלבן שנמצא בק"מ 12.3 של שביל עמק המעיינות (מסומן לבן-כתום-לבן). הגשר המרשים הוקם מעל נחל תבור ובניגוד לגשר השחור של גֶּשֶׁר, שבנוי מאבני בזלת, גשר זה נבנה מאבני גיר מקומיות וצבעו חום בהיר. נסענו מגשר הישנה בין בריכות הדגים ולאורך נתיב הרכבת עד לפנינת הנוף הפחות מוכרת אבל לא פחות שווה ומרשימה.
לתיאום ביקור באתר נהריים בגשר (או גשר הישנה)www.naharayim.co.il או טל': 04-6752685
כוכב הירדן או כוכב הרוחות كوكب الهوا
המבצר הצלבני (בצרפתית: La forteresse de Belvoir) ממוקם על מצוק בגובה 312 מטר מעל פני הים והוא היום פארק לאומי בניהולה של רשות הטבע והגנים. כבר ביציאה מהרכב ברור למה קוראים למקום כוכב הרוחות. משבי הרוח הצוננים הורגשו בכל מקום ואפילו היה קר, לעומת החום של עמק הירדן אותו הרגשנו 5 דקות קודם לכן ו-550 מטר נמוך יותר.
שאלתי את מנהל האתר על המיקום בו צולמו התמונות של אבי, אי שם בשנת 1953 בכאוכב אל-הווא ולשם פנינו. הלכנו בשביל שבין מצודת הבזלת לבין גן הפסלים של יגאל תומרקין, שהוא אוסף פסלים מרשים מיצירותיו של האמן – ומוצג דרך קבע תחת כיפת השמים, מדרום למבצר. בקצה השביל נפתח מראה של עמק הירדן והרי הגלעד שפרושים לפנינו מהמצפור המסודר והמשולט עם הסברים.
המבצר הצלבני שנבנה בסוף המאה ה-12 ובסך הכול תפקד רק כ-20 שנים לפני שנכבש ע"י המוסלמים, נותר משומר מאד כמעט בכל חלקיו והחפיר סביבו. מערך ביצורי כוכב הירדן כולל חפיר ענקי ושתי חומות: חיצונית ופנימית. החפיר נחצב בסלעי הבזלת הקשים ורוחב החפיר עד 20 מטרים, כאשר העומק הוא 10 מטרים – אורך החומה החיצונית, המקיפה את המבצר, הוא 480 מטרים. יוצא דופן בהשתמרותו הוא הפתח הסודי (פּוֹטֶרְנָה) במגדל השער המזרחי. המגדל מסווה אותו היטב, והוא נסתר מעיני העומדים מחוץ למבצר.
רוב רובו של המבצר נבנה אבני בזלת מקומית. יוצאת דופן היא כנסיית המנזר שנבנתה מאבני גיר מסותתות היטב, כדי להבליט אותה בתוך המבצר ולהוסיף לה יופי.
החצר החיצונית והקמרונות ששימשו חדרי מגורים ומחסנים השתמרו היטב. כן השתמרו בור המים שבקמרון המזרחי ושרידי בית מרחץ.
מומלץ לנצל את משבי הרוח הקרירים לטיול באחד מהשבילים המסודרים, סביב המצודה וברחבי השמורה. פרטים והזמנת מקום באתר רשות הטבע והגנים.
דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל
