יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 Sivan Langer A40A2924 G

לעולם בעקבות הרוק 

3 דק' קריאה

שיתוף:

הוא החל לנגן בתיכון ואפילו הבריז משיעורים בבית הספר כדי לפרוט על הגיטרה. כעת, סיון לנגר מגשר הזיו מוציא אלבום בכורה, אותו כתב, הלחין, הקליט והפיק בעצמו 

הנגיעה במוזיקה החלה בתיכון, אז גם ניגן במספר הרכבים מקומיים, אך בתקופת הצבא "ירדתי מהמוזיקה, אבל זה תמיד נשאר חלק מהאישיות, שהמשכתי לפתח בפרופיל נמוך". בבגרותו הפך לעצמאי שעוסק בפיתוח תוכנה, מה שעזר לו להפיק את המוזיקה שלו באופן עצמאי. "בתקופת הקורונה הייתי מרותק לבית, היה לי פנאי וחשבתי שזה זמן טוב. התחלתי לחקור ולהבין איך זה עובד, ולהקדיש לכך את כל הזמן שלי כך שהאלבום יצא מקצועי". 

בתוך עצמו הוא גר 

סיון הקליט את עצמו מנגן גיטרה וגיטרה בס ברוב השירים ונגנים מכל העולם איתם יצר קשר הקליטו את הגרסאות שלהם, שנערכו על ידו לגרסה הסופית של השיר. "שיקולי תקציב היו חלק מהשיקולים להפיק בצורה הזו". הוא אומר. "גם השירה זה בעיקר אני, עם מספר זמרות ליווי, שגם הוקלטו באולפן בביתן ואחר כך שולבו במיקס״. 

השירים כתובים באנגלית, "מרגיש לי יותר קל לכתוב באנגלית, וגם הטקסטים רלוונטיים לא רק לישראל. אבא שלי אומנם מקנדה, אבל האנגלית שלי היא לא ברמת שפת אם אלא סבירה פלוס. אלו לא טקסטים מאוד מורכבים ואני חושב שאני יכול להעביר את המסר שלהם יותר טוב כשהם לא כתובים בעברית. זה סגנון בינלאומי, חומרים שיכולים לדבר גם לאנשים בעולם לא רק בדלת אמותינו". 

הסגנון של האלבום הוא "אינדי רוק עם השפעות של אלטרנטיב, רוק של שנות ה-90 וגם ג'אז וסגנונות נוספים". סיון מספר שחלק מהשירים נכנסו לרשימות עורכים של אפל ונוגנו בתחנות רדיו בחו"ל מספר פעמים. המוזיקה ששמע כילד וכנער עיצבה את טעמו המוזיקלי, "זמרים מחו"ל וגם ישראלים כמו מאיר אריאל, שלום חנוך ואחרים ואפילו המקהלה בקיבוץ היא חלק מהמוזיקה שהשפיעה עלי". 

Screenshot 2023 12 26 133956
עטיפת האלבום "מרגיש לי יותר קל לכתוב באנגלית". צילום: מלי ארואסטי 

יש לו ניגון משלו 

תושבי קיבוץ גשר הזיו לא קיבלו צו פינוי, למרות קרבתם אל הגבול, חמישה ק"מ בלבד. "המצב מתוח, יש חוסר ודאות לגבי מה שקורה בגבול הצפוני, הרבה מתושבי הצפון עזבו את היישובים". סיון עצמו התפנה לשער העמקים לדירה שפונתה דרך חברים. "יש פה הרתמות לאירוח משפחות, יש פעילויות, עוזרים כמה שיכולים". 

הדיסק היה אמור לצאת בראש השנה, אך מועד יציאתו נדחה בשל עניינים טכניים "ואז התחילה המלחמה". למרות זאת חלק מהשירים יצאו בדיגיטל (יוטיוב) ויש גם דיסק CD ולסיוון היה חשוב שהיצירה תצא כאלבום "על אף שהשירים אקלקטיים, צריך לשמוע מהתחלה עד הסוף כדי לקבל את החוויה המלאה של האלבום". 

אומנים ממעטים כיום להוציא אלבום. למה זה היה לך חשוב? 

"זה שונה לשמוע שיר בדיגיטל מלהחזיק אלבום או לשמוע חצי שעה של אותו אומן. שיר אחד בא ועובר. ככל שיש הכרות עם האומן ויצירתו, כך המורכבות יותר עמוקה ויותר מעמיקה. יש ז'אנרים שהולכים לכיוון של אלבומים, זה כנראה לא יהיה במקום סינגלים, במיוחד בסגנונות כמו פופ. בעיני, יש מקום לכל הפורמטים, גם מעבר לטכנולוגיה. אני אוהב את החיבור שנוצר בין האומן לבין מי ששומע מעבר למה שיש לדיגיטל להציע". 

האלבום מיועד גם לקהל לא ישראלי. אתה לא חושש מאיך שהוא יתקבל בעולם בגלל המצב המדיני? 

"אני לא חושב שמה שקורה פה משפיע על שמיעת שירים. אנחנו חווים את מה שקורה לנו עכשיו כאיום קיומי, אבל יש משהו על-זמני באומנות. הז'אנר של השירים האלה הוא מאוד ספציפי, וגם כך לא מיועד להשמעה מסחרית המונית. השירים כתובים בשפה אוניברסלית. אומנם יש טרנד עולמי בנוגע לישראל, אבל לא חושב שזה ישפיע על השמעת האלבום". 

מסר לסיכום? 

"כן, אתמול הייתי בקונצרט של מאות נגנים וזמרים מתנדבים בקיסריה למען השבת החטופים, היה מרגש, אני מקווה שהמלחמה תיגמר מהר ושהחטופים, שהרבה מהם מקיבוצים, יחזרו בשלום. מטריד אותי שאומרים להחזיר את החטופים באופן כללי אבל לא מדגישים שאנחנו רוצים להשיב אותם מייד ובחיים. הערבות ההדדית היא הבסיס לקיום שלנו פה בארץ". 

האלבום ‪Rough Mix‪ יוצא בהפקה עצמית. ניתן לרכוש ולהזמין אותו בחנויות התקליטים אילן בן שחר, ת״א. המקום של סימון, ירושלים. B‪-side ,The Vinyl Room בחיפה‪. 

ובטלפון 052-3790719 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן