יבול שיא
הרפת והחלב

"מאמינים בקדושת האדם וברוחו, נילחם בחירוף נפש על זכותו של העם היהודי לחיות" 

2 דק' קריאה

שיתוף:

נאומו של ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בעצרת הזיכרון ביד מרדכי, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה כ"ה בניסן תשפ"ה

*צילום תמונה ראשית: משה פילברג

סבי וסבתי, היו ניצולי שואה שחוו את זוועות מחנות הריכוז.  

הם הגיעו ארצה ללא משפחה, ללא רכוש, אבל עם הרבה אמונה –   

אמונה שחייבים להקים מדינה. 

אמונה שהעם היהודי חייב להיות עם חופשי בארצו – ישראל.  

ומשאול תחתיות, שכמוה לא ידעה האנושות, מתוך הייסורים והכאב, הם התחילו חיים חדשים.  

80 שנים חלפו מסיום מלחמת העולם השנייה, בה ניסתה החיה הנאצית לכרות את עמנו מעל פני האדמה. 

80 שנים עברו, וחשבנו שלא תהיה עוד שואה לעם ישראל. 

80 שנים חלפו, וחשבנו שהרצון, היכולת והניסיון להשמיד כל יהודי ויהודייה באשר הם – חלפו מן העולם.  

טעינו.  

תיאורים של שריפת תינוקות; 

של רצח המוני של זקנים, נשים וחסרי ישע; 

של התעללות בגופות – 

היו נחלת עמנו משך כל ההיסטוריה, 

והם היו נחלת עמנו גם ב-7 באוקטובר 2023.  

יחד עם היישוב העברי הקימו שורדי השואה, סבי וסבתי, מדינה לתפארת. מדינה העומדת על חרבה ונלחמת על קיומה מיומה הראשון, כמעט ללא הפסקה.  

עיננו הרואות – המשימה לא נגמרה.  

כאן, בנגב המערבי, הופקרו חברינו לטבח. המראות החזירו אותנו לאימי ומוראות השואה. 

שנה וחצי אחרי, ו-59 חטופים עדיין כלואים במנהרות חמאס בעזה. 

שנה וחצי אחרי, ועדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל הנורא.  

מקל השליחים ממשיך לעבור בעם ישראל, מדור לדור, וטומן בחובו מחויבות עמוקה – 'לעולם לא עוד'. 

חוט אחד קושר בין מרצחי חמאס, הצורר הנאצי, ופרעוני כל הדורות – בני העוולה האלו רוצים לראות את העם היהודי מושמד – בשם קדושת המעמד, הדת והגזע.  

אנחנו ניצבים כאן היום, כשמרד גיטו ורשה למראשותינו, ואומרים בצורה ברורה – העם היהודי יחיה לעד! 

אנחנו, בניגוד עמוק לצוררינו, לא מבקשים לעצמנו את קדושת הדת, המעמד או הגזע.  

אנחנו מאמינים בקדושת האדם וברוחו, 

אנחנו מאמינים שלעם ישראל יש מקום בין העמים, 

ואנחנו מתכוונים להילחם בחירוף נפש על זכותנו לחיות – "פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת, תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת, פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר, חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר". 

כך מצפים מאיתנו חללי מערכות ישראל שנפלו על הגנת המדינה, 

כך מצפים מאיתנו שורדי השבי שמחזיקים מעמד באפילה הנוראה, 

כך מצפים מאיתנו שורדי השואה שעברו את הנורא מכל, והמשיכו את שושלת הדורות, על אף ולמרות הכול. 

עלינו להיות ראויים לגברותם. 

בשנה וחצי האחרונות, לצד הכאב והחורבן, זכיתי לראות הגנה יהודית בכל גדולתה ותפארתה.  

איש מוסר נפש בעבור אחיו, 

איש מושיט יד לאחיו. 

בלי לשאול מהיכן ולאן. 

אשרינו שיש לנו חברה כזו, 

אשרינו שאנחנו יחד. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן