יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה מאיר יפרח

מה שטוב לאירופה אינו בהכרח טוב לישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

ובעיקר פשוט לא מתאים…

השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה אושרה לפני כשנה בוועדת השרים בממשלה, למרות התנגדותו הנחרצת של שר החקלאות, אבי דיכטר. גם התקשורת הכלכלית הנלהבת מחאה כפיים לגואל החדש, ועכשיו הם אוכלים את הכובע.

ארבע הצעות חוק שונות הוגשו לאחרונה בעקבות אישורה של רפורמה זו. משרד הכלכלה הגיש הצעת חוק שנוגעת לתקנים במכון התקנים. משרד האנרגיה קידם הצעת חוק בנושא הרגולציה של מכשירי חשמל. משרד הבריאות הגיש שתי הצעות בנוגע לרגולציה במוצרי מזון ובתמרוקים. במהלך הדיונים בהצעות ירדה ההתלהבות מהר מאוד, הצהרות מצד אחד ומציאות בצד שני. הדברים פשוט לא ניתנים ליישום.

החקלאים מכירים היטב את ההכרזות והסיסמאות, שמתבררות כריקות מתוכן. לצערנו גם הניצחון המוחלט נולד יחד עם פתרונות ליוקר המחיה. אלה כותרות מרשימות אך מאחוריהן אין ולא היה שינוי. המחירים לא ירדו ולא יירדו. איך אני יודע? קחו את הרפורמה של החקלאות מבית מדרשם של ליברמן-פורר-בן אליהו. הורדת מכסים, יבוא פרוע שפגע קשות בחקלאות הישראלית, והמחירים לא ירדו בשקל, ואפילו התייקרו. דבר אחד עשתה הרפורמה בחקלאות – העשירה בעלי הון יבואנים, שחלקם פועלים בכמה כובעים: יבואנים, סיטונאים וגם משווקים, ואיזה אינטרס יש להם לצמק את רווחיהם.

התוצאה של רפורמה זאת של ברקת, כמו קודמותיה, היא פגיעה באוצר בהפסד רווחים ממכסים, פגיעה בחקלאים שמאבדים ודאות להכנת שטחיהם מחדש ופגיעה בעיקר בצרכנים, שמשלמים מחירים גבוהים מעבר לכל פרופורציה ומופקרים לחסדי היבואנים.

במיוחד חמור הדבר בתקופות כמו היום, בעת מלחמה, כאשר אנחנו חייבים לסמוך על התוצרת העצמית המקומית, כי אפילו אם נרצה אין ממי לייבא.

לכן מה שטוב לאירופה נשאיר לאירופה. האקלים בה שונה, הדרישות והטעמים שונים, הכמויות הנצרכות שונות. נמשיך לסמוך על התוצרת הישראלית, שהיא איכותית, טרייה, נגישה, סביב כל השנה ובמחירים סבירים של ביקוש והיצע. אנחנו לא צריכים לדאוג לחקלאים בארצות אחרות, הם יסתדרו בלעדינו. הציבור צריך להיות גאה בתוצרת המקומית ולעודד את רכישתה. החקלאים, בדרום ובצפון, המשיכו וממשיכים לייצר ולשווק תחת אש, גם כאשר נאלצו להתפנות מבתיהם. הם ימשיכו לגדל ולשווק כי הם חקלאים ישראלים גאים ועיקשים, והרפורמות יישארו לנאומים של הפוליטיקאים ולחדשות האתמול בפחי המחזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן