יבול שיא
הרפת והחלב
פרופ שמעון רחמילוביץ צילום וולפגנג מוצפי הלר

למלחמת ישראל-חמאס השלכות מזיקות גם על הביטחון התזונתי בישראל 

3 דק' קריאה

שיתוף:

השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל * קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון בעוטף וזיהתה 16 גידולים שגידולם בישראל פגיע במיוחד 

*תמונה ראשית: פרופ' שמעון רחמילוביץ. צילום: וולפגנג מוצפי הלר 

מלחמות גורמות לאבדות ולנזקים גדולים בנפש, בגוף וכעת, מסתבר שהן גם מאיימות על הביטחון התזונתי שלנו. הסיבה לכך נעוצה בגורמים כמו: עקירת חקלאים, הרס חוות ותשתיות חקלאיות, שיבוש שרשראות אספקה והגבלת יכולת הממשל לשלוט בשווקי המזון ההפכפכים ביותר. מלחמת 'חרבות ברזל' ברצועת עזה, הביאה את קבוצת המחקר מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לבחון את אתגרי ייצור המזון באזור זה. בפעולות האיבה שהחלו ב-7 באוקטובר, חוו פועלים חקלאיים אלימות קיצונית והאוכלוסייה המקומית פונתה ונאלצה לחיות כפליטים בחלקים אחרים של ישראל. 

אזור עוטף עזה מהווה קצת פחות מ-10% מהנגב. בעוד שאזור העוטף מהווה חלק קטן יחסית משטח הקרקע של המדינה, הוא פורה מאוד. כמעט 70% מהקרקע באזור מוקדשת לחקלאות של מספר יבולים מרכזיים, כמו: תפוחי אדמה, עגבניות שרי, צנוניות ובטטה. 

החוקרים העריכו את תרומת האזור בחלוקה על פי בחינת ענפי חקלאות וגידולים ספציפיים, והעריכו את הערך התזונתי הכולל שגידולים אלו תורמים לדרישה התזונתית השנתית של אוכלוסיית ישראל. הם זיהו כ-16 גידולים שהייצור המקומי שלהם פגיע במיוחד בשל קרבתם לסכסוך, כצנוניות ותפוחי אדמה.  

זריעת זרעי תפוחי אדמה באזור נחל עוז אורן ברנע
זריעת זרעי תפוחי אדמה באזור נחל עוז. צילום: אורן ברנע  

התפוקה התזונתית של גידולי המאכל באזור העוטף מייצרת למעלה מ-50% מהדרישות הקלוריות השנתיות של אוכלוסיית ישראל, שנקבעו בהתבסס על הנחיות משרד הבריאות. מעבר לתרומה הקלורית, תוצרת האזור עשירה במרכיבים תזונתיים עם מעל 100% מהצורך התזונתי בישראל,  הכוללים 12 מאבות המזון כמו: סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. בנוסף, מצאו החוקרים שאזור עוטף עזה שימש כמקור כמעט בלעדי לריבוי זנים של עגבניות שרי, צנוניות ובטטות. 

הממצאים חושפים כי עוטף עזה הינו אזור משגשג מבחינה חקלאית, בטווח של עד 20 ק"מ מגבול עזה השטחים פוריים במיוחד, ותורמים למעלה מ-40% בענפי גידולי השדה, הדרים וירקות. נתון המדגיש את תפקידו החיוני של אזור העוטף בייצור מזון עשיר בחומרי תזונה. כ-16 יבולים זוהו בסיכון מיוחד עקב קרבתם לאזור הסכסוך. 80% מכלל תפוחי האדמה הישראלים גדלים בעוטף עזה, נתון שמעמיד אותם בסכנה מיוחדת לצד גידולים נוספים, כמו: חיטה, צנונית, כרישה, ארטישוק ירושלמי, ג'ינג'ר, תרד, קצח, גזר, בוטנים, שעורה וצבר, המעובדים בעיקר באזור זה. בנוסף, ביבולים כמו עגבניות שרי, כותנה ובטטה,  קיים פוטנציאל פגיעה ארוכת טווח בייצור המקומי עקב פגיעה בתשתית הריבוי המקומי שמאחר ובהם מעל 90% מהריבוי בישראל, נעשה בעוטף עזה.  

"מצאנו שאזור עוטף עזה ממלא תפקיד קריטי בנוף החקלאי של ישראל, ותורם משמעותית הן למגזר הצומח והן למגזר החי," הסביר פרופ' שמעון רחמילביץ', מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון. "תוצרת האזור צפופה בחומרי הזנה, ועולה על 100% מצריכתם של חומרים מזינים כמו סיבים תזונתיים ומיני ויטמינים ומינרלים. יתרה מכך, המעגלים הפנימיים הקרובים יותר לגבול עזה, בהם הפגיעה בייצור המזון המקומי חמורה אף יותר, הם גם יצרנים משמעותיים של מזון עשיר בחומרים מזינים. תוצאות אלו מצביעות על כך שלמלחמת ישראל-חמאס יש השפעה מזיקה על ייצור המזון המקומי של ישראל." 

היתרון העיקרי של מחקר זה הוא המהירות שבה ניתן לנתח את השפעת הסכסוך על המגזר החקלאי, בשל העובדה שהניתוח מתבצע על בסיס נתוני טרום סכסוך, המצריכים הבנה גיאוגרפית. אי לכך, מחזיקי עניין וקובעי מדיניות יכולים להשתמש בניתוח זה לטובת קבלת החלטות מושכלת שתאפשר לשקם את האזור ותציע פתרונות ארוכי טווח.  

"למלחמת ישראל-חמאס יש השלכות מזיקות גם על ייצור המזון המקומי בישראל," הסביר פרופ' שמעון רחמילביץ', ממובילי המחקר. "הנתונים שלנו מצביעים על הצורך הדחוף להציף את הנזקים הללו בכדי לעורר שיח רחב בציבור הישראלי ובין מקבלי ההחלטות על עתיד החקלאות בישראל." 

קבוצת המחקר כללה את: פרופ' שמעון רחמילביץ', פרופ' אברהם בן-שלג, פרופ' נטלי דה פלקו, פרופ' אורי רול, כולם מהמכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקר זה (מס' 100158460) נתמך ע"י משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי ונעשה במסגרת מוקד הידע דזרטרק. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה
למה כשמישהו מת אנחנו הופכים חלקות קרקע טובות למדבר צחיח של אבן מעובדת ומתה במקום לטעת עץ פרי על כל נפטר? הדי בן עמר מעדיף את הדרך האורגנית היינו לפני שבוע, חניה זוגתי-לחיים-ארוכים ואני,
4 דק' קריאה
מבית הקברות בבארי רואים את השדות מערבה ובימים צלולים גם קו כחול רחוק של ים. עמדנו בלי צפירה, בלי שקראו לנו לעמוד. עמדנו בשקט וזכרנו את כולם על הגגיום ראשון. זאת אומרת, לא יום
3 דק' קריאה
תושבי קיבוץ כפר עזה יעברו בקרוב ליישוב זמני בקיבוץ רוחמה תושבי קהילת כפר עזה יקלטו בחודש הקרוב בשכונת כפר עזה שנבנתה עבורם בקיבוץ רוחמה.במסגרת המעבר נבנו 179 מבני דיור וכן 12 מבני ציבור ובהם
< 1 דק' קריאה
הוא אומר שהמטרה של התנועה היא להחזיר את אנשי הקיבוצים הביתה, לצד הטיפול גם במי שבחרו לעזוב, וחושב שהיה הכרחי להוביל את החיבור של מרצ והעבודה למרות הביקורת על זיהוי התנועה עם השמאל בלבד.
7 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן