"אם הממשלה לא תבטל את הסעיף הנ"ל נצא למאבק מקיף" כך מזהיר מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי עופות בישראל, על הודעת משרד החקלאות, לפיה לולים משפחתיים שלא יצקו רצפת בטון בלולים, לא יורשו לגדל להקות חדשות. העימות המתמשך בין הנהלת משרד החקלאות ומגדלי העופות נמשך זה כמה שנים, ברגע האחרון ניסו בשבוע שעבר להסדיר את הנושא, אך לא הגיעו להבנות. לדברי אלקבץ, הנהלת משרד החקלאות פועלת באופן עקבי וסדור לחיסול ענף הלול בישראל. עד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובת משרד החקלאות
"ענף הלול, שרובו מבוסס על אלפי משפחות במושבים, בעיקר בצפון וברחבי הארץ, נמצא במשבר עמוק – הן בהטלה, הן בפטם והן בהודו," אומר מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי עופות בישראל, השולח האשמות קשות על התנהלות הנהלת משרד החקלאות.
המשבר בענף ההטלה
ענף ההטלה בישראל מפרנס היום כ-3000 משפחות, בעיקר במושבים, מהן כ-2000 ממוקמות בצפון הארץ, רובן על גבול הצפון והיתרה, כ-1000 משפחות, מתפרנסים מלולי הטלה בכל רחבי הארץ.
"המשבר בענף מול משרד החקלאות, שפועל באופן לעומתי נגדנו הוא לא מהיום – הוא החל עם תחילת כהונת מנכ"ל המשרד, שלמה בן אליהו, שהחל לפעול להדחת מנכ"ל המועצה לענף הלול, מולי לויט, כדי לקבל שליטה מוחלטת על וועדת המכסות וסמכויות כאלה ואחרות. זה לא בא מהפקידות, רוב הסכסוך הוא בין המנכ"ל וביננו," טוען אלקבץ.
לדבריו: "מנכ"ל משרד החקלאות תומך באותו קו ש'פורום קהלת' מוביל, קרי: ביטול התכנון בענף הלול, זו אחת המטרות שהם שמו להם למטרה והמנכ"ל מודיע על כל במה אפשרית, שהוא רוצה לבטל את התכנון ולעבור לתמיכות ישירות במגדלים, שכביכול המדינה תשלם כפיצוי לחקלאים, לרפתנים ולמגדלי המטילות את הגידול. הוא מדבר על מעבר לתמיכות ישירות כמו באירופה, כך הוא אומר."
מה רע בתמיכות ישירות למגדלים?
אלקבץ: "אנחנו מכירים את התנהלות השלטון בישראל – הבטחות הן בדרך כלל נכונות ליום כתיבת ההבטחה ובמועד שצריך לפרוע אותה חוזרים בהם ונתלים בתירוצים, למשל שמדובר בהבטחה שלטונית ומיני סיבות כאלה ואחרות שניתנות לביטול, הכל כדי לא לעמוד בהתחייבות השלטונית שניתנה לחקלאים ולצערי, דוגמאות לכך לא חסרות."
כאן מדובר בדרישה, שלכאורה נראית מוצדקת, יציקת בטון ללולים כדי למנוע תחלואה
אלקבץ: "צריך להבין, מנכ"ל משרד החקלאות בעצם הפך את השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות לזרוע ביצועית כדי להציק לנו ככל שיהיה אפשר. הרקע לדרישה הוא כדלהלן: בשנת 1981 תוקנה תקנה במסגרת חוק רישוי עסקים ונכתב שם שלולים חדשים שייבנו נדרשים ליציקה של רצפת בטון. הכוונה הייתה ללולים חדשים – איש לא התכוון שבאמת בלולים ישנים יעשו בהם רצפת בטון, כי בכל מיקרה הם לא יוכלו לקבל רישיון עסק. בדצמבר 2017 שלח מנהל השירותים הווטרינריים (שו"ט) בזמנו, שלמה גרזי, מכתב לכל המגדלים, עם איגרת של דרישות ללולים, שבה יש שלב א' ושלב ב' ואגב – בשלב א' אנחנו עומדים כבר מזמן."
מה זה אומר?
אלקבץ: "שלב א' כולל איסוף ביצים לפחות פעם ביום, הצבת מקררים בלולים, טיפול בנברנים, טיפול בפגרי עופות, סימון וניהול יומן משק וכמובן הקמת חדר קירור (שהטמפרטורה בו לא תעלה על 20 צלזיוס), כדי לשמור על שרשרת קירור רצופה, מהאיסוף ועד ההגעה לרשתות. יישום שלב א' החל מיוני 2014. קיבלנו זאת בהבנה ועשינו הכל ליישום שלב א'. זאת אומרת, שבכל לולי ההטלה יש היום חדר קירור והמגדלים עומדים בכל התנאים.
"לעומת זאת, יישום שלב ב' תמיד נדחה בידיעה ברורה של כל הנוגעים בדבר, שלא ניתן ליישם את סעיפיו. ב-12 לדצמבר 2017 הוציא לנו מנהל השירותים את שלב ב', לפיו למשל החל מהראשון בינואר 2018, יתאפשר ייצור עופות רק במשקים שמרחקם למשק אחר יעמוד על מינימום 300 מטר. זה למשל סעיף שאף אחד לא עומד עליו, כי מאות משקים לא עומדים בו. השירותים ירדו מזה. כן החליטו שלכל הלולים יהיו עם רשת של שחוריה לא יעלו על 2 ס"מ. ברוב הלולים בישראל כיום הרשת היא 2.2 ס"מ, כלומר נכנסנו לסתם הוצאה מיותרת, כי ממילא אנחנו עובדים על הדברת מזיקים, אבל גם בזה אנחנו עומדים בעלויות לא קטנות. בלענו את הצפרדע ויישמנו.
"ואז הוא כותב לנו שהחל מה-1 ביולי 2019, רצפת הלול תהיה בנויה מבטון או אספלט, חומר בלתי חדיר למים הניתן לניקוי וחיטוי בקלות. רצפות הלול תהיינה מוגבהות ב-30 ס"מ לפחות, עם שיפועים לניקוז המים ובקיצור – השקעה של עשרות אלפים עד 100 אלף שקל ללול. לא מעניין אותו מאיפה תביא את הכסף, בכלל לא מעניין אותו כלום.
"אנחנו, בפברואר 2018, הגשנו בקשה לשימוע ונדחינו על הסף. לא ענו לנו אפילו. שלחנו גם בקשה למשרד החקלאות – לא ענו לנו, אין קול ואין עונה. השנה, באפריל, שלחנו שוב בקשה לשימוע באמצעות עורך דין. במאי התקיימה פגישה מול ד"ר רם כץ, מנהל אזור הצפון בשו"ט וד"ר תמיר גושן, מנהל השו"ט. בישיבה נכחו גם מנכ"ל מועצת הלול, מולי לויט, חברי שמעון ביטון, ראש המועצה האזורית מרום גליל, עמית סופר ואנוכי.
"במהלך הישיבה העלינו את הבעייתיות של דרישת השו"ט בנושא רצפות הלולים. הסברנו שאנחנו יודעים, מניסיון, כי במידה ותהיינה רצפות בטון או אספלט, לא תהיה לרטיבות של הלשלשת לאן לזרום ולאן להיספג, הלול כולו יהיה רטוב באורח קבע, מה שיביא להתפתחות של רימות, ריחות אמוניה חריפים, קן לזבובים והלול יהפוך למפגע בריאותי, הן למטילות (לעופות), הן לחקלאי שעובד שם והן לסביבה שבקרבת הלול.
"אמר לנו ד"ר תמיר גושן: 'שילחו לנו בקשה לשימוע באמצעות היועמ"ש שלכם ואנחנו נדון בזה'. שלחתי לו למחרת והוא העביר את זה למחלקה המשפטית של משרד החקלאות. אנחנו יודעים שזה הגיע למנכ"ל משרד החקלאות ואנחנו מעריכים שהוא זה שהורה לד"ר גושן לדחות על הסף את הבקשה לשימוע. אגב, הוא גם יצא בהצהרות שהוא לא יוותר לנו גם עד יומו האחרון במשרד החקלאות. יותר מזה, הוא יצא בכתבה בעיתונות שאנחנו מרוויחים ואנחנו בכיינים. הוא טוען שהוא לא אמר את זה ותמיד אחרי כל כתבה מכפישה של החקלאים, כשהדברים מיוחסים לו, הוא מכחיש."
דרישה לפיטורי המנכ"ל
עם השנים התדרדרו היחסים בין אלקבץ לבן אליהו, שגם כך היו לא טובים, למצב של אל חזור. אגב, בן אליהו נמצא גם בחזית מול מולי לויט, ולאחרונה איים בן אליהו כי יתבע את לויט בגין פרסום דברי לשון הרע, במכתב ששיגר לויט ליועמ"ש לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. גילוי נאות: בן אליהו אף שיגר מכתב המתריע מפני פרסום לשון הרע של החתום מעלה, קו למושב ותנועת המושבים, במידה וטענות מסוימות אלקבץ יפורסמו, עוד לפני שהכתבה שלפניכם פורסמה.
מדובר במכתב ששיגר לויט ליועמ"ש לממשלה ב-25 ביולי האחרון, בו הוא מבקש את התערבותו בעניין המחלוקת בעניין רצפות הבטון. במכתב כותב לויט: "ראשית אציין כי בעל הסמכות מכוח פקודת מחלות בע"ח ותרנות רישוי עסקים, הוא מנהל השירותים הווטרינריים (בפועל), שהפקודה והתקנות מעניקים לו מרחב גדול של שיקול דעת ולא מנכ"ל משרד החקלאות, משכך גם לא פנינו למנכ"ל משרד החקלאות לקיום שימוע, אלא לגורם המקצועי המוסמך. שנית, בהתייחסות לכך כי הדרישה לאכוף את חובת בטון רצפות לולי הטלה קיימים קבועה בתקנות, ברצוני להבהיר כדלקמן:
"1. בכל שלוחת ענף הלול אנחנו מיישמים בהסכמה, ולאחר שימוע מסודר, הוראות רבות ותקנות רבות שלא יושמו קרוב לארבעה עשורים.
"2. מנהלי השו"ט הקודמים הבינו, כי כדי ליישם הוראות שלא נאכפו עשרות שנים וכרוכות גם בהיבטים הקשורים למשרדי הגנת הסביבה, האוצר, הבריאות ואבטחת אספקה יציבה של ביצים לציבור, אי אפשר לראות רק את הראיה הצרה של השו"ט וחייבים לסנכרן את הצעדים עם כל הגורמים והדברים נעשו בהליכים מסודרים.
"3. ע"פ תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עוף ולולים) (הוראת שעה) תשע"ג-2013, אותן לא הזכיר מנכ"ל משרד החקלאות במכתבו, ניתן שיקול דעת למנהל השו"ט האם לאכוף דרישה ספציפית זו.
"4. הצעד היחיד לגביו מסרב מנהל השו"ט (בפועל) לבצע שימוע, הוא צעד שמקבע לדור נוסף את הלולים הישנים במקומם: צעד שמנוגד להחלטת ממשלה מ-2007. בקשר לשדרוג שלוחת ההטלה, ולדו"ח צביקה כהן שהוזכר במכתבי. צעד שמנוגד לתב"ע מאושרת ביישובי הגליל שאישר משרד החקלאות בהוצאה כספית ניכרת. צעד שיסכל את היכולת של השר הבא לתכלל מדיניות הרמונית כוללת, מספר שבועות לפני שיכנס לתפקידו. הקביעה כי העיכוב ביישום ההחלטה כפי שביקשנו תפגע בבריאות הציבור, לא נתמכת בדיעה של רוב אנשי המקצוע הסבורים שאין בצעד זה לכשעצמו, שום תועלת, ואשר נזקיו בתחום זה ובתחומים אחרים גדולים מתועלתו."
לטענת בן אליהו, במכתב נרמז כביכול כי שופט ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, הטיל בעבר ספק בדבר ניקיון כפיו של של מנכ"ל משרד החקלאות, "כך שהטענה (של בן אליהו) בדבר ניקיון כפיים – טוב היה אילולא הייתה מועלית". לטענת בן אליהו מדברי לויט במכתב אפשר להבין שבג"צ ביקר קשות את מנכ"ל משרד החקלאות, אך בפועל בפסק הדין לא "נמתחה כל ביקורת". בן אליהו דורש מלויט לפרסם בתוך שבעה ימים התנצלות על מכתבו ליועמ"ש ותשלום פיצויים ולא יגיש נגדו תביעה.
ממועצת הלול מסרו בתגובה: "המכתב טרם הגיע. לכשיגיע – נגיב".
את המכתב מסכם לויט במילים: "המועצה סבורה כי נדרשת התערבותו של כבודו בסוגיה זו, השנויה במחלוקת בין שני גופים ציבוריים, וכי יש להשהות את יישום החלטת מנהל השו"ט (בפועל) עד לבירור הסוגיה כאמור."
מוטי אלקבץ: "במכתב מפורטות כל טענותינו, מדוע זה לא נחוץ ויותר מזה, זה רק מזיק. לצערי, היועמ"ש לממשלה אמר 'תסתדרו ביניכם' ולא אכף שימוע בנושא."
בשני ביולי, שיגר מוטי אלקבץ מכתב לרפי פרץ, יו"ר מפלגת "הבית היהודי", בו הוא מבטא את תדהמתו מדברי המנכ"ל בן אליהו בעיתון 'ישראל היום', אותם הוא מכנה במכתב "השתלחות פרועת רסן נגד חקלאי ישראל". במכתב דורש אלקבץ והמגדלים את פיטוריו של מנכ"ל משרד החקלאות לאלתר מתפקידו.
כידוע, בן אליהו כבר הצהיר לפני מספר חודשים שלא ימשיך בתפקיד המנכ"ל במשרד החקלאות ולדברי אלקבץ, בחודשים הספורים שנותרו לו במשרד החקלאות עד אחרי הבחירות, הוא עושה את הכל כדי להרוס את ענפי החקלאות בכלל ואת ענף הלול.
אלקבץ: "לא קיבלתי כל תשובה, אין קול ואין עונה. אני לא רוצה להכניס טריז בין המתיישבים הציוניים שמתיישבים על גבול הצפון ובין הציונים החדשים שמתיישבים ביהודה ושומרון אבל לצערי, מנכ"ל משרד החקלאות מוביל לקרע ביננו לבינם. יצאנו ב-2017 למאבק להארכת חוק הגליל, מהלך שמנכ"ל משרד החקלאות התנגד לו, בטענה שצריך לבטל את התכנון ולעבור לתמיכות ישירות ובקיצור, אנחנו הבנו שיש מולנו בן אדם שלא באמת דורש את שלומנו…"
לא חותמים
"בסוף דצמבר 2017 הגענו לישיבה במשרד האוצר בנוגע לרפורמה בענף ההטלה, הגענו למסמך מוסכם על אנשי האוצר והמגדלים. אנחנו חתמנו אך לצערי, משרד החקלאות לא הסכים לחתום והודיע שלא יחתום אם לא נסכים להעביר לשליטתו את וועדת המכסות שמחליטה על חלוקת המכסות. כיוון שלא הסכמנו, הוא לא חתם, והמסמך הזה עומד בצד.
"נכון להיום, הגשנו מסמך עקרונות שלנו, שבו אנחנו מדברים על העמדת תקציב של 340 מיליון שקל לטובת יישום הרפורמה, שעיקרה שדרוג הלולים בשלוחת ההטלה, כאשר בסוף התהליך שימשך חמש שנים, נסכים לקיצוץ שלבים במחיר הביצה ב-4.5 אגורות, במהלכו תיבחן רווחיות המגדל.
"הייתה הסכמה של משרד האוצר, שאף הבטיח לשריין תקציב בתקציב המדינה. משרד החקלאות סירב לחתום. נכון להיום התקציב הושהה וכרגע משרד האוצר אומר שאין לו כסף לביצוע, וברור שמדובר בתקופה שלפני בחירות. היום משרד החקלאות אומר, שאם משרד האוצר לא הולך על הרפורמה אז הם עומדים על דרישתם לרצפות בטון."
אז מה המצב היום?
אלקבץ: "היום אנחנו נמצאים במצב שמועד ה-1 ביולי 2019 עבר, ובעלי לולים שירצו לאכלס את הלולים הישנים שלהם בלהקות חדשות, לא יורשו לעשות זאת ללא רצפות בטון. כלומר, במידה וירצו לאכלס השירותים הווטרינריים לא יאפשרו זאת.
"מכאן, שהמגמה היא לחסל את המשק המשפחתי במדינת ישראל, באמצעות הוראה שאין לה שום הצדקה ואין למגדלים כל אפשרות ליישם אותה. אנחנו לא ניתן יד לחיסול של 3,000 משפחות ויתרה מכך, ב-30 ביוני התקיימה פגישה ביני לשר החקלאות, בה העליתי את כל הטענות שלנו.
"ארבע ימים לפני הפגישה איתי הוא נפגש עם בני בן מובחר, ראש מוא"ז מבואות חרמון, עמית סופר, ראש מוא"ז מרום הגליל ושמעון גוואטה, ראש מוא"ז מעלה יוסף. אחרי שפרסו בפניו את הטענות ואת ההשלכות שיהיו לאכיפת הסעיף הנ"ל, של יציקת בטון ללולים עם יציאה מהלול של חצי מטר, שלה נדרש היתר. ראשי המועצות אמרו לו שלא יתנו היתר לכך, כי זה יפגע בכל התב"ע בישובים.
"הם אמרו לשר שכל מי שיתחיל ביציקת בטון עם יציאה של חצי מטר ייחשב לעבריין בנייה, ע"פ חוק התכנון של המועצות האזוריות. ראשי המועצות נפגשו עם השר, שטחו את הדברים, המנכ"ל ישב באותה ישיבה, לא אמר דבר ורק חייך. הוא צפה בראשי המועצות מתחננים על ליבם של 3,000 משפחות ברחבי הארץ."
המשבר בפטם ובהודו
מענף הפטם (גידול עופות לבשר) מתפרנסות היום כ-500 משפחות במשק המשפחתי (לא כולל קיבוצים). מענף גידול ההודו מתפרנסות היום כ-100 משפחות במשק המשפחתי.
"ב-30 ביוני, בפגישה שלי עם השר, פניתי לשר אוריאל וביקשתי את התערבותו לפתרון המשבר הכבד בו נמצאים המגדלים בענף הפטם. אמרתי לו שאנחנו כבר תקופה ארוכה מצפים להתייחסות משרד החקלאות למשבר הזה, אבל לצערי, משרד החקלאות מתעלם ממגדלי הפטם ומגדלי ההודים שנמצאים במשבר עמוק, בעיקר המגדלים מהמשק המשפחתי והמושבי."
מה טיבו של המשבר בענף הפטם?
אלקבץ: "אי היכולת לקיים הסדר, ובגלל אי היכולת להגיע להסדר מייצרים היום עופות בכמויות עודפות שמביאות למחיר נמוך למגדלים וגם לרשתות, שלצערי למרות כל זאת – מחיר העוף לצרכן לא יורד ומי שגוזר את הקופון הן רשתות השיווק. ביקשתי מהשר להתייחס למקטע הזה של רשתות השיווק, על הרווח הלא פרופורציונאלי שהן גוזרות מהמצב הקיים ובעיקר לתמורה הזעומה שהמגדל מקבל, שהיא פחות מעלות הייצור הכוללת. לצערי, לא קיבלתי מהשר תגובה אוהדת בנוגע לבעיות שהעליתי.
