"בתחרות סטארט-אפים של משרד החקלאות הוגשו 55 בקשות בתחומי הגנת הצומח, מערכות ניהול, חיישנים ובעלי חיים. בחרנו ב-32 חברות ונתנו להם כספים לפיתוח מוצרי שיווק"
שם המשחק בחקלאות המאה העשרים ואחת היא – חדשנות. יש לנו בישראל כישרונות בלתי רגילים העוסקים בפיתוחים והמצאות מעולם הדמיון ויש להם את היכולות לקדם את ישראל לדרגים גבוהים של חידושים במגוון של פעילויות.
משרד החקלאות הבין שהחדשנות היא לב ליבה של תקופתנו והקים יחידה חדשה שכל כולה חדשנות חקלאית, גם באמצעות שדרוג המחקר והפיתוח החקלאי על כל היבטיו.
ד"ר מיכל לוי ניגשה לפני כמעט ארבע שנים למכרז הממשלתי שאיחד את מינוף המו"פ עם חדשנות חקלאית, בתחושה של שליחות ציונית למען מדינת ישראל.
מאז החלה בתפקידה בחודש ספטמבר 2016, היא מקדישה את ימי השבוע לקידום שני הנושאים המעצבים את עבודת היחידה שבראשה היא ניצבת, וכל כולה גאווה על מה שמתרחש בשטח, לנגד עיניה.
על רקע הפרקים החדשים בירחון, שנוגעים להיבט החדשנות, בחרנו ל"ריאיון החודש" את הד"ר מיכל לוי, סמנכ"לית בכירה למינוף המו"פ החקלאי והחדשנות במשרד החקלאות.
ד"ר מיכל לוי, שם ארוך מלווה את תפקידך במשרד החקלאות, מה קודם למה? מינוף המו"פ או חדשנות?
"זה נושא משולב שמתנהל במקביל. החדשנות היא למעשה זו שבחובה מוטמן המו"פ ולא רק במעבדה. אני מאמינה בשיתופי פעולה, בחיבורים שמביאים ליצירת דברים מיוחדים.
החדשנות היא נקודת מבט שממנה מגדירים בעיה. לדוגמא נושא של מים – מוביל ארצי, התפלה, השקיה בטפטוף. בישראל מחסור במים וצריך להביא את המים למקום שבו אתה מגדיר את הבעיה ומייצר פתרון חדשני – וזו נקודת המבט שלי על חדשנות".
המו"פ החקלאי זוכה לעדנה מחודשת? על רקע תקציב מדולדל?
"אנחנו רואים את המספרים שמושקעים במו"פ הישראלי. בסכומים שמושקעים בישראל יש עלייה. חלק גדול מההשקעות הן השקעות זרות (בהאטת מה עקב הקורונה), יש מעט קרנות מקומיות שמשקיעות בחקלאות וגם חברות שמשקיעות במו"פ.
כל זה בצמיחה. הרוב הן השקעות זרות שתומכות בחדשנות ובהטמעה של טכנולוגיות. "לי יש תקציב נפרד. בשנת 2019 הוא היה 12 מיליון שקלים. אף פעם הוא לא מספיק. התכניות שלי מתחלקות לשתיים: במשרד החקלאות וברשות לחדשנות. ב-2018 פתחנו ברשות לחדשנות מסלול לחקלאות, מיועד לחברות בתחום החקלאות בלבד על כל ההיבטים. יש במסלול הזה הגדרות לזכייה בתקציב, שונות מתקציב הרשות לחדשנות.
ההגדרה שהכנסתי: מידת ההשפעה על הטכנולוגיה בחקלאות. למשל, טיפוח, חום, יובש, מחלה. מוצר שתהיה לו השפעה על התחום. במסלול לחקלאות יש שני תתי מסלולים: האחד – תמיכה בחברות הזנק בתחילת דרכן. קשה להשיג מימון בשלבים ראשוניים ומתבססים בעיקר על תקציב ממשלתי. תת מסלול שני הוא שת"פ בין מו"פ אזורי ובין חברות מסחריות. מפתיע שהרבה מהחברות המסחריות אינן מכירות בפעילות של מו"פים אזוריים ושת"פ עם מו"פים. בניתי תכנית לשת"פ עם חברות חיצוניות ומו"פים אזוריים".
מוסיפה: "תת מסלול מנוהל על ידי מינהלת ההשקעות: פיילוטים, שת"פ עם חקלאים. חברה עם אב-טיפוס+חקלאי מגישה בקשה. זה גם ברשות החדשנות".
"עוד תכנית במשרד החקלאות – תחרות סטארט-אפים. המטרה – לייצר מאגר של חברות שרואות פוטנציאל בפיתוחים שעובדים עליהם. 55 בקשות הוגשו לנו בתחומי הגנת הצומח, מערכות ניהול, חיישנים ובעלי חיים. בחרנו ב-32 חברות ונתנו להם כספים לפיתוח מוצרי שיווק. אנחנו מקדמים את המכירה של המוצרים שלהם. איך? – בסרטון שמציג את המוצר או במצגת משופרת. עשינו כנס בחודש יוני 2019 "אגרי ישראל". הבאנו בכירים מכל העולם, מארגוני מגדלים והצגנו תערוכה חיה. רחפנים טסו בשמי השטח. נערכו פגישות עסקיות. זה היה ביקב ברקן והיה מוצלח מאד".
רחפנים בשירות החקלאות זה גם חדשנות.
"נכון. עד אשתקד נערך בישראל כנס רחפנים בין לאומי רק בהיבט ביטחוני. ראית שם רק לובשי מדים. אשתקד קיימנו בכנס הביטחוני מושב בחקלאות: רחפנים בשירות החקלאות. מאז הגיעו אלי חברות שהציגו לי פיתוחים שנוגעים ישירות לחקלאות. באו אלי עם רחפן עם כושר הרמה של 48 קילוגרם".
מבקשת להדגיש: "אני מאמינה במהפכה הרביעית, בחקלאות. עד היום היו שלוש מהפכות. הראשונה הייתה "המהפכה הנאוליתית". היא התרחשה בתקופת האבן החדשה, לפני כעשרת אלפים שנה. האדם שינה את הרגליו ועבר מחברות נודדות של ציידים ולקטים לחברות חקלאיות נייחות. בשלב זה האדם החל לגדל תוצרת חקלאית באופן יזום. המהפכה השנייה החלה במאה ה-17. תקופה זו מאופיינת בגידול מואץ באוכלוסייה ותהליכי עיור, ועקב כך, גידול בביקוש למזון.
זה גרם לשוני במאפייני החקלאות ומעבר מחקלאות לצרכי קיום לחקלאות מסחרית כולל שיווק התוצרת למרחקים גדולים, וכן בתהליכי קבלת בעלות על הקרקע החקלאית. בתקופה זו החל שימוש במיכון חקלאי: מכונות שהחלו להחליף את עבודת הכפיים. המהפכה השלישית היא המהפכה הירוקה – במהלך המאה העשרים הצליחו מדינות להגדיל משמעותית את יבול הדגנים (חיטה, תירס, אורז) הודות לשימוש בזנים חדשים, הגדלת פוריות הקרקע על ידי שימוש בדשן כימי והדברת מזיקים בשיטות כימיות. בנוסף לכך עברו לשיטת גידול של מונוקולטורה: גידול אחד לחלקת שטח.
"הזנת בעלי חיים זה אתגר מאד גדול גם בכל העולם. מדינת ישראל מייבאת 90 אחוז מהגרעינים. שני שלישים מהם להזנת בעלי חיים. זה נושא מאד חשוב וצריך למצוא פתרון. אני מקווה להעצים פתרונות חדשים: מקורות חלבון מחרקים – חרגולים, זבוב החייל השחור – חרק שהרימות שלו אוכלות פסולת אורגנית. מגוון פעולות להעשיר את תזונת האדם ובעלי החיים במקורות חלבון צמחיים. תהליכי טיפוח, גידולים פחות מוכרים בארץ, שיטות גידול מתקדמות"
כיום אנו בעיצומה של המהפכה הרביעית – אין עדיין הגדרות פורמליות אבל אנחנו רוצים להתייחס אליה כאל מהפכה. הכוונה היא לכניסה של טכנולוגיות כגון בינה מלאכותית (AI), עיבוד תמונה,INTERNET OF THINGS (IOT) , BIG DATA, רובוטיקה ועוד לעולם החקלאות. טכנולוגיות אלה מאפשרות העצמה וייעול של שיטות גידול קיימות ובאות כמענה לאתגרים של החקלאות העכשווית".
יש לך תכנית סדורה בתחומים שאת פעילה בהם?
"אנחנו נכנסים השנה לפיתוח אקו-סיסטם. הייתי בוועדת ההיגוי של עמותה -המכון הישראלי לחדשנות, שעוסקת בחיבורים בין חקלאים ויזמים, קרנות השקעה, חברות ישראליות ורב-לאומיות, אקדמיות, מכוני מחקר. הם מקבלים 50 אחוז מהפעילות מתקציב ממשלתי".
במה לדעתך יעסוק המו"פ החקלאי בעשור הזה?
"הזנת בעלי חיים זה אתגר מאד גדול גם בכל העולם. מדינת ישראל מייבאת 90 אחוז מהגרעינים. שני שלישים מהם להזנת בעלי חיים. זה נושא מאד חשוב וצריך למצוא פתרון. אני מקווה להעצים פתרונות חדשים: מקורות חלבון מחרקים – חרגולים, זבוב החייל השחור – חרק שהרימות שלו אוכלות פסולת אורגנית. מגוון פעולות להעשיר את תזונת האדם ובעלי החיים במקורות חלבון צמחיים. תהליכי טיפוח, גידולים פחות מוכרים בארץ, שיטות גידול מתקדמות.
מדגישה: "תקופת הקורונה הציפה את המחסור בכוח אדם. לא רק בישראל. אשקיע בתחומי רובוטיקה בחקלאות. עוד אין רובוטים בשדה, אבל נשקיע בתחום. אמנם אין תקציב עדיין אך אני בהחלט רוצה לרכז פעילות בשני התחומים".
מהו הקשר בין היחידה שאת בראשה ובין מינהל המחקר החקלאי?
"עד לפני חצי שנה ריכזתי את מוקדי הידע שהוקמו בשנת 2016. חיבור בין חוקרים במכוני מחקר בתחומי ידע שונים, במטרה לפתח מוצרים. הוקמו חמישה מוקדי ידע, 80 חוקרים. הרעיון – לפתח מוצרים. במוקד היידע יושבים כלכלן, פיזיולוג של צמח, מהנדס, איש מחשבים ואגרונום.
הנושאים הם: מחקר שורש; פיתוח תרכיבים לנגיפים בענף הלול; נחקרה קורונה של תרנגולות ועכשיו על קורונה של בני אדם, הדברה יותר ידידותית ומשולבת, השקיה מדייקת, פיתוח מוצרים בעולמות של בעלי חיים והנדסה חקלאית. הקשר עם מינהל המחקר החקלאי הוא דרך החברות".
האם הייתה לך תמיכה מקצועית/כספית מההנהגה היוצאת של משרד החקלאות?
"כן. נכנסתי למשרד תחת כהונתם. סייעו לי בפעילות בין לאומית שאני עוסקת. נסעתי לארצות הברית עם המנכ"ל בן אליהו ועם השר אריאל להודו לשיתופי פעולה. אין לי טענות. אני מרכזת פעילות בפן המקצועי".
משבר הקורונה האט פעילויות? בלם מחקר?
"הקושי שאני רואה הוא בנושא ההשקעות. אני רואה במספרים. יש האטה בהשקעות זרות. אני מקווה שכולם יתאוששו. חברות לא יכולות לנסוע מכאן לעולם הגדול ומשם לישראל. צריך שתהיה יכולת גמישות של חברות לייצר תקשורת גם מרחוק. החברות הישראליות הן חלק גדול מהשוק שנמצא בחו"ל. יש השפעה על מכירות. אני שומעת, מדברים אתי, זה מצב של אי וודאות כלל עולמית. אנחנו יצרני ידע וחשוב לנו הקשר עם העולם".
מדגישה: "אני מאמינה שהממשלה צריכה לגייס יותר כסף ולתמוך בחברות ישראליות שהאטו פעילויות. לתת יותר מענקים. אני לא יודעת מה יקרה באמת".
"כיום אנו בעיצומה של המהפכה הרביעית – אין עדיין הגדרות פורמליות אבל אנחנו רוצים להתייחס אליה כאל מהפכה. הכוונה היא לכניסה של טכנולוגיות כגון בינה מלאכותית (AI), עיבוד תמונה,INTERNET OF THINGS (IOT) , BIG DATA, רובוטיקה ועוד לעולם החקלאות"
לסיום, מהו ה"אני מאמין" ותחזית עתידית לתחומי העיסוק שלך?
"ישראל חייבת להמשיך להיות מובילה בתחום. זה יכול לקרות רק אם יהיו חיבורים בין כל השחקנים: חקלאים, חברות, גופי מחקר; לשלב ידיים ולראות ביתרון הקוטן של המדינה ולהעצים אותו. לא להגיד לא לשום דבר. בתחום המינוף: לקחת ידע שנוצר ולהביא נקודות מבט אחרות למקום שלא חשבת שהוא יכול ללכת אליו".
שמונה שנים הייתה סגנית ראש מועצת אורנית
ד"ר מיכל לוי בת 50 נולדה בתל אביב. גדלה ברעננה כשעוד הייתה מושבה. נשואה לאסי לוי, איש הייטק. מתגוררים באורנית. הורים לארבעה ילדים. הבכור, רועי (24) מתחיל ללמוד משפטים ובעל עסק עצמאי להפקות אירועים. רותם (21) סגן מפקד צוות ביחידת יהלום בחיל הנדסה. אדוה (18) מסיימת י"ב במגמת פיזיקה ותלמד במדרשת בנות במגדל עוז בגוש עציון. נגה (13) סיימה כיתה ז' באולפנת אורט באלקנה, רקדנית בבית ספר למצטיינים.
מיכל אוחזת תואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון, תואר שני בביוטכנולוגיה ושלישי בביולוגיה מולקולרית. העבודות לשני התארים היו במעבדה של פרופסור אילן סלע ז"ל, וירולוג, בפקולטה לחקלאות ברחובות.
מיכל עשתה פוסט דוקטורט באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה. "עזבתי את תחום הצמח, עבדתי במעבדה במחקר על סרטן ריאות. היינו שלוש וחצי שנים בארצות הברית. נסעתי עם שלושה ילדים וחזרתי עם ארבעה ילדים. נגה הייתה בת ארבעה חודשים כשחזרנו לארץ".
בשובה לישראל עשתה מיכל פוסט דוקטורט גם במכון ויצמן, תופעות של מחלות כבד. "כל חיי הבוגרים עסקתי במחקר ואקדמיה, תחום תובעני ולכן לקחתי שנת חופש". במקביל לשובה, ד"ר מיכל לוי התמודדה על מקום כחברת מועצה באורנית.
עשר שנים הייתה חברת מועצה ושמונה שנים מהעשר כיהנה כסגנית ראש המועצה, שלומי לנגר.
באותה עת התקבלה לעבודה בחברת יישום של האוניברסיטה העברית בירושלים, חברה העוסקת במסחור מחקרים. עבדה חמש שנים בחברה, שלוש מהן כסמנכ"ל פיתוח עסקי בכל הקשור לפרויקטים בחקלאות.
בשנת 2016 ניגשה למכרז לתפקיד שבו היא מכהנת היום במשרד החקלאות. אחרי 8 חודשים של תהליך, גברה על מתמודדים רבים ובחודש ספטמבר 2016 נקלטה במשרד החקלאות.
וכך היא מסכמת את ראשית הדרך שלה במשרד החקלאות: "זה תפקיד חדש, היה לי כיף להיכנס לתפקיד שאני מחליטה לאן אני לוקחת אותו. זה אתגר גדול ומשמח כאחד".
ד"ר מיכל לוי פרטי התקשרות
