יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה מאיר יפרח

מה שטוב לאירופה אינו בהכרח טוב לישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

ובעיקר פשוט לא מתאים…

השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה אושרה לפני כשנה בוועדת השרים בממשלה, למרות התנגדותו הנחרצת של שר החקלאות, אבי דיכטר. גם התקשורת הכלכלית הנלהבת מחאה כפיים לגואל החדש, ועכשיו הם אוכלים את הכובע.

ארבע הצעות חוק שונות הוגשו לאחרונה בעקבות אישורה של רפורמה זו. משרד הכלכלה הגיש הצעת חוק שנוגעת לתקנים במכון התקנים. משרד האנרגיה קידם הצעת חוק בנושא הרגולציה של מכשירי חשמל. משרד הבריאות הגיש שתי הצעות בנוגע לרגולציה במוצרי מזון ובתמרוקים. במהלך הדיונים בהצעות ירדה ההתלהבות מהר מאוד, הצהרות מצד אחד ומציאות בצד שני. הדברים פשוט לא ניתנים ליישום.

החקלאים מכירים היטב את ההכרזות והסיסמאות, שמתבררות כריקות מתוכן. לצערנו גם הניצחון המוחלט נולד יחד עם פתרונות ליוקר המחיה. אלה כותרות מרשימות אך מאחוריהן אין ולא היה שינוי. המחירים לא ירדו ולא יירדו. איך אני יודע? קחו את הרפורמה של החקלאות מבית מדרשם של ליברמן-פורר-בן אליהו. הורדת מכסים, יבוא פרוע שפגע קשות בחקלאות הישראלית, והמחירים לא ירדו בשקל, ואפילו התייקרו. דבר אחד עשתה הרפורמה בחקלאות – העשירה בעלי הון יבואנים, שחלקם פועלים בכמה כובעים: יבואנים, סיטונאים וגם משווקים, ואיזה אינטרס יש להם לצמק את רווחיהם.

התוצאה של רפורמה זאת של ברקת, כמו קודמותיה, היא פגיעה באוצר בהפסד רווחים ממכסים, פגיעה בחקלאים שמאבדים ודאות להכנת שטחיהם מחדש ופגיעה בעיקר בצרכנים, שמשלמים מחירים גבוהים מעבר לכל פרופורציה ומופקרים לחסדי היבואנים.

במיוחד חמור הדבר בתקופות כמו היום, בעת מלחמה, כאשר אנחנו חייבים לסמוך על התוצרת העצמית המקומית, כי אפילו אם נרצה אין ממי לייבא.

לכן מה שטוב לאירופה נשאיר לאירופה. האקלים בה שונה, הדרישות והטעמים שונים, הכמויות הנצרכות שונות. נמשיך לסמוך על התוצרת הישראלית, שהיא איכותית, טרייה, נגישה, סביב כל השנה ובמחירים סבירים של ביקוש והיצע. אנחנו לא צריכים לדאוג לחקלאים בארצות אחרות, הם יסתדרו בלעדינו. הציבור צריך להיות גאה בתוצרת המקומית ולעודד את רכישתה. החקלאים, בדרום ובצפון, המשיכו וממשיכים לייצר ולשווק תחת אש, גם כאשר נאלצו להתפנות מבתיהם. הם ימשיכו לגדל ולשווק כי הם חקלאים ישראלים גאים ועיקשים, והרפורמות יישארו לנאומים של הפוליטיקאים ולחדשות האתמול בפחי המחזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!