"פשוט בושה וחרפה. ענף הפטם הוא הענף הכי גדול בענף החקלאות מבחינת היקפו, ענף שמגלגל 3.6 מיליארד שקל בשנה ואינו זוכה להתייחסות מצד משרד החקלאות למרות המשבר. לולא הח"כים איתן ברושי, יצחק וקנין ואיתן כבל שהתגייסו לסייע לנו בתיקון חוק המועצה, שהיה מאפשר לנו לקיים הסדר – אז קולנו לא היה נשמע כלל ולא היה מגיע למודעות הציבור. ברצוני לציין שגם שר האוצר, משה כחלון, אהד את הפניה שלנו וחשב שהיא מוצדקת. לצערי, הכנסת התפזרה לאחר שהעברנו את התיקון לחוק המועצה בקריאה טרומית ואני חייב להודות גם לח"כים דודי אמסלם, דוד ביתן ועוד ח"כים שאולי שכחתי, אבל ברוב מוחלט העברנו את החוק בקריאה טרומית.
"אבל, אני חייב לציין שלפני ההצבעה פגשתי את השר אריאל לכוס קפה וביקשתי ממני לסייע לקדם את הצעת החוק לתיקון חוק המועצה. כואב הלב על 500 משפחות במשק המשפחתי – מגדלי הפטם שהולכים לאבד את מטה לחמם, שנותרו בלי הסדר, בלי סיוע ובלי תמיכה של משרד החקלאות – אין סיכוי שהם ישרדו את המשבר הזה. עוד יותר מצער שבעקבותיהם ילכו גם כ-100 משפחות מגדלי ההודים, שכמעט כולם במשק המשפחתי.
"לא הבנתי מה ההיגיון שרואה בכך משרד החקלאות. לאחר שמחצית מהמגדלים ייצאו מהמשחק, מחיר העוף יכפיל את עצמו לצרכנים ואז המדינה אולי תתעורר ותתערב בנעשה, כשכבר יהיה מאוחר מידי, אבל אז יוותרו 250 משפחות עם חובות עתק וללא פרנסה, וזה לא מעניין את מנכ"ל משרד החקלאות. אנחנו בתאונת דרכים חזיתית ומאוד קשה עם הצוות הזה וככל שיקדימו לפנות את מקומם, בעיקר מנכ"ל משרד החקלאות שמייצר את כל הרעה הזאת, כך ייטב לחקלאות הישראלית.
"העובדה שמנכ"ל משרד החקלאות מכנה את מגדלי הירקות והפירות בכיינים זו פשוט בושה וחרפה. אין מילים אחרות לתאר זאת. מדובר באיבוד מוחלט של התייחסות מכבדת לחקלאים שאוחזים ומעבדים את הקרקע, עמל כפיים שיש לו ערך ציוני מרכזי בחיינו בארץ ישראל, כי כפי שאמר יוסף טרומפלדור: 'במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו'. אם החקלאים הישראליים, בעיקר בפריפריה, יינטשו את החקלאות בגלל מדיניות משרד החקלאות – הפריפריה תיחלש.
"בושה וחרפה שמנכ"ל משרד החקלאות אומר לעיתונאים שהוא מעדיף לאכול ביצים מיבוא ולא ביצים מישראל. והוא יכול להגיד עד מחר שהוא לא אמר את זה והיום הוא ממשיך לטפטף את האימרה הזאת בעילום שם. אף עיתונאי לא יצטט את מנכ"ל משרד החקלאות במשפט הזה אם הוא לא אמר אותו. הוא הוציא הכחשות פעם אחר פעם, לצערי עם כאלה אנשים אנחנו מתמודדים."
מנכ"ל משרד החקלאות טוען שהביצים מיבוא עוברות בדיקות מחמירות יותר*.
אלקבץ: "המנכ"ל יכול לטעון שביצים מיבוא בריאות יותר, אבל העובדות בשטח הן חד משמעיות: חיי המדף של הביצה הישראלית הן עד 16 יום וברוב המקרים היא מגיעה לציבור הרבה יותר מוקדם. לעומת זאת, חיי המדף של ביצה מיובאת הן 26 יום. הציבור חייב לדעת את זה – אתה מבין? ביצה מיובאת עומדת לאחר ההטלה עד 26 יום – היא פחות טריה, היא פחות בריאה, זו עובדה ושמנכ"ל משרד החקלאות יפסיק לבלבל לציבור את המוח.
"יותר מזה, בשלוש השנים האחרונות אנחנו המגדלים מממנים את ניטור הסלמונלה. בשלוש השנים האחרונות הושמדו 800 אלף עופות שהתגלו נגועים בסלמונלה, מתוכם, ואת זה חשוב שהציבור יידע – 65% מאותן השמדות בוצעו בלולים חדשים! רק 35% בוצעו בלולים ישנים! ודווקא בלולים החדשים, יש רצפות בטון ודווקא שם התגלו 65% מהמקרים, בלולים החדשים והמתקדמים! חשוב לדעת שכמות העופות בלולים החדשים היא פחות מ-20% מכמות העופות במדינת ישראל. אם נשקלל זאת מחדש, זה אומר ש-80% עד 90% מהעופות הנגועים בסלמונלה בישראל הן דווקא בלולים החדשים. את זה מנכ"ל משרד החקלאות לא מספר לציבור."
אז הגעתם למבוי סתום. מה תעשו?
אלקבץ: "אנחנו נערכים למאבק מקיף שאת פרטיו אתם תראו כבר בשבועות הקרובים. אני רוצה לומר חד וחלק וחד משמעית לראש הממשלה, ביבי צריך לדעת – במרום הגליל ובמעלה יוסף, 70% מהבוחרים בחרו ליכוד! ביבי יכול רק לחלום על זה אם הוא לא יתערב מיידית ויסיר את הדרישה הזאת עד למינויו של שר חקלאות חדש.
"שיבוא מנכ"ל חדש ואנחנו נפעל לעמוד בעקרונות הרפורמה, תוך שמירה על איכות הסביבה, רווחת העופות ובריאות הציבור. אנחנו נעשה את הכל, עשינו למען בריאות הציבור את המהלך הכי מתבקש, ביצים בקירור מרגע ההטלה עד לאספקה.
"עיקר הפניה שלי היא לראש הממשלה ולשר החקלאות – אנא שחרר אותנו מעולו של זה, של מנכ"ל משרד החקלאות. דחה את הדרישה לרצפת בטון בחצי שנה, עד למינויה של ממשלה חדשה. ויחד אז נשב ואני מבטיח שיתוף פעולה מלא. אם ההוראה הזאת לא תרד מהפרק בימים הקרובים אנחנו נצא להפגנות, אנחנו ננקוט בצעדים שהחקלאות הישראלית מזמן לא ראתה."
ההסכם שנפל
בשבוע שעבר נעשה ניסיון אחרון לעצור את ההתדרדרות בענף ההטלה. אלקבץ נפגש ביום שלישי שעבר, במועצה האזורית מרום הגליל, עם ד"ר רם כץ, ראש המועצה, עמית סופר ונציגי המגדלים ומסר לו תכנית לשדרוג שלוחת ההטלה, במהלך שש השנים הבאות. ד"ר כץ ביקש את חתימת ראשי המועצות בצפון הנוגעות בדבר, בשטחן מתגוררים כ-65% ממגדלי ההטלה בישראל. "שאלתי את ד"ר כץ: 'האם להחתים את ראשי המועצות בצפון שנוגעים בדבר?' כדי שלא אתבזה. הוא אמר לי 'כן, תחתים את שלושתם'. הלכתי והחתמתי אותם על מסמך העקרונות, שלכאורה היה מוסכם על רם כץ. ד"ר כץ אמר לי שיישב עם ד"ר תמיר גושן, מנהל השו"ט.
"למחרת הבוקר שלחתי לתמיר את מסמך העקרונות, כשהוא חתום ע"י כל מי שביקשו: ראשי המועצות ונציגי המגדלים. רם אמר לי שישבו על המסמך וייתנו לי תשובה. התקשרתי אליו בצהרים ושאלתי אותו: 'האם יש הסכמה ואני יכול להודיע למגדלים שיש הסכמה?'. הוא אמר לי: 'אתה יכול להודיע שיש הסכמה אבל אל תפרסם את עיקרי המתווה, הוא יפורסם באיגרת שתישלח ע"י השו"ט'. הודעתי למגדלים שיש הסכמות ומתווה בלי פירוט, כדי לתת לשו"ט אפשרות לפרסום המתווה. הוא אמר לי ששולחים את המתווה למחלקה המשפטית כדי שיעברו על הנוסח, ולא אמר לי שאין הסכמות.
"זה היה ביום רביעי שעבר. ביום חמישי לא שמעתי מהם כלום. ביום שישי אני מקבל מרם מייל, בו הוא מודיע לי שיש שינויים ואין הסכמה, והם דורשים את חתימת כל ראשי המועצות האזוריות בארץ שיש בהם מגדלי לולים (ולא רק של הראשים בצפון), על מסמך משפטי בו הם מתחייבים על תקציב לתכנון ושדרוג תשתיות של לולים באזורי מגורים.
"אמרתי לו: 'תשמע, ראשי המועצות הרלבנטיים חתמו, אני לא יכול להחתים את כל ראשי המועצות האזוריות בארץ, חלקם בכלל באים מההרחבות ואין להם עניין בחקלאות.'. הסברתי שראשי המועצה בצפון יחתמו על התחייבות משפטית-תקציבית לתכנון וביצוע תשתיות. גם יש עכשיו 50 מיליון שקל שמיועדים לתכנון תשתיות. היום, ביום ראשון, הוא אומר לי: 'כן, אבל זה לא יספיק'. אתה מבין? מחפשים כל סיבה למנוע את ההסדר שסיכמנו עליו.
"העיקר מבחינתם שההסדר שהצענו נבלם. נכון להיום ישנן כ-600 אלף פרגיות שצריכות לעבור ללולים, חלקן ילכו ללולים חדשים אבל את רובן לא יתאפשר לגדל בלולים ישנים, כי מגדלי העופות לא יהיה להם היכן לשים את העופות האלה… הם ירעבו וייגרם פה צער בעלי חיים גדול מאוד. הכל בגלל השירותים הווטרינריים שנכנעים לצמרת משרד החקלאות."
נראה כי כבר השבוע מתכוונים מגדלי המטילות לצאת למאבק מקיף על פרנסתם.
ביום ראשון שעבר פנינו למשרד החקלאות לקבלת תגובה על כל טענותיו של מוטי אלקבץ. מנכ"ל משרד החקלאות, עוד לפני שפורסמה הכתבה, שיגר מכתב בו הוא מתריע מפני לשון הרע וכן, כי לא ניתנה לו שהות סבירה לענות לכל 14 השאלות שהוצגו בפני משרד החקלאות.
אי לזאת, ביום שני שעבר החליטה מערכת "קו למושב" לדחות בשבוע את הכתבה, כדי לתת לכולם שהות סבירה לתגובה. כמו כן, הובהר למנכ"ל כי במידה ויהיו בכתבה דברים שאינם נכונים או לא מדויקים, הם ימחקו או יתוקנו. ברם, למרות פניות חוזרות ונשנות לא נתקבלה תגובת משרד החקלאות, שר החקלאות ומנכ"לו לטענות שהועלו בכתבה.
