יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 11 28 001417

מהפכת הערפל היבש :TuMist משנה את כללי המשחק באחסון תוצרת חקלאית

2 דק' קריאה

שיתוף:

בעידן של חקלאות מדייקת וביקוש גובר לתוצרת איכותית ונקייה משאריות, טכנולוגיית TuMist מציעה פריצת דרך משמעותית בטיפול ואחסון של תוצרת חקלאית לאחר קטיף. המערכת, המבוססת על יצירת "ערפל יבש", מספקת פתרון חיטוי והארכת חיי מדף יעיל, במיוחד עבור גידולים רגישים אשר שיטות קונבנציונליות אינן מתאימות להם.

מערכת TuMist (טומיסט) מבית FreeGol היא טכנולוגיה חדשנית המיועדת להתמודד עם אתגרים מרכזיים בעולם האחסון החקלאי, כגון מניעת ריקבון, עיכוב הנבטה ושמירה על איכות התוצרת לאורך זמן. היא עושה זאת באמצעות פיזור מבוקר של חומרי טיפול מאושרים, ללא הרטבה וללא השארת שאריות, ובכך פותחת אפשרויות חדשות לטיפול במגוון רחב של פירות וירקות.

הטכנולוגיה: דיוק ויעילות בכל טיפה

בליבת המערכת עומד מנגנון ייחודי המייצר "ערפל יבש וקר", המורכב מטיפות זעירות שגודלן אינו עולה על 10 מיקרונים. גודלן המזערי של הטיפות מאפשר להן לרחף באוויר ולהתפזר באופן אחיד בחלל האחסון הסגור, תוך שהן מגיעות לכלל התוצרת ועוטפת אותה בכוח הדיפוזיה. הערפל נושא בתוכו חומרים שונים המאושרים לשימוש במזון, ובסיום הטיפול, הטיפות מתאדות לחלוטין ואינן מותירות כל שאריות.

השיטה מאפשרת טיפול בכמויות גדולות של תוצרת במחזור אחד, תוך חיסכון משמעותי בחומרים ובמים. יתרון נוסף הוא הפשטות התפעולית; ניתן להתקין ולהפעיל את המערכת באתר הלקוח ללא צורך בשינויים תשתיתיים מורכבים.

יישומים מרכזיים ויתרונות בולטים

  • מניעת הנצות בתפוחי אדמה:

אחד האתגרים המרכזיים באחסון תפוחי אדמה הוא תהליך ההנצה, הפוגע באיכות הפקעות ובערכן המסחרי. בשנים האחרונות, גוברת המגמה העולמית להפחית את השימוש בחומרים כימיים ותיקים, דוגמת  CIPC. מערכת  TuMist מציעה חלופה יעילה וידידותית לסביבה באמצעות שימוש בשמנים אתריים, כדוגמת שמן מנטה, וחומרים חדשניים אחרים. המערכת מפזרת את החומרים כערפל קר, המדכאים ביעילות נבטים קיימים ומונעים צמיחה של נבטים חדשים. הפיזור האחיד מבטיח כיסוי מלא של כלל הפקעות במינימום חומר, וניתן להפעיל ולתחזק את המערכת מחוץ לחדר הקירור, מבלי לפגוע בתנאי האחסון האופטימליים.

  • הארכת חיי מדף של תוצרת רגישה:

פירות עדינים כמו פירות יער ותאנים, רגישים במיוחד למגע וללחות עודפת, הגורמים להתפתחות מהירה של עובש וריקבון. שיטות חיטוי מסורתיות הכוללות ריסוס או טבילה עלולות להזיק לתוצרת זו. הערפל היבש של TuMist מאפשר לפזר חומרי חיטוי ידידותיים המונעים התפתחות מיקרואורגניזמים, מבלי להרטיב את הפרי העדין. בכך, הטכנולוגיה מאריכה משמעותית את חיי המדף ושומרת על איכות וטריות התוצרת.

  • בקרת אקלים ולחות מתקדמת:

מעבר ליכולת הנשיאה של חומרי חיטוי, הערפל היבש עצמו מהווה כלי יעיל לבקרת לחות וסביבה. שמירה על רמת לחות גבוהה בחדרי קירור חיונית למניעת איבוד משקל והתייבשות של פירות וירקות. מערכת TuMist מאפשרת להעלות את אחוזי הלחות בחלל האחסון באופן מבוקר ומדויק, מבלי ליצור עיבוי (קונדנסציה) על התוצרת או על דפנות המבנה – תופעה המעודדת התפתחות מחלות. יכולת זו קריטית לשמירה על איכותם של מגוון של פירות, ירקות וירקות עלים. כמו כן, שיטה זו יכולה לשמש למטרת הידרציה של פרי כמו במצב של תמרים.

מערכת TuMist  המשווקת היום על ידי חברת "קונצפט לרוקחות בע"מ", מייצגת קפיצת מדרגה בטכנולוגיות שלאחר הקטיף. היא מספקת פתרון מדויק, חסכוני וידידותי לסביבה, העונה על דרישות השוק המודרני לתוצרת איכותית, ונקייה משאריות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!