2.5 מיליון טונות של מזון ראוי למאכל נזרקים בכל שנה לפח (!) מעל שליש מכלל המזון המיוצר בישראל. עודפים רבים של מזון טוב נזרק ומנגד ישנה אוכלוסייה הולכת וגדלה שנמצאת מתחת לקו העוני וזקוקה להזנה ראויה
ג'וזף גיטלר, יהודי אמריקאי שעלה לארץ בתחילת שנות האלפיים, הקים את הארגון "לקט ישראל" וייבא ארצה את רעיון הצלת המזון, חיבור פשוט וטבעי בין כמויות של מזון איכותי לבין אלו הזקוקים לו.
גיטלר ראה את הפער בין עודף למחסור והבין שאין צורך בעמותה נוספת שתייצר מזון, אלא פעילות של לקט מזון. כיום, הארגון מוביל את תחום הצלת עודפי המזון והוא היחידי בארץ שכל עיסוקו הצלת מזון, למען אלו הזקוקים לו.
מידי יום אוסף הארגון ומשנע מזון מוכן מחברות קייטרינג, בתי מלון ובסיסי צה"ל ואוסף עודפי תוצרת חקלאית טרייה היישר מהשדות.
גידי כרוך (59), מנכ"ל לקט ישראל, מספר שהקשר עם החקלאים התחיל במקרה, כשחקלאי מכפר טורמן, בימים שלפני ראש השנה, פנה אל הארגון והציע להם לקטוף את הרימונים העודפים שנשארו במטע. כיום, הפעילות העיקרית של הארגון היא לקט חקלאי של תוצרת טרייה מכל רחבי הארץ, מהערבה בדרום ועד לגולן שבצפון.
"אנחנו נמצאים בקשר עם 600 חקלאים שתורמים לנו עודפי תוצרת חקלאית. הדגש הוא על עודפים. אנחנו עוסקים בהצלת תוצרת חקלאית. יש מספיק מזון בארץ, ולא צריך לזרוק את הירקות והפירות שלא ניתן לשווק."
לאחר שמסתיים הקטיף בשדה או במטע, נשארים פירות וירקות שהחקלאים לא משווקים מסיבות שונות. לפעמים זה קשור למזג האוויר, למחסור בעובדים ועוד, על אף שהתוצרת תקינה.
"לקט ישראל" עומדים בקשר עם החקלאים ומגיעים לפנות את השדה. "אנחנו יודעים לפנות את הכול, יש לנו צוותים שלנו ואנחנו עובדים גם עם קבלנים שמפעילים פועלים מקצועיים. אנחנו נמצאים בקשר טוב עם החקלאים, נכנסים ויוצאים במינימום הפרעה.
מגיעים עם כל הציוד הנדרש על מנת לצמצם את השהות שלנו בשטח ולאפשר לחקלאי להמשיך בעבודתו. רוב הקטיף נעשה ע"י קבלנים – עבודה מקצועית במינימום זמן, זיהינו שזה מה שהחקלאי רוצה.
"הפועלים של "לקט ישראל" מפנים את השדה מהתוצרת שנשארה, וממיניים אצלם את הירק והפרי: "בשנים האחרונות יש פחת קטן, אולי 3% נזרק והשאר עובר לנזקקים".
החקלאים בקיבוצים ובמושבים הם תורמי המזון הגדולים בארץ. עד אמצע אוגוסט נאספו 17 אלף טון תוצרת ועד סיום השנה יאספו כ-25 אלף טון תוצרת חקלאית טרייה.
הארגון עובד גם עם גד"ש בקיבוצים שונים – יזרעאל, דורות, שלוחות "יש הרבה קיבוצים שעובדים אתנו ואנחנו מעודדים קיבוצים נוספים ליצור אתנו שיתופי פעולה. לא לכל קיבוץ יש את החקלאות הדרושה לנו."
כרוך מדגיש שאת כל פעילות הארגון עוטפת החתירה לתזונה מזינה ובריאה: "זה ארגון ששם למטרה לעזור לאנשים, ולכן יש דגש לתוצרת טרייה ובעלת ערכים תזונתיים. פירות וירקות הם הדברים הראשונים שמשפחה תוותר עליהם בסל קניות כאשר אין לה כסף לרכוש מוצרים בסיסיים.
התוצרת הטרייה סוגרת את הפער מבחינת צריכת ויטמינם ומינרליים. אנחנו מתעקשים על תזונה טובה כדי לא להעמיס בהמשך על מערכת הבריאות."
כרוך מספר שהארגון עובד מול 330 עמותות ברחבי הארץ שמספקים מזון ל-250,000 נזקקים מצפון עד דרום. "אנחנו השליחים, מאתרים חקלאי עם תוצרת חקלאית מתאימה ומעבירים למי שצריך.
