יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 03 14 114936

לא שבת ולא שלום 

3 דק' קריאה

שיתוף:

בשונה ממרבית התערוכות שהוצגו עד כה בבית "אוסף קופפרמן" שבמרכזן עמדה ההתייחסות לשפתו הצורנית של משה קופפרמן, התערוכה הקבוצתית הנוכחית הקרויה "שבת שלום" מפנה זרקור מתריס ואירוני כלפי תופעות תרבותיות, חברתיות, ודתיות הרווחות בעת העכשווית

על רצפת הגלריה מוטל שכוב על בטנו גבר צעיר הלבוש בטרנינג ולראשו קפוצ'ון. בגדיו כמו גם נעלי הספורט שהוא נועל לרגליו, מרובבים. לצד כף רגלו מונחת ערימה של ספרי אומנות. אלמלא ההקשר האומנותי ניתן היה ללכת שולל, להחסיר פעימה ולסבור שלחלל הגלריה הסתנן חסר בית שגופו קרס לפתע והוא מצוי בסכנת חיים. זהו אחד מפסלי הסיליקון ההיפר-ריאליסטים של להלי פרילינג המוצגים בתערוכה. בעבודת פיסול/מיצב נוספת משלה, המכונה "ואזות", תחובים לתוך משטח שולחן אוכל ביתי כנתונים בתוך סד, צמד פסלי סיליקון העשויים בפירוט דקדקני של פני האומנית ובן זוגה. עיניהם של בני הזוג עצומות ואת פניהם מעטרים קומץ גבעולים ופרחים. האם בני הזוג מצויים "במצב של שינה או חלום בהקיץ" ככתוב בטקסט התערוכה או שמא הם בוחרים לעצום עיניהם ולפנטז ולחלום על "ימים טובים מאלה" לנוכח התקיעות והמצב ללא מוצא בו הם מצויים?   

ציפור על ענף מתבוננת בסקרנות 

ציוריו של משה מירסקי (עין חרוד) פוערים פער בין צורה לתוכן. בציוריו מירסקי מאמץ את השפה הגרפית של הילד הקטן ואת עולם הדימויים והדמיון המופלג שלו ויוצר בכך תחושה מתעתעת של חפות ותום המתערערת למראה סצנות שיש בהן מן האפל והנוגה. ציוריו מצוירים לרוב על רקע לבן המעמעם וממסך את המצויר מתחתיו, והמתואר בהם – לרוב בעלי חיים ממשק החי הקיבוצי – מצויר בקו מתאר רגיש ופגיע ובמנעד גוונים מצומצם, דליל, וחיוור. בשונה מגוף יצירתו הקודם שהתמקד אף הוא בעולם הילדות, בציוריו הנוכחיים מתווסף כיתוב בכתב יד, לעיתים בלועזית ולעיתים בעברית, המייצג את עולם התרבות והידע של המבוגר המתבונן בילדותו באמביוולנטיות שבין כמיהה נוסטלגית להכרה בהיבטיה הקודרים והעגומים. בציור "טין טין" לצד שורות המתחזות לכתב יד ש"אותיותיו" מחוברות נראה ילד בן דמותו של "טין טין" מצדודיתו האוחז בידיו המורמות בכפות רגליה האחוריות של ארנבת המוצבת במהופך, בעוד ציפור על ענף מתבוננת בסקרנות במתרחש מול עיניה. גופו של כל אחד מהנוטלים חלק בסצנה זו, אולי כרמז להיבטיה האפלים, מרובב בכתם בגוון ורדרד-אדום. בציור נוסף, על רקע מלבן צהוב, נכתבה בירוק ובכתב יד הברכה היהודית "שבת שלום", כיתוב החוזר על עצמו שורות, שורות – בדומה לעונש הניתן לתלמיד סורר – המתגבשות לצורת צלב. מעל ומתחת לתבנית הצלב מתואר זבוב הממחיש את הזמזום הטורדני האצור בציור. לצד הציורים הללו מוצגים גם אחרים הרוויים בהומור, אירוניה ואבסורד. 

מזווג זיווגים 

בשונה מדלות הצבע והקו הרגיש הנוכח בציוריו של מירסקי, ציוריו של אלעד לרום עתירי גוונים סכריניים, ומצוירים במכחול בוטח ולעיתים אקספרסיבי המצליח להעניק תחושה של תנועה ודינמיות אף לאובייקטים דוממים. ציוריו לובשים מראה של קולאז' בו דרים בכפיפה אחת דימויים הלקוחים ממאגרי המרשתת ומעולמות תוכן הזרים כביכול זה לזה. בעוד שהצימודים שהוא יוצר בין הדימויים עלולים להיראות כשרירותיים, אבסורדים וצורמניים, לרום, כמו שדכן מנוסה ומיומן, מזווג זיווגים שקיים בהם תואם פסיכולוגי, ו/או פוליטי-חברתי ו/או תרבותי. בעבודה "שערי כניסה ומוצרי נוחות" המורכב מתשעה ציורים נפרדים המוצבים במערך של גריד, מתוארים, בין היתר, שעוני-יד כשבמרכז כל אחד מהם מתנוססת או דמותו של הדיקטטור מועמר קדאפי או זו של סדאם חוסיין ובקבוקי אלכוהול שעל אחת מהתוויות שלהם נראה אינדיאני כשברקעו אוניות מפרש של הכובש האירופי הלבן. בציור HAND TO MOUTH נראית בחלקו העליון דמותו המשוכפלת של סאי באבא – דמות שנויה במחלוקת, מי שהיה מנהיג רוחני בהודו שסחף אחריו מיליוני מאמינים ונחשד בזיוף מעשי ניסים והטרדות מיניות. מתחת לדימויים של סאי באבא, בחלק התחתון של הציור, מתואר הדימוי המשוכפל של הפסל "פי האמת", כשקבוצה של תיירים צעירים מכניסה את כפות ידיה לפיו של הפסל. על פי האגדה הפסל, בדומה לפוליגרף, חושף דוברי שקר ונושך את כף ידם.   

מירי סגל ואור אבן טוב הציבו על קיר הגלריה את המשפט Don’t be evil. האותיות במשפט זה עוצבו מאלומיניום ובהתאמה לפונט ולצבעים של הלוגו המסחרי של גוגל כפי שהיה בעת יצירת העבודה בשנת 2011. עד שנת 2018 המשפט היווה חלק מקוד ההתנהגות של גוגל. לאור התנהלותה של גוגל – שבין היתר, "נמנעה מתשלומי מס… השתמשה בקניין רוחני של אחרים, הפרה את פרטיותם של אנשים, יצרה צנזורה של תוצאות חיפוש ותוכן…" (מתוך טקסט התערוכה) – לא ניתן לחמוק מהאירוניה והצרימה האצורים בעבודה זו.   

תערוכה קבוצתית: "שבת שלום", אוצר: אבי לובין, "אוסף קופפרמן", קיבוץ לוחמי הגטאות. ללא מועד סיום 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
הוא נולד ב-1394 בכפר אברהם, מושב שהפך לשכונה בפתח תקווה והיום הוא מוכר בגולן כאחד מראשוני הדבוראים ברמה * בנץ הנאמן ממושב נוב פעל במשך שנים למען ההתיישבות ועבד כל חייו בגידול דבורים ורדיית
9 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה
מסע בין משמעות הקיום, התמכרות לקאנדי קראש והלוויה של ראש עיריית טול כרם ככל הידוע לנו כיום, על סמך תצפיות הטלסקופ החדש והמפליא לעשות "ג'יימס ווב", היקום הנראה לעין, זה שאנחנו יכולים לזהות, מכיל
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן