"כשיודעים לעבוד נכון אפשר להתפרנס בכבוד," אומר אבינעם חרך, מכפר מל"ל, היחיד במושב שמתפרנס אך ורק מחקלאות. ואבינעם מוסיף: "לשמחתי זכיתי ואני יכול לעבוד עם בני תומר ועוד כוחי במותני. הוא ממשיך באופן טבעי כמוני, רואה שהחקלאות מתאימה לו ואנחנו מסתדרים מצוין"
לקראת חג השבועות עלה הרעיון לעשות חשבון נפש חקלאי. שאלתי חיפשתי ומצאתי צדיק אחד אשר מצליח להתפרנס בכבוד מהנחלה במושב, בחקלאות נטו, בנחלתו המכווצת במשק העזר הזעיר במושב – כפר מל"ל.
לי זאת פגישה רבת השראה עם השכן שלי, אבינועם חרך "הג'ינג'י, זקוף וגבה קומה. בגילו נחשב מבוגר אך נמרץ וצעיר בגוף וברוח.
להתפרנס בכבוד מהנחלה במושב
בחצרו הירוקה והפורחת מבנים משוכללים של לולים סביב לה. שנינו משוחחים ומתרפקים על זיכרונות מימים אחרים, בהם כילדים צעדנו "סלינו על כתפינו" בגאווה מובילים ביכורים מן התוצרת החקלאית במשקים שלנו: ביצים, מלפפונים, עגבניות, תפוחי אדמה ואפילו אפרוח רך אשר בקע ריחני בבית האימון החמים במשק.
בנוסטלגיה רווית געגועים שחזרנו את חגיגות חג השבועות בבית הספר שלנו בכפר מל"ל. "היה זה החג הכי יפה שאני זוכר", כך אבינועם משחרר געגוע וגם אני מתגעגעת.
השאלות והתשובות זרמו כמו דיברנו מפי עוד חברים, הכואבים את אובדן היוקרה של החקלאות ושל הפרדסים שהיו משאב היצוא הנחשב שלנו. כמה גאים היינו אז.
מדוע בחרת להמשיך ולעסוק בחקלאות, למרות שרבים וטובים הפסיקו?
"כאחד שהחקלאות זורמת בעורקיו, אני רואה את החקלאות כדרך חיים, לכן הייתי מוכן להשקיע במשק את כל כולי. זה מה שאני יודע לעשות וטוב לי עם זה. ההכנסה טובה יחסית ואני מסתפק בזה. כשיודעים לעבוד נכון אפשר להתפרנס בכבוד."
מהן הבעיות שיש לבעל משק קטן במושב?
"קשה ללכת כיום נגד המגמה הכלכלית המעניקה עדיפות למשקים הגדולים, המתייעלים ומוזילים מחירים של תוצרת. התחרות מול 'הגדולים' האלה, השולטים ומשתלטים על שווקים אינה פשוטה."
"עלי לעמוד לבד מול בירוקרטיה ומוסדות קשוחים. הבנקים לא היו נוחים ונדיבים, כאשר ביקשתי להשקיע בלול ולשכללו בציוד מודרני יעיל. והמדינה אינה תומכת ולא עוזרת במציאת כוח עבודה זמין, לא מאשרים פועל זר למשק קטן כמו שלי. "
"כיום הכול עובד בגדול. כל השינוע, גם בחקלאות – בנוי וערוך לכמויות גדולות. ביחס לחווות הגדולות אני נחשב לקטן. לדוגמה: בעלי המשאיות הגדולות אינם מוכנים לבוא אלי להוביל מחצית משאית של עופות 'פטמים'. בכלל לא מתייחסים לבעל לול קטן. כך שאני נשאר תקוע עם תוצרת חקלאית ונאלצנו לוותר על הרפת."
כיצד הצלחת להתגבר על הקשיים?
"אני כחקלאי בודד, בעל משק קטן, הייתי צריך לתכנן ולייצר, לשווק ולמכור בעצמי. לשמחתי זכיתי ואני יכול לעבוד עם בני תומר ועוד כוחי במותני. אני הוא שעוזר לבני ולא הוא עוזר לי. יחד אנחנו משכללים את הלול וזה מיועד לדור הבא. הוא ממשיך באופן טבעי כמוני, רואה שהחקלאות מתאימה לו ואנחנו מסתדרים מצוין."
מה התמורה שקיבלת מהבחירה שעשית?
"כאחד שאוהב את מה שאני עושה, אני יכול לשבת בביתי בנוחות, הרי העבודה שלי זה קל"ב. העבודה כל הזמן אתי. זה נוח אך גם מחייב. אני לא סוגר את המשרד, לא דופק שעון."
"לי לא מתאים לעבוד במשרד או למכור בחנות. אבל כל זה לא פשוט כל כך, כי למשל במכוורת יש מחזוריות, שינויים במזג האוויר משפיעים על היבולים. יש גם בעיות של תברואה, הדבקות במחלות שגורמות נזקים והפסדים והתרופות זו השקעה נוספת."
הזהב של המשק שלך הוא הדבש – איך ומתי זה נולד?
"למעשה אני המצאתי את ענף הדבורים אצלנו במשק. הענפים במשק הורי היו: פרדס, ירקות, רפת ולול. כאשר למדתי חקלאות בבית הספר החקלאי 'עינות' נפגשתי לראשונה עם דבורה שעקצה אותי."
"שם הכרתי את הענף באופן עיוני ומעשי. אחרי הצבא הבאתי את הענף למשק הורי. אני זוכר לטובה את שרותי ההדרכה של משרד החקלאות, שנעזרתי בהם כאשר התחלתי עם ארבע כוורות ומאז גדלתי, התרחבתי והשתפרתי."
מה נותן לך הטיפול בדבורים ומה למדת מהן?
"ראשית, הדבורים עושות לי כיף. אני בא לשם ונרגע מהשקט ואפילו מהזמזום העמלני, המשדר עקרון חשוב וגדול: 'כולם בשביל אחד – ואחד בשביל כולם'. הכול בכוורת מסודר ומאורגן. לכל אחת ואחת מהדבורים יש תפקיד לפי הגיל ולכל פינה בכוורת יש יעוד."
"עולם הדבורים מתנהל בשיתוף פעולה מושלם ובאחריות ראויה לחיקוי. הסדר היפה עושה לי סדר בחיים, בראש גם בלב ואני יודע שכל דבר צריך להיות בזמנו. הדבורים חוסכות כשבכוורת יש שפע ומושכות מהמלאי צוף כשחסר."
איך המכוורת מסתדרת עם הלול?
"שני הענפים, הלול והמכוורת משלימים זה את זה מבחינת זמני העבודה. שניהם קומפקטיים, לא מצריכים שטחי קרקע גדולים, אינם צורכים הרבה מים. את הלול קיבלתי מן ההורים ועבדתי תמיד ואני ממשיך לעבוד לבד, ללא פועלים."
"ברור שלא כל אחד יכול כמוני להסתדר כלכלית בתנאים הקשים, שנוצרים בזמנים שונים. היום העבודה יותר קלה בלול – הכול ממוכן ואוטומטי, וזה מאפשר גם לי כאדם אחד להשגיח על מספר גדול מאוד של עופות."
מה מקום הפרדס במשק שלך כיום?
"כידוע לכל, הפרדס, שהיה ספינת הדגל שלנו, כיום, אינו ענף רווחי בחלקות קטנות ובעיקר כאשר מחיר המים מאמיר. אכן, אני שומר על עצי התפוזים הוותיקים, המבוגרים ממני, בגלל הריאות הירוקות – וזה ללא מטרת רווח כלכלי."
"מחיר המים לחקלאות עולים הרבה יותר מאשר אקבל מהקונים תפוזים לצריכה עצמית. פשוט איני יכול לקנות תפוזים בחנות. חבל מאוד, היום לא רווחי למכור את הזהוב הזה. עצוב!"
מה צפוי לחקלאות ולמשק חקלאי קטן בעתיד?
"מבחינה כלכלית אין לחקלאות כל עתיד במשק עזר קטן במושב, בתנאים שנוצרו. סיסמת הדגל בימינו: התייעלות המחייבת לעבור להיקפים גדולים מאד עם שותפים ולהתייעל, או שאתה 'מתחסל' וחדל לעסוק בחקלאות."
"לצערי, איני מאמין כי יבוא הנכד ופתאום יבחר להחיות את המשק הקטן של סבא שהזדקן. היום אין שום תמריצים, הכול תחרות ויוזמה פרטית והמדינה אינה מעודדת ובכלל לא תומכת בערבויות או בהלוואות."
מה מדאיג אותך במצב החקלאות במושב בפרט ובארץ בכלל?
"אני מאוד דואג לענף החקלאות במושבים ובעיקר בארץ. הסכנה שהריאות הירוקות המבריאות, הפריחות והניחוחות ייעלמו מנוף ארצנו. רצוי מאוד שענף החקלאות בארצנו יזכה לעידוד מועדף, למשל בסבסוד, בדומה לארצות שונות בעולם. ואם לא נזכה להוזלת מחירי המים אנו נתייבש נתבייש ונצטער…"
מהי הסכנה ביבוא תוצרת חקלאית?
"התלות במדינה זרה אשר מייצאת אלינו תוצרת חקלאית מסוכנת ומטרידה. ראשית איכות פירות וירקות מיובאים אינה עומדת תמיד בקריטריונים של בטיחות ותקן: שרידים של חומרי ריסוס עלולים לסכן את בריאות הצרכנים."
"שנית: התלות, להיות תלוי ברצון הטוב ובהגינות של מדינה זרה המשווקת לנו תוצרת חקלאית הופכת אותנו לשבריריים ותלויים. בימים של שלום פריך והפיך ובזמן משבר והתלקחות איבה – מוטב להיות עם חקלאי עצמאי – עם מיושב ומחושב, עם שדואג להספקת מזון בריא וזמין על אדמתו בכל עת ללא תנאים וספקות."
להתפרנס בכבוד מהנחלה במושב | צילום: אלבום פרטי