"רוב הלקט מותאם ל"סלט ישראלי" ירקות טריים אותם רובנו צורכים מידי יום: בצל, תפ"א, מלפפון, עגבנייה, גזר, גמבה, "אנחנו מתמקדים במה שהציבור רוצה לאכול."
מאבק החקלאים
כרוך מכיר בכך שלחקלאות יש ערכים רבים מעבר לגידול הירקות והפירות ומזדהה עם מאבקם: "זו עבודת אדמה, והיא מספקת ביטחון, גם בשמירה על הגבולות וגם ביטחון תזונתי.
צריך להבין מה קורה בשעת משבר, החקלאות צריכה להיות עצמאית ולא להתבסס רק על יבוא. צריך להכיר בחקלאים כאוכלוסייה מיוחדת שהולכת ומצטמצמת, אין הרבה בנים ממשיכים, הגיל הממוצע של החקלאי הוא למעלה מ-60. צריך לחשוב איך מחזקים את החקלאים. יש הידברות ויגיעו לנוסחה שמתאימה לכולם."
בתוך הפעילות של הארגון יש פעילות שיווקית באזור ראשון לציון. שם מגדלים תוצרת לצריכה עצמית ומאפשרים לאנשים להגיע ולחוות את חווית הגידול, הקטיף "חשוב לראות שהבצל גדל על האדמה בשדה ולא על מדף בסופר".
מעבר לליקוט תוצרת טרייה בשיתוף החקלאים עוסק הארגון בהצלת מזון מוכן שמגיע מחברות, בתי מלון ובסיסי צה"ל (התורם הכי גדול בתחום המזון המבושל). ארוחות הצהריים נאספות מהתנורים, מועברות למוקדים ומופצות באותו יום לבתי תמחוי שיודעים לטפל במזון מבושל, שהוא מזון רגיש.
2.5 מיליון ארוחות נאספות בשנה. הקורונה שנחתה עלינו ב-15 במרץ פגעה קשות גם בפעילות הארגון. "הכל נעצר. בתי מלון וחברות שהפסיקו את הפעילות.
אמרנו שזה זמן חירום והתחלנו לרכוש מזון. כ-12 אלף ארוחות קנויות ביום עד שהסתיים עד הגל הראשון." לפני הקורונה היו בארגון 50,000 מתנדבים, כיום יש כ-15,000 בלבד, בגלל ההנחיה למנוע התקהלויות".
הארגון מתקיים אך ורק מתרומות מהארץ ומחו"ל, "למרות שהיה צריך להיות מאורגן על ידי המדינה שיכלה לתת פתרונות יצירתיים שיתנו תשובה גם לחקלאים וגם לנזקקים, למשל לתת לחקלאי חלק מההשקעה חזרה, על ידי קניית התוצרת שנשארה במחיר נמוך על ידי הממשלה.
ארה"ב חזקה בזה והיא קונה את העודפים מהחקלאים. גם הממשלה אצלנו יכולה לקנות ולהעביר את העודפים דרך בנקי מזון לנזקקים. כך גם תהיה הכרה בעבודת החקלאי ובערך עמלו. לממשלה יש תפקיד להוביל את זה, לתת גושפנקא, לחזק."
לקט ישראל העץ הנדיב
פרויקט נוסף שיתרחב השנה נקרא "העץ הנדיב" ( לקט ישראל העץ הנדיב) ומציע לאנשים לקטוף פירות מעצים (בעיקר הדרים) הגדלים בחצות הבתים. "בעמק הירדן היו קיבוצים שעשו זאת באופן מאורגן – קטפו ממטעים וחילקו לאנשים.
אנחנו עוזרים בלוגיסטיקה. המטרה היא לקטוף מה שנשאר על העצים ואותו לחלק, למי שרוצה, למי שצריך. אפשר להכין שקיות עם פירות שנשארו , לתלות מחוץ לבית ומי שעובר- לוקח לעצמו. זה עובד נהדר בישובים וגם בערים."
כרוך, שמגיע מעולם ההייטק ונשאב לתחום "של חסד, תרומה, עזרה לזולת והתנדבות" מספר שזיהה את היכולת לייצר יש מאין, לקחת דבר שיש לו ערך אפס למי שייצר אותו ולהעניק לו ערך חברתי-כלכלי וסביבתי.
"אני רואה משאית פורקת סחורה חקלאית וזה מרגש אותי. מישהו מכון לתת משאית שלמה עם תוצרת כדי שלמישהו אחר יהיה טוב."
אז אם אתם חקלאים, מרכזי גד"ש או קשורים לעולם החקלאות, אנשים שרוצים להתנדב או לתרום תוצרת עצמית: *8054 זה המספר ליצור קשר עם הארגון.
לקט ישראל העץ הנדיב | צילום: לקט ישראל
