יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה מאיר יפרח

מה שטוב לאירופה אינו בהכרח טוב לישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

ובעיקר פשוט לא מתאים…

השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה אושרה לפני כשנה בוועדת השרים בממשלה, למרות התנגדותו הנחרצת של שר החקלאות, אבי דיכטר. גם התקשורת הכלכלית הנלהבת מחאה כפיים לגואל החדש, ועכשיו הם אוכלים את הכובע.

ארבע הצעות חוק שונות הוגשו לאחרונה בעקבות אישורה של רפורמה זו. משרד הכלכלה הגיש הצעת חוק שנוגעת לתקנים במכון התקנים. משרד האנרגיה קידם הצעת חוק בנושא הרגולציה של מכשירי חשמל. משרד הבריאות הגיש שתי הצעות בנוגע לרגולציה במוצרי מזון ובתמרוקים. במהלך הדיונים בהצעות ירדה ההתלהבות מהר מאוד, הצהרות מצד אחד ומציאות בצד שני. הדברים פשוט לא ניתנים ליישום.

החקלאים מכירים היטב את ההכרזות והסיסמאות, שמתבררות כריקות מתוכן. לצערנו גם הניצחון המוחלט נולד יחד עם פתרונות ליוקר המחיה. אלה כותרות מרשימות אך מאחוריהן אין ולא היה שינוי. המחירים לא ירדו ולא יירדו. איך אני יודע? קחו את הרפורמה של החקלאות מבית מדרשם של ליברמן-פורר-בן אליהו. הורדת מכסים, יבוא פרוע שפגע קשות בחקלאות הישראלית, והמחירים לא ירדו בשקל, ואפילו התייקרו. דבר אחד עשתה הרפורמה בחקלאות – העשירה בעלי הון יבואנים, שחלקם פועלים בכמה כובעים: יבואנים, סיטונאים וגם משווקים, ואיזה אינטרס יש להם לצמק את רווחיהם.

התוצאה של רפורמה זאת של ברקת, כמו קודמותיה, היא פגיעה באוצר בהפסד רווחים ממכסים, פגיעה בחקלאים שמאבדים ודאות להכנת שטחיהם מחדש ופגיעה בעיקר בצרכנים, שמשלמים מחירים גבוהים מעבר לכל פרופורציה ומופקרים לחסדי היבואנים.

במיוחד חמור הדבר בתקופות כמו היום, בעת מלחמה, כאשר אנחנו חייבים לסמוך על התוצרת העצמית המקומית, כי אפילו אם נרצה אין ממי לייבא.

לכן מה שטוב לאירופה נשאיר לאירופה. האקלים בה שונה, הדרישות והטעמים שונים, הכמויות הנצרכות שונות. נמשיך לסמוך על התוצרת הישראלית, שהיא איכותית, טרייה, נגישה, סביב כל השנה ובמחירים סבירים של ביקוש והיצע. אנחנו לא צריכים לדאוג לחקלאים בארצות אחרות, הם יסתדרו בלעדינו. הציבור צריך להיות גאה בתוצרת המקומית ולעודד את רכישתה. החקלאים, בדרום ובצפון, המשיכו וממשיכים לייצר ולשווק תחת אש, גם כאשר נאלצו להתפנות מבתיהם. הם ימשיכו לגדל ולשווק כי הם חקלאים ישראלים גאים ועיקשים, והרפורמות יישארו לנאומים של הפוליטיקאים ולחדשות האתמול בפחי המחזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה. חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים
2 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב 5.12.2025 החברה מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים
< 1 דק' קריאה
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי,
10 דק' קריאה
רקע קומפוסט הוא מקור חיוני לשיפור מבנה הקרקע, להגברת זמינות חומרי הזנה ולחיזוק הפעילות הביולוגית בקרקע. עם זאת, איכותו משתנה מאוד בהתאם למקור החומר האורגני', תהליך הייצור והבקרה. בישראל קיימות הנחיות ותקנים שונים לקומפוסט,
3 דק' קריאה
צפלביץ אפרים, זיוה גלעד, אוהד נוריאל, אחיעם מאיר – מו"פ בקעת הירדן, דוד סילברמן – שירות ההדרכה והמקצוע )שה"מ,( משרד החקלאות וביטחון המזון כרמית זיו, גינת רפאל – מנהל המחקר החקלאי, משרד החקלאות וביטחון
12 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן