יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 08 23 130727

מה עניין שמיטה לעין דור 

2 דק' קריאה

שיתוף:

השומר הצעיר והשומר החדש בחגיגה משותפת של בציר חברתי  

בשבוע שעבר התקיימה בכרמים של קיבוץ עין דור חגיגה של בציר חברתי. משפחות של קיבוצניקים, דתיים, חרדים, אנשי השומר הצעיר, המזוהים עם השמאל, ואנשי השומר החדש, המזוהים עם הימין, רקדו, שרו ובעיקר- בצרו ענבים לטובת יין שיחולק לאוכלוסיות נזקקות. 

השמיטה בראייה חברתית 

יקב נטופה מחזיק בשותפות עם עין דור 120 דונם של כרם לטובת ייצור יין, שיתוף פעולה שהחל ב-2006 כשאנשי היישוב הקהילתי-דתי מצפה נטופה ביקשו לטעת כרם בשטחי הגד"ש של עין דור. השנה היא שנת שמיטה וביקב חברו לעמותת "שנת השבע". "עמותת שנת השבע מקדמת את נושא שנת השמיטה" מסביר יהב אלמי, מנכ"ל יקב נטופה. "מי שמממן את העמותה הם בעיקר אנשים דתיים והרעיון שעומד מאחורי שנת שמיטה הוא הנושא החברתי, המושתת על עקרון יהודי: אחת לשבע שנים, אתה עוצר את המרוץ בו אתה חי ומכיר בעובדה שיש אנשים שזכו לפחות ממך ומחכיר את התוצרת החקלאית שלך לטובת כולם".  

כ-40 אחוז מתוצרת היין שתופק השנה ביקב תתרם לאוכלוסיות מאותגרות, משפחות נזקקות, חיילים, בני ישיבות. שאר היין יחולק במחיר עלות. כך ייהנו כולם מהתוצרת החקלאית. מי שיקנה בקבוק יין (שנמכר בדרך כלל במחיר מדף של כ-90 שקלים) ישלם רק כ-30 שקלים (תחת תווית שונה), סכום המגלם רק את ייצור הפרי, ייצור היין והתקורות, "אנחנו פועלים תחת השגחה ואסור מבחינה הלכתית להרוויח על היין בשום צורה". היין לא יימכר ברשתות השיווק, כיוון שגם הן לא יכולות להרוויח מהמכירות.  

זה נעשה כדי שיהיה הכשר ליין? 

"יש לא מעט אפשרויות לייצר יין ולמכור במחירים רגילים גם בשנת שמיטה. נושא שנת השמיטה חשוב לאחד השותפים ביקב. הוא חלק מאלו המממנים את עמותת שנת השבע והוא עושה זאת מתוך אהבת הארץ ורצון טוב. דרך שנת השמיטה, באירועים כמו כאלה, במילים שלו – נגאל את עם ישראל ונביא לקירוב לבבות". 

מחוללים בכרמים 

אלמי מספר שנוצר קשר עם ארגון "השומר החדש" ויחד איתם ארגנו פסטיבל בציר של ארבעה ימים בכרם. "הזמנו משפחות וילדים לפעילות בכרם. יצירה, חידונים ובעיקר- בציר. סחטנו ענבים והכנו מיץ ענבים בשטח ומי שרצה לקח תירוש אמיתי, תירוש עם קדושת שביעית (שנת שמיטה). באו וחגגו יחד עם מוזיקה חיה, שירה בציבור וריקודי עם, קצת כמו אירועים של פעם. היו אנשים מקיבוץ עין דור, דתיים, חרדים, מהשומר החדש שנחשב לימין, והיה מחמם לב לראות את כולם חוגגים יחד. הצלחנו לדייק את חוסר הפערים – השומר הצעיר והשומר החדש אוהבים את ארץ ישראל כל אחד בדרכו, ולא הייתה שום אמירה שכופה משהו על מישהו. כמי שתפעל את האירוע, יזם ועשה, אין לי ספק שזה עוד שלב בדרך למטרה לאיחוד חילונים ודתיים מכל קשת גוונים". 

נוה סקלאי מעין דור, כורם ומנהל העבודה בארבע שנים האחרונות "קיבוצניק חילוני מהשומר הצעיר שאין לו קשר לדת" מודה ששיתוף הפעולה יכול להיראות מוזר. "יש הרבה מה ללמוד בנושא השמיטה. כמו לי, גם לחברים רבים אחרים, לא הייתה הבנה בנושא ויש וריאציות שונות על איך מטפלים בגידולים ומה עושים עם התוצרת. היה אירוע שנמשך ארבעה ימים והגיעו יחסית הרבה אנשים מהקיבוץ. היו שהרימו גבה כי היו הרבה חרדים ודתיים, היו כאלה שלא הרגישו בנוח ויש הרבה שבאו ונהנו. הייתה אווירה נעימה, לא עם אופי מאוד דתי ומי שהגיע ידע למה הוא בא. היו אנשים מהקיבוץ שהגיעו מספר פעמים, היו כאלה ששמעו מאחרים שזה נחמד והצטרפו ביום האחרון, היה ייצוג יפה. לא היה עניין של ימין ושמאל, היה 'עם ישראל', חילונים ודתיים מכל קצוות הקשת, אנשים שיודעים לקבל את האחר והיה מדהים לראות את זה. התרגשתי מהביחד, יש תקווה שאפשר להסתדר יחד". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן