המחקר בשירות המטע: מחקרים באבוקדו ומטעים נשירים
יבול שיא
הרפת והחלב
ענת הלגוע סולומון

חיישני מים בעץ ריאיון עם מנכ"לית "סאטוראס"

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
"יהיה סביר להעריך שניהול השקיה על בסיס חיישן סאטוראס יכול לאפשר עבור גידולים רבים חיסכון של כ-20 אחוזים בעלות המים ושיפור ממוצע של כעשרה אחוזים ביבול"

חדשנות חקלאית זה שם המשחק ובגיליון הזה אנחנו מציגים פיתוח כחול לבן של חיישן למדידת מצב המים בעץ, באמצעות חיבור לרקמת המים הצמחית. חיישן מיניאטורי המשולב במערכת השקיה אוטומטית, יוביל, לדעת המפתחים, לשיפור יבול במונחי כמות ואיכות לצד חיסכון במים.

 

התקנה בשקד בקליפורניה
התקנה בשקד בקליפורניה

 

ענת הלגוע סולומון, מייסדת ומנכ"לית חברת SATURAS, תתארי בבקשה את הפיתוח של החברה, תרומתו לחקלאי ובכמה אחוזים הוא מייעל או חוסך עלויות.

"חברת סאטוראס פיתחה חיישן זעיר, המוחדר לגזע העץ ומודד באופן אוטומטי את פוטנציאל המים בגזע. פוטנציאל המים בגזע נחשב למדד המדויק ביותר לקביעת מצב המים בעץ. חוקרים מובילים בחו"ל ובארץ ובהם ד"ר עמוס נאור עוסקים בכך כבר שנים רבות, ומדריכים חקלאיים כמו אריה פלג, ישראל דורון ויוני גל ז"ל, נעזרו ונעזרים בו לצורך הכוונת השקיה במטעים.

"הבעיה היא שעד היום הדרך היחידה למדוד את פוטנציאל המים בגזע, הינה בעזרת מכשיר ידני ומסורבל (תא לחץ) שמצריך זמן וכוח אדם מיומן, ולכן גם החקלאים המובילים ביותר, נאלצים להסתפק במדידה שבועית בלבד. החיישן של "סאטוראס" מאפשר לראשונה לקבל את אותו המדד האיכותי והמוערך, שבמשך שנים נבנו פרוטוקולים להשקיה על פיו, בצורה אוטומטית, יומית, היישר לטלפון הנייד.

 

 


"הוכחנו את היתכנות הטכנולוגיה באמצעות אב טיפוס שנבדק במטע הדרים בגליל העליון. מאז העמיקה החברה בפיתוח הטכנולוגי. בחברה עובדים כיום 25 עובדים, הרחבנו את סוגי הגידולים כך שכיום כבר הוכחנו את הטכנולוגיה בלמעלה מ-14 גידולים שונים, בהם שקד, תפוח, אגוז מלך, נקטרינה, קיווי – בארצות שונות בעולם"


 

"השקיה על פי פוטנציאל המים בגזע, הוכחה כחוסכת במים ואף משפיעה על איכות הפרי כמו גודל תפוח, ריכוז סוכרים בענבי יין, מניעת פריחה סתווית באגס ועוד. יהיה סביר להעריך שניהול השקיה על בסיס חיישן סאטוראס יכול לאפשר עבור גידולים רבים חיסכון של כ-20 אחוזים בעלות המים ושיפור ממוצע של כעשרה אחוזים ביבול".

 

האם ביצעתם ניסויי שטח שהעידו כי הפיתוח מוכיח את עצמו?

"בשנים האחרונות הותקנו מאות חיישנים בארץ ובחו"ל. הוכחנו כי החיישן שלנו תואם את מדידות תא הלחץ הישן והטוב( נחשב GOLD STANDARD בתעשייה). כיוון שתא לחץ ידני משמש חקלאים וחוקרים רבים כבר עשרות שנים, הצטבר המון ידע לגבי ניהול השקיה אופטימלי על פיו. הידע הקיים יכול להיות מנוצל על ידי לקוחותינו ביתר שאת, לביצוע המשך אופטימיזציה באמצעות הכלי החדשני".

 

האם הפיתוח שלכם ייחודי בעולם או שיש לו דומים במדינות שונות? מהי בעצם החדשנות בפיתוח הזה?

"ישנם בשוק מזה שנים רבות חיישנים שמודדים את מצב המים בעץ באורח עקיף. הנפוץ ביותר הוא הדנדרומטר, המודד את השינוי היומי בהיקף הגזע. מכשירים אלו אינם מדויקים מספיק בשל העובדה שישנם גורמים אחרים, פרט למים, שמשפיעים על היקף הגזע כגון שלב פנולוגי או גיל העץ.

"חיישנים נפוצים אחרים הינם חיישני רטיבות קרקע (הדור הבא של הטנסיומטרים). חיישנים אלה סובלים מהשונות הגדולה שיש בקרקע ולכן התקנתם במקום מייצג היא קשה עד בלתי אפשרית. כעת כשהשוק החקלאי מכוון ליישום השקיה מדייקת, הכלים הקיימים אינם רלוונטיים.

"סאטוראס הינה החברה היחידה המציעה בשוק חיישן למדידה ישירה של פוטנציאל המים בגזע. קיימת בשוק חברה נוספת, אמריקאית שנמצאת בשלבי פיתוח הרבה פחות מתקדמים. החדשנות מקורה במדידה הישירה, באמצעות מגע ישיר של החיישן עם רקמת המים בעץ (בדומה מעט למכשור רפואי בעצים). אחד האתגרים המיוחדים בפיתוח היה להתגבר על תגובת הפצע האופיינית לצמח כאשר מחדירים את החיישן לגזע".

 

מי ומי בחברה, כיצד הוקמה, מתי וכיצד פעלה עד היום?

"את הרעיון הגה ד"ר משה מירון, חוקר וותיק במכון המחקר מיגל. משה זיהה את הפער שבין צרכי החקלאים לכלי המדידה הקיימים היום בשוק. אני חברתי למשה מירון והקמנו את החברה כיזמים בשותפות עם מכון המחקר מיגל וחברת טרנדליינס שסיפקה את הפלטפורמה לתכנית החממות. יצאנו לדרך שלושה עובדים בחברה. לאחר שנה הוכחנו את היתכנות הטכנולוגיה באמצעות אב טיפוס שנבדק במטע הדרים בגליל העליון. מאז העמיקה החברה בפיתוח הטכנולוגי. בחברה עובדים כיום 25 עובדים, הרחבנו את סוגי הגידולים כך שכיום כבר הוכחנו את הטכנולוגיה בלמעלה מ-14 גידולים שונים, בהם שקד, תפוח, אגוז מלך, נקטרינה, קיווי – בארצות שונות בעולם".

 

התקנה בגפן יין
התקנה בגפן יין

 

כמה השקעתם בפיתוח שלכם?

"עד כה גייסה החברה כ-12 מיליון דולר. רוב ההשקעה באה ממשקיעים פרטיים, בהם קרנות השקעה ומשקיעים אסטרטגיים. לצד זה החברה זכתה במענקים מכובדים גם מרשות החדשנות וגם במענק של מיליון וחצי אירו מהאיחוד האירופי, במסגרת תכנית הורייזן 2020. מענקים אלה הן עדות לחדשנות פורצת דרך של הטכנולוגיה. בין המשקיעים בחברה נמצאים גם גפן קפיטל, טרנדליינס, רמת מגשימים ואף משקיעים מחו"ל כמו חברת FORBON הסינית וקרן TRENDLINES AGRIFOOD FUND שמובלת על ידי חברת TEMASEK הסינגפורית ויקב TORRES הספרדי".

 

מתי הפיתוח יהיה מסחרי והאם המכירות שלו צפויות לשוק מקומי או שוק עולמי?

"המכירות החלו השנה. כשבעים אחוזים מהלקוחות שניסו את המוצר בשנה קודמת ביצעו רכישה בשנה הנוכחית, אך גם לקוחות חדשים קנו מערכות כדי להתנסות בהן. התכנית היא להמשיך להתרחב בשוק הישראלי, במקביל להתרחבות בחו"ל. אנחנו רואים בשוק הישראלי כר פורה לשיתופי פעולה עם חקלאים וחוקרים מהטובים בעולם, על מנת שנוכל להמשיך ולהשתפר".

 

ממתי נקשרת למילה חקלאות?

"ההיכרות עם עולם החקלאות החלה מראשית היזמות בסאטוראס בשנת 2013. גיליתי עולם חדש ומרתק, שנמצא בתקופה מדהימה של התפתחות וצמיחה: כניסת טכנולוגיות חדשניות, סקרנות ועניין מצד מגדלים מקצועיים, ליווי של חוקרים ומדריכים מקצועיים וסביבת עבודה ייחודית ונעימה".

 

האם צפויים עוד פיתוחים של החברה בעתיד?

"בהחלט. החברה ממשיכה כל הזמן בפיתוח. בימים אלה יוצאים לניסויי שדה דגמים חדשים של החיישן המוקטנים למחצית מגודלו של המודל הנוכחי לכדי 6 מ"מ. זאת במטרה לצמצם את היקף הפציעה בגזע העץ ולהתרחב לגידולים נוספים כגון עצים צעירים, אוכמניות ועוד. אחד מהערכים שלנו הוא פיתוח והתפתחות, ויש בכוונתנו להמשיך ולפתח מוצרים משלימים נוספים בתחום החקלאות המדייקת".

קריירה בתעשיית המים והקלינטק

ענת הלגוע סולומון בת 51. נשואה לשלומי סולומון, מנכ"ל חברות "עין דור" ו-IM.P.C. שעוסקות בתחום חדרים נקיים וציוד לתעשייה. מתגוררת במושבה יקנעם. אם לשלושה ילדים בוגרים. נולדה בנצרת עילית, היום נוף הגליל. בוגרת תואר ראשון בהנדסה כימית מהטכניון ותואר שני בפיתוח אורגני מהמכללה למינהל. למעלה מ-20 שנות קריירה בתעשיית המים והקלינטק. בתפקידה האחרון הייתה מנכ"לית "ואוליה מים" בישראל וקודם לכן סמנכ"לית חטיבת המים והשפכים בחברת GES מקבוצת דוד עזריאלי. לפני כ-8 שנים, על רקע היכרות עסקית עם מכון המחקר מיגל, נחשפה לד"ר משה מירון ולרעיון החדשני ו"נסחפתי באתגר להפוך את הרעיון לממשי. יזמות טכנולוגית הייתה מוכרת לי אך מפוזיציה שונה כשכירה בחברה מובילה בתחומה. האתגר כיזמית של חברת הזנק (סטארט-אפ) שונה באופי ומלווה בקשיים יומיומיים, אך לצד זה יש תחושת סיפוק אדירה של יצירה ובנייה משמעותית".

מחקרים באבוקדו ומטעים נשירים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן