בעשור האחרון צמד המילים "רפורמה בחקלאות" הפך שגור בפי פוליטיקאים שונים כניסיון עגום להתמודד עם יוקר המחיה. בשם הניסיון כל האמצעים כשרים, כולל מיטוט ענפי חקלאות שלמים.
מדובר בסדרת רפורמות משמעותיות שעיקרן לכאורה הוא מעבר מהגנה באמצעות מכסי מגן לתמיכה ישירה בחקלאים, פתיחת השוק לייבוא והסרת מכסות ייצור.
הרפורמה המקיפה ביותר התרחשה בתחום הצומח ונועדה להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת השוק לייבוא מתחרה: ביטול מכסים מידי- בוטלו לחלוטין המכסים על שורה של פירות וירקות (ביניהם: שום, אפונה, שעועית, פטריות, אננס ודובדבנים) ועל תשומות חקלאיות כמו חומרי הדברה; מתווה הפחתה הדרגתי- נקבעה הפחתה הדרגתית של המכסים על שאר הפירות והירקות על פני חמש שנים; תמיכה ישירה- כפיצוי, עברו למודל של תמיכה ישירה (כ-700 מיליון ש"ח בשנה) לפי שטח מעובד.
בנוסף, התקבלה החלטה בדבר רפורמה בענף הלול שנועדה לייעל את ענף הביצים ולהתאימו לסטנדרטים וטרינריים מודרניים, וכללה: ביטול התכנון והמכסות- מכסות הייצור בענף הביצים יבוטלו בהדרגה עד שנת 2032; פתיחת ייבוא- הוחלט על הורדה משמעותית של המכסים על ביצים מיובאות, במטרה למנוע מחסור ולהוריד מחירים.
קודם להן, בוצעו הרפורמות בענפי הדגים והבשר: ענף הדגים: הופחתו ובוטלו בהדרגה המכסים על ייבוא דגים קפואים (בעיקר אמנון וקרפיון) ובשר בקר: הורחבו המכסות הפטורות ממכס לייבוא בשר חי ומצונן, מה שהוביל לעליה דרמטית בהיקפי הייבוא של בע"ח לפיטום ובשר מצונן.
בשנה האחרונה גובש הרעיון בנוגע לרפורמה בענף החלב כחלק מגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026, שוב בטענה שהדבר ייתן מענה לצורך ב"מנועי צמיחה" והורדת יוקר המחיה לאחר תקופה של אינפלציה. הממשלה אישרה את עקרונות הרפורמה בדצמבר 2025, כשהמטרה המוצהרת היא פירוק המבנה הכלכלי הישן של ענף החלב, הנחשב לאחד הריכוזיים והמוגנים ביותר במשק הישראלי.
עקרונות הרפורמה
- ביטול התכנון המרכזי: הסרת הפיקוח הממשלתי על כמות החלב המיוצרת (ביטול מכסות הייצור), כלומר כל רפתן יוכל לייצר כמה שיחליט.
- הורדת מחיר המטרה: הפחתה של כ-15% במחיר שמקבל הרפתן מהמחלבה (מחיר המטרה), במטרה לגלגל את ההוזלה לצרכן.
- פתיחת ייבוא מלאה: ביטול המכסים (שעמדו על עשרות אחוזים) על מוצרי חלב בסיסיים, גבינות ויוגורטים, כדי לאפשר תחרות מול מוצרים מאירופה.
- עידוד תחרות בין מחלבות: ביטול החובה של מחלבות לקנות חלב מרפתות מסוימות, מה שיאפשר להן להתמקח על המחיר.
מנגנון הפיצוי המוצע לחקלאים
משרד האוצר הציע חבילת פיצויים בשווי של למעלה ממיליארד ש"ח כדי "לרכך" את המכה:
- פדיון מכסות (מענק פרישה): רפתנים שיבחרו לסגור את הרפת יקבלו פיצוי כספי משמעותי על "מכירת" המכסה שלהם למדינה (הערכות מדברות על כ-2 מיליון ש"ח לרפת ממוצעת).
- מענקי התייעלות: רפתות שיישארו יקבלו סבסוד ממשלתי להשקעה בטכנולוגיה, כגון רובוטים לחליבה, מערכות צינון והשקעות בבניית מרכזי המזון, הכל במטרה להוזיל את מחיר ייצור הליטר.
- רשת ביטחון זמנית: מנגנון שיבטיח רכישת חלב במחיר מינימום לתקופת מעבר, כדי למנוע קריסה מיידית של הרפתות.
המחלבות מצידן כבר מתכוננות לרפורמה. לדוגמה, אסטרטגיית "המותגים הבינלאומיים" של חברת שטראוס. החברה הינה שחקנית מובילה בהיערכות לייבוא בזכות שיתוף הפעולה ההיסטורי שלה עם קונצרן Danone (דנונה) העולמי. כחלק מההיערכות, שטראוס בוחנת ייבוא ישיר של מעדני חלב ויוגורטים ממתקני דנונה באירופה, במיוחד מוצרים כמו יוגורט עם חלבון גבוה, שעלויות הייצור שלהם בחו"ל נמוכות בהרבה. בנוסף,השחקנית הגדולה בשוק- תנובה צפויה לעבור למעמד של "יבואנית ענק". החברה, שפעם הייתה סמל החקלאות המקומית, הפכה לאחת מיבואניות המזון הגדולות בישראל: תנובה מייבאת גבינות צהובות תחת המותג "אמרלד" וגבינות מיוחדות מאירופה. הרפורמה מאפשרת לה להרחיב את הייבוא על חשבון קווי ייצור מקומיים יקרים במחלבת תל-יוסף. החברה נערכת גם לייבוא חלב עמיד וחלב צמחי ממפעלים בבעלות חברת האם (ברייט פוד) או שותפים אחרים בחו"ל, כדי להתחרות במחירים.
סמוטריץ' לא עוצר והמחלבות מתכוננות, אך עדיין יש מי שכותב מה הרע והפסול בכל המהלך המוצע ולא רק מכיוון הרפתנים.
פרופ' טליה איינהורן– פרופסור למשפטים, חוקרת בכירה אורחת בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי כותבת במסמך שהגישה לוועדה למיזמים ציבוריים: "הרפורמה צפויה לפגוע באופן בלתי הפיך בייצור המקומי היעיל הקיים בישראל בעקבות הרפורמות שכבר בוצעו ברפתות. הבעיה המרכזית בענף החלב היא ריכוזיות במחלבות, והרפורמה אינה מטפלת בה- אלא מסיטה את הדיון לחקלאים. כמו כן, הרפורמה צפויה לפגוע בביטחון המזון, ובעקיפין – גם בביטחון הקרקע, במיוחד לאור העובדה שמרבית הרפתות וגם שטחי המספוא נמצאים באזורי עדיפות לאומית. יתר על כן, לאחר חיסול שליש מתפוקת החלב בהשקעת מיליארד שקלים, הריכוזיות בענף תעמיק ולא תצטמצם.
בניגוד לרפורמות תקציביות הניתנות לתיקון, חיסול רפתות הוא תהליך בלתי הפיך בפועל. לאחר סגירת משקים, פירוק תשתיות ופיזור כוח אדם מקצועי, לא ניתן יהיה לשחזר את היכולת היצרנית גם אם יתברר בדיעבד שהמדיניות הייתה שגויה. הכנסת מתבקשת לאשר במסגרת חוק ההסדרים מהלך שאין ממנו דרך חזרה. שינוי מבני כה עמוק בענף החלב מחייב חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, לפיכך מוצע להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים, להקים ועדה מקצועית בלתי תלויה שתבחן את מבנה השוק, את הריכוזיות במחלבות, את השלכות ביטחון המזון ואת החלופות האפשריות להפחתת יוקר המחיה, ולהגיש המלצות בתוך פרק זמן מוגדר. רק לאחר מכן ניתן יהיה לקיים חקיקה ייעודית על בסיס תשתית עובדתית מלאה".
הישיבה האחרונה בנושא התקיימה בוועדה למיזמים ציבוריים בתאריך 12/2/26, נכון להיום לא פורסם פרוטוקול הישיבה. במקביל, עתרה מועצת החלב לבג"ץ בטענה כי יש לפצל את הרפורמה מחוק ההסדרים על בסיס קביעתה של היועצת המשפטית של הכנסת- שגית אפיק, כי הרפורמה המוצעת לא נעשתה יחד עם גורמי מקצוע במשרד החקלאות ואינה מבוססת על תשתית כלכלית ו/או מקצועית מספקת. יתר על כן, הרפורמה אינה לוקחת בחשבון את ההשלכות ההרסניות על ענף החלב.
הקרב עוד לא תם ואנחנו עוקבים אחר המתרחש, בתקווה לפתרון שיתקבל תוך שיתוף פעולה ויוביל לצמחית והתייעלות הענף ולא לנפילתו.
