משק יעקבס ואגדת לחם
התחלנו במושב כפר הרא"ה, במתחם הגבינות ומאפים שצמח לו בשנים האחרונות במרכז המושב שבעמק חפר. החנות ומתחם האירוח הם שת"פ בין משפחת יעקבס – משפחת רפתנים, חקלאים ויצרני גבינות שפועלים במושב מ-1936, לבין האחיות ניבי ושני טבנקין, שהקימו מאפייה בשכנות למחלבה במושב.
זה כמובן שידוך מתבקש, כי הרי אי אפשר גבינות ללא לחם או וַיְיס וֶרְסָה. במחלבת יעקבס מגבנים חלב עיזים, צאן ובקר ומייצרים 25 סוגי גבינות: קשות, חצי קשות בשלות, גבינות עובשים וכמובן גבינות רכות ויוגורטים.
מאפיית אגדת לחם אופה לחמי מחמצת בעבודת יד הנאפים בתנור אבן מסורתי. הגענו ביום חורף שמשי וישבנו והתעגנו על פלטת גבינות ירקות ומאפים להנעת החוויה של המשך נסיעת המבחן. פרטים והזמנות באתר או בדף הפייסבוק.
יקב הרא"ה
תחנתנו הבאה היתה אצל אהוד, היזם, הבעלים והיינן של יקב גרז' שאותו הקים ומטפח. את הענבים לייצור היין, אהוד קונה מכורמים בגליל העליון וברמת הגולן. במרכז המבקרים הסגפני משהו, אהוד קיבל את פנינו עם מספר טעימות של יינות לבנים, רוזה ואדומים. הסיפורים והיין הם השלמה לארוחת הגבינות ולחם בכפר הרואה. לתיאום ביקור, טעימות ו/או רכישת יינות אהוד טל': 054-5744098
מבשלת אלכסנדר
תחנתנו הבאה היא מבשלת בוטיק גדולה שעברה למתחם גדול יותר עם מרכז מבקרים הצופה על חביות התסיסה ודודי בישול הבירה, תפאורה לחוויית בירה וכיף. מבשלת אלכסנדר הוקמה בשנת 2008 באזור התעשייה עמק חפר שליד נחל אלכסנדר. היזם והמנוע מאחורי המבשלה הוא אורי שגיא, שעמד על כך שהבירה תהיה לא מפוסטרת וללא סינון וטרייה ישר מהמבשלה לשולחן האוכל או הבר.
המבשלת מתמקדת באיכות וטריות הבירה, ולא פחות מכך, שוקדת על סגנונות בירה מגוונים ולעיתים גם מהדורות חד פעמיות של בירה. במבשלה מייצרים בירה בכמויות קטנות וכך מתאפשרת הקפדה ושליטה מלאה באיכות, והתוצאות ניכרות הן בביקוש לבירה אלכסנדר ובפרסים בהם זוכה המבשלה במיטב התחרויות של עולם הבירה. מרכז המבקרים פתוח כל יום 9-17 ובתיאום מראש יערכו לכם גם סיור במבשלה. אפשר ושווה ללגום במקום בירה טרייה וגם בירה בהפתעה. לתיאום ביקור בטל': 074-7034094 בפייסבוק או באתר.
יד אבשלום פיינברג
ביציאה מאזור התעשייה פנינו לכיוון חדרה ושם על גבעה קטנה בק"מ 156 של כביש 4, חסרה היתה האנדרטה שהיתה ציון דרך במשך שנים רבות, ומעטים ידעו מה זה המבנה בעל הכיפה המיוחד על אם הדרך בואכה חדרה. יד אבשלום פיינברג הוקמה לכבודו ולזכר אבשלום פיינברג, שהוריו ומשפחתו הם ממייסדי ההתיישבות היהודית בא"י ובחדרה.
פיינברג יחד עם ארבעת האחים אהרנסון (שרה, רבקה, אלכס ואהרון) הקימו את מחתרת נילי, לרגל אחר העות'מאנים, לטובת הבריטים טרום מלחמת העולם הראשונה. ב-1917 נסע פיינברג יחד עם חברו למחתרת ניל"י יוסף לישנסקי, לפגישה במצרים עם הפיקוד הבריטי שישב שם. בדרכם חזרה לפלסטינה-א"י נתקלו השניים בבדואים חמושים ולישנסקי הצליח להימלט, בעוד פיינברג נפגע וגופתו נותרה במקום לא ידוע.
במלות 40 שנה לנפילתו של אבשלום פיינברג בינואר 1957 נחנכה האנדרטה על גבעה בואכה חדרה, ביוזמת אחותו צילה. רק לאחר מלחמת ששת הימים זוהה הדקל עליו סופר 40 שנים קודם לכן, ובחפירה נמצא בין שורשי הדקל שלד, שזוהה במכון לרפואה משפטית כשלד של אבשלום פיינברג, עפ"י מספר סימנים. גופתו הובאה לקבורה בהר הרצל וחוטר אחד מהדקל שצמח מכיס מכנסיו ניטע על יד קברו, בעוד חוטר נוסף ניטע בחצר בית פיינברג שבחדרה. מבנה האנדרטה הועתק ממיקומו המקורי בק"מ 156 על כביש 4, לפארק נחל חדרה (עליו נספר בשבוע הבא).
בריכת יער (בירכת עטא)
המשכנו צפונה לכיוון חדרה וברמזור הראשון עשינו פרסה וחזרנו 2.3 ק"מ עד לתחנת הדלק. משם נכנסנו בשביל המוביל לבריכת היער או שלולית החורף המוכרת במשפחתנו מימים ימימה. זה אחד השרידים החשובים לביצות חדרה, שיובשו לפני כ-100 שנים. יש לציין שהניקוז המשמעותי והסופי היה רק לאחר שהונח צינור שהזרים את מי הביצות לתוך נחל אלכסנדר.
הבריכה נמצאת בחלקה הדרומי של חדרה ובחורף קולטת מים מאגן היקוות בן אלפי דונם. הבריכה מהווה בית גידול חשוב לחי ולצומח, כשהצמח הנפוץ בתחומי הבריכה הוא אגמון ימי, ובאביב ובתחילת הקיץ פורח בוציץ סוככני – צמח מים נדיר בעל פריחה לבנה ומיוחדת. ברחבי הבריכה יכולנו לראות עופות מים רבים החיים במקום. מסביב לה ובין עצי האקליפטוס העבותים ישבנו על שמיכה שהבאנו עימנו וליהנות מהיופי הפראי כל כך קרוב לבית ולעיר.
בתום הביקור שמנו פעמינו לעבר חוף אולגה ומפרץ בנימין, שם נמצא מלון רמדה בו נבלה את הערב והלילה.
מלון רמדה ריזורט
הגענו לחוף מפרץ בנימין שם נמצא כפר הים ומגדל מלון רמדה – מלון הפנאי, ספא ועסקים יוקרתי שממוקם ברצועת חוף מהיפות בישראל. אחד המלונות הקרובים ביותר לחוף ים הקיימים בישראל. המלון שעבר שיפוץ נרחב הימי הקורונה, עוצב ע"י עמנואל שטרן בסגנון מהודר ואלגנטי בנגיעות אווירה ים תיכונית. לאחר שקיבלנו את חדרנו עלינו לקומה ה-17 לחדר נרחב ידיים הצופה אל הים התיכון, שכל פעם מחדש עושה את קסמיו עלינו – ומהקומה ה-17 הקסם כפול ומכופל.
במלון 170 חדרים מודרניים ומאובזרים, כולם פונים אל נוף הים עם הלגונה המרהיבה והציורית שבו. ממול למלון חניה רחבת ידיים ללא תשלום. המלון הוא חלק מרשת מלונות ג'קוב Jacob. הרשת החדשה, שגדלה בשקט בתקופת הקורונה, שיפצה ושדרגה את המלונות שרכשה בשנה האחרונה, התאימה אותם לבואם של קהל האורחים. מרגע שנפתחו שערי מלונות רשת JACOB ניכר שהיא הכניסה משב רוח רענן ובעיקר תחרות אטרקטיבית, במיוחד לאחר שכבר 11 שנים לא נפתחה רשת מלונות חדשה בישראל.
במלון ספא מפנק, אבל אנחנו ירדנו לטייל קצת באזור המלון – ירדנו לחוף הים החורפי שמעליו מתנוססת גבעה עם בניין יפיפה בסגנון הבאוהאוס – ביתה של אולגה חנקין.
לפנות ערב, לאחר מנוחה קצרה בחדרנו המרהיב ואחרי תצפית מרהיבה לעבר השקיעה, שמנו פעמינו לטיילת מפרץ כפר הים למסעדת בני הדייג. המקום שנמצא ממש על שפת הים ומחלונות המסעדה נשקף נוף הים הכל כך מרגיעה. המסעדה מציעה לסועדים הצעות מתאבנות כבר משעות היום המוקדמות וגם מוגשות ארוחות בוקר ישראלי עשירות, שכוללות מבחר סלטים, גבינות ולחמים טריים הנאפים במטבח המסעדה.
בית אוֹלְגָּה חַנְקִין
אולגה בלקינד, דודתו של אבשלום פיינברג, נישאה לגואל אדמות חדרה יהושע חנקין שהיה צעיר ממנה ב-13 שנים, ויש האומרים שהיתה המנוע מאחורי חנקין לרכישת האדמות. אולגה הייתה פמיניסטית, מיילדת מקצועית ופעילה ציונית מוכרת. יש מכתב (ללא תאריך) שמופנה לעיריית ת"א בו כתבה והתלוננה על היעדר שמות נשים בין שמות הרחובות בעיר. שכונת גבעת אולגה בחדרה, קרויה על שמה. השכונה החלה בהקמת הבית על ראש מצוק, ליד מפרץ בנימין שעל החוף. הבית נבנה בסגנון הבאוהאוס, כבית ביטחון בעקבות המרד הערבי של 1936-1939 ומשקיף על אדמות מישור החוף שנרכשו על ידי בני הזוג חנקין. כיום המקום נטוש אבל יופיו זה משהו שאי אפשר לפספס.
פארק נחל חדרה וחפציבה
התחלנו את הבוקר בנסיעה קצרה לאורך החוף צפונה לפארק נחל חדרה, פארק עירוני שפתוח כל יום משעה 8 בבוקר ועד החשיכה, עם טיילת יפה בשני גדות הנחל המשוקם ומתקנים לשעשוע ולספורט. בצידו המזרחי של הפארק, מוצב יד זיכרון לאבשלום פיינברג, עליו דיברנו בחלקו הראשון של הטיול. בחודשי החורף מגיעים כרישים לשפך נחל חדרה וביום טוב וקצת מזל אפשר לראותם מהחוף.
מזרחה משם, מעבר לכביש החוף (2), נמצאת חוות חפציבה, שהגישה אליה מכביש 4 ושכונת חפציבה ועל גדת נחל חדרה. החווה פעלה בשנים 1906-1929 ועמדה שוממה עשרות שנים, עד לשיקום נחל חדרה והקמת מרכז ההדרכה של חברת החשמל בשטחי המתחם, תוך שחזור רוב מבני החווה המקוריים. במקור שמה היה אחוזת קיסריה, עד שחנקין העניקה לה את שמה מהפסוק: "לא יקרא לך עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה, כי לך יקרא חפצי בה" (ס"ב, ישעיהו).
במקום הוקם בית משאבות ששאב מים מהנחל לבריכת אגירה וכך השקו את הפרדסים, כרמי הזית ומטעי השקדים שנטעו בחווה. בשיאה חיו בחווה כ-60 פועלים. כיום אפשר לבקר ולטייל בחווה, עם שבילים מסודרים, שלטי הסברה וטבע, בצד בוסתנים ופרדסים רעננים שמשיבים למקום את מראה החווה של לפני 100 שנים.
מוזיאון הח'אן חדרה
אחרי הכרת ההיסטוריה של חדרה מימי חנקין ופיירברג, החלטנו לבקר במוזיאון החאן, ששוכן באתר הלאומי הח'אן של חדרה, במרכז העיר. מבנה הכורכר המרשים היה במקורו בית חווה חקלאית עות'מאני מסוף המאה ה-19 ונרכש ב-1891, כחלק מרכישת 30,000 דונם מהאפנדי הלבנוני סלים חורי.
המבנה שימש במשך שש שנים את ראשוני המתיישבים. עם יציאת משפחות המתיישבים לבתיהן, הוסיף הח'אן לשמש את הציבור: דירת השוחט, בית בד, מחסנים, בית מרקחת ואפילו מלון. ב-1912 התגוררו כאן משפחות עולי תימן, עד שעברו למגורי קבע בשכונת נחליאל. בשנים 1948-1925 פעלה במקום משטרת הרוכבים הבריטית.
ב-1941 נחנך בית הכנסת הגדול שנבנה על חלק מחדרי החאן ושאר שרידיו היו אמורים להיהרס. לשמחתנו, התכנית לא יצאה לפועל וכך שרדו כמחצית מ-26 החדרים המקוריים של הח'אן.
המוזיאון המרשים משמש היום כמרכז מורשת לתלמידי חדרה ולקהל. מומלץ להקדיש זמן לסרט המספר את תולדות העיר.
מוזיאון החאן, הגיבורים 74, חדרה. פרטים באתר ובטל': 04-6322330.
טיולים נוספים באזור
בטיול לאזור חדרה מומלץ לשלב גם את פארק השרון או את המסלול הרגלי החדש סביב פרדס חנה – מסלול פרכו"ר. עוד על טיולים בחדרה באתר חדרתו של עיריית חדרה.
רוח שתות
בכניסה לקיבוץ גן שמואל ומול מרכז הקניות האזורי, נכנסנו למתחם החממות ופגשנו את אילן, שלמעלה מעשור שוקד על פיתוח המקום, תוך שמירה על כללי קיימות ושמירה על הסביבה והחברה. לאחר שהתאלמן ונשאר עם 4 ילדים קטנים, גמר אומר להקים את רוח שתות – מקום בו תות השדה הוא הגידול המרכזי אבל סביבו עוד מגוון פעילויות ומוצרים שגדלים או נמכרים המקום.
מספר אילן: "בזמנו היה ידוע שתות שדה הוא אחד הגידולים המרוססים ביותר בחומרי הדברה ורעל. אחרי התעקשות, התמדה והמון למידה הצלחנו בפיתוח גידול תותים ללא ריסוסים. כיום גדלים במקום מספר זני תות שדה, פטל, אסנה ואוכמניות – הכל נקי מריסוסים."
ברוח שתות שתי חממות תות שדה בשיטת גידול שמאפשרת הנגשה גם ליושבים על כסא גלגלים ולקטיף וטעימות.
פעילות חברתית חשובה נוספת שאילן גאה בה היא העסקת שש עובדים/ות עם צרכים מיוחדים: "השמחה והאהבה שאני מקבל מהם ממלאות אותי בכל יום מחדש ומעידות על מידת הקשר ההדוק שלהם עם החווה," אמר.
ברוח שתות לכל אחד יש מגוון פעילויות שיוכל ליהנות מהן, החל מצפייה בסרט הסבר קצר, חממת פעילות לילדים (בשבת הדרכה וסדנת יצירה), קטיף סלסלת תות שדה לקחת הביתה, תות שדה טבול בשוקולד ועוד. יש להזמין ולרכוש כרטיסים מראש על מנת להבטיח את הכניסה והקטיף.
פרטים והזמנות באתר או בפייסבוק.
דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל.
