חקלאות בת קיימא: חקלאות והתחממות גלובאלית
יבול שיא
הרפת והחלב
יענקלה כהן תפוח אדמה

ריאיון החודש עם יענקל'ה כהן, "מר תפוח אדמה"

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אין אדם אחד במילייה החקלאי שאינו מכיר את השם המיוחד "מר תפוח אדמה" שדבק בקיבוצניק מנחל עוז. איש שלאורך יותר משישה עשורים בחייו הוביל את חקלאות ישראל להישגים של ממש וגם בגילו המופלג הוא פועל ללא ליאות, ללא הפסקה ובמרץ בלתי רגיל לתרום לעבודת האדמה בישראל, ובזכות כישרונו וכישוריו גם מעבר לגבולות המדינה, אלא שמגפת הקורונה בלמה מעט את הפעילות הבין לאומית שלו. בחרנו ל"ריאיון החודש" את יעקב (יענקל'ה) כהן, איש משכמו ומעלה שמיזם ייחודי שכל-כולו טבוע בחתימת ידו, עומד להיחשף קבל עם. אורח ריאיון החודש עומד להגשים חלום חיים בהשקת מרכז מבקרים שיציג את חקלאות הירקות של ישראל, ועיקרו סיפורו של תפוח האדמה.

 

אך טבעי שהשאלה הראשונה שהפניתי אליו הייתה מתי עלה אצלו רעיון ההקמה של מוזיאון תפוח אדמה וכיצד מימש אותו.

"בשנת 2006 ביקרתי במועצת הצמחים ופגשתי שם את הכלכלן אברהם ארליך (נונה) והוא הציג לי שאלה/אמירה: "אבא שלי הקים מוזיאון לדבש, למה שלא תקים מוזיאון לתפוח אדמה"? תשובתי הייתה מהירה: קניתי, עלי. כאן החל המסע שנמשך עד עצם הימים האלה שאתה מראיין אותי.

ראשית דבר, התחלתי ללמוד את הנושא ומאחר שאין מתחם דומה בישראל, פניתי למוזיאונים באירופה ובארצות הברית, ואין שם רבים, הצגתי שאלות וקיבלתי תשובות. בכמה מהם ביקרתי. כשהיה לי מושג מה צריך, פניתי לתיירן אילן בן יוסף והוא הכין עבורי פרוגרמה ראשונית צנועה למדי בדרישותיה הכספיות. נעזרתי במימון ראשוני של ארגון מגדלי ירקות, הקמנו עמותה בשנת 2008 והתחלנו להניע את הגלגלים.

התגובה הראשונה של חברי העמותה הייתה "אם כבר אז כבר, עלינו להקים אתר שירשים מאד את המבקר, שישאיר טעם של עוד וילמד על ענף תפוחי האדמה באורח יסודי" וכך שינינו את הקונספט.

יצאנו למכרז ובחרנו בחברת "דיסק און-פרו" שתציע פרוגרמה ותקציב חדש. הם הגישו לנו מוצר מרשים עם תקציב הקמה של 8 מיליון שקלים. כשבאתי לקיבוץ והצגתי את התכנית, אומר בעדינות, התגובה הייתה "לא מעניין אותנו. קח את חדר האוכל הישן ותעשה בו מה שנראה לך, רק אל תערב אותנו ואל תבקש מימון כל שהוא". עם ברכת הדרך הזו יצאתי למערכה. כשפניתי למועצה האזורית בבקשת תמיכה זכיתי לתגובה אוהדת אבל בהתניה שנקים את הפרויקט בשלבים, דהיינו, במחצית הסכום המקורי.

מכאן התחלנו את מסע גיוס הכספים שבסופו של המהלך גייסנו ארבעה מיליון שקלים כשהתורמים העיקריים היו מועצת הצמחים, ארגון מגדלי ירקות, משרד החקלאות, הקרן הקיימת, החטיבה להתיישבות, מועצה אזורית שער הנגב, קרן גרשוני, משרד התיירות, פיתוח הנגב, נחל עוז, המפעלים: "נטפים" "נען דן ג'יין" "שחם גבעת עדה", "תפוגן" וכן תורמים פרטיים".

מדגיש: "לתכנון שיפוץ במבנה (חדר האוכל הישן בנחל עוז) נבחר משרד התכנון של קיבוץ ניר יצחק ומחלקת ההנדסה של שער הנגב פיקחה על הביצוע. הוועדה החקלאית של שער הנגב בניהולו של חיים חרמוני ליוותה את כל הפרויקט כאשר ראש המועצה אלון שוסטר (מאז חודש מאי 2020 שר החקלאות ופיתוח הכפר) מנווט מלמעלה ומשחרר חסמים שנוצרו בדרך".

 

הצבתם לעצמכם יעדים. מי אמור ליהנות מהאתר?

"הגדרנו מטרות בראשית הדרך שהנחו אותנו בתכנון הכולל והן אמורות לעמוד למבחן בתקופה המאד קרובה כשהמקום יתחיל לפעול ויקלוט את קהל המבקרים. זה לא יקרה בחודש אחד אבל יש תכנית עבודה ויש מטרה ואנו נשתדל להיצמד אליה. המטרות הן הצגת הישגי החקלאות בנגב המערבי, שימוש מושכל בכל התשומות ושיפור תדמית החקלאי במדינה; הרחבת התשתית התיירותית בנגב בשילוב עם מוקדי תיירות אחרים באזור; יצירת מרכז חינוכי חווייתי לחקלאות בת קיימא ותזונה בריאה; קידום צריכת תפוח האדמה במדינה; יצירת מקומות תעסוקה והנצחת מורשת קיבוץ נחל עוז והאזור בהיבט חקלאי וביטחוני".

"להגשמת המטרות גובשה תכנית הפעלה. סומנו קהלי יעד ואורגנו כנסים מקצועיים לחקלאים ישראלים ומחו"ל ולפלשתינים, ימי עיון לפי הזמנות של מפעלים ומוסדות וקשר עם צה"ל ומשרד הביטחון, סיורים במרחבי הקיבוץ והשדות ותצפית על הגבול. יוקדשו אמצעי הסברה להגברת צריכת ירקות, לרבות תפוחי אדמה ונעודד יזמויות שיוסיפו להכנסות המקום".

 

חזית מרכז המבקרים
חזית מרכז המבקרים

 

מדוע בחרת בנחל עוז למקם את המרכז?

"ראשית, למי שאינו יודע, אנחנו מרכז הארץ. שנית, אנחנו מה שנקרא "אסם הירקות של המדינה" ושלישית כאחד שמלווה ומעורב בענף הירקות מאז שנת 1953 עד עצם היום הזה, היכן יש מקום מתאים יותר? יש גם סמליות רבה בכך שדווקא במקום כמו נחל עוז שנאבק רוב שנות קיומו עם בעיות ביטחון, הצליחו במקביל לפתח חקלאות מפוארת ומתקדמת ולבסס את קיומו עליה".

 

מה דעתך על חקלאות ישראל דהיום ועל ענף הירקות בפרט?

"צריך לבחון את החקלאות בשלושה מבחנים. חשיבותה לכלכלת המדינה, חשיבותה באספקת מזון למדינה וחשיבותה בשמירה על קרקעות המדינה וגבולותיה. אין ספק שהחקלאות על ענפיה השונים מייצרת מקורות תעסוקה מאד מגוונים בעלי משקל רב בכלכלה המדינה, החל מייצור המוצרים לסוגיהם השונים – ירקות, פירות, חלב, בשר ביצים – וכלה בשרשרת השיווק, ההובלות, התשומות, עיבוד המוצרים ועוד.

"מישהו ברמת מקבלי ההחלטות שוכח את זה וכל פעם מחדש נאלצים להזכיר להם את משמעות ההחלטות שלהם – היצרן לפני הצרכן – חבל להכביר על זה מילים, זה כל כך בסיסי שנבצר מבינתי להבין את העיוורון השולט בעיני הפוליטיקאים שמנהלים אותנו. כיצד אפשר לחשוב בכלל שנבסס אפילו חלק מאספקת המזון על יבוא. מיותר לציין את הסכנות הכרוכות בזה. הסיסמא של כלכלה חופשית – חלולה ומנותקת מהמציאות בה אנו חיים. תפקידנו לייצר מזון בכמויות הנכונות ובמועדים הנכונים ובמחירים סבירים. לצערי, לא תמיד החקלאים שומרים על הכללים האלה ויורים לעצמם ברגל.

אין ספק שהשמירה על הקרקעות חשובה קודם כל מבחינה לאומית אבל גם מבחינת איכות הסביבה והטבע וכן יישוב הגבולות. אין לכך שום תחליף וחייבת להיות הכרה לאומית מגובה ומעוגנת בחוקים שמעודדים ומבטיחים את קיומה של ההתיישבות לאורך שנים ומניעת זעזועים המאיימים על כך, כמו אסונות טבע, מגיפות שונות, בצורות והצפת שווקים בתוצרת זולה מחו"ל".

 

באילו דרכים על הממשל בישראל לפעול על מנת לקדם את החקלאות?

"כמה דרכים: אחת – להתאים את הרגולציות השונות לצרכים של החקלאים והצרכנים כאחד. נראה שהיום יש העדפה לכיוון הצרכנים. דרך שנייה – להעלות במידה ניכרת את התמיכה במחקר ובפיתוח. שלישית – להגדיל את המענקים למגדלים שיוזמים חדשנות בתחומים שונים – מיכון, הגנת הצומח, חיסכון בתשומות, ייעול תהליכים וכו'. רביעית – למנוע יבוא מתחרה".

 

מהי דעתך על חקלאי ישראל בשנות האלפיים?

"אנחנו בבעיה. מחד יש לנו חקלאים מעולים עם הישגים מקצועיים מצוינים ומאידך חוסר היכולת שלהם לאחד כוחות ולהיאבק על זכויותיהם – מדאיגה, והמצב הזה פוגע בפרנסתם. אני כמובן מדבר בהכללה. תנאי השוק והתייקרות התשומות מכבידים מאד על שמירת הכדאיות הכלכלית. התשובה לכך איננה בכיינות והטלת האשמות בממסד, שזו הדרך המקובלת, אלא התייעלות בכל התהליכים, שיפור יבולים, ארגון יעיל, חדשנות ויצירת יתרון לגודל במרבית הגידולים, לא כולם. למרבה הצער אנחנו מאד מתקשים לאחד כוחות ויש מי שמנצל את זה. נראה שרק משברים יכולים לשנות גישות וחבל שכך".

"אני מאמין שהגידול הקבוע באוכלוסייה, שיפור היחסים עם הארצות השכנות, שאף הן צומחות, והרגולציות המחמירות באירופה, יכוונו את מירב התוצרת לשוק המקומי ולארצות השכנות. זה יביא לכך שגם בתעשייה יגדל הביקוש, אם לא יפתחו את היבוא, ואנו צריכים להיערך לכך. חייבים להחזיר למשרד החקלאות את הפונקציות שנלקחו ממנו ולחזק את שה"מ, להחזיר את היוקרה לחקלאות ולחקלאים ואת מעמדה למקומה הראוי בכלכלה ובחברה הישראלית. זה גם יחזיר לענף צעירים, שממעטים בשנים האחרונות ללמוד חקלאות ולבנות את עתידם בתחום הזה; זה אולי הקטע המדאיג ביותר אם מסתכלים מספר שנים קדימה".

אלו גם המטרות בהצגת הישגי החקלאות בנגב המערבי – שימוש מושכל בכל התשומות ושיפור תדמית החקלאי במדינה; הרחבת התשתית התיירותית בנגב בשילוב עם מוקדי תיירות אחרים באזור; יצירת מרכז חינוכי חווייתי לחקלאות בת קיימא ותזונה בריאה; קידום צריכת תפוח האדמה במדינה; יצירת מקומות תעסוקה והנצחת מורשת קיבוץ נחל עוז והאזור בהיבט חקלאי וביטחוני".

לסיום, יענקל'ה כהן מעיד היום: "מצבנו בקיבוץ יציב כלכלית וחברתית ובצמיחה מתמדת. במרכז הצנוע שהקמנו אולי נעזור להתניע מהלך שישפיע על השינויים הנדרשים בחקלאות על ידי הגברת המודעות בציבור על חשיבות החקלאות ברקמת החיים במדינה שלנו – ואם נצליח, באנו על שכרנו".

 

8 שנות פעילות חקלאית במצרים

יעקב (יענקל'ה) כהן נולד במושבה גן יבנה בשנת 1934. נשוי לשרה, בת העיר רחובות, שהייתה גננת בקיבוץ ואחר-כך מנהלת הכלבו. הורים לשלושה בנים ובת ועשרה נכדים.

הבכור ניר (64) נשוי+2, איש שיווק. רונית (60) נשואה+3, מתגוררת 30 שנה בארצות הברית, הייתה פיזיוטרפיסטית וכעת עובדת עם הגיל השלישי, שניים מילדיה שבו לארץ ושירתו בצה"ל. ירון (52) נשוי+2, מנהל הייצור בחברת "חישתיל". ארנון (50) נשוי+3, שף של רשת בתי הקפה "לנדוור".

ילדותו במושבה חקלאית מוקפת פרדסים, עיצבה במידה רבה את כיוון התפתחותו בחיים, להיות חקלאי. היה חניך תנועת הנוער "העובד והלומד" שחינכה להגשמה ולהתיישבות. לאביו הייתה מאפייה שסיפקה לחם למושבה וליישובי הסביבה. בשנת 1952 התגייס לנח"ל, בתום תקופת אימונים עבר לקיבוץ מעיין ברוך שם עבר הכשרה חקלאית בענפים שונים, הכנה לחיי קיבוץ ובחר לעבוד בגן הירק.

יצא לקורס סמלי חבלה, שניתק אותו לתקופה מסוימת מהגרעין, שכן גויס לצוות חבלה מיוחד בפיקוד הצפון והוטלו עליו משימות מאד מורכבות ומסוכנות של פינוי שדות מוקשים ומטענים שונים שנותרו במרחבי הגליל ממלחמת השחרור.

בחודש יוני 1953 הגיע להיאחזות נחלאים כחייל בידיעה שזה יהיה ישוב הקבע על פי קביעת "איחוד הקבוצות והקיבוצים" ובספטמבר של אותה שנה נקרא המקום נחל עוז. נישא בשנת 1956 ובשבע השנים הראשונות ניהל את גן הירק בקיבוץ. בשנת 1962 יצא לארצות הברית עם מהנדס של חברת "עשת אילון" ללמוד כיצד מגדלים תפוחי אדמה וגזר בתנאים מדבריים.

ניהל את המחלקה החקלאית במועצה האזורית שער הנגב ויחד עם חוקרי המכון להנדסה חקלאית ומדריכי משרד החקלאות שינו את שיטות העיבוד, מרווחי הזריעה שיטות ההשקיה.

"בשמונה שנים ביצענו מהפך שלם בכל הנוגע לגידול תפוחי אדמה ושיווקם". יזם את הקמת מפעל "תפוד", שאמור לשדרג את השימוש בתפודים מחד ולהוסיף מוצר נוסף לשוק ובכך להעלות את צריכת תפוחי האדמה. "הקמנו צוות מומחים וחודש ימים חרשנו את אירופה ולמדנו את סודות הייצור, ובחרנו בחברות שהקימו את המפעל.

היה מזכיר הקיבוץ, ובשנת 1976 נבחר למזכיר ארגון מגדלי ירקות כנציג התנועה הקיבוצית. בסיום תפקידו היה מרכז משק בקיבוץ ובסיום שלוש שנות פעילות בתפקיד הזה נבחר לרכז את המחלקה החקלאית של משקי הנגב.

עשה קריירה בין לאומית שהחלה בהפעלת חווה חקלאית בקזחסטאן ואחר כך שמונה שנות פעילות במצרים ועוד חמש שנים בסין. בין לבין ניהל חמש שנים את גידול תפוח האדמה לייצוא בחברת "מהדרין".

מאז שנת 1956 חווה יענקל'ה כהן הפגזות, מיקושים ואובדן חברים בעלייה על מוקש, ובמבצע "צוק איתן" בשנת 2014 נהרג גם ילד בן 4 בקיבוץ.

אחיו יורם, שהיה צעיר בארבע שנים מיענקל'ה, ונפטר בימים האחרונים של שנת 2020, שירת 32 שנה בשירות קבע בצה"ל וסיים בדרגת תת אלוף כראש חטיבת הלוגיסטיקה באגף האפסנאות.

משאל החקלאים הגדול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ביום העצמאות יוענק "אות יקיר אשכול" לשמונה תושבי המועצה הדרומית, בשמונה קטגוריות, כהוקרה לפעילות שתרמה ותורמת לחיי קהילת אשכול ומדינת ישראל. אות יקיר אשכול יוענק לד"ר אהוד דיין, ממייסדי מושב דקל, שהתחיל את עבודתו
6 דק' קריאה
רב-סרן אלעד בן-דוד הי"ד, נכד למייסדי מושב ניר-ישראל, היה מפקד פלוגת החוד בצנחנים. הוא נהרג ברצועת הביטחון בלבנון באפריל 1993, בהיותו בן 23. הזיכרונות עליו מעלים דמות של אדם צעיר, שאהב אנשים וטבע. פעמיים
5 דק' קריאה
במלחמת העצמאות אנחנו ניצחנו והערבים נחלו מפלה כואבת. הוקמה מדינת ישראל וחלק מתושביה יושב על כפרים וערים שלפני המלחמה חיו בהם ערבים פלסטינים. נדיבות מסייעת לריפוי הפצעים שעדיין כואבים ומפחיתה את הרצון לחדש את
5 דק' קריאה
עוזרת רשם האגודות: "מנגנון האיזון" הוא הדרך לגשר על הפערים לפי תקנות האגודות השיתופיות – "שיוך דירות בקיבוץ יתבצע לפי קריטריונים שוויוניים, תוך התחשבות בוותק החבר, והכל כפי שייקבע בתקנון". בדרך כלל, הקיבוץ משייך
3 דק' קריאה
זכויות גרוש או פרוד בקיבוץ: לאחרונה הבאנו (גיליון 8/4/2921) את עמדת רשות מקרקעי ישראל בשאלה אם יכולים חברי קיבוץ שהתגרשו או נפרדו מבן זוגם ויצאו מהבית לשייך לעצמם מגרש מגורים נוסף בקיבוץ (מעבר לבית
2 דק' קריאה
שלושה חברים מעמק הירדן חברו להוציא לאור כספר  את מחקרו של אסף אגין ז"ל  מדגניה ב' על קרבות העמק במלחמת השחרור אני יושב עם שלמה מנוח (דגניה א'), עוזי קרן (עין גב) ואילן אשל
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן