כנס מגדלי ליצ'י – אקרית הלבד

לאור המצב, הכנס נערך בזום ב- 10.03.26

ערך: ד"ר דרור הדר

אקרית הליצ'י – סקר חלקות וטיפולי ביעור

גלעד גפן – מנהל תחום תכנון סקרים וביעור נגעים השירותים להגנת הצומח וביקורת

פתח דבר

ענף הליצ'י בישראל, המשתרע על פני כ-5,000 דונם בכ-480 חלקות, מתמודד עם איום חדש: אקרית הליצ'י. מזיק זה, שהליצ'י הוא הפונדקאי היחיד שלו, מתפשט בטווח הקצר באמצעות רוח, דבורים, בני אדם וציוד, ובטווח הרחוק עובר בעיקר דרך שתילי ליצ'י נגועים. בשל גודלה המזערי, הזיהוי הישיר של האקרית בשטח קשה ביותר, והאבחון מתבסס על זיהוי עפצים אופייניים על העלים.

תהליך האבחון ובניית הסקר

עם גילוי המזיק, השירותים להגנת הצומח וביקורת (PPIS) הניעו תהליך סדור לטיפול בנגע הסגר חדש. התהליך כלל אבחון המזיק, הבנת הביולוגיה ודרכי הפצתו, ובחינת היקף התפוצה בארץ כדי להחליט על אפשרויות הביעור. סקר ארצי מקיף נבנה בעזרת מערכות ממוחשבות, התייעצות עם מומחים וסקירת ספרות עולמית.

שלבי הסקר וממצאים עיקריים

הפעילות המבצעית חולקה לשלושה שלבים מרכזיים:

1. סקר תפוצה ארצי (אפריל-יוני 2025): נבדקו למעלה מ-90% מחלקות הליצ'י בישראל (455 חלקות), 100% מהמשתלות המייצרות שתילים וכל עצי הליצ'י ביישובים הסמוכים לחלקות נגועות.
   • התוצאה: נמצאו 11 חלקות נגועות בלבד (כ-180 דונם) ב-4 משקים באזור צפון הארץ. המשתלות והעצים ביישובים נמצאו נקיים.
2. סקר עומק כמותי (יוני-יולי 2025): בוצעה בדיקה קפדנית של "עץ-עץ" באזורים הנגועים כדי להעריך את רמת הנגיעות ולקבוע טיפול מתאים.
   • התוצאה: 7 חלקות זוהו עם נגיעות מפושטת ו-2 עם נגיעות ממוקדת.
3. סקר מעקב לאחר ביעור: הערכת יעילות הטיפולים שבוצעו.

תוכנית הביעור והאתגרים בשטח

לאור התפוצה הממוקדת ויכולת התנועה המוגבלת של המזיק, הוחלט כי קיימת היתכנות גבוהה להכחדה. התוכנית כללה השמדת חומר ריבוי (כ-13,000 הברכות אוויר הושמדו באוגוסט), הסרת כל העלים (גיזום אגרסיבי) וריסוסי גופרית תכופים.

בפועל, יישום התוכנית נתקל בקשיים:

• עיכובים בגיזום: 3 מתוך 11 החלקות הנגועות לא נגזמו כלל עד היום.
• ליקויים מקצועיים: בחלק מהמקרים בוצע ריסוק של הגזם במקום שריפתו, והיו חוסרים משמעותיים בריסוסי הגופרית הנדרשים.
• תוצאות חלקיות: בגושים שעברו טיפול מלא נרשמה ירידה דרמטית בנגיעות (למשל, מ-222 עצים נגועים ל-5 בלבד), אך בגושים שלא טופלו כראוי נצפתה עלייה בנגיעות והתפשטות לחלקות סמוכות.

עלווה שנשארה אחרי גיזום

סיכום ומבט לעתיד

הניסיון שנצבר מלמד כי טיפול מלא ועקבי אכן מוריד את רמת הנגיעות באופן משמעותי. עם זאת, מאחר ואף חלקה לא השלימה את כל פרוטוקול הטיפול הנדרש, קשה להכריז על הצלחה מלאה.

המשך הפעילות לשנת 2026 יתמקד בקביעת טיפולים חדשים לחלקות שנותרו נגועות, ביצוע סקר אביב קפדני בכל האזורים שנמצאו נקיים, וניטור הדוק בנסיון למנוע התפרצויות חדשות. שיתוף הפעולה של החקלאים בביצוע מדויק של הנחיות הביעור הוא המפתח להצלת הענף מהמזיק.

אקרית הלבד בליצ’י

Lychee ErineumMite Aceria litchii (Keifer, 1943)

איתן רכט –אגף אבחון מזיקים,השירותים להגנת הצומח ולביקורת

[email protected]

מבוא: הכרת המזיק

אקרית הלבד של הליצ'י (Aceria litchii) נחשבת לאחד המזיקים ההרסניים ביותר לגידול הליצ'י בעולם, ולאחרונה היא זוהתה גם במטעים בצפון ישראל. האתגר המרכזי בהתמודדות עם המזיק נובע מגודלו: מדובר באקרית מיקרוסקופית (כ-0.13 מ"מ) שאינה נראית לעין אנושית ללא עזרים אופטיים חזקים. בניגוד לאקריות הקורים המוכרות, לאקרית הלבד יש רק שני זוגות רגליים, גופה בצורת תולעת והיא חסרת עיניים.

מנגנון הנזק: היווצרות העפצים

האקרית היא מזיק ספציפי מאוד למארח (מונופאגית) וניזונה אך ורק מעצי ליצ'י. הנזק שהיא גורמת אינו רק תוצאה של מציצת לשד הצמח, אלא נובע מהפרשת חומרים כימיים המגרים את רקמת הצמח וגורמים להיווצרות עפצים דמויי לבד (Erineum).

שלבי התפתחות הנזק:

• השלב הראשוני: הופעת כתמים בהירים, מעט תפוחים, על גבי העלים הצעירים.
• היווצרות הלבד: התפתחות שערות צפופות (trichomes) בצבע לבן-קרם בצד התחתון של העלה.
• התבגרות הנזק: עם הזמן, צבע הלבד הופך לחום כהה וקטיפתי.
• עיוות מבני: העלים הנגועים מתקפלים, מתעוותים ולעיתים נושרים. בנגיעות קשה, המזיק תוקף גם את התפרחות ואת הפירות הצעירים, מה שמוביל להפסקת התפתחות הפרי ולנשירה מאסיבית.

מחזור חיים ודרכי הפצה

האקרית משלימה מחזור חיים קצר מאוד (כ-13 ימים בתנאים אופטימליים), מה שמאפשר התפרצות מהירה של האוכלוסייה. היא שורדת בין עונות הלבלוב בתוך פקעים רדומים או בעפצים ישנים על העץ.

כיצד המזיק עובר ממקום למקום?

1. הפצה למרחקים קצרים: באמצעות הרוח, דבורים המבקרות בפרחים, או על גבי בגדים וציוד של עובדי חקלאות.
2. הפצה למרחקים ארוכים: הדרך העיקרית למעבר בין אזורים גיאוגרפיים היא העברת חומר צמחי נגוע – שתילים או הברכות אוויר המכילים אקריות חבויות.

ניהול הסיכון: מביעור להכלה

ההתמודדות עם פלישת מזיק חדש מתחלקת לשלבים על פי גרף ההתפשטות:

• שלב המקרה המבודד: בשלב זה הכחדה (Eradication) היא אפשרית ומומלצת. היא דורשת איתור מהיר והשמדה אגרסיבית של מוקדי הנגיעות.
• שלב ההתפשטות המוגבלת: דורש השקעה עצומה בביעור כדי למנוע את הפיכת המזיק ל"תושב קבע".
• שלב ההתבססות (Endemic): כאשר המזיק נפוץ במקומות רבים, עוברים מאסטרטגיה של ביעור לאסטרטגיה של "הכלה" וניהול האוכלוסייה (IPM) בתוך המטע.

סיכום והמלצות

אקרית הלבד היא "הגורם הבלתי נראה" שעלול להשבית מטעים שלמים. זיהוי מוקדם של העפצים החומים-קטיפתיים הוא קריטי. מאחר והמזיק חבוי היטב בתוך רקמת הלבד, הגנה כימית היא מאתגרת, ולכן ישנה חשיבות עליונה למניעת מעבר חומר ריבוי נגוע ולטיפולים אגרוטכניים (גיזום וסניטציה) קפדניים מיד עם גילוי הסימנים הראשונים.

אקרית הליצ'י, סכנת ההתפשטות ודרכי התמודדו

עדי קליאוט, מכון וולקני

הקדמה: לקחים מהעולם

אקרית הליצ'י אינה בעיה מקומית בלבד. בברזיל, הזן הנפוץ "בנגל" התגלה כרגיש מאוד למזיק, מה שהוביל לירידה דרמטית של כ-80% ביבול. לעומת זאת, הזן "מאוריציוס" הפגין עמידות גבוהה יותר. בארה"ב, מחקרים על זנים כמו Hak Ip ו-Sweet Heart לא העלו עד כה ממצאים המעידים על עמידות משמעותית, מה שמדגיש את הצורך בניהול אקטיבי של המטעים.

וקטורים של התפשטות: לא רק שתילים

האקרית היא "טרמפיסטית" מיומנת. מעבר להפצה דרך חומר ריבוי נגוע, היא מסוגלת לעבור מצמח לצמח בדרכים שונות:

• דבורים: האקריות יכולות להיצמד לדבורים המבקרות בפרחים ולהינשא איתן למרחקים.
• רוח וגובה העץ: נגיעות בחלקים הגבוהים של העץ מהווה סיכון משמעותי יותר, שכן הרוח נושאת את האקריות בקלות רבה יותר למרחקים גדולים ולחלקות שכנות. מכאן נובעת ההמלצה המקצועית החד-משמעית: חובה לבצע הנמכה של העצים כדי להפחית את פוטנציאל ההפצה.

אבחון לפי שלבי התפתחות העפץ

הזיהוי המוקדם קריטי למניעת התפרצות. ניתן לחלק את התפתחות העפץ (הלבד) לארבעה שלבים:

1. שלב 1: הופעת סימנים ראשונים ובהירים על העלה.
2. שלב 2: היווצרות לבד לבן וברור.
3. שלב 3: שינוי צבע הלבד לחום-ענבר.
4. שלב 4: התכהות הלבד לצבע חום כהה.

מה עובד? ניתוח שיטות הטיפול

בדיקות שנעשו (בשיתוף עם אוניברסיטת פלורידה) מראות תמונה ברורה לגבי יעילות הטיפולים השונים:

1. סניטציה וגיזום בלבד: הסרת עלווה נגועה ללא טיפול משלים אינה מספיקה. האקריות שנותרו על העץ או בתוך פקעים רדומים יתקפו במהירות את הלבלוב החדש.
2. ריסוס בלבד: ריסוס של עלווה נגועה ללא גיזום הוגדר כ"ריסוס מים". האקריות מוגנות היטב בתוך מבנה הלבד, וחומרי ההדברה (כמו Abamectin, Sulfur או Pyridaben) אינם מגיעים אליהן ביעילות.
3. הנוסחה המנצחת – גיזום משולב בריסוס: הדרך היעילה ביותר היא גיזום אגרסיבי להסרת מוקדי הנגיעות, ומיד לאחר מכן סדרת ריסוסים שבועית. הריסוס חייב להתחיל מרגע תחילת הלבלוב החדש ולהימשך לפחות עד שלב החנטה.

סיכום והמלצות לחקלאים

המאבק באקרית הליצ'י דורש משמעת גבוהה. לא ניתן להסתמך על פעולה אחת בלבד. שילוב של הנמכת עצים (לצמצום פיזור ברוח), גיזום סניטרי קפדני ומשטר ריסוסים שבועי הדוק בתקופת הלבלוב הוא הדרך היחידה המוכחת כיום לצמצום הנזק ושמירה על חיוניות המטע.