בחורף 2024-25 חווינו שנת בצורת קשה, מהיבשות ביותר שידענו מאז החלו המדידות בשנות ה-50. בעוד המערכות הרשמיות הכריזו על המצב כ"שנת בצורת", החקלאים, שנמצאים בחזית, מגלים שהבירוקרטיה יבשה יותר מהשדות שלהם
עבור החקלאים, שנת 2025 לא תיזכר רק בגלל המחסור בגשמים, אלא בגלל המחסור בתשובות. חוק הבצורת קובע מנגנון ברור: ועדה המורכבת מאנשי משרד החקלאות, נציגי החקלאים ואנשי מס רכוש, בוחנת את כמות המשקעים ביחס לממוצע הרב-שנתי ומכריזה על שנת בצורת. ואכן, בסוף החורף שעבר, ההכרזה הרשמית הגיעה. החקלאים, שמדרום לקו הבצורת, נשמו לרווחה – לפחות תיאורטית – כשהבינו שהם זכאים לפיצוי של 100% על הנזק שנגרם.
אך המציאות בשטח רחוקה מלהיות כזו. שנה תמימה חלפה מאז, וחקלאים רבים, שעבדו קשה כדי להציל את מה שניתן, עדיין לא קיבלו אגורה שחוקה.
"אנחנו בין הכיסאות"
אחד מהם הוא אלי פנחס, מגדל תבלינים ופלחה ממושב ניר-חן, שמעבד כ-2,000 דונם פלחה. בשיחה גלויה הוא מתאר מציאות של חוסר ודאות משווע. "השטחים שלנו נמצאים באזור ו' מדרום לכביש 35", הוא מסביר. "אלו שטחים שנפגעו אנושות, ועל אף שהם מבוטחים בביטוח רגיל ובביטוח הכנסה – אנחנו תקועים."
התסכול של פנחס נובע מ"פינג-פונג" בירוקרטי בין קנט (הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות) לבין משרד האוצר. "קנט לא מפצים אותנו על נזקי הבצורת כי הם מחכים לפיצויים מהאוצר", אומר פנחס. "וכשאנחנו בודקים מה קורה עם פיצויי האוצר, מתברר שיש מגבלה הזויה: לחקלאים שהם לא קיבוצים – גם אם החקלאי הוא חברה בע"מ – הפיצוי מוגבל ל-300 דונם בלבד. אצלי יש 2,200 דונם! על 300 אני אולי אקבל משהו, ועל השאר? אני אמור לדרוש את זה מקנט, אבל קנט מחכה לאוצר. אנחנו בין הכיסאות."
נזק של 700 אלף ש"ח – ואפס הכנסה
הנזקים בחיטה לגרעינים של פנחס היו כה כבדים, שגם הניסיונות להציל את היבול על ידי הפיכתו לקציר דגן נכשלו. "היבולים היו ממש קטנים, בקושי 200-300 קילו לדונם. זה לא עומד בשום קריטריון תקין, זה ברור שמגיע לנו פיצוי לפי ביטוח הכנסה", הוא אומר.
עבור משק בסדר גודל כזה, מדובר במכה כלכלית אנושה. פנחס מעריך את הנזק הישיר שלו בכ-600 עד 700 אלף ש"ח. "לא קיבלנו שקל, הכסף של החכרת האדמה בכלל לא כוסה, ואנחנו ממתינים כבר שנה. אנשים עושים ביטוחים לאורך שנים בדיוק בשביל הרגעים האלה, כדי שיהיה להם גב, אבל כשהרגע הזה מגיע – השקט מהצד של המדינה הוא מחריש אוזניים."
"מושכים את זה"
כשנשאל פנחס למה לדעתו התהליך מתעכב, הוא לא מחפש הסברים מורכבים. "זו האמת, פשוט מאוד – הם מושכים את זה. אני לא יודע למה, אולי כי הם לא רוצים להוציא כסף. אבל העובדות בשטח הן עובדות. אנחנו עובדים, משקיעים, ומקבלים יחס של מי שצריך להתחנן לכסף שמגיע לו בדין."
פנחס מקווה שהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי תעורר את המערכות הרדומות. מבחינתו, לא מדובר בוויכוח פוליטי או אקדמי, אלא ביכולת להמשיך ולעבד את האדמה בעונה הבאה.
פנינו למשרדי האוצר, החקלאות ולקנט לקבלת תגובה, והם הפנו אותנו למס רכוש.
מרשות המסים נמסר בתגובה:
מאז שנפתחה האפשרות להגיש תביעות בגין נזקי בצורת בשנת 2025, הוגשו לקרן הפיצויים כ-130 תביעות, רובן הוגשו בחודש האחרון. מתוכן כ-20 כבר שולמו ושולם סכום כולל של כ-2 מיליון ₪. שאר התביעות נמצאות בתהליכי טיפול וישולמו בקרוב.
קרן הפיצויים פועלת בהתאם לכללים המפורטים בחוק מס רכוש קרן הפיצויים ובתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (נזק בצורת).
מקנט נמסר בתגובה:
נזקי בצורת מכוסים ע"י מס רכוש ובהתאם לכללים שקבע. עם השלמת ההליך מול מס רכוש וקבלת נתוני הפיצוי הסופיים, קנט תוכל לבדוק את הזכאות ולבצע השלמה של ההפרש הכספי, במהירות האפשרית. זאת בהתאם לתנאי פוליסת ביטוח ההכנסה של המגדל.
