יבול שיא
הרפת והחלב
DSC3667

כתוב, חתום, מעודכן! 

3 דק' קריאה

שיתוף:

(בהשראת השיר של סטיבי וונדר Signed, sealed, delivered) 

יש דברים שצריכים להיכתב, שחשובים מכדי שיישארו רק בלב או בראש 

אני נזכרת מדי פעם בגעגוע בסבתא שלי, שהיתה יושבת ליד השולחן, כותבת לעצמה רשימות בכתב ידה הבלתי קריא. "מה את כותבת, סבתא?" הייתי שואלת. "את מה שחשוב", היתה עונה בחיוך, "כדי שלא נשכח". 

מה שסבתא שלי ידעה, בחכמתה, הוא שחיים מסודרים ובטוחים צריכים להתבסס על יסודות כתובים וברורים, וגם על האפשרות לחזור ולבחון אותם כשהחיים משתנים. 

כשהביטוי "הכל ברור" נתקל במציאות 

"חשבנו שאצלנו במשפחה הכל ברור וסגור – וגילינו שטעינו" 

משפחות רבות בנו תכניות לחיים בהתבסס על מילים שנאמרו בסלון, סביב שולחן האוכל, מפה לאוזן: "אבא אמר לי שהמשק יהיה שלי"; "אמא הסכימה שאגור בנחלה עד יומי האחרון"; "כולנו ישבנו ביחד ודיברנו וכולם הסכימו"; "אצלנו הכל ברור!!"  

הכל ברור – עד שמשהו משתנה 

הכל באמת ברור, לכאורה, עד שמשהו משתנה. עד שמי מההורים הולך לעולמו, עד שאחד האחים מתגרש, עד שאחות מגישה תביעה כנגד אחיה, או עד שמגיע פקח של רמ"י ושואל שאלות שאף אחד לא חשב עליהן.  

אל תטעו, אני מאמינה בכל לבי בהבנות שבעל פה, הן מגלמות בתוכן המון כוונות טובות. אבל, הסכם שאין לו גוף – אין לו קיום. מה שנצרב בזכרון של האחד, נצרב אחרת לחלוטין בזכרונה של האחרת, ולהיפך. החיים מורכבים יותר מכל שיחה ומכל זכרון, ומה שנאמר בסלון בשנת 2006 לא מתאים למה שמתרחש בשנת 2026. לפעמים מי שנשאר בנחלה מגלה שבנה חיים שלמים על יסוד הבטחה שלא נרשמה בשום מקום ושלא ניתנת למימוש.   

ואם המחלוקת מגיעה לבית המשפט (ולצערנו הרב, רבות המחלוקות שמגיעות לשם), אז השאלה הראשונה שנשאלת היא: האם יש לכם מסמך? הוכחה בכתב? לא מעניינים אותנו זכרונות, חלומות, כוונות טובות. חייבים אסמכתא.  

כשההסכם הישן הופך לא מתאים 

לאחרונה הגיעה אלי למשרד אשה מקסימה ממושב בעמק חפר, שחגגה כבר מזמן יום הולדת 80, ואמרה לי דברים מדם לבה: "חתמנו לפני עשרים שנה הסכם עם הילדים, חשבנו שסגרנו את הנושא לתמיד. היום אני מבינה שהחיים לא נעצרו באותו יום, מה אני עושה?" 

מאז שנחתם אותו הסכם, חלק מהילדים עזבו את הבית ואחת אפילו עזבה את הארץ. ילדיהם גדלו, נכדים נולדו, מצבם הכלכלי השתנה וגם הרגולציה התחלפה. אבל ההסכם? נשאר כמות שהיה. 

הזמן הוא שחקן שאף אחד לא מזמין לשולחן המשא ומתן 

פגשתי משפחות שבהן ההסכם מהעבר הפך לסוג של "רעשי רקע" ומתחים בלתי מוסברים.  אחים שלא מדברים ביניהם, הורים מבוגרים שמרגישים לכודים ומלאי רגשות אשמה. על פני השטח הכל מנומס, אבל מתחת לפני השטח הכל מבעבע. חשוב לזכור שזו לא גזירת גורל. אפשר ואפילו רצוי לתקן ויפה שעה אחת קודם.  

בשנים האחרונות חלו שינויים מהותיים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. אפשרויות שלא היו קיימות לפני עשרים שנה, למשל היוון זכויות מגורים, פיצול מגרשים ועוד, מאפשרות לבני המשפחה להגיע להסדרים רב דוריים גמישים ויצירתיים יותר מבעבר.  

הסכמים אפשר לפתוח מחדש 

והנה הבשורה: אפשר לפתוח הסכמים מחדש, בלי לבטל את ההסכמות ובלי לריב. לבחון ביחד, בשלום וברוח טובה, עד כמה ההסכם עדיין משרת את בני המשפחה והיכן כדאי לעדכן את הדברים.  

בעבודתי כעורכת דין ומגשרת, אני יושבת עם משפחות ושואלת שתי שאלות פשוטות: מה השתנה מאז? ומה אתם רוצים היום שלא רציתם אז? השאלות האלה פותחות דיאלוג שלא התקיים שנים. ולפעמים מתגלה שכולם רצו בעצם את אותו הדבר, רק לא ידעו שמותר לחזור ולדבר על זה! 

תהליך מסודר ומובנה של שיחה, הקשבה, משא ומתן מכבד וגישור בין הצרכים, שמוביל בעקבותיו עדכון מקצועי של המסמכים המשפטיים ברוח המצב, עשוי להפוך מתחים וחרדות לכלי חי ונושם שמשקף את המציאות של היום וגם נותן מנגנונים לפתרון מצבים עתידיים.  

לסיכום – מה עושים? 

עצרו לרגע ושאלו את עצמכם: 

על מה הסכמנו?  

האם זה כתוב בצורה ברורה ובהירה?  

האם זה עדיין מתאים לחיים שלנו היום?  

אם עוד לא ערכתם מסמך משפטי כתוב וברור  זה הזמן.  

ואם יש לכם הסכם משפחתי או מסמכים אחרים שנחתמו לפני שנים רבות  כדאי לבחון אותם מחדש. לפעמים מספיק עדכון קטן, ולפעמים נדרש תהליך עמוק יותר. אבל כמעט תמיד עדיף לפתוח את הדיון מאשר להשאיר אותו סגור ורותח מתחת לפני השטח.  

אל תחכו לסכסוך, ואל תדחו למחר.  

משרדנו נמצא בלב המרחב הכפרי ומלווה משפחות רבות בתהליכים של יצירת ודאות וגיבוש הסכמות ברורות, מדויקות וכתובות.  

אני מזמינה אתכם לפגישת ייעוץ והכוונה מקצועית מותאמת אישית לכם, למשפחה ולנכס שלכם. זה הצעד הראשון בדרך לבניית השקט הבין-דורי שמגיע לכם ולבני משפחתכם.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמעון לזימי, ממושב רינתיה, מחבר הספר "העולם האדום של באריקי", מספר על היצירה שכתב מאהבה גדולה לבנו, על הורות, על גמישות מחשבתית ובעיקר על המסר החברתי החשוב של קבלת השונה *תמונה ראשית: שמעון לזימי.
8 דק' קריאה
*תמונה ראשית: בחנוכת מגרש הכדורגל ע"ש סגן יובל יפה ז"ל זה היה הסטטוס בוואטסאפ של סגן יובל יפה ז"ל. ביום שישי, סוף חודש יוני בצופית, נחנך מגרש הכדורגל שיישא את שמו, מקום שבו הדרך הזו תמשיך לחיות.  יובל, בן צופית, אהב
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ריצת ליל ירח בעמק לראשונה בעמק יזרעאל. צילום: ענת חרמוני  ריצת הלילה הקהילתית "ליל ירח בעמק" התקיימה בנופי עמק יזרעאל והפגישה מאות רצות ורצים מכל הגילים לערב קיץ ספורטיבי, קהילתי ומהנה, בלב העמק ובבריזה הנעימה של שעות הערב. האירוע
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ספיר כהן כרמי, סגנית אלופת העולם בנינג'ה  הספורטאית הישראלית ספיר כהן כרמי, תושבת מושב שתולים, זכתה בתואר סגנית אלופת העולם בנינג'ה, במסגרת אליפות העולם בנינג'ה שנערכה בארצות הברית. כהן כרמי, המוכרת לציבור מהשתתפותה
< 1 דק' קריאה
במושב סגולה הוקם לאחרונה מגרש פטאנק חדש, במסגרת שיתוף פעולה בין גילאור, מחלקת הספורט במועצה האזורית יואב, הוועד המקומי בסגולה ותושבי היישוב. היוזמה נועדה לחזק את הפעילות הקהילתית והחברתית בקרב אוכלוסיית הוותיקות והוותיקים ולעודד
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: בערב חלוקת המלגות במבואות חרמון. צילום: אדם בלום  ביום חמישי האחרון ערכה המועצה האזורית מבואות חרמון את טקס חלוקת המלגות לסטודנטים ולסטודנטיות, בני ובנות מבואות החרמון – ערב מרגש של הוקרה, הערכה וגאווה.
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!